Efrat Ben Izhak אפרת בן יצחק:
שלום שמי אפרת בן יצחק. אני בת 38. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותעודת הוראה בחינוך מיוחד. אני אוהבת לצפות בסיינפלד, שומעת פינק פלויד ומתפנקת על אוכל טוב . אני נעזרת בכיסא גלגלים חשמלי לשם ניידות (אל תדאגו לא מתים מזה).
אני אדם אופטימי אולם בימים אלו חרדה ודואגת. עם מעט התקווה שנותרה לי כותבת אני לך ראש הממשלה , מר בנימין נתניהו – כמוצא אחרון לאחר שכל הניסיונות מוצו . ביכולתך למנוע את סגירת CALL יכול ולהשיב לי ולחברי לעבודה ולחיים את הסיבה לקום בבוקר עם חיוך.
אני מתמודדת עם שיתוק מוחין שהיא נכות הנגרמת כתוצאה מחסך בחמצן בזמן הלידה ופוגעת ומקשה על התפקוד המוטורי. זה מעולם לא הפריע לי להיות שאפתנית, חרוצה ומסורה. הנכות למדה אותי לפתח יכולות שייתכן והייתי פחות מודעת אליהן במידה והייתי הולכת על שתיים. עם האמונה בעצמי, המוטיבציות, הכישורים וההשכלה, התחלתי לחפש עבודה. שנים רבות של משלוח קורות חיים, ראיונות עבודה ואינספור תשובות מתחמקות ומגומגמות הביאו אותי להבין, כמו אלפי נכים נוספים במדינה, שלמצוא מקום עבודה ראוי זו משימה מורכבת על גבול הבלתי אפשרית. נסו לדמיין מה זה עשה לתחושת המסוגלות והערך העצמי שלי שעמלתי במשך שנים לטפחה.
לפני שלוש שנים סיפרו לי על CALL יכול עסק ראשון מסוגו בעולם אשר הוקם בבעלות פרטית של זוג אנשים ערכיים ואוהבים ובמטרה לשנות את התמונה העגומה של תעסוקת הנכים בישראל. ניגשתי לריאיון עבודה ולראשונה בחיי התקבלתי. התרגשתי. נעניתי בהתלהבות לאמץ את השגרה ואת סדר היום. שמחתי , לאחר יום עבודה קשה, להיאנח כמו חברותיי ולומר- אחח איזה יום קשה היה לי היום בעבודה. לפני כשנתיים ,לאחר שזיהו את יכולות הביטוי שלי, נשלחתי לקורס דוברות ויחסי ציבור ומוניתי להיות דוברת החברה. התמלאתי גאווה להשתתף לפני 2 עונות באחת הכתבות של "עובדה". נסו לדמיין מה זה עשה לתחושת המסוגלות והערך העצמי שלי עכשיו .
בימים אלו אני כאמור חרדה כי CALL יכול נמצאת בסכנת סגירה. לבעלי החברה, אלו שהשקיעו את הונם המועט תמו המשאבים. שנים של בירוקרטיות ופניות למשרד התמ"ת לקבל את ההחזרים השונים המוגדרים בחוק על תעסוקת נכים העלו חרס.
שאלו אותי לא מזמן מה החלום שלך? ציפו שאענה ללכת, לרקוד, לרוץ ואני עניתי בפשטות- להמשיך ולעבוד בCALL יכול. במקום שלא עושה לי הנחות. לא מרחם עלי. עם מנהלים שלא מפנים את המבט כשהם רואים כיסא, עם עמיתים שלא מגמגמים במבוכה כשהם פונים אלי.
אדוני ראש הממשלה,
כרגע זה בידיים שלך. המשך קיומנו תלוי בהחלטה שלך. אני לא מבקשת נדבות או תרומות. אני רק מבקשת את המגיע לנו עפ"י חוק אני רוצה, יחד עם 200 חבריי נכי גוף ונפש, להמשיך לעבוד במקום שעבורנו הוא חלום. אל תגרום לנו להתעורר חזרה למציאות החשוכה של תעסוקת הנכים בישראל.
בידך שמה אני את מעט התקווה שנותרה לי .
אתה המוצא האחרון.
ּShaulshkalim
בתגובה על "בשם הדמוקרטיה" - הנאום המדהים של ח"כ אבידר
דודישרון
בתגובה על מדריך וידאו מצויין לבניית חוות חלון!
liat62
בתגובה על הילדה שטבעה.
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה