היא צריכה להיות גבוהה, מצחיקה, לומדת פילוסופיה,  גי'נגי'ת בהירה עם עיניים ירוקות, טבעית, סקסית, סוערת, נשית ולא רזה מדי, שתרכיב משקפים שיחליקו על האף הקטן שלה, שתהייה חזקה, גם פיזית, שתאהב להתפנק בלי להיות מפונקת, שתתרגש בדיוק מאותם שירים וסרטים כמוני ובאותם המקומות בהם, שתבין אותי בלי שאפצה פה, שתאהב סקס על הבוקר, גם אם זה צהריים, שתתלבש מדליק, שתריח כמו... 

אחת עשרה בלילה ושבע שנים אחרי שהכנתי את הרשימה, אני מביט על אהבת חיי שהוכרעה מעייפות ההריון ומחפש בה את "רשימת המכולת" המפוארת מן העבר. אחוזי ההתאמה עומדים על 50 אחוז ומטה ביום בהיר, אבל אין זה מפחית באחוז אחד מעוצמת אהבתי אליה. זה רק מבהיר לי את אווילות החיפוש ההוא, המטופש. 

לפניה, האמנתי כי פנטזיה על האישה האידיאלית חיונית לשיטוטי במשעולי הרווקות. בלעדיה הרי, לא אדע במי לבחור. מכל מערכת יחסים בריאה שמרתי תכונות אותן חיפשתי גם בבאה. בתום כל פגישה כושלת הכרזתי על התכונה אותה לא אקבל לעולם באהובתי הנצחית. זהו, הייתי מסודר בחיים. ולבד כמובן. מההתמכרות לפנטזיה נגמלתי רק כאשר הבנתי שאני מאוהב במישהי הפוכה להזיות שלי. היא לא מתפלספת, היא לא גי'נגית, היא נרדמת בסרטים האהובים עלי, השירים שמרגשים אותי לא מזיזים לה ואין לה משקפיים...

אבל אני התבגרתי ולמדתי למצוא בה את הדברים שלא ידעתי לחפש: שקט נפשי, תום, רגישות, אמון ויופי פשוט.

באותם שנים בדיוק עבר עולם ההיכרויות בישראל תהליך הפוך לשלי,

במקום להתבגר הוא שב וחזר אל הפנטזיה. תוכניות הדייטינג הפכו את הסינגלים לכוכבים, האהבה הפכה לערך עליון, אפילו במכירת קפה נמס או מכשיר סלולרי. מאות אפיקי היכרויות נפתחו ומאות אלפי אנשים ניסו בהם את מזלם.

הלחץ להתחתן בגיל צעיר נמחק וגיל הנישואין הלך ועלה. ממש אחרית הימים לרווקים. אבל דווקא הפופלאריות לאפיקי ההיכרות הקימה את הקושי הראשון במציאת אהבה אמיתית, הבררנות והפסילה המהירה הפכו לשיטת עבודה.

אם לפני "מהפכת ההיכרויות" יכולתי רק לחלום על אישה שתענה על כל ההגדרות לעיל, פתאום עולות בתוצאות החיפוש 20 כאלו, ורק בגבעתיים... 

התחושה הראשונה שמציפה מצטרפים חדשים לאתרי ההיכרויות הפולאריים היא הלם כמותי. בשנייה אחת, ממעגל מצומצם של מכרים מוכרים לעייפה צצים אלפי פרצופים חדשים, אליהם מצטרפים מאות נוספים מידי יום.

כלומר- אפשר להיות בררנים. אפשר להחזיר את הפנטזייה לתחייה. המוטו החדש: "אם אני כבר כאן, כדאי שאמצא את הטובה ביותר" מוביל אלפים לתהליך ממכר ומתיש כאחד.

מלווים במחשבה שהבאה תהיה יפה יותר, או חכמה יותר, או בלי שומה, או עם גומה... מכשילה בשיטתיות את מרבית הדייטים שלנו. ובקלות, ללא ייסורי מצפון, פשוט עוברים הלאה לתוצאה הבאה. לא חסר לאן.

יש רק בעיה אחת, גורלה של הבאה בתור לא יהיה שונה מקודמתה, וזה בלי להכיר אותה. לא בגללה, בגלל הפנטזיה, בגלל שאין לשום בחורה סיכוי מולה. בגלל שאפילו האישה המושלמת לא מחזיקה מעמד אם עומדת מאחוריה רשימת המתנה.

ואם אין לה שום סיכוי, אז מה הסיכויים שלך?