היא צריכה להיות גבוהה, מצחיקה, לומדת פילוסופיה, גי'נגי'ת בהירה עם עיניים ירוקות, טבעית, סקסית, סוערת, נשית ולא רזה מדי, שתרכיב משקפים שיחליקו על האף הקטן שלה, שתהייה חזקה, גם פיזית, שתאהב להתפנק בלי להיות מפונקת, שתתרגש בדיוק מאותם שירים וסרטים כמוני ובאותם המקומות בהם, שתבין אותי בלי שאפצה פה, שתאהב סקס על הבוקר, גם אם זה צהריים, שתתלבש מדליק, שתריח כמו...
אחת עשרה בלילה ושבע שנים אחרי שהכנתי את הרשימה, אני מביט על אהבת חיי שהוכרעה מעייפות ההריון ומחפש בה את "רשימת המכולת" המפוארת מן העבר. אחוזי ההתאמה עומדים על 50 אחוז ומטה ביום בהיר, אבל אין זה מפחית באחוז אחד מעוצמת אהבתי אליה. זה רק מבהיר לי את אווילות החיפוש ההוא, המטופש. לפניה, האמנתי כי פנטזיה על האישה האידיאלית חיונית לשיטוטי במשעולי הרווקות. בלעדיה הרי, לא אדע במי לבחור. מכל מערכת יחסים בריאה שמרתי תכונות אותן חיפשתי גם בבאה. בתום כל פגישה כושלת הכרזתי על התכונה אותה לא אקבל לעולם באהובתי הנצחית. זהו, הייתי מסודר בחיים. ולבד כמובן. מההתמכרות לפנטזיה נגמלתי רק כאשר הבנתי שאני מאוהב במישהי הפוכה להזיות שלי. היא לא מתפלספת, היא לא גי'נגית, היא נרדמת בסרטים האהובים עלי, השירים שמרגשים אותי לא מזיזים לה ואין לה משקפיים... אבל אני התבגרתי ולמדתי למצוא בה את הדברים שלא ידעתי לחפש: שקט נפשי, תום, רגישות, אמון ויופי פשוט.
באותם שנים בדיוק עבר עולם ההיכרויות בישראל תהליך הפוך לשלי, במקום להתבגר הוא שב וחזר אל הפנטזיה. תוכניות הדייטינג הפכו את הסינגלים לכוכבים, האהבה הפכה לערך עליון, אפילו במכירת קפה נמס או מכשיר סלולרי. מאות אפיקי היכרויות נפתחו ומאות אלפי אנשים ניסו בהם את מזלם. הלחץ להתחתן בגיל צעיר נמחק וגיל הנישואין הלך ועלה. ממש אחרית הימים לרווקים. אבל דווקא הפופלאריות לאפיקי ההיכרות הקימה את הקושי הראשון במציאת אהבה אמיתית, הבררנות והפסילה המהירה הפכו לשיטת עבודה. אם לפני "מהפכת ההיכרויות" יכולתי רק לחלום על אישה שתענה על כל ההגדרות לעיל, פתאום עולות בתוצאות החיפוש 20 כאלו, ורק בגבעתיים...
התחושה הראשונה שמציפה מצטרפים חדשים לאתרי ההיכרויות הפולאריים היא הלם כמותי. בשנייה אחת, ממעגל מצומצם של מכרים מוכרים לעייפה צצים אלפי פרצופים חדשים, אליהם מצטרפים מאות נוספים מידי יום. כלומר- אפשר להיות בררנים. אפשר להחזיר את הפנטזייה לתחייה. המוטו החדש: "אם אני כבר כאן, כדאי שאמצא את הטובה ביותר" מוביל אלפים לתהליך ממכר ומתיש כאחד.
מלווים במחשבה שהבאה תהיה יפה יותר, או חכמה יותר, או בלי שומה, או עם גומה... מכשילה בשיטתיות את מרבית הדייטים שלנו. ובקלות, ללא ייסורי מצפון, פשוט עוברים הלאה לתוצאה הבאה. לא חסר לאן. ואם אין לה שום סיכוי, אז מה הסיכויים שלך?
פרק ראשון בסדרה "מעצורים בדרך לזוגיות"
|
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עצוב! כמה זה נכון..כתיבה מושלמת,צמאה לעוד.
מסכימה אתך.
זה הרי ידוע שהסיבות שבסוף נדבקים למישהו אינן ידעות לנו כמעט בכלל
וגם אם נפרדיפ ובוחרים מישהו אחר עם צבע שער אחר ומקצוע אחר וצורה אחרת לגמריי
מגלים שהבפנוכו שלו בדיוק אותו הדבר כמו הקודם...
לכן העבודה העיקרית והחיפוש צריך היות מבפנים
לא מבחוץ, כי אין לזה סוף
תמיד תיהיה מישהי יותר יפה יותר מצחיקה יותר...
אבל כשחיים איתה שנה שנתיים שוכחים הכל
וכאן מתחילה העבודה האמיתית !
very well writen
still stuck in the process of looking
dont know if ill be the exception to the rule or not
אגב, מה הסדרה המדוברת ממנה נלקח הטקסט?
יופי של פוסט,
בטח ובטח כשזה בא ממישהו שעבד בתחום ההכרויות :)
האם אפשר להגיד ש-180 מעלות מאתרי ההכרויות
נמצא השידוך המסורתי (ראה בלינק, אני מתכוון לשיידך היהודי המסורתי) ?
תודה Vg10, voyager
קצת כאב לי לשמוע על מסע המחקר שלך בבני אדם.
בודאי נגרם גם להם מפח נפש.
אני הייתי זה אשר אליו הגיעו התלונות על זהויות כפולות וכרטיסים פיקטיבייםולכן קשה לי לפרגן למסקנות המחקר.
אבל אודה. מעולם לא התנסיתי במערכות אותן יצרתי כרווק. את אשתי הכרתי עם כניסתי לתפקיד כך שאינני יכול לשפוט איש. מקווה שלמדת די.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=15522
תיהנה :)
ותודה על הפוסט שלך...:)
זה לא הפוסט שלי, אלא פוסט של מישהו אחר, פוסט שהגבתי לו. אכן פוסט חזק ומחזק את הטענה. :)
אהבתי :)