כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תקשורת, פוליטיקה ובלגן הגלובלי - חיים ברשת, בישראל ובעולם

    בבלוג הזה אני רוצה לדון בסוגיות אקטואליה פוליטית ובסוגיות שקשורות לתקשורת, במיוחד לאינטרנט, במדינת ישראל ובעולם. אשמח מאוד לקבל תגובות מהגולשים.

    הצעת חוק של ח"כ ישראל חסון או ללכת יותר רחוק מפוטין

    1 תגובות   יום שלישי, 15/1/08, 19:05

    למה אני טוען בכותרת שח"כ מכובד ישראל חסון רוצה ללכת יותר רחוק מפוטין, הרי ופוטין הוא נשיא בדמוקראטיה מנוהלת (קרי אוטוקראט הנבחר) וישראל חסון הוא ח"כ מכובד במדינה יותר דמוקראטית? בהסבר של טענה אני אתייחס לעובדות מהשטח (כלומר, מהרשת) ועל ניסוח של הצעת חוק של ח"כ מכובד ישראל חסון.

    אתחיל מעובדות מן הרשת בשפה רוסית. כן, יש צנזורה באתרי אינטרנט חדשותיים ברוסיה. בעיקר צנזורה עצמית, הרי ומנהלי האתר ומפרסמים פוחדים מהתגובות של שלטון על תוכן שפורסם שם, אבל יש אנשים אמיצים שממשיכים לפרסם את התכנים שאינם מוצאים חן בעיני השלטונות. מצד אחר, בפורומים וברשתות חברתיות צנזורה הזאת לא מופעלת. אולי מחוסר התעניינות של שלטונות בסתימת פיות מוחלטת ואולי מחוסר יכולת להעסיק את כמות הצנזורים הנדרשת. מה שאני יודעה בדיוק, מנהילי הפרורומים ורשתות חברתיות אשר בהם ישנם דיונים בסוגיות פוליטיות אקטואליות נותנים לאנשים להתבטא חופשית, כדי לא לאבד את הלקוחות ולמשוך את לקוחות פוטנציאליים.  

    ח"כ ישראל חסון אינו מבדיל בין אתרים חדשותיים לבין פורומים, רשתות חברתיות ובלוגים בהצעת חוק שלו.ציטוט מהצעה:

     

    1. בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, בסעיף 11(ג)

    (1)       בהגדרה "אמצעי תקשורת", במקום "(להלן – עיתון)" יבוא "(להלן – עיתון), אתר אינטרנט שמספר הכניסות החודשי אליו הוא לפחות 50 אלף כניסות בממוצע ליום";

    כך ח"כ המכובד ישראל חסון הולך יותר רחוק מפוטין בהטלת צנזורה. כל הכבוד לו. איזה יופי! השאלה היא האם דרוש לנו ח"כ עם נטיות טוטליטאריות? שאלה קשה? לא חושב כך. 

     

    אני ממשיך לצטט:

     

      (2)       בהגדרה "עורך אמצעי תקשורת", אחרי "בעיתון" יבוא "ובאינטרנט";
    "ובאינטרנט". נקודה מאוד חשובה. לא באתרי אינטרנט שמקורם בישראל. אינטרנט בכלל. כל הכבוד לו. עולים בראשי ארבע פרשנויות לסעיף הזה. הראשון הוא שח"כ מכובד הציע את החקיקה אוניברסלית, כלל-עולמית. מחיות כפיים. אבל זאת פרשנות קצת מוגזמת. פרשנות שניה היא שח"כ ישראל חסון רוצה להכפיף את חקיקה לכל אתרי אינטרנט שבהם מבקרים ומתבטאים ישראליים. פרשנות פחות מוגזמת, אבל איפשרית אבל יכולה לעורר את מחלוקות דיפלומטיות. פרשנות שלישית שח"כ ישראל חסון מתכוון לאתרים של אזרחי ישראל שאחרי הפיכת הצעה הזאת לחוק העבירו את אתריהם לחו"ל. אבל זה גם פרשנות קצת מוגזמת, מאחר ואמרו לי פעם אחד שפוליטיקאים הם אנשים שאינם כל כך חכמים. אמרו לי את זה אחרי שהבעתי דעה שח"כ טרטמם דיווחה על תואר שני שלה מאוניברסיטת בר אילן (תואר שלא קיים בפועל) מאחר והיא רצה לשמור את מקום שלה בהיהררכיה של מפלגת ישראל ביתנו, מפני שאביגדור ליברמן טוען שמדינת ישראל צריכה ממשלת מומחים (איזה נאיביות. באמת פוליטיקאים שלנו לא כל כך חכמים. ברוך ה'). פרשנות רביעית היא יותר נכונה. ח"כ ישראל חסון מתכוון לאתרי אינטרנט ישראלית בכל השפות.
    עוד ציטוט ממורשת חוקתית של ח"כ מכובד ישראל חסון:
      (3)       בהגדרה "אחראי לאמצעי התקשורת", במקום "המוציא לאור," יבוא "המוציא לאור, באינטרנט – מי שמפעיל ומתפעל את האתר".

    וואו! גם אנשי מיחשוב ומתכנתים אחראים בפני החוק על פי סעיף זה. כל הכבוד. מי כתב את החוק הזה? לח"כ ישראל חסון יש צורך לבדוק את רמת האינטלקטואליות או/ו רמת העייפות של עוזריו. האם הם ממלאים את מקומות שלהם? לשאלה הזאת אני אחזור לפוסא שני שלי בנושא.

    30א.

    (א)      פורסמה פגיעה בפרטיות באתר אינטרנט, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל הפגיעה האדם שהביא את הדבר לאתר וגרם בכך לפרסומו, עורך אתר האינטרנט ומי שהחליט בפועל על פרסום אותה פגיעה בתר, ובאחריות פלילית ישא גם מי שמפעיל ומתפעל את האתר.

     

     (על מה זה? לא ברור. באמת לא ברור. על מה הכוונה של הכותב. ניסוח לא ברור בהחלט. זה לא עברית תקינה. ממש לא. תסליחו לי. לא הבנתי את החוק, לעומת שחוק צריך להיות ברור. אולי הכוונה היא לא רק לפרסום, אלא גם להבאת קישור לפרסום.  כולם אחראים, כולל אנשי מיחשוב ומתחנתית, גם צוות אחזקה.)

      (ב)       האישום פלילי לפי סעיף זה תהא זאת הגנה טובה לעורך האתר שנקט אמצעים סבירים כדי למנוע פרסום אותה פגיעה ושלא ידע על פרסומה.

    כמה אנשים צריך להעסיק כדי שאמצעים יכלו להיות סבירים?

      (ג)       בסעיף זה, "עורך אתר האינטרנט" - לרבות עורך בפועל."

    איזו חוכמה! עורך בפועל. יש פה חשיבה על עתיד. וסתימת חור רציני בחוק.

    יש לנו עוש משהו. דברי הסבר. כן הם ממש נדרשים, בשבילי, לפחות, מאחר ואני לא הגעתי לרמתה של חוכמה של ח"כ המכובד ישראל חסון.

    מה הוא כותב שם:

    "אתרי האינטרנט הינם אחד מאמצעי התקשורת הפופולאריים ביותר ותפוצתם רבה יותר מחלק לא מבוטל מאמצעי התקשורת האחרים."

     

    משפט יחיד נורמלי שפגשתי עד עכשיו.
       "בנוגע לכלל אמצעי התקשורת, חלים כללים המחייבים את מנהלי אמצעי התקשורת  לזיהוי האנשים אשר מעוניינים להתבטא באמצעותם, במטרה לשמור על כללי תרבות בסיסיים ועל מסגרת החוק, ועל-מנת  שהמתבטא יהיה אחראי לדבריו וחלילה לא יפגע בנשוא כתיבתו."

     

    נשמע בסדר. אבל מה זה כללי תרבות בסיסיים. איך צריך להתבטא? כמו כותב הצעת חוק הזה. תודה רבה! לא מסכים לזה! לדעתי, חוסר לוגיקה וסתיית פיות לציבור (כולל זעם של פרטים מהציבור) זה פגיע קשה לחופש הביטוי שמהווה חלק מתרבות אוטוריטרית. אני לא חושב שרוב הציבור בישראל רוצה להשתייך לתרבות הזאת (אולי אני נאיבי).

    "כיום, במסגרת התגובונים ("טוקבקים") באינטרנט, אין חובה של מנהלי האתר לסנן או לערוך בדיקה מקיפה של תכני תגובות הגולשים, מה שיוצר לעיתים תכופות, תגובונים חסרי תרבות ולעיתים לא מבוטלות פגיעה אישית ישירה בנושא התגובון ואף עבירה על החוק. הצעת החוק מחייבת, אפוא, את ספקיות האינטרנט ליטול אחריות משפטית וחובה חוקית על תכני תגובות הגולשים, ממש כשם שמערכת עיתון, למשל, אחראית על פרסומיהם של עיתונאיה ופרשניה."

    חסרי תרבות? בתרבות של רחוב? תרבות גבוהה? תרבות של ח"כ מכובד ישראל חסון? תרבות של ולדימיר סורוקין שהיא תרבות גבוהה, אבל תוכן ספריו גורם הקאה? או תרבות שלי? אני אישית בוחר בשבילי את האופציה אחרונה.

    "במסגרת הצעת החוק אנשים יוכלו להמשיך ולהגיב בעילום שם, אולם מעתה, עליהם לקחת בחשבון את האופן שבו מנוסחת תגובתם."

     

    לדוגמה: לא "(שם פוליטיקאי) הוא בן זונה המסריח. צריך להרוג אותו", אלא "אני מבין את רובספייר ודנטון אשר ציוו לערוף את הראשים של אנשי אליטה הישנה בגיליוטינה בזמן מהפכה הצרפתית. לדעתי, יש צורך להתשתמש בשיטות של מהפכים האלה גם נגד אליטות פוליטיות שלנו, הרי וברמת השחיתות והתנהגות שלהם הם דומים לאליטות פוליטיות לפני מהפכה צרפתית בסוף מאה 18. ובראש ובראשונה צריך לערוף ראש ל(שם פוליטיקאי) הרי ובן אלף אבות הזה מושחת ברמה לא סבילה בהחלט".  האם יש הבדל משמעותי בין שתי גירסאות. לא חושב כך. אבל איזה ניסוח תרבותי!

    "מטרת החוק המוצע הינה ליצור, מחד, גורם מרסן לכותבי התגובונים לביצוע בקרה עצמית,  ומאידך, לטפח תרבות דיון ראויה אשר תעלה את ערך ואיכות התגובונים שהנה אמצעי חשוב ביותר לטיפוח שיח ציבורי בישראל. במסגרת הצעת חוק זו, תסוכל האפשרות להוציא דיבה ולפגוע ברגשותיו של אדם כלשהו ותישמר פרטיותו. כך, נבטיח את זכויות הפרט באתרי האינטרנט הנידונים."

    מאחר וכל פרסום יכול לפגוע ברגשות של מישהו, כל פרסום עובר על החוק. 

    אם ח"כ המכובד ישראל חסון רוצה להגן על פרטיות של מישהו, הוא יכול להוציע חוק חדש.

    אם ח"כ המכובד ישראל חסון רוצה לסכל את אפשרות של הוצאת דיבה, הוא יכול להציע חוק נורמלי, אשר אינו פוגע בחופש הביטוי של הציבור במדינתינו.

    אם ח"כ ישראל חסון רוצה לטפח תרבות דיון ראויה במדינת ישראל, אני מציע לו להתחיל מעמיתיו בכנסת ומעצמו.

    (אני מצטער על שגיאות כציב)

     
    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/1/09 14:08:

       

      מהפכה חוקתית אמיתית המשתפת את האזרח הקטן באחריות לחייו, תקרה בד בבד עם שינוי שיטת הממשל, כמוצע על ידי מפלגת אחריות.

       

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      michael rassin
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין