כותרות TheMarker >
    ';

    " כל יום חמישי"- בתאטרון הסמטה

    1 תגובות   יום רביעי, 17/4/13, 19:32
    ביקורת על "כל יום חמישי" -מאת ובבימוי אלירן כספי מאת יעל צור
    2''
    ''

     

     

    לא כל כך שכיח להגיע לתאטרון – ולחוש ממש כמציצן הצופה בשכנים דרך התריסים. אבל ההצגה "כל יום חמישי" ממש נתנה לי להרגיש ככה.

    את ההצגה כתב , ביים , ואף משחק בה – אלירן כספי , ואת שלושת התפקידים האלו הוא ביצע ויצר ברגישות יוצאת דופן (ביחוד לאור העובדה שהוא גבר) , כשרון רב , ואינטליגנציה.

     

    הסיפור הינו דרמה משפחתית – חוצה דורות וזמנים . אנו נכנסים אל דירתם של אלי - אלירן כספי ודורית- גילי סער, שבנוסף להיותה יפיפה הורסת, היא גם שחקנית טובה שעושה תפקידים יפים ומלאים בהצגה .

    אלי ודורית הם זוג שזה עתה נולדה להם ביתם הבכורה ליה ,לאחר ניסיונות רבים וכושלים להביא תינוק לעולם.

    אלי – כמו רבים מהאבות הצעירים מבטיח לעצמו הבטחות בקשר לאדם שהוא ולאבא שיהיה לליה. הוא מחליט לפנות לאימו,  שהוא בנתק ממנה תקופה ארוכה, ולדרוש ממנה להיות סבתא לילדתו.

    את האם משחקת אורה מאירסון – שחקנית מיוחדת במינה , טיפוס מיוחד ,קומית להפליא. אני לא בטוחה אם זה הדמות או השחקנית – בכל מקרה ,זה עובד.

    אלי לא מקבל את התגובה המיוחלת מאימו הלא-אימהית  ונכנס למערבולת של טעויות חרטות והתחבטויות .

    הוא בוגד באשתו היפיפייה  כמו מתוך התמכרות , עד שהכל מתפוצץ לו בפנים -זו סופה של כל בגידה.

     

    ההצגה עוברת בין ההווה לעבר  , למציאות לחלום, קושרת יחדיו את הסיפור המשפחתי הקטן של אלי , דורית וליה, עם סיפור ההכרות של הוריו , ועם האופן בו גידלו את אלי.  אלי מאבד הרבה דברים במהלך ההצגה, וכן גם קצת את עצמו . אנו עוברים יחד איתו את הדרך והניסיון לאחות את השברים ולהבנות מחדש כאדם.

     

     ברגע הקשה הזה, בו מתגלה הבגידה המכאיבה - ישב לפני זוג  מבוגרים, האישה הסיטה מבטה מבמה- אל בעלה-אל הבמה – אל בעלה וכן הלאה... והוא הניח ידו על גבה. לא היה צורך להיות מבין גדול כדי להבין שההצגה נגעה בהם באופן אישי.  אני משערת לי שהם לא היו האנשים היחידים בקהל - בהם נגעה ההצגה עמוק .בתוך הקישקעס , זה נראה לי חשוב ואפילו בריא לעבד חוויות קשות שאנו מתמודדים איתם דרך המדיום המדהים הזה של תאטרון.

    חשוב לציין שזוהי הצגת פרינג' . צנועה, מעוצבת בטוב טעם - ע"י אלכס ברויטמן. ללא צורך בתקציבי ענק, הוכחה לכך שגם בלי התקציבים הללו אפשר לעשות תאטרון איכותי. 

     

    לאחר שנגמרה ההצגה , ויצאתי מדלתות תיאטרון הסימטה – הממוקם בעיר העתיקה ביפו-  היה לי זמן ללכת הסמטאות הקסומות ולהרהר. היה קשה להתנתק מההצגה ויש לי תחושה שהיא תלווה אותי עוד זמן מה...

     

    צילום :שרון לנגר

    הצגות קרובות
     20/4 שבת בשעה 20:30  21/4 ראשון בשעה 20:30   12/5 ראשון בשעה 20:30    13/5  שני בשעה 20:30

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/4/13 03:36:
      צריך לכתוב: מאת אלירן כספי ובבימויו. תשברו רגליים! לא הייתי קהל יותר מדי זמן, אולי הגיעה העת לנסוע ליפו

      ארכיון

      פרופיל

      אלירן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין