כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    נקודת מבט

    0

    מה אברך - הערת הנרגן

    15 תגובות   יום רביעי, 17/4/13, 00:21

    מה אֲבָרֵךְ הוא פזמון עברי שנכתב על ידי רחל שפירא והולחן על ידי יאיר רוזנבלום. הפזמון היה לאחד משירי הזיכרון הידועים ביותר בתרבות הישראלית.

    זהו שיר הספד לעֶלֶם שאלוהים אמנם בירך אותו באינספור תכונות גוף ונפש נעלות, אך בסיום השיר נשמעת הקריאה:


    אלוהים, אלוהים, אלוהים
    לוּ אך בֵרכת לוֹ – חיים.

    שפירא, חברת קיבוץ שפיים, כתבה את השיר לאחר מלחמת ששת הימים לזכרו של בן כיתתה בקיבוץ, אלדד (דדי) קרוק,‏ שנפל באותה מלחמה בקרב בשכונת שועפאט בירושלים והוא בן 22. השיר התפרסם בחוברת זיכרון לקרוק שיצאה בקיבוץ. רוזנבלום קרא את השיר באקראי במהלך שהותו בבית ההארחה של הקיבוץ. זהו השיר הידוע הראשון שכתבה שפירא.

    הביצוע המקורי והמפורסם ביותר לשיר הושר על ידי להקת חיל הים עם הסולנית רבקה זהר, ונכלל בתוכניתה של הלהקה "וביום השלישי" בשנת 1968.‏ מאז זכה השיר לביצועים רבים נוספים.

     

    מתוך ויקיפדיה.

     

    ביום הזיכרון, מיד לאחר הצפירה, התקיים במקום העבודה שלי טקס לזכר הנופלים. על הבמה עמדו שתי בחורות ששרו, בין היתר, את "מה אברך". אחת מהן חבשה כיסוי ראש קליל ובתוספת החצאית אי אפשר היה לפספס שהיא שייכת לאחד הזרמים במגזר הדתי. לקראת סוף השיר היא החליפה את הה' בק' ושרה "אלוקים, אלוקים, אלוקים....". זה צרם לי מאד גם באוזן וגם בכלל.

     

    קודם כל רחל שפירא כתבה "אלוהים" וככה צריך לשיר. עשרות שנים בביצועים רבים כמעט אף אחד לא שינה אף אות. מצאתי ביוטיוב את עמיר בניון עם כיפה גדולה על הראש שר "אלוהים" לעומתו ישי לוי שר "אלוקים".

     

    הרפלקס המותנה הוא "לא תשא את שם השם לשווא". "מה אברך" בטקס יום הזיכרון זה שם השם לשווא? אז נכון שלא מדובר על פסוק מהתנ"ך ונכון שלא מדובר בקונטקסט דתי של תפילה בבית הכנסת אך האם הקריאה לאלוהים בטקס יום הזיכרון היא לא קריאה מספיק מכובדת?

     

    במשפחה שלי, ברוך השם, יש מכל וכל. ביום העצמאות הזדמן לי לפגוש גם את האגף הדתי (זה שגר מעבר לקו הירוק). בן-דוד שלי איש חינוך רב פעלים. הילדים שלו שירתו, משרתים וישרתו ביחידות הכי מובחרות בצבא. דמות מספיק בכירה בשביל לשאול את דעתו. התשובה שלו היתה מהירה ובוטחת. "אין בעיה לשיר אלוהים עם ה'. בטקס מכובד במעמד כזה אלוהים זה בסדר גמור".

     

    שאלתי מישהו נוסף, הפעם את אח של אשתי. הוא הרבה יותר צעיר אך הזקן והכיפה מקנים לדמותו נופח רציני. הגישה שלו האירה זווית שונה. "השאלה היא באיזה מצב רוחני נמצאה הזמרת באותו רגע. אם היא רק שרה אז ק' זה הדבר הנכון. לעומת זאת אם היא ממש מתכוונת ושרה מתוך תפילה אז ה' זה בסדר".

     

    גיסי שם את הדגש על הפרט בעוד בן הדוד שלי שם את הדגש על הכלל.

     

    כשבחורה עולה לשיר מול קהל בטקס יום הזיכרון זה לא כמו שהיא שרה לעצמה באמבטיה. יש לה אחריות. אחריות כלפי הטקסט, אחריות כלפי הנוכחים, אחריות כלפי המעמד. במצב זה היא לא יכולה לעשות דין לעצמה ולשיר איך שבא לה. לא יכולה לשיר "אלוקים".

     

    אי אפשר להגדיר זאת בפחות מכפייה דתית. היא הכניסה את עולם המושגים שלה, את עולם הערכים הדתי שלה לאירוע אזרחי, ציבורי שאיננו דתי בפני קהל שבוי. האם אפשר לדמיין זמרת ערביה ששרה את "מה אברך" ומחליפה את "אלוהים" ב"אללה אכבר"? זה לא הולך. זה לא הולך כמו ש"אלוקים" לא הולך.

     

    האבסורד הוא שציבור רחב אליו רוצה להשתייך הבחורה עם "אלוקים" כלל לא ישמח לשמוע אותה שרה. להיפך, הם יפנו לה את הגב, יצאו החוצה וישפילו אותה כפי שאף אחד בציבור החילוני לא היה מעז. בשביל לטעום מכל העולמות צריך לעשות את הפשרות המתאימות. היתה יכולה לא לשיר את השורה. היתה יכולה לא לשיר את השיר כולו. היתה יכולה לא לעלות על הבמה כלל.

     

    מרגע שבחרה לעלות על הבמה וללכת עד הסוף, היה עליה לכבד את המעמד עד הסוף.

     

    איך שאני מכיר את אלוהים הוא בטח תופס את עצמו ומלמל "OMG".

     

    ''

     

    דודו ישורון

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/4/13 01:53:

      צטט: --()-- 2013-04-28 01:18:55

      טיפלה קטנוני, לא? אדם לא יכול להציג יצירה מבלי לבטא את עצמו דרכה. הבחורה ששרה, גם היא לא יכלה שלא לבטא את עצמה דרך היצירה ודרכה היא לשיר "אלוקים" ולא אחרת. ההתנגדות שלך אינה לדיוק שבשירה (אני מניחה שאם היתה שרה עולה חדשה עם מבטא, היית מוצא בליבך מחילה לביטוי שגוי של חלק מהמילים) אלא ההתנגדות היא לתנועה שהבחורה מיצגת. זו ש"מסלפת" את שם האל ודברו, מתעקשת על "אלוקים", מתימרת לעליונות מוסרית וזוכה בשל כך להטבות מעצבנות. צודק, גם אני הייתי מתעצבנת.

       

      לא מעט אנשים (יותר מ 10) שקראו את הפוסט והיו בטקס באו אליי לאחר מכן ואמרו: "אני מסכים/מה איתך מילה במילה". חלקם אף שיתפו אותו בפייסבוק שלהם.

      לו הייתי לבד בעמדה זו ניתן היה לומר קטנוני אך הסתבר לי שקלעתי לדעת רבים.

      "מתימרת לעליונות מוסרית" - אני חושב שכן.

      "וזוכה בשל כך להטבות מעצבנות" - לא ממש מסכים. גם לא כתבתי דבר כזה. וגם לא נראה לי שהיא "מסלפת". היא פשוט תוכי ששרה יפה.

        28/4/13 01:18:
      טיפלה קטנוני, לא? אדם לא יכול להציג יצירה מבלי לבטא את עצמו דרכה. הבחורה ששרה, גם היא לא יכלה שלא לבטא את עצמה דרך היצירה ודרכה היא לשיר "אלוקים" ולא אחרת. ההתנגדות שלך אינה לדיוק שבשירה (אני מניחה שאם היתה שרה עולה חדשה עם מבטא, היית מוצא בליבך מחילה לביטוי שגוי של חלק מהמילים) אלא ההתנגדות היא לתנועה שהבחורה מיצגת. זו ש"מסלפת" את שם האל ודברו, מתעקשת על "אלוקים", מתימרת לעליונות מוסרית וזוכה בשל כך להטבות מעצבנות. צודק, גם אני הייתי מתעצבנת.
        19/4/13 16:07:

      במקום להתפתל ... אפשר לומר- די לכפייה הדתית. אם הגברת לא מסוגלת לשיר טקסט כפי שנכתב, שלא תשיר אותו. אף אחד מיוצריו, לא נתן לה את הרשות. כל זה מחזיר אותי לאחת הפרשיות של גנץ הרמטכ"ל , שבלחץ חרדים כנראה, רץ בתחילת כהונתו לשנות את יזכור עם ישראל.... ליזכור אלוהים. כבר תלו שלטים עם הנוסח החדש בכניסה לבתי העלמין הצבאיים, עד שקמה זעקה, ובצדק- והנוסח הושאר כפי שנכתב, חילוני. השלטים כמובן הוסרו גם הם. במדינה שבה אין הפרדה בין דת למדינה, אנחנו החילוניים, נתונים כל הזמן למתקפה, של דתיים שרוצים להרחיב את שליטתם. וככל שנתחבט, ונסבך במילים- כך אנחנו מראים את החולשה שלנו כחילוניים. הגיע הזמן להוקיע כל ניסיון של כפייה. שהגברת תשיר בקהל שלה, ורק שם עם אלוקים, ואחרי שבקשה רשות לשנות את הנוסח. אבל אצלם, לבקש רשות, זו מילה גסה, לא מקובלת. ואני מודעת להכללות שאני עושה. מתנצלת. יש בהחלט פלגים אחרים ביהדות הדתית. מועטים.

        18/4/13 14:41:

      הטקסט שלך הזכיר לי שיר אחר המתמקד ב"אלוקים" :

       

      ''

        18/4/13 10:52:

      צודק. אין גבול לטריקים שהם מוצאים כדי להערים על היושב במרומים. אלוהים לא משחק בקוביות אבל חסידיו השוטים משחקים ב"נדמה לי".

        18/4/13 10:13:

      שתי הערות (אחת מאירה) אז אני מתחילה מהשנייה.

       

      אהבתי מה שכתבת.

      ולגבי הגברת המזמרת. והשיר אולי בכלל, יש איזה טבע לשירים, אני יכולה להעיד רק עלי, לא על כולם כמובן, שהרבה פעמים אני מתחברת לשיר בגלל הכל, מי ששר/ה איך הביצוע וכל הכוונה. את אלוהים ומלאכיו אני למשל לא ממש סופרת, אבל מאד קנאית למילים של מי שכתב/ה. אז עכשיו לאותה גברת מזמרת. אם את דעותיה האישיות או המולדות, יש לה בעיה להשאיר בבית, (קצת חולקת על מיכלי כי לי זה נראה צדקנות ולא צדיקות. אגב) אז שלא תעלה לבמה, אלא תזמזם עם הקהל שרובו בוודאי מכיר כל מילה ואז תעוות כמה שבא לה (אני למשל קוראת לאותו אחד שיושב מאחורי ענן אדושם, אבל לא עושה את זה מול קהל, כי אני נחמדה)

      ושוב לסיום. אהבתי את האיך וגם את ה-מה שכתבת.

        18/4/13 00:47:

      צטט: והיאפלמונית 2013-04-17 23:33:07

      זכותה להאמין שרק בפסוק תנכ"י מותר להגיד את שם השם.. אולי יקשה עליך להבין זאת אבל בדת יש הרבה מאד פלגים ו70 פנים לתורה אז נא הנח לאנשים לעשות את שהם מאמינים בו.

       

      בדיוק בגלל העובדה שבדת יש הרבה פלגים וזרמים, טקס יום הזכרון הוא טקס לאומי ולא דתי. לא ערערתי על זכותה להאמין. מצידי שתלך עם בורקה כמו הטליבאן. ממש לא מזיז לי. אבל, וזה אבל גדול, בבואה לקחת חלק בטקס שאיננו דתי היא צריכה להיות מספיק צנועה כך שבדברים שלא מסתדרים עם אמונתה עליה לקחת צעד אחד אחורה ולא לכפות את אמונתה ועולם הערכים שלה על הציבור.

      מה שהיא עשתה זו התנשאות, לא דרך ארץ.

        18/4/13 00:20:

      צטט: והיאפלמונית 2013-04-17 23:12:04

      הערת הנרגנת: המילה שהתכוונת לכתוב היא נופך ולא נופח. אין כאן ציניות, יש כאן תיקון שגיאת כתיב. קשוט עצמך תחילה ואחר כך קשוט אחרים.

       

      מצויין.

      אכן, השגיאה הזו עברה מתחת לרדאר.

      רגע, רגע לפני העלייה לגרדום - יש לי תירוץ . אפשר להאשים את הדיסלקציה הקלה (והלא מאובחנת)?

      עברתי על הטקסט הזה הרבה פעמים ועדיין לא הבחנתי בשגיאה. אפילו מצאתי פתגם: טחו עיניו מראות.

      ???

       

      קשוט עצמך תחילה ואחר כך קשוט אחרים.

      בעיקרון אני קושט את עצמי כל בוקר, אפילו קניתי מכונת קשיטה חדשה. אני יכול לקשוט איתה כל דבר. אפילו אחרים.

       

      כקושט אני לא כורך עצמי כל בוקר. את זה אני משאיר למי שהאמת נמצאת בכיסו. למי שיודע מה נכון. למי שיודע מה צריך. למי שיודע איך. למי שיודע למה. למי שיודע ככה.

        17/4/13 23:33:
      אויש נו באמת... פתאום לעשות מה שהחרדים עושים זה בסדר? הרי כשהחרדים מפריעים לאחרים לחיות את החיים שלהם כולם אומרים "חיה ותן לחיות", אני לא אפריע לך ואתה לא תפריע לי, אז לעשות את אותו דבר למישהי שלא הפריעה לך או לעמיר בניון לשיר עם המילה אלוהים? זכותה להאמין שרק בפסוק תנכ"י מותר להגיד את שם השם, כמו שזכות משפחתך לחשוב שבטקס מכובד / מצבך הרוחני ניתן להגיד את שם השם. מה שאבסורד הוא שאין לך מושג מי נגד מי, אתה יוצא על בחורה דתיה ומאידך מביא ראיות מהאגף הדתי במשפחתך. אולי יקשה עליך להבין זאת אבל בדת יש הרבה מאד פלגים ו70 פנים לתורה אז נא הנח לאנשים לעשות את שהם מאמינים בו כי כלי הנשק שהבאת לעזרתך, הדת, הוא לגמרי נגדך כאן.
        17/4/13 23:12:
      הערת הנרגנת: המילה שהתכוונת לכתוב היא נופך ולא נופח. אין כאן ציניות, יש כאן תיקון שגיאת כתיב. קשוט עצמך תחילה ואחר כך קשוט אחרים.
        17/4/13 16:07:
      מבינה מה שאתה אומר דודו, ואני מאוד מסכימה איתך. יש משהו מרגיז ומעצבן בגילוי עודף הצדיקות הזה. אבל לא אוהבת את השיר הזה. אף פעם לא אהבתי. בייחוד לא את השורה הזאת, מלאת הפאתוס, "אלוהים, אלוהים, אלוהים". נו, אלוהים, המלאך וכל החבורה. מזוייף.
        17/4/13 07:48:
      יסלח לי השם שאותו לא אשא לשווא...הרסת אותי עם "אללה אכבר" והאמבטיה וכל הדקויות שטרחת לברר עם האגף הדתי במשפחתך והדיון על הה' שבסך הכל התארכה לה להיות ק' נהדר...כתוב דודו כזה :) ותודה על השיר!
        17/4/13 01:14:
      תשמע, אני לא מכירה באלוהים. ובדרך כלל מכבדת את מי שכן מכיר בקיומו כל זמן שאותם אנשים לא מחליטים בשבילי או בשביל אחרים. אהבתי מה ואיך שכתבת. אני למשל בשמי ובשמי בלבד הייתי מליפה את ה-OMG בקיצור אחר, אבל אנחנו לא מכירים. אז אני לא כותבת את 3 האותיות ההן כאן.. ובלי קשר זה אחד השירים הבאמת מקסימים שיש והביצוע ששמת כולל הקליפ אחד המופלאים שיש.

      ארכיון

      פרופיל

      מסתכל סביב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין