**
אמא כה חרדה לאבד את משבצת הניקיון 
השבועית - לה זכתה אחרי המתנה של
חודשים ארוכים. שלא פעם ולא

פעמיים נתפסה מנקה

בעצמה 

את הבית לקראת

בואה של הארכי-אח"מית.

במו אוזניי שמעתי אותה אומרת לחברותיה 

ש"את מתנה - שכשמה כן היא,

לא תחליף בשום

הון שבעולם".

 לכן, 

כשחלתה ולא הגיעה אחרי שנים
של אפס היעדרויות וניקיון מושלם, 

נזכרה אמא, טובת לב שכמותה, שמצוות ביקור חולים

היא מהמצוות הגדולות בתורה,

עזבה הכל, חיפשה כתובתה
ונסעה לבקר אותה

בהפתעה.

**

היא נכנסה לביתה של העוזרת,
מחזיקה במתנה יקרה ובה ברכה מקלף.
ולפתע החווירה
ושפשפה את עיניה.

כמעט כל החפצים נראו לה מוכרים;

הוילונות המנומרים, 
הסרוויסים,
המצעים וכדי החרס,
שהחיפושים אחריהם העלו תסכול וחרס.

 פתאום הבחינה בתכשיטים שחיפשה שנים

ובתמונה שערכה הרקיע שחקים.

ואז 

 אמרה החצופה לאמי ההמומה:

" מאמי, אני מקווה שאת מרגישה כמו בבית"  

**