קצת מההשתלמות שעשינו היום...

דיברנו על עמותות לחלוקת מזון.. קשה לשמוע, ועצוב להיווכח, כי יש א/נשים שחושבים/ות שמקבלי/ות מזון הם/ן פרזיטים (למרות שידוע שרבים/ות מהם/ן עובדים/ות ומשתכרים/ות)... שמי שמשלם את המחיר הם/ן הילדים/ות...

עצוב לי, מאד, שיש במדינת ישראל א/נשים, שכינוים הכללי הוא "נזקקים".

עם זאת, מעודדת, שזה נושא לדיון, שזה מענין, שזה  מרגיז, שזה גורם לנו, ולמי שאחראים/ות על החינוך כאן, לרצות (וגם) לפעול.

מעורר גאווה, ותקווה.