כותרות TheMarker >
    ';

    זכרונות מאז ומעכשיו ?

    מה שהגוף זוכר , מה שהנשמה לא שוכחת , מה שהלב...

    0

    ילדה

    0 תגובות   יום שני, 8/4/13, 19:38

    יוני 2012

     

              כשנולד בננו הבכור, הכל היה כל כך חדש מרגש ומעורר התפעלות.

              צילמנו ותיעדנו כל "פיפס" של הילד.

              צילמנו בשחור לבן ובצבעים כל אירוע  משמח,

              כל התפתחות והתקדמות משמחת.

    גם בהמשך , כשנולדו שאר ילדינו, המשכנו וצילמנו ואף השתכללנו.

    צילמנו  גם בשקופיות וגם בוידאו.

    אפשר  אולי לומר, שההתלהבות הראשונית, התמתנה במקצת.

    אבל עדיין- תמונות, תמונות, תמונות.

    ועם בוא הנכדים-זריקת עידוד אדירה ,להמשיך ,בעזרת שכלולים דיגיטליים.

    ושוב,צילומים, צילומים, צילומים.

              כמה נעים לדפדף  באלבומים ולצפות בסרטונים.

              כמה נעים  להיזכר  באירוע  ולהתפעל  מהילדים.

                       כמה טוב שיש צילומים .

    לי עצמי אין צילומים ותמונות מן הילדות המוקדמת.

                       גם אני הייתי ילדה,

                       גם לי צמחה שן ראשונה,

                       גם אני למדתי ללכת,

                       גם אני צחקתי ובכיתי.

                       אבל אף אחד לא צילם !

    גם אני  הייתי ילדה

    אבל לא הייתה לי ילדות.

     ממש כפי שכתב ארז ברזוליק ,בני , באחד משיריו 

       

    לֹא הָיְתָה לָךְ יַלְדוּת שָׁם בַּמִּקְלָט,
    עִם  שְׁרִיקַת הַפְּגָזִים כֹּל לַיְלָה כִּמְעַט .
    וּמָטוֹס שֶׁחוֹצֶה אֶת  שְׁמֵי הָעֲרָפֶל
    וְאַבָּא שֶׁלָּךְ מְמַלְמֵל " שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ".

     

    לא הייתה לי ילדות- הייתי ילדת מלחמה.

    והתמונות שהיו לי-הן התמונות שהצטברו  בזיכרוני.

     

              תמונה:

    ילדה קטנה בזרועות  אימה וז'נדרם רומני צועק וצורח

    ומכוון רובה אל ראשה של אמא.

              תמונה:

    השכם בבקר-בקר בהיר וקריר

    יצאנו ממקלט, לאחר ליל  הפצצות

    הרחוב זרוע קסדות של חיילים

    שלוליות דם, סוס גדול  שרוע על הכביש,מת.

              הרבה תמונות מטושטשות

              הרבה תמונות מבולבלות,

    ואין הרבה תמונות שמחות  .

     

    אך ראו זה פלא-המלחמה נגמרה !

    ילדת המלחמות היא שוב  ילדה.

    היא ילדה שמחה וצחקנית,

    היא ילדה עליזה וסקרנית

    שואלת שאלות ודעתנית.

                       והנה סוף סוף צילום ותמונה ממשית

    צועדת לה ילדה בת  6 ברחובה של עיר

    ידה בתוך ידה של אמה  הצעירה והיפה.

    מביטה סביבה  בסקרנות.

    את גן הילדים "פספסה"  בשנות המלחמה

    ובבית הספר עוד לא ביקרה,

    אבל קוראת בעניין רב שלטי חוצות וחלונות ראוה.

              פתאום מבחינה הילדה בצלם רחוב  שעומד לצלם אותה ואת אימה.

    מיד תופסת  רוח שובבה ותיאטרלית.

    מחזיקה שובל שמלתה  בגנדרנות ומטה רגל אחת לאחור בצעדי רקוד קליל.

    ומחייכת-       מחייכת חיוך רחב.

              הילדה שוב ילדה!!!

    והילדה הזו-זו  אני

     

     

    ''

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      רחל ורדי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין