סוסו וסומו אחים.
הוריהם החליטו להוריש לידיהם את נחלתם על כל רכושם, ביתם ושדותיהם. הם ידעו היטב כי על מנת למנוע מחלוקות וריבים, מוטב כי לא יהיו שני מנהלים לנחלה אחת ולכן החליטו להורישה לזה הראוי לה, לזה בעל היכולות הגבוהות והניסיון הרב ביותר. הם החליטו להטיל עליהם משימה, סוסו וסומו ייצאו לטיול בן עשרים שנה, טיול בו יצברו ידע, כוח וניסיון, בסוף הטיול יחליטו הוריהם לגבי זכאות יורשם.
סוסו לא התמהמה ומיד יצא אל הדרך, החליט לצעוד מהר ככל שיוכל, החליט לא להביט מטה, על צעדיו, לא לצדדיו, גם לא למה שמעליו, רק לצעוד מהר ככל האפשר, להספיק לגמוע מרחקים ארוכים. הרי זכר כי סיפרו לו הוריו בילדותו שהחשוב מכל לאדם הוא ניסיון חייו. מכך הסיק כי ככל שיארך מסעו יותר, יגבר ניסיונו והרי דבר ידוע הוא שבעל ניסיון הוא בעל כוח ויכולות גבוהות. סוסו רצה בכל מאודו להיות חזק, להיות החזק בעולם ולכן יצא אל דרכו דרוך וממוקד. הוא החליט לגמוע את המרחק הגדול ביותר שגמע אדם בתולדות האנושות.
סומו הוא אחיו הצעיר של סוסו וגם הוא שמע את דברי הוריו אודות חשיבותו של הניסיון, הוא החליט להתכונן היטב לפני יציאתו אל המסע, הוא ייצא אל המסע כשירגיש מוכן. מספר שנים לאחר צאתו של סוסו, החליט סוף סוף גם סומו לצאת. הוא החליט שאת מסעו יערוך לאיטו, הוא יביט בכל מה שסביבו, אם יראה דבר מה מעניין, יעצור ויחקור, אם יחוש קושי, יאט את קצבו, הוא יביט בכל העת לכל הכיוונים, הוא לא רוצה לפספס דבר.
לאחר השנים הרבות של טיוליהם הנפרדים, שבו השניים אל בית הוריהם, כעת הגיע הזמן שיחליפו את מקומם של הוריהם ויאמצו את נחלתם כאשר רק אחד יבחר לנהלה.
הוריהם כבר קשישים למדי, שמחו מאוד על שיבת בניהם ובשלוות זקנה קיבלו פניהם.
סוסו מיהר אל הוריו בריצה. עוד לפני שהספיקו לקבל את פניו, הזדרז וסיפר להם שהספיק להקיף את כל העולם, הלך ישר במשך עשרים שנה ולא נתן לדבר לעכבו או להסיח את דעתו, המשיך לצעוד עד אשר הגיע חזרה בדיוק מושלם אל נקודת מוצאו.
סומו, טרם פנה אל ההורים, התמהמה מעט בחצר ילדותו שהשתנתה ללא היכר במשך עשרים השנים בהן לא ביקר, העצים הצמיחו ענפים חדשים, הדשא המדויק הוחלף בצמחית פרא צבעונית ופני הוריו העומדים בפתח הבית נפלו ומלאו קמטים. שיערם לבן כשלג, קומתם צנחה לה מעט, ידיהם רפו ונחלשו אך עיניהם נותרו ללא שוני. כשהגיע אל הוריו חיבקם ממושכות ולא אמר מילה. כששאלוהו על מסעו. השיב כי נשאר לכל אורך עשרים השנים בגבולות הארץ, זמנו לא הספיק ולכן שב טרם יצא למחוזות רחוקים.
סוסו שעמד וצפה במתרחש, החל מגחך.
"אני מבין שויתרת מראש על הזכות לנהל את הנחלה, אח קטן"
סומו הביט בסוסו ולא השיב, גם לא הניד עפעף
הוריו שצפו במתרחש מסרו מיד את ברכתם לבנם הצעיר סומו.
סוסו נדהם וצעק
"את כל העולם הקפתי בשבילכם וכך אתם גומלים לי? והוא, האח הקטן וחסר הניסיון לא ראה דבר בחייו הקצרים!"
אביהם השיב בנחת.
"בני היקר, גם אם תקיף את העולם מאה פעמים בעיניים סגורות, לא תצבור ניסיון של זה ההולך צעד אחד בעיניים פקוחות"
|
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#