הוא בא והולך בין ירכייך

אבל כבר זמן שלא בא על סיפוקו

נחפז וסמוק הוא עומד על סף דלתך

זר פרחים עייף בידו

כמו הבטחות מן העבר

את תחייכי אליו ותשלפי את הזר מהצלופן

ותניחי אותו בכוס לרוויה

זה יתרומם  את תגידי

ואת יודעת

זה הרי טבעו של עולם

כותנתך עיטורים של כחול על לבן 

ראתה כבר רבים מתחתייך 

עיגולים של ליל אמש בגוונים של שקיעה 

מוסתרים במכחול על פנייך

תשוקותייך ללא גבול  

(ועל כך מלינות גם שארית חברותיה)

אישה יודעת לאסוף כוחות

את עונה בביטול

גם כשהיא נכנעת לחולשותיה

כותונתך אז תישל ברכות לרצפה

וגופך הצנום ייחשף לאורו הנוגה של ליל קיץ

וידך הבוטחת תאחז באבזם חגורתו      

לקרבו בתשוקה עד אלייך

יכול שהפעם יוכל את חושבת

יכול שהפעם יוכל           

פסוקת מרחבים אז תציעי לו את מיטב אוצרותייך

שייגע בכל אשר יחשוק

שיתבשם בניחוחותייך 

שיתפעל מיופייך

שילחש באוזנך

שיאהב אותך כמו... בלה..בלה..בלה

כי הוא ללא משחק וללא הקדמה

ביד גסה יהפכך על גחונך

כן..יותר משהוא רוצה להיות מאהבך הוא רוצה להיות אדונך

רטט קל עוד אוחז בך כשאת מצפה למהלכו הבא

בכל דרך שתבחר את לוחשת אל תוך הכר

בכל דרך שתבחר

אבל המגע שבא לאחריו זר

כך גם ריחו של הגוף

לא יותר טוב אולי 

אבל גם לא יותר רע בבירור

זאת לא טעות ואת לא מתבלבלת

ולרגע חולף כל עולמך עוצר מלכת

הרי שרביט קסמים אין לו והוא גם לא מכשף                           

אז איך קרה שהוא זה שעל הכורסא יושב ?

יושב וצופה. 

כך רק את והוא וזה שמאחור

והאוויר הדחוס והחדר השחור

ונשמתך המטלטלת וגופך החשוף 

וכשתסיימי הוא אומר אגב שיפשוף

אני מבקש להכיר לך חבר מאוד מאוד חשוב 

את אשר קרה שם אז אפשר לקרוא בכל עיתון בוקר או ערב

                            *

בהשראת סרג' גינזבורג וברידג'יט האולטימטיבית...וכמובן בהשראת  אותם פוליטיקאיים קטנים וחבריהם שעושים במדינה כבשלהם.