בשלוש השנים וקצת, בהן אני חברה בקפה, העליתי מספר פוסטים בנושא, הקרובים מאוד לליבי. בימים אלה אני מכינה חומרים, תמונות, טקסטים ויומן כיס של אבי משנת 1939, למסירה ליד ושם ומצאתי לנכון ל"העביר" את הפוסטים הישנים, ל"קידמת" הדף שלי בשל הנאמר בהם.
בצילום תעודת מעבר של הורי לאחר המלחמה כאנשי הבריגדה.
http://cafe.themarker.com/post/993076/
אמא (השמאלית, יושבת בתמונה) עם חברות לפני המלחמה גלגולה של תמונה
אנה אורשולה – ילדה ניצולת שואה
אבי יעקב עזריאל רייכרט
אבא בגימנסיה היהודית (עומד שני מימין) במרכז המורה לעברית טאובנפליגל - אביטל, שלימד אחר כך עשרות שנים בעירוני א' בתל אביב. לא נותר אלא לקוות לימים טובים, לשקט, שלוה ושלום. |
תגובות (32)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אכן כך הוא.
באמת, תודה לך שרה.
תודה לך מכבית.
הלוואי והייתי מצליחה לעשות יותר.
תודה מירה.
כשאנחנו רואים תמונות אלה מתקופת השואה, אנו מבינים
טוב יותר את המשמעות.
תודה לך אנטון.
כל שנה יותר ויותר קשה לשמוע את שאירע.
לזכור ולא לשכוח.
התיעוד שלך מאד חשוב, ומקומו ביד ושם למען הדורות הבאים
שלא ישכחו .. עצוב שניצולי השואה מתמעטים מיום ליום ,
ומי יספר בעתיד את סיפורם החי , ושחס וחלילה סיפורי השואה
לא יהפכו להיות איזה אגדה אורבנית של מכשפות מפלצתיות .
יהי זכר הנספים ברוך.