כותרות TheMarker >
    ';

    מיומנו של אמביוולנט

    רשימות, השקפות, חוויות מגוונות

    0

    האלגברה של היחסים: רשתות חברתיות

    59 תגובות   יום שלישי, 15/1/08, 17:12

     רשתות חברתיות הוא תחום תיאורטי ומחקרי בסוציולוגיה ובתחומים סמוכים (גיאוגרפיה, מדע המדינה, אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה, מחשבים, ארגונים ומנהל) המתמקד בחקר מערכות היחסים בין שחקנים חברתיים  (אנשים, ילדים, ארגונים, פירמות,  ערים, תחנות עבודה, מדינות).

    רשתות חברתיות כמפה של אי שויון מבני

    הנחת עבודה מרכזית היא שמבנה היחסים בין השחקנים מנבא התנהגות אף יותר מתכונות השחקנים עצמם.  ניתן לנבא התנהגות הן ברמת השחקן והן ברמת הרשת.  לדוגמא, מיקום שחקן במערכת יחסים (כגון מרכזיותו/ה או  בלעדיותו) עשוי להעניק לו יתרון שיטתי;  קיבתו/ה לשחקן/ית אחר/ת עשויה להשפיע על עמדותיו/ה.  

    ברמת הרשת,  ניתן לאמור שרשת מלוכדת תתנהג באופן שונה מרשת מבוזרת בעלת אשכולות מבודלים.   התחום לבש תאוצה כאשר מודלים חדישים החלו להמשיג באופן פורמלי יחסים עקיפים בין שחקנים, בעקר בשנות השבעים, וכתוצאה מכך ניתן היה למדוד ולהסיק על השלכותיהם  הצפויות של מבני יחסים של מערכות שלמות (יחסים במנזר, יחסים בין בתי השקעות וחברות ביטוח, המערכת העולמית) כמארג רשתות.  התחום הושפע מהאנתרופולוגיה הבריטית, שחקרה אמפירית רשתות קונקרטיות.

     

    מכיוון שניתוח רשתות מתחקה אחר המבנה החברתי של מערכות יחסים, הוא הפך את מושג ה"שוק" הכלכלי לבר-חקר עבור סוציולוגים.  יתרה מכך, ניתוח רשתות חברתיות הפך בשני העשורים האחרונים לליבה התיאורטית של ה"סוציולוגיה הכלכלית החדשה", כי הוא מסייע להבין במפורש את מבנה השוק הממשי דרך ניתוח היחסים בין ארגונים עסקיים.

     מיקומו של שחקן ברשת חברתית נקבע על- פי: (1) דפוסי היחסים בינן לבין אחרים ו(2) דפוס היחסים בין האחרים לבין עצמם.       ¨         

    לשחקנים אחדים יש אם כן יתרון מבני, הנובע מיכולתם להתקשר עם טווח גדול יותר של שחקנים, ממרכזיותם ברשת, או מיכולתם לחבר אשכולות חברתיים שאין ביניהם קשר אחר. 

          

                       רשתות מתארות, אם כך, את אי- השוויון המבני בין שחקנים.   עמדתו היתרונית של שחקן במערכת ההזדמנויות (ברשת יחסי החליפין), קובעת את יכולתו של השחקן לצבור מונופול על מעבר משאבים נדרשים, ולחמוס רווח לא הוגן לעצמו .


     האיור (סוציוגרמה) מתאר מהלך התקשרויות בין שחקנים. נקודה פרושה שחקן, וקו העובר בין שני שחקנים מציין כי קיים קשר ביניהם.

    האיור מדגים שני סוגים של התקשרויות בין שחקנים, היוצרים שתי רשתות:

    הרשת הימנית (בין שחקנים א, 1-8) מצייר רשת מבודלת, שבה יש מיקום מרכזי לשחקן א. 

    הרשת השמאלית, מורכבת משלושה שחקנים הקשורים אלה באלה.

    בעוד שלשלושת השחקנים נהנים מפיקוח חברתי הדדי ומלכידות רבה, הרי איש מהם אינו נהנה מיתרון על פני רעהו.  כנגד זאת, לשחקניות "א" ו"8" ברשת המבודלת יתרון מבני משמעותי בהתקשרויותיה:  הן קשורות לשחקנים שאינם קשורים זה בזה, ועל כן הן נהנות מיתרונות הנובעים מעמדתה החברתית העדיפה ברשת:  הן בעלת פוטנציאל לקבל מידע לא מיותר (non redundant information  המגיע מאשכולות שונים), יכולת תיווך, שליטה ומניפולציה בפעולותיהם של האחרים, ונהנית מתזמון עדיף ביחס לנגישות למידע או למשאבים אחרים המצויים ברשת. 

    במלים אחרות: לשחקנית "א" יתרון מבני, הנובע מחוסר הקשר שבין שותפי התפקיד שלה. 

    אם יחסי הרשת הם יחסי חליפין וכל השחקנים הם תועלתניים במידת מה, הרי שניתן לצפות שהחליפין לא יהיה הוגן; לשחקנית "א" יש יכולת רבה יותר משותפי התפקיד שלה להכתיב את המחיר תמורת משאבים העוברים דרכה.  השליטה על העמדה החברתית של "א" מאפשרת לה להרוויח יותר בתהליך החליפין.     יתרון זה מועצם עקב העובדה ששחקנית זו מקושרת בקשר רופף (מצוין בקו מקווקוו) לרשת השניה.  על כן, טווח היחסים הרחב, יחסית, של השחקנית "א" גדל.

    אי שויון גם בין מעסיקים ושותפות בהעברת ידע

    רשתות מראות את המבנה החברתי הממשי  של התחרות שהוא מאד שונה מהדימוי של השוק בפי שמר נתניהו.  מצאתי במחקרי, שענפים כלכליים ישראליים הנהנים מ"אוטונומיה מבנית" מרוויחים יותר מענפים שעסקאותיהם מרוכזות בנתחי שוק המקושרים הינם לבין עצמם .  ליתרון זה השלכות נוספות: ענפים חזקים אלה נתמכים יותר על ידי המדינה, והפירמות העסקיות בהן נוטות לשרוד יותר. 

    "ההון החברתי" של הענף נובע, אם כך, מהאופן בו הוא סוחר עם ענפים אחרים, ומדפוס היחסים בין שותפי הסחר בינם לבין עצמם.   

    יחד עם זאת, לעתים קשרים הדוקים ברשתות מלוכדות מהווה יתרון מבני משמעותי.  כללית, ככל שיחסים מאופיינים באי וודאות, או בהעברת ידע מורכב , הקשרי, סמוי או רגיש, כך קשרים הדוקים יהוו גורם אפקטיבי בהתקשרות.  ארגונים רבים, החשים בצורך ללבן בעיות מורכבות עם ארגונים אחרים, מכוננים "ארגון רשת" משותף, המאפשר לשני הארגונים ללמוד יחד, להעביר טכנולוגיה סמויה או לפתח מוצר מורכב. מכאן הקשר בין עולם הרשתות לניהול ידע.

    רשתות, אי שוויון,  וניעות תעסוקתית

    כמו בכל ענין,  בעלות על יחסים חברתיים אינה אקראית. יחסים חברתיים ומשאבים חברתיים נוטים להצטבר יחדיו.  אי שיויון במיקום רשתי מגביר, לעתים קרובות, קצב שונה של צבירת  משאבים כלכליים וחברתיים בין בעלי יתרונות חברתיים לבין קבוצות חלשות יותר.    שחקנים בעלי "קשרים חלשים" (האופייניים למעמד הבינוני האמריקאי) מוצאים עבודה בשיעורים גבוהים בהשוואה לשחקנים הלכודים ברשתות מלוכדות (כבני המעמד הנמוך).  בדומה,  (1) קשרים חברתיים קשורים ברמת ההשכלה והמעמד של משפחת המוצא, (2) תהליך "רכישת הסטטוס" של יחידים בשוק העבודה מושפעת מקשריהם החלשים, מעבר להשפעה הידועה של רמת ההון האנושי ותכונות דמוגרפיות . יחידים בעלי סטטוס חברתי גבוה הם בעלי עמדה חברתית מועדפת ברשת החברתית, בעלי קשרים משמעותיים עם מגוון רחב יותר של נושאי תפקידים.  בנוסף,  הצבר השאבים החברתי הכולל שלהם גודל בקצב גבוה יותר משאר חברי הרשת. 

    מאב לבת, ו"מפה לאוזן": רשתות והעברת תרבות מעמדית ואופנות
    אי שוויון שיטתי בין שחקנים במבנה קשריהם (הישירים והעקיפים) ואיכות היחסים משפיע הן על שונות הצבר המשאבים של השחקנים והן על עמדותיהם והתנהגויותיהם. נמצא, שאנשים מושפעים מעמיתיהם כשהם מאמצים אמונות, ערכים, חידושים, המצאות, ואופנות.  ככל שאנשים נמצאים קרובים זה לזה, כך הם נוטים לאמץ את עמדות האחרים.   אי שויון חברתי משמעו גם בידול הרשת החברתית לאשכולות מובחנים זה מזה.

    נמצא, שתרבות מעמדית איננה נחלתו של חברי המעמד הדומיננטי, אלא של אלה הקשורים עמו בקשרי עבודה קרובים.   בידול רשתי מנבא, אם כן, תהליכי השפעה חברתיים, ואת מידת השוני או הדמיון בין התנהגות השחקנים והערכותיהם. .   להשפעה חברתית שלושה מנגנונים אופייניים: 

    1. קשר חזק בין שחקנים או לכידות ברשת  גורם ל"שיכנוע" והשפעה חברתית ביניהם (השפעה);

    2. קירבה רשתית גורמת לשחקן שיחקה את התנהגותו של שחקן אחר ברשת (חיקוי);

    3. מיקום זהה בין שחקנים ברשת (כלומר קשר עם אחרים זהים או חשיפה לאילוצים והזדמנויות  חברתיים זהים)  גורם להתנהגות זהה בקרב שחקנים (הסתגלות). 

    לאחרונה תחום הרשתות זכה לעדנה בשיווק. נמצא, שקצב אימוץ תרופה חדשה על ידי רופאים מושפע ממיקומם ביחס לאחרים שכבר אימצו את התרופה קודם לכן; ושדעות פוליטיות והערכות על תיפקודם של עמיתים קשור במישרין ובעקיפין לרשת החברתית. 

    לרשתות אפקטים נוספים: קידומם המובחן של גברים ונשים במדרג הארגוני מושפע מאופי הקשרים שלהם עם עמיתיהן, ואפילו עמיתי מהאוניברסיטה העברית מצאו שדירוג ההצבעות בתחרות האירווויזיון ניתן לניבוי על פי מיקום המדינה ברשת העולמית.  

    בנוסף, בארבעה מחקרים שפורסמו לאחרונה בחו"ל, שותפיי ואני מצאנו שניתן ל"הסביר"  את ההסתברות למלחמה בין כל שתי מדינות בעולם במאתיים השנים האחרונות  על פי רשתות היחסים הישירים והעקיפים ביניהן. 

     ממבנה הרשתות החברתיות ניתן להבין ולנבא, אפוא, שורה ארוכה ומגוונת ביותר של תוצאות: אי שויון בהצבר משאבים, הבדלים ברווחיותן של פירמות עסקיות, כיוון וקצב התפשטות של מחלות מדבקות או של מוצרי שיווק, נגישות  יזמים פוליטיים למרכזי כוח, יחסים חברתיים באינטרנט ותקשורת מתווכת מחשב. 

     

     ראו גם מחקר אינטרנט:

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=256798

     

    ניהול ידע והון חברתי:

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=227738

     

    מאמר ב"גרדיין" על אתר פייסבוק

    http://www.guardian.co.uk/technology/2008/jan/14/facebook

     

    מדריך לטרמפיסט ברשתות חברתיות וירטואליות

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3435205,00.html

     

     

     חלקים מהפוסט פורסמו בפרק "רשתות חברתיות" בספר אי-שיוויון, בעריכת ניצה ברקוביץ' ואורי רם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (59)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/10/12 12:20:
      יופי של פוסט ויופי של דיון. תודה!
        22/9/08 09:18:

      צטט: חמוטל. 2008-01-15 18:42:23

       


      הנחת ה"אניניזם" (שפיתח טורקה) מדברת על התבצרותו של היחיד בתוך קליפה משוריינת המנתקת אותו מהחברה, מגינה עליו מהלחצים, ומובילה לחברה בה היחיד דואג לאינטרסים שלו. נוצרת קבוצה של "סינגלטונים" (ביטוי של טורקה): יחידים השוכנים זה לצד זה מבלי חיבור אמיתי ביניהם, ומבלי שיקחו בחשבון גם את האינטרס הרחב יותר -הציבורי . זה מה שמאפיין חברה של אינדיבידואליסטים קיצוניים (במובן מסויים ככה נעה הכלכלה האמריקאית וכך גם מתנהלים שם חיי  החברה והרעות ,  ויש סימנים שגם ה"ישראליוUת" צועדת לכיוון הזה  )


      הנחת ה"אנוניזם" (שפיתח גורדון לורנס) מתייחסת לקצה השני:  שם הקבוצה הופכת למסה אחת בה אין מקום ליחיד ולגבולותיו, אין מקום לאינדיבידואליות ולאינטרסים האישיים. בהקשר החברתי זוהי החברה הטוטאליטארית.


       

       זה מדהים אותי כל פעם מחדש.

       

      החברה האמריקאית היא חברה איניבידואליסטית? זו חברה מנוכרת בזה אין ספק. אבל היא חברה קונפורמיסטית ממדרגה ראשונה. שבה לדוגמה חלק גדול מהציבור נענה לגחמות אופנה. (רכבי SUV לדוגמה). בחברה אינדיבידואליסטית שיווק של קוקה קולה או של ג'ינס היה נכשל. היינו רואים מגוון תרבותי עצום (בדומה אולי להודו) ולא תרבות אחת שלטת. 

       

      מה שיש בארה"ב זה אתוס של אינדיבדואליזם אבל חינוך (לא רשמי) לקונופורמיזם (תלבש את הבגדים הנכונים, דבר בצורה הנכונה, תגיד את הדברים הנכונים וכן הלאה) ומציאות של קונפורמיזם.

       

      וגם לכידות חברתית לא אומרת קונופורמיות. בחברה הישראלית יש קשרי משפחה חזקים, ועם זאת יש אינדיבדואליזם (חשיבה עצמאית ) חזקה . 

       

      אפשר להגיד ההפך גם - נכון שהיינו מצפים שלכידות חברתית גבוהה תגביר קונופורמיזם (כמו בחברות מסורתיות), אבל זה יכול גם להיות להפך - לכידות חברתית (ובעיקר סוגים מסויימים שלה) מגבירים את הבטחון החברתי -כלכלי (אני אגיד מה שאני רוצה ויש לי גיבוי חברתי לזה) - ומגבירה את היכולת של הפרטים להביע דעות שיוצאות נגד מוסכמות חברתיות. 

       

       

        22/9/08 09:09:

      צטט: אורלי שנקר 2008-08-20 08:02:14


      תודה, חמוטל.

      אחד הרעיונות היפים בניתוח רשתות הוא, שמתבלטת העובדה שמצד אחד היחסים בין הפרטים מתנהלים בזוגות: לכל פרט יש יחס מוגדר היטב עם כל פרט אחר (לדוגמה: היחס הפשטני של יש קשר או אין קשר), ומצד שני ההצגה של הדברים במונחי זוגות-זוגות מסתירה חלקים חשובים מהתמונה הכללית, שבה בין השאר מופיע ההבדל בין סוגי הרשתות שהציג אילן. כלומר, אף על פי שיש כאן רק פרטים וקשרים בין פרטים, בכל זאת בסך הכל יש דבר-מה שהוא יותר מאוסף הפרטים.

      מהו ההבדל בין המושגים של פסיכולוגיה חברתית לבין המושגים של סוציולוגיה, בהקשר של הרשתות שעליהן מדבר אילן?

       

       

       דבר שהוא יותר מאשר אוסף הפרטים והיחסים ברמת ה"מיקרו" נקרא בלשון של מערכות מורכבות - הגחה

        22/9/08 09:04:

      מעניין מאוד. 

       

      הרגשה שלי - יש יותר מידי דגש על רשתות ופחות מידי דגש על מערכות מורכבות - ברור שהקשרים חשובים מאוד, כפי שמודגם כאן, אבל קשר בין שני בני אדם יכול להיות בהקשר שונה בתלות בפרמטרים אחרים לדוגמה מעמד כלכלי.  (לדוגמה הקשר בין אדם במעמד כלכלי גבוה לבין אדם במעמד כלכלי נמוך לא דומה לקשר בין 2 אנשים במעמד כלכלי דומה)

       

      אשמח אם תוכל להרחיב על הסוציולוגיה הכלכלית החדשה (בעיקר שם באנגלית, הוגים מרכזיים, ספרים, מאמרים חשובים, קישורים וכו'), וכן עוד הרחבות וקישורים להקשר הכלכלי או האקולוגי. 

       


       

       

        22/9/08 02:08:

      צטט: נוכלת ושמה סו 2008-09-21 13:54:00

      אילן,

      איך היית מגדיר את הרשתות החברתיות באינטרנט?

      כאופקיות או כאנכיות?

      או שמא זה תלוי הקשר, ותלוי ברשת הספציפית עצמה ובקשרים הנוצרים בתוכה?

       יותר אופקיות.

       

        21/9/08 13:54:

      אילן,

      איך היית מגדיר את הרשתות החברתיות באינטרנט?

      כאופקיות או כאנכיות?

      או שמא זה תלוי הקשר, ותלוי ברשת הספציפית עצמה ובקשרים הנוצרים בתוכה?

        21/8/08 02:02:

      צטט: מר רשתות 2008-08-20 12:35:15

      צטט: אורלי שנקר 2008-08-20 08:02:14

      אחד הרעיונות היפים בניתוח רשתות הוא, שמתבלטת העובדה שמצד אחד היחסים בין הפרטים מתנהלים בזוגות: לכל פרט יש יחס מוגדר היטב עם כל פרט אחר (לדוגמה: היחס הפשטני של יש קשר או אין קשר), ומצד שני ההצגה של הדברים במונחי זוגות-זוגות מסתירה חלקים חשובים מהתמונה הכללית, שבה בין השאר מופיע ההבדל בין סוגי הרשתות שהציג אילן. כלומר, אף על פי שיש כאן רק פרטים וקשרים בין פרטים, בכל זאת בסך הכל יש דבר-מה שהוא יותר מאוסף הפרטים. 

      לא מדובר ביחסים בין זוגות, לכך יש תיאוריות מתאימות הפסיכולוגיה ובסוציולוגיה, אלא יחסים ישירים ועקיפים בין מספר רב של שחקנים.

      הרשתות בשרטוטים שהבאת, אילן, מורכבות משני סוגים של סימנים:

      1. נקודה (או עיגול) מסמלת פרט,

      2. קוו מסמל קשר בין שני פרטים. לקשר כזה התכוונתי במילה "זוג" (סליחה אם הייתי לא ברורה).

      אם פרט אחד קשור בקשר ישיר לכמה פרטים אחרים במקביל (כלומר, נקודה אחת שממנה יוצאים כמה קווים) הרי שפרט זה שותף באוסף של "זוגות" במובן זה. טור של יחסי זוגות ישירים (כלומר, שורה של נקודה-קו-נקודה-קו וכו') יוצרת יחסים עקיפים.

      מה פיספסתי?

       

        20/8/08 21:21:

      צטט: אורלי שנקר 2008-08-20 08:02:14

      צטט: חמוטל. 2008-08-09 20:24:15

      צטט: אורלי שנקר 2008-08-09 19:31:41

      אומר כמה מילים על האופן שבו הבנתי את הדברים, אולי זה יעזור להבהיר את השאלה.

      אם הבנתי נכון (ממך וממקומות אחרים), ברשת מלוכדת אף אחד לא שולט באופן בלעדי בשום צומת. כדי להגיע מנקודה A לנקודה B ברשת, אפשר לעבור דרך נקודה C, אבל תמיד אפשר לעבור גם בדרכים אחרות. זאת, בניגוד לרשת מבדלת, שבה לעיתים אין ברירה אלא לעבור דרך C, ולכן מי ששולט בצומת C הוא בעל שליטה. הייתי מניחה, שמשטר טוטליטרי ירצה להפוך את הרשת למבדלת, כדי להקטין את עצמאות האזרחים ולהגדיל את שליטתו בכל האינטרקציות (מעברי מידע, מעברי סחורות, מעברי אנשים, ועוד).

      דוגמת האינטרנט בסין: האינטרנט מסכן משטרים טוטליטריים אם הוא מהווה רשת מלוכדת, כלומר שאפשר דרכו לעקוף את הצמתים הנשלטים על ידי השלטון הטוטליטארי (במקרה של האינטרנט, אפשר להעביר מידע לא מצונזר). על כן המשטר הסיני מנסה, בעזרתן האדיבה של הפירמות המערביות, להקטין את הליכוד של הרשת, על ידי כך שחלק מן המעברים נחסמים.

      דוגמת היטלר: לדבריך, היטלר דאג לכך שתמיד תהיה לו דרך אלטרנטיבית להגיע לכל נקודה ברשת; אך אין פירוש הדבר שלאחרים ברשת שלו היתה ברירה כזו; ואני מניחה שבמשטר שלו, כמו בכל משטר טוטליטארי, היו עניינים רבים שבהם לא היתה לאזרח ברירה אלא לעבור דרך צומת שנשלטת על ידי השלטון, וצומת זו היא שהעניקה לשלטון את עוצמתו.

      היי אורלי

      אילן הוא המומחה לנושא ואני כמובן שלא אתווכח עם קביעותיו (: אני כותבת מתוך הבנה מהבטן בצרוף קצת הכרות עם רשתות חברתיות וירטואליות ועם מערכות פורומים שמתנהלות לצורך העניין כרשת חברתית (עם ניידות וכפילות השתתתפות אצל חלק מהמשתתפים וחלק שמשתתפים בפורומים מסויימים ובאחרים לא).אני חושבת במושגים של פסיכולוגיה חברתית לא של סוציולוגיה, ולדעתי כל האינטראקציות מסוג זה כפופות למערכת החוקיות שמנהלת "קבוצה-גדולה" וזה הבסיס להבנות וגם למושגים שהעליתי כאן.

      מקווה שמובן יותר ואשמח מבחינתי להמשיך לחשוב איתכם בקול רם כתוב (:

      חמוטל

      תודה, חמוטל.

      אחד הרעיונות היפים בניתוח רשתות הוא, שמתבלטת העובדה שמצד אחד היחסים בין הפרטים מתנהלים בזוגות: לכל פרט יש יחס מוגדר היטב עם כל פרט אחר (לדוגמה: היחס הפשטני של יש קשר או אין קשר), ומצד שני ההצגה של הדברים במונחי זוגות-זוגות מסתירה חלקים חשובים מהתמונה הכללית, שבה בין השאר מופיע ההבדל בין סוגי הרשתות שהציג אילן. כלומר, אף על פי שיש כאן רק פרטים וקשרים בין פרטים, בכל זאת בסך הכל יש דבר-מה שהוא יותר מאוסף הפרטים.

      מהו ההבדל בין המושגים של פסיכולוגיה חברתית לבין המושגים של סוציולוגיה, בהקשר של הרשתות שעליהן מדבר אילן?

       

       

       

      היי אורלי

       

       ההתמחות שלי היא קלינית ואני לא מומחית גדולה לפסיכולוגיה חברתית אבל מהידע שלי על קבוצות ( תיאוריה של ניהול קבוצות טיפוליות שממנה ניתן להשליך על קבוצות בכלל, ומחקר על קבוצות טיפוליות) אני חושבת שהדגש בפ. חברתית הוא יותר על האופן בו הפרט יכול ללמוד אודות עצמו תנועותיו המוטיבציות שלו ורגשותיו  באמצעות הקבוצה, וגם על האופן בו נבנית הקבוצה בהיזון עם תנועותיו המוטיבציות שלו וכ"ד מה שנקרא בשפה פשוטה יותר "הדינמיקה הקבוצתית".  נדמה לי שבסוציולוגיה המטרה המסומנת שונה וגם עולם המונחים . ושוב את זה אולי אילן יסביר טוב ממני.

       

       

      חמוטל

       

        20/8/08 12:35:

      צטט: אורלי שנקר 2008-08-20 08:02:14

      צטט: חמוטל. 2008-08-09 20:24:15

      צטט: אורלי שנקר 2008-08-09 19:31:41

      אומר כמה מילים על האופן שבו הבנתי את הדברים, אולי זה יעזור להבהיר את השאלה.

      אם הבנתי נכון (ממך וממקומות אחרים), ברשת מלוכדת אף אחד לא שולט באופן בלעדי בשום צומת. כדי להגיע מנקודה A לנקודה B ברשת, אפשר לעבור דרך נקודה C, אבל תמיד אפשר לעבור גם בדרכים אחרות. זאת, בניגוד לרשת מבדלת, שבה לעיתים אין ברירה אלא לעבור דרך C, ולכן מי ששולט בצומת C הוא בעל שליטה. הייתי מניחה, שמשטר טוטליטרי ירצה להפוך את הרשת למבדלת, כדי להקטין את עצמאות האזרחים ולהגדיל את שליטתו בכל האינטרקציות (מעברי מידע, מעברי סחורות, מעברי אנשים, ועוד).

      דוגמת האינטרנט בסין: האינטרנט מסכן משטרים טוטליטריים אם הוא מהווה רשת מלוכדת, כלומר שאפשר דרכו לעקוף את הצמתים הנשלטים על ידי השלטון הטוטליטארי (במקרה של האינטרנט, אפשר להעביר מידע לא מצונזר). על כן המשטר הסיני מנסה, בעזרתן האדיבה של הפירמות המערביות, להקטין את הליכוד של הרשת, על ידי כך שחלק מן המעברים נחסמים.

      דוגמת היטלר: לדבריך, היטלר דאג לכך שתמיד תהיה לו דרך אלטרנטיבית להגיע לכל נקודה ברשת; אך אין פירוש הדבר שלאחרים ברשת שלו היתה ברירה כזו; ואני מניחה שבמשטר שלו, כמו בכל משטר טוטליטארי, היו עניינים רבים שבהם לא היתה לאזרח ברירה אלא לעבור דרך צומת שנשלטת על ידי השלטון, וצומת זו היא שהעניקה לשלטון את עוצמתו.

      היי אורלי

      אילן הוא המומחה לנושא ואני כמובן שלא אתווכח עם קביעותיו (: אני כותבת מתוך הבנה מהבטן בצרוף קצת הכרות עם רשתות חברתיות וירטואליות ועם מערכות פורומים שמתנהלות לצורך העניין כרשת חברתית (עם ניידות וכפילות השתתתפות אצל חלק מהמשתתפים וחלק שמשתתפים בפורומים מסויימים ובאחרים לא).אני חושבת במושגים של פסיכולוגיה חברתית לא של סוציולוגיה, ולדעתי כל האינטראקציות מסוג זה כפופות למערכת החוקיות שמנהלת "קבוצה-גדולה" וזה הבסיס להבנות וגם למושגים שהעליתי כאן.

      מקווה שמובן יותר ואשמח מבחינתי להמשיך לחשוב איתכם בקול רם כתוב (:

      חמוטל

      תודה, חמוטל.

      אחד הרעיונות היפים בניתוח רשתות הוא, שמתבלטת העובדה שמצד אחד היחסים בין הפרטים מתנהלים בזוגות: לכל פרט יש יחס מוגדר היטב עם כל פרט אחר (לדוגמה: היחס הפשטני של יש קשר או אין קשר), ומצד שני ההצגה של הדברים במונחי זוגות-זוגות מסתירה חלקים חשובים מהתמונה הכללית, שבה בין השאר מופיע ההבדל בין סוגי הרשתות שהציג אילן. כלומר, אף על פי שיש כאן רק פרטים וקשרים בין פרטים, בכל זאת בסך הכל יש דבר-מה שהוא יותר מאוסף הפרטים.

      מהו ההבדל בין המושגים של פסיכולוגיה חברתית לבין המושגים של סוציולוגיה, בהקשר של הרשתות שעליהן מדבר אילן?

       

       לא מדובר ביחסים בין זוגות, לכך יש תיאוריות מתאימות הפסיכולוגיה ובסוציולוגיה, אלא יחסים ישירים ועקיפים בין מספר רב של שחקנים. 

       

        20/8/08 08:02:

      צטט: חמוטל. 2008-08-09 20:24:15

      צטט: אורלי שנקר 2008-08-09 19:31:41

      אומר כמה מילים על האופן שבו הבנתי את הדברים, אולי זה יעזור להבהיר את השאלה.

      אם הבנתי נכון (ממך וממקומות אחרים), ברשת מלוכדת אף אחד לא שולט באופן בלעדי בשום צומת. כדי להגיע מנקודה A לנקודה B ברשת, אפשר לעבור דרך נקודה C, אבל תמיד אפשר לעבור גם בדרכים אחרות. זאת, בניגוד לרשת מבדלת, שבה לעיתים אין ברירה אלא לעבור דרך C, ולכן מי ששולט בצומת C הוא בעל שליטה. הייתי מניחה, שמשטר טוטליטרי ירצה להפוך את הרשת למבדלת, כדי להקטין את עצמאות האזרחים ולהגדיל את שליטתו בכל האינטרקציות (מעברי מידע, מעברי סחורות, מעברי אנשים, ועוד).

      דוגמת האינטרנט בסין: האינטרנט מסכן משטרים טוטליטריים אם הוא מהווה רשת מלוכדת, כלומר שאפשר דרכו לעקוף את הצמתים הנשלטים על ידי השלטון הטוטליטארי (במקרה של האינטרנט, אפשר להעביר מידע לא מצונזר). על כן המשטר הסיני מנסה, בעזרתן האדיבה של הפירמות המערביות, להקטין את הליכוד של הרשת, על ידי כך שחלק מן המעברים נחסמים.

      דוגמת היטלר: לדבריך, היטלר דאג לכך שתמיד תהיה לו דרך אלטרנטיבית להגיע לכל נקודה ברשת; אך אין פירוש הדבר שלאחרים ברשת שלו היתה ברירה כזו; ואני מניחה שבמשטר שלו, כמו בכל משטר טוטליטארי, היו עניינים רבים שבהם לא היתה לאזרח ברירה אלא לעבור דרך צומת שנשלטת על ידי השלטון, וצומת זו היא שהעניקה לשלטון את עוצמתו.

      היי אורלי

      אילן הוא המומחה לנושא ואני כמובן שלא אתווכח עם קביעותיו (: אני כותבת מתוך הבנה מהבטן בצרוף קצת הכרות עם רשתות חברתיות וירטואליות ועם מערכות פורומים שמתנהלות לצורך העניין כרשת חברתית (עם ניידות וכפילות השתתתפות אצל חלק מהמשתתפים וחלק שמשתתפים בפורומים מסויימים ובאחרים לא).אני חושבת במושגים של פסיכולוגיה חברתית לא של סוציולוגיה, ולדעתי כל האינטראקציות מסוג זה כפופות למערכת החוקיות שמנהלת "קבוצה-גדולה" וזה הבסיס להבנות וגם למושגים שהעליתי כאן.

      מקווה שמובן יותר ואשמח מבחינתי להמשיך לחשוב איתכם בקול רם כתוב (:

      חמוטל

      תודה, חמוטל.

      אחד הרעיונות היפים בניתוח רשתות הוא, שמתבלטת העובדה שמצד אחד היחסים בין הפרטים מתנהלים בזוגות: לכל פרט יש יחס מוגדר היטב עם כל פרט אחר (לדוגמה: היחס הפשטני של יש קשר או אין קשר), ומצד שני ההצגה של הדברים במונחי זוגות-זוגות מסתירה חלקים חשובים מהתמונה הכללית, שבה בין השאר מופיע ההבדל בין סוגי הרשתות שהציג אילן. כלומר, אף על פי שיש כאן רק פרטים וקשרים בין פרטים, בכל זאת בסך הכל יש דבר-מה שהוא יותר מאוסף הפרטים.

      מהו ההבדל בין המושגים של פסיכולוגיה חברתית לבין המושגים של סוציולוגיה, בהקשר של הרשתות שעליהן מדבר אילן?

       

        9/8/08 20:24:

      צטט: אורלי שנקר 2008-08-09 19:31:41

      צטט: מר רשתות 2008-08-09 19:06:25

      רשתות חברתיות קיימות לא רק באינטרנט.

      רשת מלוכדת מגבירה את את הפיקוח החברתי, אך גם את שיתוף הפעולה.

      רשת מבודלת יוצרת אשכולות נפרדים שבה לעתים יחידים מסוימים יש יכולת גם להכדיל את האוטונומיה שלהם וגם יכולת תיווך וגישור.

      לענין זה, היטלר הקפיד על כפילות ארגונית כדי שלא יהיה תלוי באף גורם ארגוני באופן בלבדית .

      המושגים התרבותיים, הפסיכולוגיסטיים והמשטריים לא קשורים למושגים המבניים של תורת הרשתות.

      כבר דורקהיים כתב במאה ה19על פתולוגיות כחברה אגואיסטית וכחברה שבה היחיד מאבד את הגבולות.

      התובנות שלו עדיין רלוונטיות. 

      תודה, אילן, על תשובתך! 

      בהחלט - רשתות חברתיות קיימות לא רק באינטרנט, ושאלתי (וכן - אני מניחה - הדברים שכתבה חמוטל) עוסקת בעיקר ברשתות לא אינטרנטיות. 

      אתה אומר, שאין קשר בין מבנה הרשתות לבין משטרים.

      זוהי טענה מעניינת: האם תוכל לתת לי דוגמה למשטר טוטליטארי שיש בו רשת מלוכדת, בתחומים שמעניינים את השלטון? כלומר שבתחום זה אנשים יכולים לפעול בלי לעבור דרך השלטון?

       

      אומר כמה מילים על האופן שבו הבנתי את הדברים, אולי זה יעזור להבהיר את השאלה. 

      אם הבנתי נכון (ממך וממקומות אחרים), ברשת מלוכדת אף אחד לא שולט באופן בלעדי בשום צומת. כדי להגיע מנקודה A לנקודה B ברשת, אפשר לעבור דרך נקודה C, אבל תמיד אפשר לעבור גם בדרכים אחרות. זאת, בניגוד לרשת מבדלת, שבה לעיתים אין ברירה אלא לעבור דרך C, ולכן מי ששולט בצומת C הוא בעל שליטה. הייתי מניחה, שמשטר טוטליטרי ירצה להפוך את הרשת למבדלת, כדי להקטין את עצמאות האזרחים ולהגדיל את שליטתו בכל האינטרקציות (מעברי מידע, מעברי סחורות, מעברי אנשים, ועוד).

      דוגמת האינטרנט בסין: האינטרנט מסכן משטרים טוטליטריים אם הוא מהווה רשת מלוכדת, כלומר שאפשר דרכו לעקוף את הצמתים הנשלטים על ידי השלטון הטוטליטארי (במקרה של האינטרנט, אפשר להעביר מידע לא מצונזר). על כן המשטר הסיני מנסה, בעזרתן האדיבה של הפירמות המערביות, להקטין את הליכוד של הרשת, על ידי כך שחלק מן המעברים נחסמים.

      דוגמת היטלר: לדבריך, היטלר דאג לכך שתמיד תהיה לו דרך אלטרנטיבית להגיע לכל נקודה ברשת; אך אין פירוש הדבר שלאחרים ברשת שלו היתה ברירה כזו; ואני מניחה שבמשטר שלו, כמו בכל משטר טוטליטארי, היו עניינים רבים שבהם לא היתה לאזרח ברירה אלא לעבור דרך צומת שנשלטת על ידי השלטון, וצומת זו היא שהעניקה לשלטון את עוצמתו. 


       

       

       

      היי אורלי

      אילן הוא המומחה  לנושא ואני כמובן שלא אתווכח עם קביעותיו (: אני כותבת מתוך הבנה מהבטן  בצרוף קצת הכרות עם רשתות חברתיות וירטואליות ועם מערכות פורומים שמתנהלות לצורך העניין כרשת חברתית (עם ניידות וכפילות השתתתפות אצל חלק מהמשתתפים וחלק שמשתתפים בפורומים מסויימים ובאחרים לא).אני חושבת במושגים של פסיכולוגיה חברתית לא של סוציולוגיה, ולדעתי כל האינטראקציות מסוג זה כפופות למערכת החוקיות שמנהלת "קבוצה-גדולה" וזה הבסיס להבנות וגם למושגים שהעליתי כאן.

      מקווה שמובן יותר ואשמח מבחינתי להמשיך לחשוב איתכם בקול רם כתוב (:

      חמוטל

       

        9/8/08 19:54:

       

      מעריצה אותך. כבר אמרתי ? ותמיד נהנת לקרוא ( שוב. ושוב. ושוב ) את הרעיונות שלך *

       

       

       

        9/8/08 19:31:

      צטט: מר רשתות 2008-08-09 19:06:25

      רשתות חברתיות קיימות לא רק באינטרנט.

      רשת מלוכדת מגבירה את את הפיקוח החברתי, אך גם את שיתוף הפעולה.

      רשת מבודלת יוצרת אשכולות נפרדים שבה לעתים יחידים מסוימים יש יכולת גם להכדיל את האוטונומיה שלהם וגם יכולת תיווך וגישור.

      לענין זה, היטלר הקפיד על כפילות ארגונית כדי שלא יהיה תלוי באף גורם ארגוני באופן בלבדית .

      המושגים התרבותיים, הפסיכולוגיסטיים והמשטריים לא קשורים למושגים המבניים של תורת הרשתות.

      כבר דורקהיים כתב במאה ה19על פתולוגיות כחברה אגואיסטית וכחברה שבה היחיד מאבד את הגבולות.

      התובנות שלו עדיין רלוונטיות. 

      תודה, אילן, על תשובתך! 

      בהחלט - רשתות חברתיות קיימות לא רק באינטרנט, ושאלתי (וכן - אני מניחה - הדברים שכתבה חמוטל) עוסקת בעיקר ברשתות לא אינטרנטיות. 

      אתה אומר, שאין קשר בין מבנה הרשתות לבין משטרים.

      זוהי טענה מעניינת: האם תוכל לתת לי דוגמה למשטר טוטליטארי שיש בו רשת מלוכדת, בתחומים שמעניינים את השלטון? כלומר שבתחום זה אנשים יכולים לפעול בלי לעבור דרך השלטון?

       

      אומר כמה מילים על האופן שבו הבנתי את הדברים, אולי זה יעזור להבהיר את השאלה. 

      אם הבנתי נכון (ממך וממקומות אחרים), ברשת מלוכדת אף אחד לא שולט באופן בלעדי בשום צומת. כדי להגיע מנקודה A לנקודה B ברשת, אפשר לעבור דרך נקודה C, אבל תמיד אפשר לעבור גם בדרכים אחרות. זאת, בניגוד לרשת מבדלת, שבה לעיתים אין ברירה אלא לעבור דרך C, ולכן מי ששולט בצומת C הוא בעל שליטה. הייתי מניחה, שמשטר טוטליטרי ירצה להפוך את הרשת למבדלת, כדי להקטין את עצמאות האזרחים ולהגדיל את שליטתו בכל האינטרקציות (מעברי מידע, מעברי סחורות, מעברי אנשים, ועוד).

      דוגמת האינטרנט בסין: האינטרנט מסכן משטרים טוטליטריים אם הוא מהווה רשת מלוכדת, כלומר שאפשר דרכו לעקוף את הצמתים הנשלטים על ידי השלטון הטוטליטארי (במקרה של האינטרנט, אפשר להעביר מידע לא מצונזר). על כן המשטר הסיני מנסה, בעזרתן האדיבה של הפירמות המערביות, להקטין את הליכוד של הרשת, על ידי כך שחלק מן המעברים נחסמים.

      דוגמת היטלר: לדבריך, היטלר דאג לכך שתמיד תהיה לו דרך אלטרנטיבית להגיע לכל נקודה ברשת; אך אין פירוש הדבר שלאחרים ברשת שלו היתה ברירה כזו; ואני מניחה שבמשטר שלו, כמו בכל משטר טוטליטארי, היו עניינים רבים שבהם לא היתה לאזרח ברירה אלא לעבור דרך צומת שנשלטת על ידי השלטון, וצומת זו היא שהעניקה לשלטון את עוצמתו. 


       

        9/8/08 19:06:

      צטט: אורלי שנקר 2008-08-09 17:29:49

      צטט: חמוטל. 2008-01-15 18:42:23

       

      הנחת ה"אניניזם" (שפיתח טורקה) מדברת על התבצרותו של היחיד בתוך קליפה משוריינת המנתקת אותו מהחברה, מגינה עליו מהלחצים, ומובילה לחברה בה היחיד דואג לאינטרסים שלו. נוצרת קבוצה של "סינגלטונים" (ביטוי של טורקה): יחידים השוכנים זה לצד זה מבלי חיבור אמיתי ביניהם, ומבלי שיקחו בחשבון גם את האינטרס הרחב יותר -הציבורי . זה מה שמאפיין חברה של אינדיבידואליסטים קיצוניים (במובן מסויים ככה נעה הכלכלה האמריקאית וכך גם מתנהלים שם חיי החברה והרעות , ויש סימנים שגם ה"ישראליוUת" צועדת לכיוון הזה )


      הנחת ה"אנוניזם" (שפיתח גורדון לורנס) מתייחסת לקצה השני: שם הקבוצה הופכת למסה אחת בה אין מקום ליחיד ולגבולותיו, אין מקום לאינדיבידואליות ולאינטרסים האישיים. בהקשר החברתי זוהי החברה הטוטאליטארית.


      אגב, ארל הופר הציע שבעצם מדובר במטוטלת הנעה בין הקצה שהוא קורא לו מאסיפיקציה (התגבשות הקבוצה למאסה בלתי ניתנת להפרדה) ובקצה השני אגרגציה (כמו גרגרים נפרדים שאין ביניהם קשר).

       

      מסקרן אותי מה לדעתך המשמעות והרלוונטיות של מושגי השיוך החברתי אלו שהזכרת אתה ואלו שאני הזכרתי למטריקס הוירטואלי בכלל ו לרשתות חברתיות וירטואליות בפרט , כאלו שהרווח שמופק מהן אינו דווקא כלכלי , אלא הכוח המניע שלהן נובע מצרכים רגשיים שמופקים באמצעות אינטרקאקציות כמו אלו שמתקיימות בקבוצות דיון, או להבדיל רשתות כגון הפייסבוק.

      חמוטל ואילן,

      אינני מבינה דבר וחצי-דבר בתחומים שלכם. אני שואלת מתוך בורות, אך מתוך עניין רב.

      שאלה ראשונה מתיחסת ל"אנוניזם" שמתארת חמוטל. במקרה זה אין מקום ליחיד ולגבולותיו, אין מקום לאינדיבידואליות ולאינטרסים אישיים. כשאני קוראת דברים אלה, אני מייד חושבת על רשת מלוכדת מאד, במובן שמתאר אילן, שבה במידה רבה היחיד מוגדר על ידי מקומו ברשת, ולא באמצעות תכונות אישיות שלו.

      אבל מייד לאחר מכן את אומרת, חמוטל, שבהקשר החברתי זוהי חברה טוטליטארית. וכשאני שומעת טוטליטארית, אני מייד חושבת על רשת מהסוג ההפוך שמתאר אילן, שבה יש מנהיג באמצע, המקושר לכל הפרטים, אך אלה אינם מקושרים זה אל זה, אלא רק דרכו. אפשר ללמוד מסין של הזמן האחרון, שהרי המנהיגים של משטר טוטליטארי זה מודאגים מן האפשרויות שפותחת רשת האינטרנט, ומנסים להגביל אותה.

      מה לא הבנתי?

       

       

       

      רשתות חברתיות קיימות לא רק באינטרנט. 

      רשת מלוכדת מגבירה את את הפיקוח החברתי, אך גם את שיתוף הפעולה.

      רשת מבודלת  יוצרת אשכולות נפרדים שבה לעתים יחידים מסוימים יש יכולת גם להכדיל את האוטונומיה שלהם וגם יכולת תיווך וגישור.

      לענין זה, היטלר הקפיד על כפילות ארגונית כדי שלא יהיה תלוי באף גורם ארגוני באופן בלבדית .

      המושגים התרבותיים, הפסיכולוגיסטיים והמשטריים לא קשורים למושגים המבניים של תורת הרשתות.

      כבר דורקהיים כתב במאה ה19על פתולוגיות כחברה אגואיסטית וכחברה שבה היחיד מאבד את הגבולות.

      התובנות שלו עדיין רלוונטיות.  

       

       

        9/8/08 17:29:

      צטט: חמוטל. 2008-01-15 18:42:23

       

      הנחת ה"אניניזם" (שפיתח טורקה) מדברת על התבצרותו של היחיד בתוך קליפה משוריינת המנתקת אותו מהחברה, מגינה עליו מהלחצים, ומובילה לחברה בה היחיד דואג לאינטרסים שלו. נוצרת קבוצה של "סינגלטונים" (ביטוי של טורקה): יחידים השוכנים זה לצד זה מבלי חיבור אמיתי ביניהם, ומבלי שיקחו בחשבון גם את האינטרס הרחב יותר -הציבורי . זה מה שמאפיין חברה של אינדיבידואליסטים קיצוניים (במובן מסויים ככה נעה הכלכלה האמריקאית וכך גם מתנהלים שם חיי  החברה והרעות ,  ויש סימנים שגם ה"ישראליוUת" צועדת לכיוון הזה  )


      הנחת ה"אנוניזם" (שפיתח גורדון לורנס) מתייחסת לקצה השני:  שם הקבוצה הופכת למסה אחת בה אין מקום ליחיד ולגבולותיו, אין מקום לאינדיבידואליות ולאינטרסים האישיים. בהקשר החברתי זוהי החברה הטוטאליטארית.


      אגב, ארל הופר הציע שבעצם מדובר במטוטלת הנעה בין הקצה שהוא קורא לו מאסיפיקציה (התגבשות הקבוצה למאסה בלתי ניתנת להפרדה) ובקצה השני אגרגציה (כמו גרגרים נפרדים שאין ביניהם קשר).                                                                                             

       

       מסקרן אותי מה  לדעתך המשמעות והרלוונטיות של מושגי השיוך החברתי אלו שהזכרת אתה ואלו שאני הזכרתי למטריקס הוירטואלי  בכלל ו לרשתות חברתיות וירטואליות בפרט , כאלו שהרווח שמופק מהן אינו דווקא  כלכלי , אלא הכוח המניע שלהן  נובע מצרכים רגשיים  שמופקים  באמצעות אינטרקאקציות כמו אלו שמתקיימות  בקבוצות דיון, או  להבדיל רשתות כגון הפייסבוק.

      חמוטל ואילן,

      אינני מבינה דבר וחצי-דבר בתחומים שלכם. אני שואלת מתוך בורות, אך מתוך עניין רב.

      שאלה ראשונה מתיחסת ל"אנוניזם" שמתארת חמוטל. במקרה זה אין מקום ליחיד ולגבולותיו, אין מקום לאינדיבידואליות ולאינטרסים אישיים. כשאני קוראת דברים אלה, אני מייד חושבת על רשת מלוכדת מאד, במובן שמתאר אילן, שבה במידה רבה היחיד מוגדר על ידי מקומו ברשת, ולא באמצעות תכונות אישיות שלו.

      אבל מייד לאחר מכן את אומרת, חמוטל, שבהקשר החברתי זוהי חברה טוטליטארית. וכשאני שומעת טוטליטארית, אני מייד חושבת על רשת מהסוג ההפוך שמתאר אילן, שבה יש מנהיג באמצע, המקושר לכל הפרטים, אך אלה אינם מקושרים זה אל זה, אלא רק דרכו. אפשר ללמוד מסין של הזמן האחרון, שהרי המנהיגים של משטר טוטליטארי זה מודאגים מן האפשרויות שפותחת רשת האינטרנט, ומנסים להגביל אותה.

      מה לא הבנתי?

       

       

        28/3/08 22:35:
      הופנתי לכאן בתוך זה. מה שמעניין ברשת היא הדפוסיות הדומה כל כך לחיים. גם אם המעמדיות, למשל, מסתדרת אחרת במרכב (מרכיבים שונים מתמקמים במקומות שונים מאלו שבחיים האמיתיים) - היא נשארת מעמדיות.
        17/1/08 18:07:

       

      צטט: הקדרית 2008-01-17 08:49:26

       

      צטט: מר רשתות 2008-01-17 03:25:17

       

      צטט: הקדרית 2008-01-17 00:39:26

       

      צטט: מר רשתות 2008-01-16 09:15:21

       

      צטט: הקדרית 2008-01-16 08:33:31

      אילן הזה..

      גאון

      כשרון!!

      אילן הזה

      בכלל לא גאוןנבוך

      הוא פשוט מעריץ את העדה המרוקאית

      בתחום המזון קורץ

       

      אילן צנוע מדי

      אבל הוא חכם

      לא רק כי יודע להביא תרשימים מרשימים

      הוא חכם של הלייף

      שועל דרכים

      במובן החיובי

      קדירה עם סכינא לשבת,

      אני מבקש לשון

      למה...למה...

      אתה רוצה לבעבע שבוע?

      אל תדאגי, אני חסין ד'רתא צוחק

        17/1/08 08:49:

       

      צטט: מר רשתות 2008-01-17 03:25:17

       

      צטט: הקדרית 2008-01-17 00:39:26

       

      צטט: מר רשתות 2008-01-16 09:15:21

       

      צטט: הקדרית 2008-01-16 08:33:31

      אילן הזה..

      גאון

      כשרון!!

      אילן הזה

      בכלל לא גאוןנבוך

      הוא פשוט מעריץ את העדה המרוקאית

      בתחום המזון קורץ

       

      אילן צנוע מדי

      אבל הוא חכם

      לא רק כי יודע להביא תרשימים מרשימים

      הוא חכם של הלייף

      שועל דרכים

      במובן החיובי

      קדירה עם סכינא לשבת,

      אני מבקש לשון

      למה...למה...

      אתה רוצה לבעבע שבוע?

        17/1/08 03:25:

       

      צטט: הקדרית 2008-01-17 00:39:26

       

      צטט: מר רשתות 2008-01-16 09:15:21

       

      צטט: הקדרית 2008-01-16 08:33:31

      אילן הזה..

      גאון

      כשרון!!

      אילן הזה

      בכלל לא גאוןנבוך

      הוא פשוט מעריץ את העדה המרוקאית

      בתחום המזון קורץ

       

      אילן צנוע מדי

      אבל הוא חכם

      לא רק כי יודע להביא תרשימים מרשימים

      הוא חכם של הלייף

      שועל דרכים

      במובן החיובי

      קדירה עם סכינא לשבת,

      אני מבקש לשון

        17/1/08 03:24:

       

      צטט: vrider 2008-01-16 22:14:19

      מר רשתות היקר,

      פוסט מרתק ומעניין. מה שמרתק אותי בעניין הוא האינטראקציות והדינמיקה של הרשתות...האם אתה מכיר מאמרים רלוונטיים בנושא?

      אפרופו קשור, קשרים,  הנה רסיסים ממה שכתבתי מזמן אך רלוונטי לא פחות להיום:

      "בשנים האחרונות בוצע ניסוי בשטחים שבו הורחקו בפועל מנהיגים בכירים של ארגוני טרור בשיטת הסיקול הממוקד...מה קורה כשמרחיקים את שכבת המנהיגות של קהילה מסוימת? כיצד זה משפיע על הסדר והארגון של אותה קהילה במונחים של רשתות חברתיות? ....במחקר שהתפרסם לא מכבר בוצע ניסוי שכזה, לא על אנשים, אלא בקרב קופים.. ...נשאלה שאלה פשוטה: איך משפיעה הרחקת משליטי הסדר על מאפייני הרשת החברתית של הקהילה?

      השיטה שנבחרה מעניינת במיוחד מכיוון שהיא בוחנת את קשרי הגומלין המורכבים בין העולם הממשי האמיתי לבין העולם הוירטואלי...".

      מתוך הפוסט: לכבוד פורים: מהטמה גאנדי והגיגים על טבע האדם  

      פורסם ב 2 ליולי 2006

      ציון המקורות בסוף הכתבה כאן


      הכותב מייסד דיגרה-ישראל הסניף הישראלי הרשמי של הארגון הבינלאומי לחקר משחקי מחשב, מתמקד באינטראקציות בעולמות וירטואליים ומשחקי מחשב ובפוטנציאל העסקי, היישומי והחינוכי שטמון בהם.
       

       

       

      ישנם הרבה מחקרים על רשתות של חיות. 

      ההיקש מחיות לאנשים בתחום הזה קצת בעייתית..

      אם הרשת מרוכזת באנשים שהם "צמתים" מרכזיים, אזי הסרתם מהרשת תגרום לקריסה.

      רשתות אנושיות, ובוודאי רשתות אינטרנט, אינן בנויות על ריכוזיות, למרות שיש בהן "תופעת הזנב הארוך":  למיעוט האנשים יש המון  התקשרויות, ולהרבה אנשים מעט התקשרויות, באופן יחסי.

      כמו, למשל, התפלגות התורמים ל"ויקיפדיה".

      בתוכנות רשתות גרפיות, ניתן להסיר "צומת", ולבחון מה קורה לרשת.

      רשתות חשאיות בנויות על מידור. אז הן יותר פגיעות.

      בזמן הפילוג בין אצ"ל ללח"י, אמי ז"ל איבדה את הקשר למפעיל שלה בבית"ר. אולי לכן עברה לשמאל מגניב.

      |אבל "אוירה דארץ ישארל מחכימא" אמרו חז"ל.  הפלשתינאים (ואל-קאעידה) למדו להתגבר על כך על ידי יצירת עיקרון היתרות. redundancy

       

        17/1/08 00:39:

       

      צטט: מר רשתות 2008-01-16 09:15:21

       

      צטט: הקדרית 2008-01-16 08:33:31

      אילן הזה..

      גאון

      כשרון!!

      אילן הזה

      בכלל לא גאוןנבוך

      הוא פשוט מעריץ את העדה המרוקאית

      בתחום המזון קורץ

       

      אילן צנוע מדי

      אבל הוא חכם

      לא רק כי יודע להביא תרשימים מרשימים

      הוא חכם של הלייף

      שועל דרכים

      במובן החיובי

        17/1/08 00:08:

      הי אילן,

      מאז שלמדתי אצלך על רשתות חברתיות (עברו כבר 10 שנים - מי היה מאמין..)

      אילו משקפיים שמלוות אותי בהסתכלות על הרבה מאוד תהליכים ותופעות בחיים המקצועיים והאישיים.

      מעבר לזה, אימצתי לליבי את הצורך ליצור יתרון מבני ברשת החברתית.

      המון תודה לך!

       

      גלית

        16/1/08 22:14:

      מר רשתות היקר,

      פוסט מרתק ומעניין. מה שמרתק אותי בעניין הוא האינטראקציות והדינמיקה של הרשתות...האם אתה מכיר מאמרים רלוונטיים בנושא?

      אפרופו קשור, קשרים,  הנה רסיסים ממה שכתבתי מזמן אך רלוונטי לא פחות להיום:

      "בשנים האחרונות בוצע ניסוי בשטחים שבו הורחקו בפועל מנהיגים בכירים של ארגוני טרור בשיטת הסיקול הממוקד...מה קורה כשמרחיקים את שכבת המנהיגות של קהילה מסוימת? כיצד זה משפיע על הסדר והארגון של אותה קהילה במונחים של רשתות חברתיות? ....במחקר שהתפרסם לא מכבר בוצע ניסוי שכזה, לא על אנשים, אלא בקרב קופים.. ...נשאלה שאלה פשוטה: איך משפיעה הרחקת משליטי הסדר על מאפייני הרשת החברתית של הקהילה?

      השיטה שנבחרה מעניינת במיוחד מכיוון שהיא בוחנת את קשרי הגומלין המורכבים בין העולם הממשי האמיתי לבין העולם הוירטואלי...".

      מתוך הפוסט: לכבוד פורים: מהטמה גאנדי והגיגים על טבע האדם  

      פורסם ב 2 ליולי 2006

      ציון המקורות בסוף הכתבה כאן


      הכותב מייסד דיגרה-ישראל הסניף הישראלי הרשמי של הארגון הבינלאומי לחקר משחקי מחשב, מתמקד באינטראקציות בעולמות וירטואליים ומשחקי מחשב ובפוטנציאל העסקי, היישומי והחינוכי שטמון בהם.
       

       

       

        16/1/08 19:20:

       

      צטט: lonelyrider 2008-01-16 18:59:42

       

      צטט: מר רשתות 2008-01-16 10:21:30

       

      תורת הרשתות התחילה בתחילת המאה העשרים, עם הסוציולוג גיאורג זימל.

      רבות מהתובנות  של הקלאסיקנים לא נס ליחן.  כולל מרקס, טוקוויל ודורקהיים.

      לכן אני מקדיש  8 שעות בשבוע (כשאין שביתה) להוראת הקלסיקנים.

      ובכל זאת, חלה התקדמות עצומה בשנות השבעים בתחום, ובשנות השמונים התחוללה מהפכה במינהל עסקים, עקב ישומי ההתפתחויות הנ"ל לעולם הכלכלה, העסקים והתקשורת, שעדיין נמשכת.

       

      מסכים. אני עוקב אחר ההתפתחויות. מה שרציתי להגיד שגם במדע (בעיקר במדעי החבר'ה שאנו נמנים עליהם) יש אופנות שעיקרן שינוי השם מא' ל-ב' (וזו לפעמים ההתפתחות העיקרית )בעוד שהמהות הבסיסית נשארת ללא שינוי. חשוב ללמוד וללמד את "הקלסיקנים" וחבל שלא עושים בצורה מתודית יותר. נדמה ששיטות ההוראה של הפילוספיה ראויות לאימוץ גם ב"מדעי" (עוד מונח שיש לדון בו) החברה. 

       

       

      ידע פילוסופי והיסטורי חשוב להבנת תיאוריות בסוציולוגיה וגם להוראתן.

      .

      תורת הרשתות לא עברה רק שינוי שם מא' לב'. 

      לא מאמין ?

       

       צא לפוסט של "הון חברתי וניהול ידע" המוזכר למעלה,

       הורד שם את המצגת בעברית על הון חברתי במשק הישראלי,

       ותגיד לי אם זה זהה למה שלמדת במכללה בשנות ה70 על תקשורת.

        16/1/08 18:59:

       

      צטט: מר רשתות 2008-01-16 10:21:30

       

      תורת הרשתות התחילה בתחילת המאה העשרים, עם הסוציולוג גיאורג זימל.

      רבות מהתובנות  של הקלאסיקנים לא נס ליחן.  כולל מרקס, טוקוויל ודורקהיים.

      לכן אני מקדיש  8 שעות בשבוע (כשאין שביתה) להוראת הקלסיקנים.

      ובכל זאת, חלה התקדמות עצומה בשנות השבעים בתחום, ובשנות השמונים התחוללה מהפכה במינהל עסקים, עקב ישומי ההתפתחויות הנ"ל לעולם הכלכלה, העסקים והתקשורת, שעדיין נמשכת.

       

      מסכים. אני עוקב אחר ההתפתחויות. מה שרציתי להגיד שגם במדע (בעיקר במדעי החבר'ה שאנו נמנים עליהם) יש אופנות שעיקרן שינוי השם מא' ל-ב' (וזו לפעמים ההתפתחות העיקרית )בעוד שהמהות הבסיסית נשארת ללא שינוי. חשוב ללמוד וללמד את "הקלסיקנים" וחבל שלא עושים בצורה מתודית יותר. נדמה ששיטות ההוראה של הפילוספיה ראויות לאימוץ גם ב"מדעי" (עוד מונח שיש לדון בו) החברה. 

       

       

        16/1/08 18:51:

       

      צטט: אישון 2008-01-16 14:52:12

      אילן כבר פעמיים חזרתי ויש גם את ההוא אתה יודע שכבר הרמתי ידיים ..תן לי בצמצום..בציר (של הבישול אבל גם בגלגלי המח החורק).יאללה קופי פייסט לוורד לנסיעה.

      אילן האישון:

      תאכל קצת חילבה

      תלעס גת

      שים חוואיג' "בקפה לבן"

      ואז גלגלי המוח יסתובבו מהר על הציר

        16/1/08 14:52:
      אילן כבר פעמיים חזרתי ויש גם את ההוא אתה יודע שכבר הרמתי ידיים ..תן לי בצמצום..בציר (של הבישול אבל גם בגלגלי המח החורק).יאללה קופי פייסט לוורד לנסיעה.
        16/1/08 14:34:

       

      צטט: doronoba 2008-01-16 12:48:31

      מאמר מדהים ורב תובנות. לדעתי בר פרסום במקומות אחרים.

      אשמח להציע מספר אלטרנטיבות.

      יישר כוח!

      תודה.  למעשה, כבר פורסם בספר אקדמי בעברית, בשינווים מסוימים וסגנוניים.

        16/1/08 13:52:

       

      צטט: מר רשתות 2008-01-16 08:26:58

       

      צטט: תומיש 2008-01-15 19:43:13

      "תחום תיאורטי ומחקרי בסוציולוגיה ובתחומים סמוכים"

      ותקשורת, מה עם תקשורת???

      אני בסוף עוד אשנה את נושא התזה

      ואכתוב על הקפה.

      קורץ

       צודקת.  נבוך

      תקשורת הוא תת- תחום בסוציולוגיה, אם המדעים.  מחייך

       תסתכלי על התפתחות התחום מאז אליהוא כץ.

      את

       חושבת שלחינם אני מופיע בשני הכנסים הבינ"ל של האיגוד העולמי לתקשורת ? . קורץ

       

      בהצלחה.

      (בקרוב אצלי)

        16/1/08 12:48:

      מאמר מדהים ורב תובנות. לדעתי בר פרסום במקומות אחרים.

      אשמח להציע מספר אלטרנטיבות.

      יישר כוח!

        16/1/08 10:21:

       

      צטט: lonelyrider 2008-01-16 10:06:07

      כמי שלמד סוציולוגיה (לתואר ראשון) ומדעי הניהול בהתמחות התנהגות ארגונית (לתואר שני) בשנות ה-70 (כן, כן), לא יכולתי שלא לקשר בין מה שאתה מכנה "רשתות חברתיות" ובין מה שאנו כינינו "רשתות תקשורת" באותם ימים רחוקים. ראה למשל בספר יסוד ששלפתי באקרעי מספרייתי:

      Luthans F.: Organizatinal Behavior – A Modern Behavioral Approach to Management", McGraw-Hill Kognakusha,LTD, 1973 (!)

      את הפרק על תקשורת המלווה בתרשימים כמעט זהים לאלה שאתה מציג.כך גם בהרבה תחומים נוספים השמות משתנים, ראשי התבות באנגלית מתחדשים חדשות לבקרים. אבל המושגים הבסיסיים הם אותם מושגים. לדוגמה, בשנות ה-70, ה-80 ואף ה-90 דיברנו על "משא ומתן" ואף לימדנו את הנושא (אז היו יחסי מו"מ בין מעסיקים ועובדים - משהו שנעלם כמעט כליל) היום מדברים על "גישור" וכל פוץ (או פוצית) שגמר קורס באיזה מכון עלום שם וכישורים) הוא "מגשר" בלי לדעת אפילו מאיפה זה צמח. פעם היו יועצים ארגוניים היום יש "קווצ'ים" -  מאמנים -  עד שעלוב אחד בטלביזיה מקבל את התואר "המאמן הלאומי".לאחרונה קראתי - יותר נכון עיינתי, כי מי מסוגל לקרוא ממש - בכתבי קארל מרקס ושוב הופתעתי לגלות שתופעות סוציולוגיות "מודרניות" שמתקשטות בשמות אמריקאיים קליטים זוהו ותוארו ע"י מרקס במאה ה-19 (כן, כן).ובכל זאת - מאמרך מרתק, בהיר וברור. אני אשמור עליו. 

      תורת הרשתות התחילה בתחילת המאה העשרים, עם הסוציולוג גיאורג זימל.

      רבות מהתובנות  של הקלאסיקנים לא נס ליחן.  כולל מרקס, טוקוויל ודורקהיים.

      לכן אני מקדיש  8 שעות בשבוע (כשאין שביתה) להוראת הקלסיקנים.

      ובכל זאת, חלה התקדמות עצומה בשנות השבעים בתחום, ובשנות השמונים התחוללה מהפכה במינהל עסקים, עקב ישומי ההתפתחויות הנ"ל לעולם הכלכלה, העסקים והתקשורת, שעדיין נמשכת.

       

        16/1/08 10:14:

       

      צטט: ארז אשרוב 2008-01-16 09:48:36

      יש כמה שאלות מתבקשות.

      הראשונה היא כמובן אם ניתן לנבא מלחמות בין מדינות על סמך ההצבעה שלהן באירוויזיון.

      השאלה השנייה היא אם "לחמוס רווח לא הוגן" הוא לא ניסוח לא הוגן. הרי מעמדו של שחקן נקבע על פי כל מיני פרמטרים, וגם אם זה לא "הוגן", נניח, שהוא נולד להורים עשירים, או מוכשר, זה לא הופך אותו לחמסן בשדה השיפון.

      מה שמוביל לשאלת האופי: האם השחקן הממוצע באמת יחמוס, או שיהיה מניאק, כמו כל הנבלות על פני כדור הארץ?

      והשאלה הכי חשובה: אני מסיק שמכל זה לא ניתן ללמוד על מערכות יחסים זוגיות. אמת?

       

      שאלות חשובות לאללה.

      אם תממן לי מחקר, אשמח לערוך. מגניב

      עכשיו, כשהאוניברסיטות בסכנת סגירה, אני זקוק דחוף לנדבנות. בוכה

       

      בקשר לזוגיות, דווקא יש קשר בין רשתות הזוג עם סביבתו היברתית ובין חלוקת העבודה המגדרית בבית וליחסים בין בני הזוג.

       

       מחקר קלסי בלונדון ב1957. מצא שברשת הימנית יש יותר שוייון בין בני הזוג (זוג כאן הוא נקודה), ובעוד שברשת השמאלית יש יותר "פיקוח חברתי", יחד עם רשת עזרה הדדית בין אותו חברים בני אותו מין, המונעים מבני הזוג להיות שוייונים. 

      הגברים הולכים לשתות בפאב ולהיות "גברים אמיתיים", בעוד שהנשים מכבסות בצוותא.

       

      כנגד זאת, באותה השכונה, זוגות שנוטים לא להפגיש את חבריהם זה עם זה יש הרבה יותר חופש לשני בני הזוג לחרוג מתפרידים סטריאוטיפיים.

      ==================

      אני מנסה להעמיק ב"תצפית משתתפת"  בנושא הזוגיות.  אם יהיה לי כוח, אשמח לדבר אתך על זה בעוד אי-אילו עשורים  בבית האבות, מחובר לקטטר.  יתכן שאז תהיה לי תשובה. קורץ

        16/1/08 10:06:

      כמי שלמד סוציולוגיה (לתואר ראשון) ומדעי הניהול בהתמחות התנהגות ארגונית (לתואר שני) בשנות ה-70 (כן, כן), לא יכולתי שלא לקשר בין מה שאתה מכנה "רשתות חברתיות" ובין מה שאנו כינינו "רשתות תקשורת" באותם ימים רחוקים. ראה למשל בספר יסוד ששלפתי באקרעי מספרייתי:

      Luthans F.: Organizatinal Behavior – A Modern Behavioral Approach to Management", McGraw-Hill Kognakusha,LTD, 1973 (!)

      את הפרק על תקשורת המלווה בתרשימים כמעט זהים לאלה שאתה מציג.כך גם בהרבה תחומים נוספים השמות משתנים, ראשי התבות באנגלית מתחדשים חדשות לבקרים. אבל המושגים הבסיסיים הם אותם מושגים. לדוגמה, בשנות ה-70, ה-80 ואף ה-90 דיברנו על "משא ומתן" ואף לימדנו את הנושא (אז היו יחסי מו"מ בין מעסיקים ועובדים - משהו שנעלם כמעט כליל) היום מדברים על "גישור" וכל פוץ (או פוצית) שגמר קורס באיזה מכון עלום שם וכישורים) הוא "מגשר" בלי לדעת אפילו מאיפה זה צמח. פעם היו יועצים ארגוניים היום יש "קווצ'ים" -  מאמנים -  עד שעלוב אחד בטלביזיה מקבל את התואר "המאמן הלאומי".לאחרונה קראתי - יותר נכון עיינתי, כי מי מסוגל לקרוא ממש - בכתבי קארל מרקס ושוב הופתעתי לגלות שתופעות סוציולוגיות "מודרניות" שמתקשטות בשמות אמריקאיים קליטים זוהו ותוארו ע"י מרקס במאה ה-19 (כן, כן).ובכל זאת - מאמרך מרתק, בהיר וברור. אני אשמור עליו. 
        16/1/08 09:59:
      התכוונתי כמובן לומר "באמת יחמוס, או שלא יהיה מניאק, בניגוד לכל הנבלות" וכולי.
        16/1/08 09:48:

      יש כמה שאלות מתבקשות.

      הראשונה היא כמובן אם ניתן לנבא מלחמות בין מדינות על סמך ההצבעה שלהן באירוויזיון.

      השאלה השנייה היא אם "לחמוס רווח לא הוגן" הוא לא ניסוח לא הוגן. הרי מעמדו של שחקן נקבע על פי כל מיני פרמטרים, וגם אם זה לא "הוגן", נניח, שהוא נולד להורים עשירים, או מוכשר, זה לא הופך אותו לחמסן בשדה השיפון.

      מה שמוביל לשאלת האופי: האם השחקן הממוצע באמת יחמוס, או שיהיה מניאק, כמו כל הנבלות על פני כדור הארץ?

      והשאלה הכי חשובה: אני מסיק שמכל זה לא ניתן ללמוד על מערכות יחסים זוגיות. אמת?

       

        16/1/08 09:21:

       

      צטט: yuval>> 2008-01-15 20:24:02

      אילן, כוכב ירוק ממני. זה זמן מאוד טוב לחוקרי רשתות חברתיות כי עכשיו כל העולם ואשתו מדברים על זה (פייסבוק וכדומה) וחוקר אחד לפחות אפילו קיבל עבודה ביאהו.. יש אולי עתיד לסוציולוגיה.
      וכמובן, אי אפשר לבוא בידיים ריקות. קבלו גם אתר רשתות שהוא לא רק מחכים, אלא בעיקר תענוג לעיניים:
      http://www.visualcomplexity.com/vc/

      תודה על הקישור.  עכשיו נצטרך להסתמך יותר על חלטורות בוכה

        16/1/08 09:15:

       

      צטט: הקדרית 2008-01-16 08:33:31

      אילן הזה..

      גאון

      כשרון!!

      אילן הזה

      בכלל לא גאוןנבוך

      הוא פשוט מעריץ את העדה המרוקאית

      בתחום המזון קורץ

       

        16/1/08 08:33:

      אילן הזה..

      גאון

      כשרון!!

        16/1/08 08:30:

      נו מה?

      פוסט ידע משובח כהרגלך

        16/1/08 08:30:

       

      צטט: שגיא חמץ 2008-01-15 19:31:56

      פוסט מצוין ומסובך

      תודה

      יקח לי עוד קצת זמן להבין יותר לעומק

      אבל מעניין אותי מאדו איך אפשר לנבא ריווחיות

      של חברות מתוך רשתות חברתיות ומתוך איזה בעצם

       

       התשובה טמונה כבר בפוסט.

      בפוסט "ניהול ידע והון חברתי" המוזכר לעיל יש קישורים למצגות שלי בעברית על הענין. 

      אני יכול לשלוח קישורים למאמרים שלי ושל אחרים על זה, אבל זה הרבה יותר מסןבך מהפוסט הזה.

        16/1/08 08:26:

       

      צטט: תומיש 2008-01-15 19:43:13

      "תחום תיאורטי ומחקרי בסוציולוגיה ובתחומים סמוכים"

      ותקשורת, מה עם תקשורת???

      אני בסוף עוד אשנה את נושא התזה

      ואכתוב על הקפה.

      קורץ

       צודקת.  נבוך

      תקשורת הוא תת- תחום בסוציולוגיה, אם המדעים.  מחייך

       תסתכלי על התפתחות התחום מאז אליהוא כץ.

      את

       חושבת שלחינם אני מופיע בשני הכנסים הבינ"ל של האיגוד העולמי לתקשורת ? . קורץ

        16/1/08 02:55:

       

      אילן שלחתי לך כוכב

      למדתי ממך כמה דברים.

      נהנתי גם לקרוא ולחשוב על דבריה של חמוטל.

      ההקשרים שאני חשבתי אליהם היו הרבה יותר מעשיים, ודווקא לכיוון של רשתות חברתיות וירטואליות שאליהן התיחסתי בפוסט "ואולי זה הקילר אפ הבא?"

       

      תודה על פוסט מעניין

      סיגל רוה

       

        15/1/08 22:27:

       

      מאוד מעניין ואני מאוד מתחברת

      הקריאה העלתה אצלי שתי מחשבות

       

      האחת בדיקת התאוריה שהצגתה על חלוקת הקסטות בהודו שם בקרתי לפני שנה.

      יהיה מעניין לעבוד על הקסטות כמודל רשת בהבטים סוציולוגיים מצד אחד וכלכליים מצד אחר. והשילוב שבינהם.  אני תוהה לאור מה שראיתי האם הדוגמאות שהבאת תופסות.

      כי הדוגמאות והעולם המערבי וארגונים מערביים מסתדרים ומתחברים לי טוב ובקלות.

       

      והשניה הנקודה שברשתות מקבילות האדם המשפיע יכול להיות ברשת אחת מאוד משפיע ובמרכז וברשת אחרת מושפע ופסיבי יחסית. ולא תמיד לשחק את תפקיד המקשר בינהן בגלל קשת סיבות רחבה או סוציולוגית או אחרת.

       

       

       

        15/1/08 22:14:
      מסקנה סופית: *
        15/1/08 21:52:

       

      צטט: ארז אשרוב 2008-01-15 18:30:47

      מרתק!

      העתקתי לי לוורד, להדפיס ולקרוא בנוחות.

      תודה.

      תעביר לי גם,

      לא יכולה להתרכז בכל זה עכשיו..

      סליחה.

       הפרעות ריכוז קשות פוקדות אותי..

       

        15/1/08 20:24:
      אילן, כוכב ירוק ממני. זה זמן מאוד טוב לחוקרי רשתות חברתיות כי עכשיו כל העולם ואשתו מדברים על זה (פייסבוק וכדומה) וחוקר אחד לפחות אפילו קיבל עבודה ביאהו.. יש אולי עתיד לסוציולוגיה.
      וכמובן, אי אפשר לבוא בידיים ריקות. קבלו גם אתר רשתות שהוא לא רק מחכים, אלא בעיקר תענוג לעיניים:
      http://www.visualcomplexity.com/vc/
        15/1/08 20:12:

      האמביוולנטיות במיטבה!

      קודם פוסט שמוביל אותנו להשתטות אינטליגנטית, על המוח האנושי,

      עכשיו פוסט "מה זה" רציני, שמוביל תגובה מצחיקה כמו זו של "אמנון ותמר"

      לא העלתי על דעתי שאקרא מאמר בנושא סוציולוגי מובהק,

      תראה מה הרשת עשתה לי...

       

      קראתי בעיון, אביא כוכב

      (אתמול התעשרתי בעוד אחד.. עכשיו אני גם "משוויצה")

      שושי

        15/1/08 19:43:

      "תחום תיאורטי ומחקרי בסוציולוגיה ובתחומים סמוכים"

      ותקשורת, מה עם תקשורת???

      אני בסוף עוד אשנה את נושא התזה

      ואכתוב על הקפה.

      קורץ

        15/1/08 19:31:

      פוסט מצוין ומסובך

      תודה

      יקח לי עוד קצת זמן להבין יותר לעומק

      אבל מעניין אותי מאדו איך אפשר לנבא ריווחיות

      של חברות מתוך רשתות חברתיות ומתוך איזה בעצם

       

        15/1/08 19:03:

      אילן,

      תודה על פוסט מרתק.....אין לי ספק כי אשוב ואתעמק בו בהמשך....

      כוכב ירוק ממני

      *

       

       

      ואני כתבתי בכזו רצינות מפורטת.....  מרגיש קצת אידיוטי        

      אילן, שיהייה לך ערב  של כיף

       

       

       

        15/1/08 18:49:

       

      צטט: חמוטל גרייף-ירון 2008-01-15 18:42:23

       

      אילן תודה על פוסט מרחיב דעת.

       

      שבאופן מקרי התחבר למאמר שקראתי בדיוק היום (לצורך מקצועי אישי) וכבר נוצרה אצלי פינת שיוך אניניסטית   (:                                                                                               

       

      המאמר שקראתי עוסק  באופני שיוך שונים של הפרט לקבוצה, ונכתב מנקודת מבט פסיכולוגית ,( ומעניין לראות את  השפה השונה ועולם המושגים המקביל שפיתחו שני  מקצועות בני הדודו הללו).

       

      המאמר מדבר על   שתי הנחות בסיסיות): meness & weness או בתרגום חופשי לעברית וכל הזכויות שמורות לחיים ויינברג ) "אנוניזם" ו"אניניזם".  כל אחת מהן ניתן לצפיה הרבה פעמים גם בחברה ובתת קבוצות חברתיות .


      הנחת ה"אניניזם" (שפיתח טורקה) מדברת על התבצרותו של היחיד בתוך קליפה משוריינת המנתקת אותו מהחברה, מגינה עליו מהלחצים, ומובילה לחברה בה היחיד דואג לאינטרסים שלו. נוצרת קבוצה של "סינגלטונים" (ביטוי של טורקה): יחידים השוכנים זה לצד זה מבלי חיבור אמיתי ביניהם, ומבלי שיקחו בחשבון גם את האינטרס הרחב יותר -הציבורי . זה מה שמאפיין חברה של אינדיבידואליסטים קיצוניים (במובן מסויים ככה נעה הכלכלה האמריקאית וכך גם מתנהלים שם חיי  החברה והרעות ,  ויש סימנים שגם ה"ישראליוUת" צועדת לכיוון הזה  )


      הנחת ה"אנוניזם" (שפיתח גורדון לורנס) מתייחסת לקצה השני:  שם הקבוצה הופכת למסה אחת בה אין מקום ליחיד ולגבולותיו, אין מקום לאינדיבידואליות ולאינטרסים האישיים. בהקשר החברתי זוהי החברה הטוטאליטארית.


      אגב, ארל הופר הציע שבעצם מדובר במטוטלת הנעה בין הקצה שהוא קורא לו מאסיפיקציה (התגבשות הקבוצה למאסה בלתי ניתנת להפרדה) ובקצה השני אגרגציה (כמו גרגרים נפרדים שאין ביניהם קשר).                                                                                             

       

       מסקרן אותי מה  לדעתך המשמעות והרלוונטיות של מושגי השיוך החברתי אלו שהזכרת אתה ואלו שאני הזכרתי למטריקס הוירטואלי  בכלל ו לרשתות חברתיות וירטואליות בפרט , כאלו שהרווח שמופק מהן אינו דווקא  כלכלי , אלא הכוח המניע שלהן  נובע מצרכים רגשיים  שמופקים  באמצעות אינטרקאקציות כמו אלו שמתקיימות  בקבוצות דיון, או  להבדיל רשתות כגון הפייסבוק.

       

       אשמח לשמוע את דעתך (:

       

      לא יודע; לא מבין בזה.

       

      אילן תודה על פוסט מרחיב דעת.

       

      שבאופן מקרי התחבר למאמר שקראתי בדיוק היום (לצורך מקצועי אישי) וכבר נוצרה אצלי פינת שיוך אניניסטית   (:                                                                                               

       

      המאמר שקראתי עוסק  באופני שיוך שונים של הפרט לקבוצה, ונכתב מנקודת מבט פסיכולוגית ,( ומעניין לראות את  השפה השונה ועולם המושגים המקביל שפיתחו שני  מקצועות בני הדודו הללו).

       

      המאמר מדבר על   שתי הנחות בסיסיות): meness & weness או בתרגום חופשי לעברית וכל הזכויות שמורות לחיים ויינברג ) "אנוניזם" ו"אניניזם".  כל אחת מהן ניתן לצפיה הרבה פעמים גם בחברה ובתת קבוצות חברתיות .


      הנחת ה"אניניזם" (שפיתח טורקה) מדברת על התבצרותו של היחיד בתוך קליפה משוריינת המנתקת אותו מהחברה, מגינה עליו מהלחצים, ומובילה לחברה בה היחיד דואג לאינטרסים שלו. נוצרת קבוצה של "סינגלטונים" (ביטוי של טורקה): יחידים השוכנים זה לצד זה מבלי חיבור אמיתי ביניהם, ומבלי שיקחו בחשבון גם את האינטרס הרחב יותר -הציבורי . זה מה שמאפיין חברה של אינדיבידואליסטים קיצוניים (במובן מסויים ככה נעה הכלכלה האמריקאית וכך גם מתנהלים שם חיי  החברה והרעות ,  ויש סימנים שגם ה"ישראליוUת" צועדת לכיוון הזה  )


      הנחת ה"אנוניזם" (שפיתח גורדון לורנס) מתייחסת לקצה השני:  שם הקבוצה הופכת למסה אחת בה אין מקום ליחיד ולגבולותיו, אין מקום לאינדיבידואליות ולאינטרסים האישיים. בהקשר החברתי זוהי החברה הטוטאליטארית.


      אגב, ארל הופר הציע שבעצם מדובר במטוטלת הנעה בין הקצה שהוא קורא לו מאסיפיקציה (התגבשות הקבוצה למאסה בלתי ניתנת להפרדה) ובקצה השני אגרגציה (כמו גרגרים נפרדים שאין ביניהם קשר).                                                                                             

       

       מסקרן אותי מה  לדעתך המשמעות והרלוונטיות של מושגי השיוך החברתי אלו שהזכרת אתה ואלו שאני הזכרתי למטריקס הוירטואלי  בכלל ו לרשתות חברתיות וירטואליות בפרט , כאלו שהרווח שמופק מהן אינו דווקא  כלכלי , אלא הכוח המניע שלהן  נובע מצרכים רגשיים  שמופקים  באמצעות אינטרקאקציות כמו אלו שמתקיימות  בקבוצות דיון, או  להבדיל רשתות כגון הפייסבוק.

       

       אשמח לשמוע את דעתך (:

       

        15/1/08 18:32:
      האמת שזה לא התחום שלי, צריך להתעמק בזה ולא נראה לי שיש לי כרגע זמן אם כי אנסה לחזור ולקרוא. תודה על ההזמנה
        15/1/08 18:30:

      מרתק!

      העתקתי לי לוורד, להדפיס בנוחות.

      תודה.

        15/1/08 18:27:
      מעניין ביותר, תודה!
        15/1/08 18:18:

      פרס דייג הרשת ביום סגריר

      מצא אישה ברשת

      ביום סגריר....ואיך זה שנופלים לרשת שלך

      קטונתי ידידי המלומד מהדיאגנוזה שלך,והידע המקוצעי שלך,

      זה כמו שאסביר לך מתי המללויקה רבולושון גולד פורחת,והחבושית פרשנט

      שהמוצא שלה מהרי טייבט עכשיו עליה אדומים ועם תפרחת בדימוי פרות אדומים

      מקסימה,זהו שאני יודעת על צמחים שיחים ופרחים ואתה על רשתות וטוב שמחליפים

      רשמים ולומדים אחד מהשני....טוב נדמה לי שנתתי לך כוכב על הבדלי המוחות

      אז ביי אין עליךנשיקהמקסים וגם מצחיק אותנו ממני בחום רינת

        15/1/08 18:04:

      מר רשתות

       

      מחכימה מהפוסטים שלך

      קראתי הכל בשקיקה -

      ועל כך התודה

      ערב נעים

      אביה

        15/1/08 17:52:

      דבר אחד ברור כאשר רשת ממוקדת מנצלת טוב יותר את ההון האנושי הנמצא בטווח השפעתה.

      וזאת לטובת הרשת.

      תודה לך על הפוסט החשוב הזה.*

      חיים אברהם

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      פרופ' רשתות
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין