כ- 3 שנים מאז כתבתי כאן בפעם האחרונה, וואוו  מה עבר עלי מאז....

זה הפוסט האישי הראשון שאני כותב, כל זמן שלא הייתי גיי/הומו, או יותר נכון לא רציתי להודות בזה (אבל נחזור לזה אחכ)

לא יכולתי לכתוב משהוא אישי ולחשוב שהוא משוטת שם ברחבי האינטרנט...

אז הנה בעצתה של המטפלת האישית המדהימה שמלווה אותי כבר שנתיים מתחיל לכתוב ומי יודע לאן זה יוביל אותי

אז נתחיל מהסוף

אני הומו כמעט בן 40, גרוש מאישה עם שני ילדים אחד בן 7.5  ואחד  בן שנתיים וחצי וגם עם בן זוג שלפני שבוע חגגנו שנה בדיוק ביחד...

יצאתי מהארון כבר בפני כל מי שחשוב וגם כאלה שפחות, המשפחה יודעת, אנשים במושב בו אני גר ובו גדלתי רבים מהם להערכתי יודעים, בעבודה כולם יודעים והכי חשוב במקרים האלה שהאשה יודעת ולא רק שיודעת, מאוד שמחה על כך...

כשיצאתי מהבית לפני שנתיים , זה היה על רקע נישואים נוראיים, של הרבה צעקות , הרבה מריבות, המון תסכול, פחד מהעתיד וחוסר שמחה טוטאלי, בשלב הזה עדיין לא ידעתי שאני הומו... תגידו "איך זה יכול להיות?", אז הנה, עובדה , זה יכול להיות, זה קרה לי.... לא, לא ידעתי שאני הומו, רק לאחר היציאה מהבית, החלטתי לבדוק חשד שהיה לי שאולי אני אכן הומו וכך התחלתי את דרכי בעולם אתר ההכרויות "אטרף", עולם ומלואו של אנשים, מרתקים, מדהימים נגלה לפני.... בפעם הראשונה התחלתי לדבר עם אנשים שהרגשתי קרבה אליהם ולסיפור שלהם... לא עוד צורך להתחבא, להסתתר, פשוט להיות אני ואיזה אני מקסים נגלה לפני, כזה שלא חושש להיפתח ולספר, כזה שאנשים רוצים לדעת מה יש לו להגיד ועוד ועוד הכרויות מענינות ומעשירות... עד שהכרתי את בן זוגי (הומואים אומרים בן זוג ולא חבר/חברה, ברור למה:) )

אני אבא במשרה מלאה, מעורב בחיי ילדי עד הפרט האחרון, אין יום שאני לא מדבר איתם ועם גרושתי, כמעט חצי מהשבוע הילדים איתי, בנוסף מתחזק מערכת יחסים זוגית שאני מאחל לכל אדם באשר הוא ליצור אחת שכזאת מדהימה...

עברו עלי אין סוף חוויות בשנה האחרונה....

קבוצת הורים גאים גרושים שמהווה בית בשבילי

חבר שהוא גם דראג קווין ואיש חינוך מדהים

טיולים בארץ

גירושים הזויים ברבנות

ילדים שגדלים לי מול העיניים

וחשיפה לאט לאט של עצמי בפני עצמי

מקווה להמשיך ולכתוב כאן