כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בדרך למעלה

    0

    שינוי בארבעה רבדים

    0 תגובות   יום ראשון, 7/4/13, 16:41

    שינוי בארבעה רבדים / שירי ליבשטיין

     

    לפני שלוש עשרה שנה, עזבתי מקום עבודה בהיי טק לטובת מציאת הקריירה שלי. כחלק מחיפוש הדבר הבא, מצאתי עצמי עוברת סדנאות לצמיחה אישית מסוגים שונים. אחת ההתנסויות שחרוטות בליבי הייתה חוויה מדהימה של הליכה על גחלים לוהטות, בסדנה של אנטוני רובינס. אז לא ידעתי מה שאני יודעת היום. ברגע הזה, משהו הרבה יותר גדול מהמחשבה או ההרגשה התעורר בי ואפשר לי לנתק את הרגליים הקפואות מהאדמה. זו הייתה חוויה שיצרה בי טרנספורמציה בכל הנוגע להתמודדות עם פחדים. מאז אני יודעת שאפשר ליצור את השינויים הכי גדולים בחיים כשעוברים דרך הפחד.

     

    אומרים שהשינוי הוא הדבר הקבוע ביותר ביקום ויחד עם זאת לעבור שינוי מעולם לא היה דבר פשוט. שכן עצם השינוי נתפס במערך הפנימי שלנו כאיום, כחוסר שליטה, כוויתור (אגו לא אוהב שינויים) וכך התגובה לגבי שינוי אצל רובינו היא קודם כל התנגדות שמייצגת פחד.

    כשמצליחים לעבור דרך הפחד יוצרים פריצת דרך ועולים לרמת מודעות גבוהה יותר. כשזה קורה זה מצביע על טרנספורמציה (שינוי שהתקבע) ממנו לא חוזרים אחורה ברמת המודעות אליה הגענו.

     

    פעמים רבות מה שיוצר שינוי שכזה הוא גורם חיצוני, כמו קטסטרופה שמכריחה אותנו לוותר על תבניות מחשבה, דעות וקביעות לגבי מי אנחנו ומה אנחנו לא.

    הרבה מאוד מן הספרים שעוסקים בצמיחה והתפתחות אישית נכתבו על ידי מנטורים שעברו שינויים כאלה בחיים. בעקבות: מחלה קשה, אובדן, דיכאון, התמכרות, ירידה מנכסים ועוד..

    וכתוצאה מהאירוע הם הבינו מי הם ומה הם באו לעשות בעולם ואף הרגישו צורך עז להעביר את זה הלאה. המשותף לכולם הוא שהם הפכו להיות חלק מהשינוי, אותו הם מבקשים לראות בעולם. 

     

    למרות שעברתי בחיים שינויים שכביכול ״נכפו עלי" וסייעו לי לצמוח מתוך הסבל, אני מאמינה שיש גם דרך נוספת ליצור טרנספורמציה והיא קשורה עם אהבה. בדרך הזו אנו יוצרים את השינויים בחיינו למרות הפחד, מתוך אהבה והקשבה לעצמנו ולא מחכים שמשהו מבחוץ יכריח אותנו להשתנות.

     

    ישנם מודלים רבים שמחברים בין מחשבה, לרגש, לתגובה ותוצאה. וכך אם אדם רוצה לדוגמא, להחליף מקום עבודה, אבל חושב שהוא לא מספיק...חכם, צעיר, מתאים, יכול וכו... אז ההרגשה היא של פחד , עצב, ייאוש וזה מביא אותו להימנע מהשינוי והתוצאה היא שהוא כנראה יישאר מתוסכל, באותה עבודה זמן רב.

     

    עם השנים התפתחו להן גישות שונות שמציעות לנו לשנות את המחשבות או הרגשות, או התגובות כדי להשיג תוצאות רצויות בחיים.

    אין ספק שכשמצליחים להחליף מחשבה שמובילה לרגש שלילי במחשבה שמובילה לרגש חיובי, התגובה תשתנה אף היא, ומכאן ניתן לצפות לתוצאה אחרת.

    וכך, אם המחשבה לגבי שינוי מקום העבודה תהיה שהאדם מוכשר /יכול / מתאים ומוכן, הרי שההרגשה שתלווה את המחשבה תהיה התרגשות / התלהבות / שמחה ומכאן יהיה קל יותר לפעול בכיוון של שינוי. 

     

    העניין הוא ששינוי מחשבה או רגש או תגובה הוא תהליך שקשה לשמור עליו לאורך זמן. מכוון שהוא לא נוגע בכל ארבעת הרבדים שלנו, אלה רק באחד מהם.

    כשרוצים ליצור טרנספורמציה חייבים ליצור שינוי בארבעה רבדים. ברובד המנטלי, דרך חקירת המחשבות במודע. ברובד הרגשי, דרך שחרור זיכרונות ורגשות כלואים בתת מודע. ברובד הרוחני, דרך ״התעוררות״(חיבור למהות שלנו) וברובד הפיסי דרך עשייה.

    כשזה קורה נוצר חוזה פנימי חדש שמושתת על אהבה ומכאן קל יותר לפעול מהאני המודע, או מה שמכנה ניסים אמון ״מהאמצע״ שלנו. אותו חלק נטרלי שיודע שהוא לא המחשבות ולא הפחדים, אלה רק המודעות אליהם. 

     

    ״האמצע״ מייצג את המהות שלנו. את החלק הנשמתי בנו שיודע שלמרות כל מה שקורה, הכול בסדר. זה החלק שסומך על היקום ופועל אתו בשיתוף פעולה. זה החלק שמתמקד בכאן ועכשיו במקום במה שהיה או מה שיהיה. החלק שאמור לעזור לנו לעשות את מה שנועדנו להיות. וכל עוד הוא פאסיבי אנו מוצאים עצמנו מובלים על ידי הפחדים, האמונות, הספקות, ותחושות הסבל שמרחיקים אותנו מאהבה.

     

    לאחרונה עברתי חוויה שחיזקה אצלי את ההבנה עד כמה השינוי בארבעת הרבדים הוא אכן כל כך משמעותי. זה קרה שהשתתפתי בסדנה של ניסים אמון, באחד התרגילים היה עלי לחבק אנשים זרים בזה אחר זה. מהרגע ששמעתי מה התרגיל הרגשתי בזעה הקרה, כשהתחיל התרגיל קפאתי ולא הצלחתי להביא את עצמי לידי תזוזה, משהו בתוכי לא יכול היה להתמודד עם התרגיל, הרגשתי פחד לא ברור ולאחריו שטף אותי גל עצב גדול. מי שמכיר אותי יודע שאני לא מתקרבת בקלות לאנשים חדשים ובלשון המעטה אפשר לומר שלוקח לי זמן להפשיר, האינטנסיביות של התרגיל לקחה את ה'לא מפשירה' עד הקצה, משהו התפרץ מתוכי בלי שליטה. כשחקרתי מה הוביל להתפרצות גיליתי חוויה עמוקה שהודחקה בתודעה שלי. חוויה שגרמה לי לגבש בתת המודע ידיעה שמגע שווה סכנה. ברגע שהבנתי שזה מקור הבעיה, יכולתי לראות בבהירות שמדובר במחשבה אמנם מכאיבה, אבל מחשבה שניתן לשחרר. בעקבות התהליך שנגע גם ברובד המנטלי, דרך חקירת המחשבה שהביאה לשחרור תחושת האשמה. ברובד הרגשי, דרך ניקוי הכאב שהצטבר סביב שמירת הסוד והיכולת שלי לסלוח. ברובד הרוחני, דרך הבנה עמוקה שאני לא המחשבה ולא הרגש שעזרה לי לעלות למדרגת המודעות הבאה, לענות על השאלה מי אני? ולהתחבר לאמצע שלי. וברובד הפיסי דרך חשיפות נוספות, כדי לאסוף הוכחות שאכן משהו השתנה בתפיסת העולם הפנימית ועכשיו מגע שווה חופש.

    אני זוכרת שחזרתי לסדנה בידיעה שעומד להיות תרגיל דומה. בראש התרוצצו מחשבות שיצרו תחושת אי נוחות, אבל משהו בתוכי ידע שהכל בסדר. ולאט, לאט נפעמתי לגלות כמה אפשר להינות מחיבוקים. 

     

    עבורי זו הייתה פריצת דרך ענקית בכל מה שקשור למערכת יחסים שלי עם עצמי, משפחתי וכל מה שסובב אותי. ואם תשאלו אותי איך אפשר לתאר את אשר חוויתי, המילים היחידות שמתארות את זה עבורי הן שהחלפתי את הפחד באהבה.

     

    שמבינים שהפחד הוא תוצר של מחשבה ושנהם מייצגים חלקים בתוכנו (מחשבה, רגש), אבל לא את מי שאנחנו באמת (אמצע) האהבה העצמית מתעוררת ומכאן קל לנו יותר לעשות בפועל דברים שנראו לנו קודם לכן בלתי אפשריים.

     

    מניסיון, בכל פעם שאנו מסרבים לעבור דרך הפחד, אנו למעשה מסרבים להפוך להיות חלק מהשינוי ובכך נלחמים במה שיש. הדבר דומה לאדם שיושב ברכבת החיים שעולה ויורדת, מאיטה וממהרת, כל הזמן משנה את הקצב שלה והוא לוחץ חזק על הברקס, כאילו מנסה לעצור או לווסת את הקרון שלו. היום ברור לי שלהיות חלק מהשינוי פרושו ללמוד ליהנות מהנסיעה.

    וכדי שנצליח, יהיה עלינו להסכים לוותר על ה"אני" כפי שאנו תופסים אותו ולפתוח עצמנו ללמידה חדשה על מי אנחנו באמת. ואז לפעול כדי שנוכל לגלות שהפחד כבר לא מהווה עבורנו מחסום.

     

    עכשיו נסו להזכר בדברים שאתם עשיתם למרות הפחד ויצרתם פריצת דרך בחיים. אולי התגרשתם, עזבתם הכול והתחלתם מהתחלה, יצאתם ממחלה, התמכרות, דיכאון, התמודדנו עם אובדן, מצב כלכלי קשה, שיניתם קריירה, עברתם לבד לארץ חדשה, סלחתם על פגיעה קשה, או כל דבר אחר שדחף אתכם למרות הפחד, ליצור שינוי משמעותי בחיים. מתוך ההתבוננות הזאת יתכן ותגלו שפעלתם ממקום אחר. כי אם הייתם ממשיכים להקשיב למחשבה שאומרת לכם למה זה לא יצליח ונשאבים להרגשה של עצבות, כעס ואו תסכול בעקבות הפער בין מה שאתם רוצים למה שנראה אפשרי. הייתם פועלים באופן אוטומטי: נלחמים, בורחים או קופאים ובכך משחזרים פעולות והתוצאה לא הייתה משתנה.

     

    ועכשיו בואו נבדוק - כשאתם נזכרים בשינוי שעברתם, האם ברור לכם שתוכלו לעבור אותו שוב? 

    אם התשובה היא כן, כנראה שהשינוי התקבע.

    אם התשובה היא לא, או לא בטוח, כנראה שהפחד חזק יותר מהיכולת שלכם לפעול. אז כדאי להזכיר לעצמכם ששוב הקשבתם למחשבה או להרגשה שגורמים לכם לפעול באופן אוטומטי.

    ואם תרצו לייצר פריצת דרך, כדאי לבדוק מה ״האמצע״ שלכם יודע לגבי זה? ואז לפעול כדי לאסוף הוכחה שהפחד כבר לא משרת אתכם יותר. 

    וכשהמחשבה על שינוי כבר לא תעורר בכם תחושות שליליות, תדעו שהפכתם חלק ממנו. וזהו ביטוי נפלא לאהבה העצמית שלכם, שמאפשרת לכם לעשות את מה שנועדתם להיות.

     

    שירי ליבשטיין

    MA דרמה תרפיה, דמיון מודרך NLP, LBL, אימון יחידים וקבוצות, Voice dialog טרילותרפיה ועוד.... www.shiril.co.il

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      שירי ליבשטיין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין