כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תיקון עולם

    אקטואליה, פוליטיקה והומור

    0

    דגל, שמיים, ים וחצוצרן

    2 תגובות   יום שלישי, 16/4/13, 15:45

    ''

     

    תם יום האבל, והיום יום הולדת. כשחוגגים את יום העצמאות מייד אחרי יום הזיכרון תמיד יש מעבר חד משואה ושכול לגאולה ומחול. שוב מתנופפים דגלים, אבל אלה כבר אינם מורדים לחצי התורן בטקס חגיגי בכחול לבן. אלא זוקרים ראשם בגאווה של שורדים מצולקים ומוכים שגברו, ונותרו עומדים, להתנפנף בגאון.

     

    בבית הספר, כנראה בהיותי הנשפן היחידי שהעיז, כל שנה נשפתי בחצוצרה בעוז לאומי גא כשהדגל היה בדרך למעלה, ותקעתי תרועה עצובה כשהדגל ירד. לבשתי חולצה לבנה ומאוד קיוויתי לא לזייף או לעשות בושות מול מאות תלמידי ואנשי סגל מגחכים. לפעמים התגשמו מישאלותי, לפעמים לא ממש. בכל זאת, מתוך תחושת שליחות לאומית התייצבתי עם קצת חת, אולי גם עם חשש קל ועם חצוצרה אחת שוב ושוב למערכה הקשה כנגד חרדותי, ושנה אחרי שנה ניסיתי להיות אמיץ וחיצצרצתי לדגל.

     

    הדגל עלה וירד, הקוראים את מגש הכסף, חברי המקהלה והמתופף השתנו כל שנה, אבל אני תמיד עמדתי שם, נירגש ולחוץ, נידון שהתנודב בחשש לחיצרוץ בחוץ, מקווה לא לעשות פאדיחות מול העולם וחושב, כמו כולם, באי נוחות קלה על מי שכבר אינם.

     

    אני אוהב את הדגל הישראלי. קו אחד מסמל בעיני את קו החוף של הים הכחול, זה הארוך ארוך עם החוף הלבן שהוא בעצם עגול, אבל מגבעות הכורכר שאצלנו לא רואים מספיק רחוק או את הכל. אומנם, ניסיתי בילדותי לטפס על העץ הכי גבוה כדי לראות את קו החוף הכחול מידי פעם, אבל לא ראיתי משם שהים התיכון הוא בעצם עגול. הקו השני זה התכול שברקיע. השמיים שמתחתם אנו חיים, מקום משכנו של האל, זה הכחול עם תלתלי העננים הלבנים שמעל לכל.

     

    באמצע יש כוכב, וזה מגינו של דויד. לכוכב יש שש פינות, אולי לסמל כל יום מימי הבריאה, את ששת ימי הניצחון עשרים שנה אחרי ההקמה, אולי פינה דוקרת אחת לכל אחד ממיליון ילדיו הנבחרים שנקראו לבוא בעשן השמימה כדי להצטרף לחיל המלאכים של העליון, וזאת על אף שלא חטאו כלל עלי אדמות. אינני בטוח.

     

    בין תכלת של ים ותכול שמיים יש לנו כוכב משושה של ציון ועיר דויד מרכז. צבא כוכבים אדיר גם מנצנץ לנו ממרום כל לילה. כמובן, אילו הם המלאכים, הנשמות הטובות וניבחריו של האל ששומרים ומשגיחים עלינו מהשחקים. אומנם הם קצת רחוקים, אבל עדיין הם מנצנצים אלינו לילה לילה וצופים בנו באהבה, ברחמים ובחמלה, שהרי מסעינו שלנו על פני הארץ טרם הסתיים.

     

    דרך אגב, בטירונות שיריון שפעם נעשתה בניצנים סיפרתי בטעות למפקד הפלוגה על הסבל שעברתי, והוא, ברחמיו הרבים, שלח אותי הבייתה ליום חופש בתנאי שאחזור עם החצוצרה. די הופתעתי וכמובן שמחתי. חזרתי לציוויליזציה ל-24 שעות ושבתי להתייצב מקולח, שמח וטוב לב בפני המפקד. מצויין קראוס, כך הוא אמר, מהיום אתה קם חצי שעה לפני כולם ותוקע את תרועת ההשכמה לארבע רוחות השמיים, אפילו שאולי עדיין יהיה קצת חשוך לפנות בוקר.

     

    באותו שלב כבר קצת פחות שמחתי. היו חמש פלוגות, ומייד הבנתי שכל בוקר מאות בחורים עצבניים ומחוסרי שינה יקללו אותי. נו טוב. מה כבר יכולתי לעשות? פקודה זאת פקודה. משך שנים לאחר מכן, כשישבו הקצינים להעלות זיכרונות מהטירונות כולם משום מה זכרו את המניאק שתקע כל בוקר בחצוצרה להשכימם קום בטרם עת. כמובן, תמיד הסכמתי עם החברה המקללים שהטירונות בפלוגה ב' באמת הייתה קשה, וגם החול לא היה טעים.

     

    צאצאים לעם עתיק, חכם, מצולק, מנוסה ומוכה אנו. מאז אברהם אבינו עברנו כמה וכמה מעגלים של חורבן ותקומה שוב ושוב. לפיכך, היום אני כבר די מאמין בנצח ישראל, ואינני משקר. עכשיו לא נותר לי אלא לאחל חג עצמאות שמח למכורתי הניצחית: חג שמח ישראל.

     

    (איור: גוגל)

     

    http://www.youtube.com/watch?v=Ix7LSSnLQTU

     

    http://cafe.themarker.com/blog/513647

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/4/13 17:04:
      תודה על תגובתך ובירכתך דר לאה. מאחל חג נעים גם לך ולמשפחתך. מטיבעם של סמלים שהם מסמלים דברים שונים למפרשים שונים. כמובן, את צודקת באומרך שהדברים דורשים דיון. לפעמים באמת לוקח שנים להבין מה שבתחילה לא רואים ברור. כפסיכולוג, היום אני כבר קצת יותר מודע לדבר הזה
        16/4/13 15:57:
      חג עצמאות שמח לך וליקיריך. על מהות החג , על הקשר בין היום הקודם לו, לזכר הנופלים במערכה. יש הרבה מה לדון ולהחליט. ייתכן כי הדברים הללו זקוקים עוד להבשלה של שנים, עד שיקבעו דרכים נאותות לאזכרה ולחגיגה.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      ronkraus
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין