כותרות TheMarker >
    ';

    מ-קלקלה ל-כלכלה: עולם גלובלי-אינטגרלי דורש כלכלה חדשה

    מי ומה צריכים להשתנות בשיטה הכלכלית-חברתית, כדי שנתוני המאקרו הטובים של המשק, יורגשו בכל בית בישראל?
    איך יוצרים שיטה כלכלית שתשרת אותנו, במקום שאנו נשרת אותה?
    מדוע ישראל הפכה לאחת המדינות היקרות בעולם?ואיך הגענו לצמרת העולמית בפערים החברתיים והכלכליים?

    מהפכות לא יעזרו. להיפך - הן מסוכנות.
    גם המחאה החברתית לא תושיע אותנו.
    ערבות הדדית בינינו וסולידריות חברתית הן צו השעה
    ותתפלאו - הן גם משתלמות מבחינה כלכלית.

    0

    דרוש נגיד מוניטריסט והומניסט

    0 תגובות   יום חמישי, 11/4/13, 15:40

    רשימת המועמדים לרשת את סטנלי פישר איננה מרמזת טובות לחברה ולכלכלה הישראלית

    מן העיתונות: "מה הסיכוי שנקבל במקום סטנלי פישר, מוניטריסט "הומניסט" שכזה? אדם שלא יפעל כגלגל במכונה משומנת ודורסנית, שלא רואה את האנשים כמי שעומדים בדרכה של הכלכלה?

    תגובתי

    האם מוניטריסט-הומניסט זה אוקסימורון בהגדרה? האומנם אין חיה כזו? 

    הייתכן שיימצא נגיד שמצד אחד מחויב ליציבות המחירים במשק באמצעות שימוש מושכל בריבית ובכלים מוניטריים נוספים שלרשותו, ומצד שני תהיה לו רגישות חברתית הלכה למעשה?

    אחד שיראה את האדם, מעבר לטבלאות ולטבלאות הנתונים ולא יהיה כלי שרת של בעלי ההון והפוליטיקאים, נגיד שמאס בכלכלה שבמקום שתשרת אותנו, אנחנו משרתים אותה ובמחיר אישי, משפחתי וחברתי יקר?


    האם יהיה כאן נגיד שיבין שכל עוד הצמיחה במאפייניה הנוכחיים, אינה מחלחלת כראוי למטה, לכל שכבות האוכלוסיה במקום שתעשיר בעיקר את המאיון העליון, התוצאה היא פגיעה קשה בכלכלת ישראל כולה ובאיכות החיים שלנו האזרחים?

    האם יהיה לנו נגיד שיתמוך, יסייע ויקדם את הרפורמות המבניות הרבות המונחות על פתחה של הממשלה ואת המלצות וועדת הריכוזיות, והוועדה לבחינת קשרי הון שלטון, עידוד התחרותיות לרבות בענף הבנקאות, הסדרת מחירי המזון והדיור ועוד?

    האם יהיה כאן נגיד שיתמוך ביוזמה להוסיף ליעדי התקציב סעיף החדש שמטרתו להפחית את אי השוויון לאורך שנות כהונתה של הממשלה, גם אם הצבתו וחתירה ליישומו של יעד חשוב זה משמעותה הגמשה של יעדי הגירעון, הצמיחה והגיוס הממשלתי בשוק האג"ח?

     

    מגבלות מודל הצמיחה ונזקיו

    התשובה המתבקשת היא שאין בנמצא אדם כזה. כל הנגידים הכל המועמדים המוזכרים כמחליפים אפשריים של פישר הם מוניטריסטיים קלאסיים והמועמד המוביל, פרופ' אלחנן הלפמן, אף מתמחה בכלכלת צמיחה ובכלכלה בינלאומית.

    עם ה"בינלאומית" אין לי בעיה, זה אפילו ייתרון שלו, בדומה לפישר שהרגישות שלו למתרחש בחו"ל הייתה סופר חשובה ותרמה רבות להתנהגות האחראית שלו בשיא המשבר ב- 2009 ובכל מה שקרה מאז בעולם ואצלנו. הלוואי שעיניו של אלחנן הלפמן יהיו מופנות החוצה, כפי שנהג סטנלי פישר.

     

    הבעיה עם הלפמן היא ההתמחות השנייה שלו, "כלכלת צמיחה". זה מה שאנו צריכים עכשיו? ראש ממשלה ונגיד בנק ישראל הרואים בצמיחה את חזות הכל ומוכנים להקריב כמעט את כל השאר, לטובת הסגידה לצמיחה כלכלית?

    הרי אין היום מומחה בעולם שיכול להוכיח, כמותית ואיכותית, שהצמיחה הכלכלית אכן מיטיבה את חיי האזרחים ולא להיפך. אני מודע לכך שאלו דברים הנשמעים פרובוקטיביים, במיוחד כי זה לא מה שלימדו אותנו באוניברסיטה ולא מה שצרוב במוחנו מהשפעת הסביבה ומשנים של אינדוקטרינציה קפיטליסטית המקדשת את הצמיחה ואת תרבות הצריכה.


    כלכלנים בכירים רבים מדברים היום בפה מלא על המגבלות של מודל הצמיחה, על נזקיו ועל אלטרנטיבות שפויות לפיהן הצמיחה איננה היעד הכלכלי מספר 1, אלא דווקא אושרם ורווחתם של האזרחים בני כל הגילאים. בנסיבות כאלה, למה לשעבד את האזרחים לעבדות מודרנית ולהפוך אותם למכורים לצריכה כפייתית, אם אפשר לפתח שיטה כלכלית פונקציונלית, מאוזנת ו"חברתית" יותר שמטרתה לספק לכולם את צרכי הקיום הנורמליים שלהם. לא פחות, אבל גם שקל או דולר לא יותר. העובדה שמעל רווחה כלכלית "נורמלית" העושר אינו גורם לאושר ידועה והוכחה באינספור מחקרים מאז שנות ה-60 ברחבי העולם.

     

    לאיזה מינוי כבר אפשר לצפות מנתניהו, לפיד ובנט?

    כיון שמי שיקבע בפועל את זהותו של הנגיד הבא הם שר האוצר לפיד וראש הממשלה נתניהו, ששורשיהם נטועים עמוק בימין הכלכלי הניאו-ליברלי, כל הדיון הזה הוא ככל הנראה תיאורטי והוא לא יותר מ- Wishful thinking .

    גם אם היינו ממציאים מועמד שיש לו את כל הכישורים והחזון לאזן בין הצורך לשמור על אחריות תקציבית, יציבות מחירים וצמיחה, לבין הצורך להקטין את אי השוויון, לבצע רפורמות מבניות דרמטיות, גם במערכת הבנקאית והפיננסית ולגלות סבלנות מוניטרית כלפי ממשלה בעלת חזון חברתי-כלכלי,

    אין סיכוי שהצוות נתניהו-לפיד-בנט יבחר באדם כזה לתפקיד.

     

    גם המוניטריסט האדוק ביותר מגלה שכיום משתלם לצמצם את אי השוויון.

    בגלל האקלים הציבורי וגם בגלל שנגידים מרכזיים בכל העולם מאמצים לאחרונה, כמעט בעל כורחם, יעדים נוספים בנוסף ליעד המסורתי עליו הם מופקדים ( שמירה על יציבות מחירים במסגרת יעד האינפלציה שקובעת הממשלה) ומגלים רגישות ייתר לשוק העבודה ולמלחמה באבטלה, לעיוותים ביוקר המחיה ולפערים הכלכליים בחברה. 
    בעידן בו הולכת ומתבררת התלות האדירה וההדוקה הקיימת בין כולנו, בין אם אתה נמנה על העשירון השני-שלישי, או העשירי, פשוט אין ברירה, אלא לשתף פעולה, להתחשב זה בזה ולפעול לצמצום הפערים ואי השוויון. 

    כדאי ללפיד לקרוא בדחיפות את ספרו החדש (יחסית) של פרופ' ג'וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה, "מחיר האי שוויון" בו מסביר הפרופסור המכובד כי יש לעשירים אינטרס כלכלי עליון לצמצם את הפערים הכלכליים ואת אי השוויון.

    למה? בגדול, כי העשירים הם המרוויחים הגדולים מהשיטה הכלכלית הנוכחית ולכן יש להם אינטרס לשמר ולהגן עליה מפני מהפכות. עבור העשירים, הסדר הכלכלי-חברתי הקיים הוא תרנגולת המטילה ביצי זהב. אם מצבם של הצרכנים טוב, הם פותחים את הארנק וקונים מוצרים, רכבים, דירות, סמארטפונים ומוצרים פיננסים - מחברות שנמצאות בבעלותם של בעלי ההון והשררה.  כלומר, שטיגליץ אינו מציע שוויון מוחלט, אלא מסביר לעשירים כי כדאי שהניצחון הכלכלי של ה- 1% על ה-99% יהיה ניצחון בנקודות אבל לא בנוק אאוט ( KO) שעלול להרוס גם אותם.

    ככה זה כשגם אלה וגם אלה הם חלק ממערכת כלכלית-חברתית אחת, בה מתקיימים קשרים הדוקים ותלות הדדית מוחלטת בין כולם לכולם. קרן המטבע הבינלאומית מצהירה אף היא כי בדקה ומצאה כי גידול באי השוויון מדכא את הצמיחה הכלכלית.

    ''


    על רקע זה כדאי לנתניהו, בנט, לפיד וככל הנראה גם לפרופ' הלפמן להקשיב לכריסטיאן לגארד, יו"ר קרן המטבע, שהתייחסה לבעיית האי שוויון גם ברמת המערכת הבינלאומית:

    "השגה של אבני הדרך האלה מחייבת העמקה של שיתוף הפעולה הגלובלי. עולם שקשור טוב יותר בינו לבין עצמו חייב להיות עולם שחלקיו השונים פועלים בשיתוף פעולה טוב יותר זה עם זה אם ברצונם לשגשג ביחד. פשוט אין ברירה אחרת. אנחנו שחקנים רבים, אך כולנו מעורבים במשחק אחד - משחק שחייב להתבסס על שיתוף פעולה, ולא רק על תחרות".

     

    ג'סטות ומחוות אנושיות לא יחלצו אותנו מהמשבר

    ייאמר לזכותם של בנט ולפיד, פוליטיקאים מזן חדש, שחלק מההחלטות הראשונות שלהם בתחומי אחריותם כשרים, משקפים רגישות חברתית, הומניות ונכונות לצאת נגד "נערי האוצר" ומסורות של עשרות שנים.

    אבל עם ג'סטות לא מנהלים את המדינה ולא מבריאים את הכלכלה. זה פשוט לא מספיק.

    נקווה שגם הנגיד החדש, לא יסתפק בג'סטות מוניטריות  כאלה ואחרות, אלא יהווה דוגמה עבור הממשלה וגב איתן ואמין עבורה. לטובתה. לטובתנו.

     

    הפיתרון הוא בחינוך לערבות הדדית בינינו

    כדי שזה יקרה, אנו צריכים לפתח בתוך כל אחד מאיתנו את תחושת הערבות ההדדית ולהפנים כי התלות הכלכלית ההדוקה בינינו, מחייבת אותנו לשנות את היחסים בינינו ולהגיע לתחושה שכולנו משפחה אחת גדולה. הפער הזה, בין השיטה הכלכלית-חברתית הקיימת, לבין זו המתבקשת מהיותנו כולנו קשורים זה לזה ותלויים זה בזה, אפילו בעל כורחנו, בעולם שהפך לגלובלי ומקושר, הוא שורשו של המשבר. לכן, תנאי ראשון לפתרונו הוא צימצום אותו הפער, באמצעות מאמצים להתאחד, להתחבר יחד ולפעול במשותף, מתוך סולידריות וערבות הדדית, למציאת פתרונות לבעיות המורכבות שלפנינו. כשאתה מבין שאתה תלוי באחר לקיומך ושזה הדדי, ברור כי היחסים בין אדם לאדם, כמו גם בין אזרחים למדינתם ובין מדינה למדינה, ישתנו מן הקצה אל הקצה. גם הכלכלה תשתנה בהתאם.

    רק מתוך התקשרות חדשה כזו בינינו, בין אדם לזולתו וגם מתוך אמון והדדיות מוחלטת בין הממשלה, בנק ישראל והאזרחים, נוכל לבנות כאן כלכלה לתפארת ומודל לחיקוי בכל העולם.

    כי ערבות הדדית איננה רק צו השעה, היא גם משתלמת לכולנו ובגדול.


    אם רוצים באמת להפוך את התמונה הקשה על פיה, צריך להפנים שרק התקשרות חדשה בינינו בערבות הדדית תצמצם דרמטית את הפערים הגדולים. להבדיל, כלכלה המבוססת על התקשרות חדשה בינינו, בערבות הדדית, תשיג 3 מטרות חשובות מאוד:

    1. היא תאפשר להגיע להסכמה רחבה על סדר עדיפויות חברתי-כלכלי חדש וחלוקה של המשאבים הקיימים, ממש כמו במשפחה.

    2. היא תגדיל את העוגה הכלכלית, באופן משמעותי ותאפשר לכולנו לחיות כאן בשיטה כלכלית שפויה יותר, שתספק לכולנו את צרכי הקיום הנורמלים ותוזיל דרמטית את יוקר המחייה. התוצאה הברורה ביותר תהיה הקטנת הפערים בחברה הישראלית. לא בכפייה, אלא מתוך חיבור, דאגה ותחושה שכולנו משפחה אחת.

    3. שיפור לא רק בכיס, אלא גם באיכות חיינו ובחיי המשפחה והקהילה.

    זה ההבדל בין המצב הנוכחי בו "אדם לאדם זאב" לבין המצב הרצוי שבו "אדם לאדם ערב."

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ישראלזיו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין