ניצולים יקרים, אני חושב שאנחנו קצת חוטאים כשבכל שנה ובכל רגע בו אנו נזכרים בכם, אנו מכנים אתכם ניצולים. אתם העדות האמיתית ביותר והחיה ביותר לזוועות הנאצים ועוזריהם. אתם הייתם שם וחוויתם על בשרכם את ההשמדה, הרוע, לב האבן והמבט הקר בעיניים.
אתם ראיתם הכל, סבלתם סבל בלתי יתואר והנה אתם עומדים במדינה משלכם, בה אתם אבן יסוד חשובה מאין כמוה, גאים, מסתכלים מסביב ורואים יהודים חופשיים, יהודים מחליטים, יהודים קובעים את גורלם. באנו להגיד לכם שהכל מתחיל מכם.
לקרוא לכם ניצולים תמיד נראה לי כאילו לא ראינו את כל סיפור החיים שלכם, שכן לפני שהייתם ניצולים הייתם בני אדם רגילים, מוכשרים, מלאי שמחת חיים, טוב לב ורצון לעשות ולחיות. היו לכם מטרות והיו לכם שאיפות והיו לכם משפחות – היו לכם חיים מלאים. השואה הורידה מסך ברזל, גדעה כל חלקה טובה והשאירה אתכם עם התואר "ניצולים".
אנחנו לא מטיבים לזכור מה הייתם קודם. אנחנו לא כל כך יודעים ושומעים סיפורים על החיים שלפני השואה. אנחנו יודעים בעיקר איזה גיבורים הייתם בזמנה, אילו גילויי אומץ גיליתם בה ואיך כל מילה, כל מעשה, כל אות, כל טיפת אוויר וכל פיסת לחם קיבלו משמעות חדשה ושונה לחלוטין. איך הפכתם את המילה "חיים" לקדושה במלוא מובן המילה ועד כמה נאחזתם בכל שביב של תקווה על מנת להפוך אותה למציאות.
באתי לומר לכם שבשבילנו אתם הרבה יותר מניצולים. מדם ואפר קמתם והלכתם לבנות, להקים, לחדש ולייסד. אילו כוחות נפש צריך כדי לקום סנטימטר אחד קטן מבור המוות ולצעוד סנטימטר אחד אל מעיין החיים.
בשבילנו אתם הרבה יותר מניצולים. תסתכלו מסביב ותיזכרו בהתחלה. במדינה הקטנה שהייתה פה, שנראתה לא מוגנת ולא חזקה – צבאית וכלכלית. ישוב יהודי קטן מלא ביהודים מן התפוצות אשר כל הזמן שאל את עצמו האם החלום אכן יתגשם ומצד שני היה שקוע במחשבותיו בסיוט הבלהות הגרמני. ולאחר שהחלום התגשם והוכרזה המדינה, שאל העם היהודי את עצמו האם באמת ניתן לבנות פה עתיד, האם ניתן לייסד כלכלה חזקה, האם ניתן ליצור חינוך, תעשיה, מערכת בריאות וכמובן צבא חזק שיגן עלינו.
התשובה נמצאת בראי החברה ובראי המדינה. אתם הייתם חלק מהעם כשקמה המדינה. תראו את המדינה עכשיו! אנחנו רחוקים משלמות, אבל גם רחוקים מההתחלה. צעדנו קדימה והרבה. הרבה בזכותכם, שכמו שמצאתם תעצומות נפש בל יתוארו להיאחז בחיים בתקופת השואה, מצאתם מאגר כוח ועוז ליצור פה, לבנות פה, לייסד פה אמנות ותרבות ולא פחות חשוב ואף יותר - להקים מחדש משפחה, כדי שלא משנה כמה ינסו למחוק ולשכוח אותנו, אנחנו נראה שאנחנו עדין כאן.
לכן, אתם הרבה יותר מניצולים. אתם גם מייסדים וגם בונים וגם יוצרים וגם עלית האזרחים. ולכן, כשאני חושב על יום השואה, אני בוחר להסתכל על מה שאתם עשיתם, על מעשי הגבורה שגיליתם ועל כל הדברים שבניתם, כי אני בוחר בחיים כמוכם. אני מסתכל קדימה לעבר העתיד, אבל לא שוכח ולו לרגע אחד להסתכל אחורה ולדעת שמי שהוריש לי את מה שיש לי, עבר שבעת מדורי גיהינום ועדין הצליח להגשים חלום.
ולכן, ראויים אתם להרבה תארים, ולא רק לתואר ניצולים.
|