0

9 תגובות   יום ראשון, 21/4/13, 10:06

כטעימת דבש נחשקת לצדי הדרך

ספסלים פזורים לאורך הרחוב,

גג שחור נושק גג לבן

אור מהול והשלג נערם

החמה נמה שנת צהריים

והכאב נשפך כמים

החיים היו תחנת ביניים

בין להיות או לחדול

מי יפשיר הקור,

 

רוח כיסופים לחשה

שובי לכאן

בריח אורנים תתעטפי

תשתקי,

תשכחי -

מקפלת בחיקה אלפי דקויות, שעות של דמדומים

לוחשת לו, ומחרישה.

ערפל התפזר ביער ועוד אלפי כוכבים

גם הדובים נמים

מי ידע נעורים?

בשביל הישן לא נשמעו צלילים,

ולא צהלולים

שהיה,

הצטנף בקונכייה,


 

לבל אשמע אנקתו!

 

 

* כל הזכויות שמורות

דרג את התוכן: