תקשורת, פוליטיקה ובלגן הגלובלי - חיים ברשת, בישראל ובעולם
בבלוג הזה אני רוצה לדון בסוגיות אקטואליה פוליטית ובסוגיות שקשורות לתקשורת, במיוחד לאינטרנט, במדינת ישראל ובעולם. אשמח מאוד לקבל תגובות מהגולשים.
פוסטים פופולאריים
-
מה עוד יכול להגיד מאושם בשיתוף קבצים בבית משפט
16/1/08 | 361 צפיות
-
מה אפשר לראות באמירות של רה"מ בריטניה בטורקיה
27/7/10 | 431 צפיות
-
הצעת חוק של ח"כ ישראל חסון או ללכת יותר רחוק מפוטין
15/1/08 | 525 צפיות
-
שם הבלוג שלי
15/1/08 | 372 צפיות
-
חוזר ללימודים
20/1/08 | 536 צפיות
-
תעזרו לי בבקשה. אני מחפש סטאג'
20/1/08 | 587 צפיות
פוסטים אחרונים
- גורמי ההצלחה של הסברה "פלסטינית" בזירה עולמית 25/1/11
- מה אני חושב על כתבה שיווקית לגבי צייד חיות בר ב-The Marker 14/8/10
- מה אפשר לראות באמירות של רה"מ בריטניה בטורקיה 27/7/10
- הסברה ישראלית לקהל בינלאומי: מה יש ומה צריך 15/6/10
- תעזרו לי בבקשה. אני מחפש סטאג' 20/1/08
- מה יכולים לעשות יצרנים ומפיצים בעידן של שיתוף קבצים? 20/1/08
עתידה של הצעת חוק של ישראל חסון
אפשר לחזות את עתידה של הצעת חוק ב- 90%. היא לא תתקבל לא בניסוח עכשווי ולא בניסוח אחר.
מה שיהיה בסופו של דבר זה סוף הקריירה של ח"כ ישראל חסון. לא עדיף לפוליטיקאי לתקוף בצורה חזיתית גם את התקשורת וגם את הציבור האזרחים. כן. ח"כ ישראל חסון זכה לחשיפה תקשורתית נרחבת. כן יש תחרות בין אינטרנט לבין מדיה אחרים ויש אפשרות איזשהו לזכות בלגיטימיות מצדם (למרות שבעלים של אצרים חדשותיים ומדיה אחרים הם אותם אנשים). אבל ח"כ ישראל חסון תקף יותר מדי צדדים וזה לא עולה יפה. כמות החשיפה התקשורתית זה עדיין לא איכות. לעורר את הדיון הציבורי זה עדיין לא לנצח בו. צריך בהתחלה לחשוב על תוצעות ואחר לעשות ולא לעשות ואחר כך לזכות בביקורת קטלנית. צריך להיות עבודה לא רק מקצועית ביחסי ציבור, אלא גם היגיונית. ישראל חסון הוא לא מתאים להצעות חוק שכאלה, מפני שהוא לא נתפש כמומחה באינטרנט, לא כמומחה בחקיקה בצחום תקשורת. התעסקות בדברים האלה אינה מתיאמה לו, ובהחלט לא עכשיו אחרי שתי הצעות חוק בעייתיות. אני לא יודע מי הציע לו להתעסק בדברים האלה ומי "עזר" לו בזה ועם איזה כוונות, אבל הצעות ועזרה האלה הורסות את הקריירה פוליטית של ח"כ ישראל חסון. זה באמת כך. עכשיו יש צורך לח"כ ישראל חסון במוממחים לניוהל משמברים. אבל בראש ובראשונה הוא צריך להתעלם מעיסוקים חוקתיים בסוגיות תקשורת בכלל, מאחר ואם הוא ימשיך בזה הוא ייתפש בעיני הציבור כמטריד סידרתי (ממש במילים כאלה).
נעבור עכשיו לתחזית של 10%. כלומר, הצעת חוק תהפוך לחוק. במקרה הזה תהיה תקווה רק על היגיון של שופטים של בג"צ.
|
תגובות אחרונות
-
noami4u
בתגובה על מה אפשר לראות באמירות של רה"מ בריטניה בטורקיה
-
dimac1982
בתגובה על הסברה ישראלית לקהל בינלאומי: מה יש ומה צריך
-
דורון טל
בתגובה על הצעת חוק של ח"כ ישראל חסון או ללכת יותר רחוק מפוטין
-
justin-josef angel
בתגובה על מה יכולים לעשות יצרנים ומפיצים בעידן של שיתוף קבצים?
-
tttgut
בתגובה על תעזרו לי בבקשה. אני מחפש סטאג'
-
דב בינדר
בתגובה על עתידה של הצעת חוק של ישראל חסון
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בפורומים שונים יש אופציה לשמור את השם וכינוי מגניבה על ידי מישהו אחר. זאת האופציה האופטימלית, לדעתי. גם ישנה אפשרות לפנות במקרים של גניבת שם להנהלת הפורום ולתבוע ממנה לבלום את הכניסה של הגנב לפורום תוך נימוק שגניבת שם או כינוי עלולה לגרום לירידה במספר המשתמשים בפורום הזה. אם הנהלת האתר לא עונה ולא מטפלת בעניין, יש אפשרות לפרסם בבלוג שלך או בתגובות בבלוגים הפופולאריים את הביעה הזאת ולעשות את זה באופן חריף מאוד.
זאת האפשרות ממש טובה ויעילה יותר ממה שמצעים בהצעת חוק של ישראל חסון. למה היא יותר טובה, מפני שאי אפשר להשתמש בה על מנת דיכויים פוליטיים. למה היא יותר יעילה. מפני שהיא אינה נדרשת כמות מוגזמת של מודרטורים בפורומים ואינה גורמת ירידה במספר הגולשים בעקבות צנזורה חסרת היגיון (לפי ניסוח של הצעת החקיקה).
נוסף לכך, אם הצעת החוק הזאת תהפוך לחוק היא תגרום לנזקים יותר גדולים לציבור ולאתרים אינטרנטיים, מאשר המצב הנוכחי. יותר טוב להיות ברשת מסוכנת, מאשר מצב שבו רשת היא ריקה מתוכן ומפורומים ורשתות חברתיות או מגולשים בהם. נוסף לכך, יפתחו פורומים בעיברית במדינות אחרות, שבהם ישתמשו גולשים ישראלים, אבל בפורומים האלה לא יהיה צנזורה בכלל ולא יהיה אפשרות לכפוף את החוק עליהם. כלומר, יהיו אותן סכנות שקיימים עכשיו בלי חוק או עם חוק הזה.