הריח שלך נשאר עלי עד עכשיו, יונקת אותו בשאיפות עמוקות מתוך שרוול הסוודר שלי.

אפילו שנפרדנו לפני כמה שעות ופנינו זה ליומו, אני עדיין שקועה בך, בתחושה שלך, מסרבת לפנות מקום לעניינים שברומו של עולם.

ולמה לי? כשכל כך טוב לי להיות עטופה בחם הגוף שלך, שקועה בפרצופים והמלמולים שאתה ממלמל תוך שנתך. למה להעיר אותך, לטלטל אותך, לצפות בך עוטף את גופך הלבן במלבושים יוצא לצוד את שכר יומך.

משחזרת שוב ושוב את מהלך הידים שלך על הגוף שלי איך אתה אוחז בי על מנת לחמם ולפצות על שעות הלבד שיבואו.

ואפילו שיודעת שעוד כמה שעות נתחבר מחדש, הישיבה פה במשרד קשה ומאולצת עד מאוד.