0
את ההקדמה כתב עודד רוזן, פעיל חברתי, מתנדב בחדר המצב. את הטקסט היפה הזה כתבה אימא שלי לפני חמש שנים, ביום השנה ה-13 למות בתה, עדי, שנרצחה בפיגוע בבית-ליד בשנת 1995. אחותי עדי הייתה קצינת ת"ש וח"ן בצנחנים. במסגרת תפקידה סייעה רבות לחיילים שהיו זקוקים לתמיכה. כשקראתי את הטקסט הזה של אימא, עברה בי שוב צמרמורת. עכשיו אני מבין מאיפה ירשתי את החיבור הזה בין אבדן ואופטימיות, בין עצב לתקווה. לקראת יום הזיכרון החלטנו יחד, אימא ואני, לשתף אתכם במה שהיא כתבה:
סגן עדי רוזן, נהרגה ב-22.1.95 בפיגוע הכפול בבית ליד
לכתבה המלאה כנסו לקישור הבא http://j14.org.il/articles/45986
|