מתוך http://j14.org.il/articles/45832

מאת: אבי זלינגר

רוב האוכלוסייה אינו יודע שחוקתית ישראל נמצאת ב"מצב חירום כלכלי" משנת 1985, וב"מצב חירום בטחוני" משנת 1945, עוד לפני הקמת המדינה בכלל. בגלל מצב חוקתי זה, השליט רשאי לעשות ככל שברצונו בציבור, בכספו וברכושו, כשהחוקים הדרקוניים הנ"ל מספקים לו הגנה מוחלטת על נקיטת כל עוול כלפי הציבור.

שני החוקים הללו, חוק ההסדרים (1985) ותקנות שעת חירום (1945), שאינם קיימים בשום מדינה דמוקרטית בעולם, מאפשרים לכל ממשלה בישראל להשתולל כלכלית וביטחונית ללא גבולות, ולאחר מכן להפיל גזירות על הציבור למימון ההשתוללות. למעשה חוקים אלו מרוקנים את המושג דמוקרטיה מתוכנו לחלוטין, משום שההנחה הגלומה בהחלטות המתקבלות בכנסת תחת חוקים אלו ובסיועם, היא שישראל במצב חירום כלכלי ובטחוני. זה משתק את החשיבה בכנסת ומעביר אותה לדום, כשברבים מהמקרים המצג המוצג לכנסת שקרי לחלוטין, אינו תואם את המציאות הכלכלית או הביטחונית, ואינו ניתן לבדיקה יסודית על ידי חברי הכנסת עקב לוח הזמנים הצפוף שבו מועבר החוק.

כל ממשלות ישראל עושות בחוקים אלו שימוש נרחב, תוך התמסרות מצד חברי הכנסת, הנרתעים אפילו מלהציע לבטל את החוקים הדרקוניים הללו בגלל המחשבה שכשישבו בקואליציה יפעלו באופן דומה. אופן שיאפשר להם שלטון קל ונעים והעברת חוקים תחת אצטלת "מצב חירום כלכלי" או בטחוני. תקציב המדינה 2013, וחוק ההסדרים הצמוד לו, יוגדרו בקרוב כ"מצב חירום במשק".

חוק ההסדרים 1985 הוא כינוי ל"חוק כלכלי" שיזמה ממשלת ישראל לאחר המשבר הכלכלי בשנת 1985. חוק זה נועד לאפשר לממשלה להעביר חקיקה דרקונית כלכלית מהירה במסגרת העברת תקציב המדינה, כשלחברי הכנסת אין כלל אפשרות להתנגד לחקיקה שמועברת כבלוק בצמוד לתקציב המדינה. מאז המצב הכלכלי השתפר, אולם החוק לא רק שלא בוטל, אלא השימוש בו הורחב, והוא הפך לשיטה להעברת תקציב מדינה ורפורמות כלכליות.

החוק עוסק במגוון רחב של נושאים שהממשלה מעוניינת לקדם באמצעות תיקוני חקיקה נרחבים. חלק מהסעיפים הכלולים בו נועדו להקטין את ההוצאה התקציבית לשנה אליה הוא מתייחס, אך חלקם נועדו לקדם רפורמות כלכליות שנויות במחלוקת במשק, כגון הפרטות, מכירת חברות ממשלתיות (כי"ל) וצעדים אחרים התואמים את "עקרונות הליברליזם הכלכלי" שאימץ האוצר החל משנת 1985. לצעדים אלו משמעויות ארוכות טווח, לעתים תוך ביטול חוקים שונים שהכנסת חוקקה. על השימוש בחוק ההסדרים למטרות ארוכות טווח נמתחה ביקורת רבה לאורך השנים.

הדיונים ב"חוק ההסדרים" נערכים בדרך כלל במקביל לדיונים ב"חוק התקציב", וזאת משני טעמים עיקריים: ברמה ההצהרתית, הממשלה טוענת כי החוק נועד לאפשר את יישום מדיניותה הכלכלית כפי שהיא מתבטאת בתקציב. באופן מעשי, מאחר שלפי סעיף 36א לחוק יסוד הכנסת אי-אישורו של תקציב המדינה מוביל לפיזור הכנסת והקדמת הבחירות, הבאתו של חוק ההסדרים לאישור הכנסת ביחד עם חוק התקציב מבטיחה את אכיפתה של המשמעת הקואליציונית גם לגבי חוק זה.

חוק ההסדרים הראשון אושר בכנסת ה-11 בקיץ 1985, במסגרת תוכנית הייצוב הכלכלי 1985. בתחילה, אישרה הממשלה את סעיפי החוק כ"תקנות שעת חירום", לאחר שאף היועץ המשפטי למשלה קבע כי "הממשלה צריכה להיות משוכנעת שאנחנו ב"שעת חירום כלכלית", ושעת חירום כלכלית מצדיקה תקנות שעת חירום. אם הממשלה כך משוכנעת, הסמכות נתונה לה… אני באופן אישי סבור שהמשק נמצא לפני אסון כלכלי"

תקנות שעת חירום 1945: שלטונות המנדט הבריטי חוקקו בשנת 1945את תקנות ההגנה (שעת חירום), כדי לתת בידה של ממשלת המנדט כלי למלחמה במחתרות העבריות והערביות שפעלו בארץ ישראל. תקנות אלו חלו בכל רחבי ישראל והגדה.

עם תום המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל, הפכו תקנות אלה, כמו מרבית החקיקה המנדטורית, לחלק מספר החוקים של מדינת ישראל. פרק אחד בלבד בוטל והוא הפרק שכלל את חוקי הספר הלבן של 1939.

כל שאר התקנות שנכתבו על ידי הבריטים לצורך מלחמה במחתרות, נשארו בספר החוקים, והן מופעלות כיום מול אזרחי ישראל והפלשתינים. כך הן הופעלו בהחזרת שטחים בהסכמי אוסלו, ובפרויקט ההתנתקות מול המתנחלים. הם הבסיס לאיסור הפגנות, איסור התקהלות, סגירת כבישים, סגירת שטחים צבאיים בצו אלוף, איסור צילום, מעצרים מנהליים, היתר לאלימות המשטרה והשלטון, צווי איסור פרסום, צווי איסור על צווי פרסום, חוקי בגידה, הוצאה להורג, צווי הפקעת קרקעות, צווי עיקול חשבונות ארנונה בעיריות, צווי מאסר ליהודים וערבים, צווים מנהליים, האזנות, וכל התופעות המלוות שלטונות במדינות עולם שלישי, שבהן החוקים האלו, שחוקקו על ידי הבריטים, כבר בוטלו.

עתה גם "חוק ההסדרים 2013", המוגדר תחת תקנות "חוקי החירום 1945" כחוק שנועד להגן על המדינה מאסון כלכלי, יעבור בכנסת במהירות וחיפזון תחת משמעת קואליציונית. חברי הכנסת לא יספיקו בכלל לקרוא את הגזירות או את הרפורמות הכלכליות שייפלו עלינו, או לעיין או לחוות דעה. הכל יעבור בלילה שב-30 ביולי, כשכל עם ישראל יהיה בחו"ל או בכנרת. התודה למלך בריטניה שחוקק את חוקי החירום למלחמה במחתרות היהודיות לפני 68 שנים, והן הפכול"חוקי הספר הלבן 2013" נגד הישוב והציבור היהודי וגם הערבי. כלום לא השתנה באמת.

פורסם במקור  בהיום בכלכלה

וב http://j14.org.il

http://j14.org.il/articles/45832