0

0 תגובות   יום ראשון, 21/4/13, 18:24

ימים מוזרים וטובים עוברים עלי

טובים כי בשבועים האחרונים ביליתי כמעט כל יום לצידה של האהבה שלי,ואלו היו ימים
מאוד מאוד משמעותיים בשבילי.....

חוויתי איתה את יום השואה,היה מעניין ומיוחד מאוד לראות איך היא בוחרת
לזכור,ולהנציח בליבה את היום הזה.

היום הצעירים,בני הדור שלי ובפרט מי שאין לו היום נגיעה משפחתית  לשואה,

כמעט אף אחד מהם לא חווה את היום הזה בצורה כל כך עוצמתית,כל כך  נוגעת 
כמוה.
כל כך צמאה  לשמוע חוויות סיפורים ועדויות,קשות ככל שיהיו.

כל אחד ממי שקורא את הפוסט הזה יכול ללמוד ממנה איך לכבד ואיך
לזכור............

ואני ראיתי את  זה מהצד ולמדתי המון,בין הייתר איך להעריך את המתנה שזכיתי בה

בזכות זה גם חשבתי מחשבות על הקיום שלנו כעם,כמדינה .

אני רק יכול  להודות על כך שזכיתי ללמוד ממנה ביום הזה

ליום הזה  קדמו עוד יומים נפלאים ,אני לא יכול לשכוח את ההתרגשות שהייתה לי
שראינו יחד את הסרט  "סיפור אהבה בלתי נשכח".

 

גם הסיפור שלנו הוא  כזה,ממש התרגשתי מלראות  את הסרט יחד  איתה,אולי כי נישאתי
על כנפיי החיבור המיוחד שלה לסרט הזה  וגם כי התרגשתי מהסרט

הביקור הזה כלל גם בוקר של נוסטלגיה שבו חזרנו לדברים שאהבנו בילדות שלנו.

אם תשאלו אותי,זה עבר מהר מדי,אבל התמזל  מזלי ואובך נחמד סידר לי עוד לילה
איתה

כן,קשה לה לפעמיים לסבול אותי,אבל היי מי מאיתנו  הוא לא בלתי נסבל מדי פעם?

כמה ימים אחרי זה היא הגיעה לכאן ליום הזיכרון והעצמאות.........

סמלי ומיוחד מאוד,אך יותר מהכל משמעותי ועוצמתי מאוד עבורי.

זה  שבילינו יחד ימים כאלה,לראשונה הפכו אותם  אולי לראשונה בחיי מאוד
משמעותיים

לראות ולזכור יחד איתה,לחוות איתה את הזיכרון,גורם לי לאהוב אותה יותר

מסתבר שאפשר לאהוב יותר,גם אם אתה מרגיש שאתה אוהב הכי בעולם

תמיד רציתי לבלות עם מישהו ביום האצמעות ,עם מישהי זה בכלל טוב אפילו
מצוין,חלומי  ומאז שאני עם האהבה שלי החלום זה להיות איתה ביום  העצמאות

לעשות  איתך אפילו את הדברים הפשוטים,לאכול פיצה,לשכב לצידך ולראות טלווזיה,סרט
טוב כמו שריאנו בקולנוע .

כל החוויות הפשוטות האלה הופכות למיוחדות שאת לצידי 

עד עכשיו תארתי בקצרה   את הימים הטובים.....

למה  אמרתי שהיימים האחרונים,מאז שהיא חזרה הבייתה גם מוזרים?

כי בימים האחרונים  מאז שהיא חזרה הבייתה  אני ישן פחות יטוב ללא כל סיבה,זה
מוזר,כי דווקא שאני ער אופפת אותי תחושת חיוביות והתרגשו

אז למה קשה לי לישו

אולי כי אני  חושש שלא אספיק להגיש את הסמנרים שלי בעוד 7 חודשים.....

אולי כי אני מתלבט איזה קורס מקצועי לקחת בנוסף להשכלה הפורמלית?

ואולי בכלל כי אני פשוט מתגעגע בטירוף?

לגבי הגעגוגעים,מזל שאחותך מתחתנת,ואהיה איתך שם....

האמת שאני מחכה להיות איתך שם,נורא........ למרות שאני יודע שלא יהיה לך יותר מדי זמן אליי

טוב,אז אם הנדודי שינה זה מהתרגשות,אני מוכן לסבול אותם......

 

הרי לא הייתי מחליף לא את האהבה הזו,ולא את ההתרגשות הזו,בעד שום הון
שבעולם...........

דרג את התוכן: