הפוסט הזה עוסק באי הבנות מילוליות שיצרו כל מיני סיטואציות משעשעות.

נתחיל מפדיחה פרטית שלי: לפני שנים, הייתה בתחילת שינקין מאפיה שהעניקה למאפים שלה כל מיני שמות משעשעים ומתחכמים.

יום אחד גירה אותי איזה מאפה שנקרא "6016" .

תהיתי לפשר השם המוזר הזה, מה שגירה אותי עוד יותר לנסות את המאפה בעל השם המסקרן.

פניתי למוכר וביקשתי ממנו שיתן לי"6016"

המוכר הסתכל עליי כאילו נפלתי מהירח ולא הבין מה אני רוצה ממנו.

הצבעתי לו על המאפה שרציתי, והוא ענה לי:"אה! את מתכוונת לטוסט!" :)

מסתבר שה"6016" היה בעצם המילה "טוסט" בפונט מסולסל! :)

תציצו עכשיו שוב בתמונה ותבינו למה התבלבלתי...

ברור שבנסיבות אחרות הייתי קוראת את המילה "טוסט" בדיוק כפי שהיא, ולא בתור "6016" אבל כשבאים עם הנחה מוקדמת ששם המאפה חייב להיות איזו התחכמות כמו שעושים תמיד במאפיה הזו, לא פלא שמבינים "6016" במקום "טוסט" :)

אי הבנה 2: דיברתי עם מישהי ובתגובה למשהו שהיא אמרה, עניתי לה:"מה אני אגיד"

הבחורה שמעה לא נכון, והתעצבנה עלי:"את קראת לי "מנייאקית" ?!" :)

אי הבנה3:בצבא היה לנו חייל אתיופי שלא הכיר טוב את השפה העברית ולא ידע איך מבטאים כל מיני שמות.

יום אחד צילצלה לבסיס אמא של חייל בשם איתי, ובקשה שימסרו לו שהיא חיפשה אותו.

הפקידה שענתה לשיחה, השאירה פתק לבחור האתיופי שימסור לאיתי שחיפשו אותו.

כשאיתי הגיע, הבחור האתיופי קרא מהפתק ואמר לו : et (במקום itay) צלצל הביתה! :)

אתם בטח זוכרים שזו שורה מפורסמת מהסרט e.t   :)

כשחושבים על זה...איך באמת מישהו שלא מכיר את השם "איתי" ידע לבטא אותו נכון, ללא ניקוד?...

עברית שפה קשה.

אי הבנה 4: עוד קטע מהצבא,

מפקדת כלשהי ציירה תרשים על הלוח, וביקשה מאיתנו החיילים בטעות, להסתכל על הדיאפרגמה שלה (במקום דיאגרמה) :)

אי הבנה 5: במלון בחו"ל התיידדתי עם חבורת איראנים ואכלנו יחד במסעדת המלון.

המלצר ששמו איסמעיל הגיש לנו עוגת טירמיסו מאוד טעימה.

אחד מהאיראנים שמימיו לא אכל עוגה כזו (והבנתי ממנו שיש לאיראנים עוד הרבה פערים להשלים...)

התלהב מאוד מהעוגה ושאל את המלצר איך קוראים לה.

המלצר הבין בטעות ששואלים לשמו, אז הוא ענה "איסמעיל".(בכלל...אל תצפו ממלצרים תורכים להבין אנגלית...)

מאותו רגע, בכל פעם שהאיראני הנלהב דיבר על עוגת הטירמיסו הוא קרא לה "איסמעיל" .

אנחנו החזקנו את עצמנו בכוח לא להתפקע מצחוק, כשהאיראני שוב ושוב חוזר על הטעות שלו: "אח...איזה טעים האיסמעיל הזה!" "אני רוצה עוד איסמעיל אחד" וכו'...

רק בסוף ריחמנו על המסכן וגילינו לו שזו עוגת טירמיסו ולא עוגת איסמעיל! :)

במציאות כמובן שכל הקטעים היו הרבה יותר מצחיקים מאשר לקרוא אותם בכתב...