כותרות TheMarker >
    ';

    מ-קלקלה ל-כלכלה: עולם גלובלי-אינטגרלי דורש כלכלה חדשה

    מי ומה צריכים להשתנות בשיטה הכלכלית-חברתית, כדי שנתוני המאקרו הטובים של המשק, יורגשו בכל בית בישראל?
    איך יוצרים שיטה כלכלית שתשרת אותנו, במקום שאנו נשרת אותה?
    מדוע ישראל הפכה לאחת המדינות היקרות בעולם?ואיך הגענו לצמרת העולמית בפערים החברתיים והכלכליים?

    מהפכות לא יעזרו. להיפך - הן מסוכנות.
    גם המחאה החברתית לא תושיע אותנו.
    ערבות הדדית בינינו וסולידריות חברתית הן צו השעה
    ותתפלאו - הן גם משתלמות מבחינה כלכלית.

    0

    להוסיף או לא להוסיף יעד מדד ג'יני לתקציב?

    0 תגובות   יום שלישי, 23/4/13, 22:52

    במקום להוסיף יעד מדד ג'יני לתקציב, כדאי לקדם ערכים של ערבות הדדית בינינו.

    מן העיתונות: איציק שמולי - "יעד מדד ג'יני לצד יעד הגירעון. מעבר לדיבורים, יש לעגן יעדים חברתיים אלה ואחרים בחקיקה, שתחייב את הממשלה לתת דין וחשבון על מצבה גם בתחומים הללו"

    תגובתי:

    הכל מתחיל במלחמה באדישות.

    ההצעה הלא מקורית של איציק שמולי להוסיף יעד מדד ג'יני לתקציב, כדי להקטין את אי השוויון, היא בהחלט הצעה ראויה, שהועלתה במהלך השנה האחרונה על ידי מומחים שונים שישבו בוועדות ציבוריות שעסקו בדרכים לצמצום הפערים הכלכליים בישראל.

    לפני השיקולים הכלכליים בעד ונגד ההצעה הזו, המלחמה הראשונה שלנו צריכה להיות המלחמה באדישות. עצם הדיון בהצעה להכניס יעד נוסף לתקציב, הוא חשוב ומעלה את סוגיית אי השוויון הקיצוני בישראל גבוה בסדר העדיפויות הלאומי וטוב שכך. אי שוויון במימדים כאלה, שלצערנו עוד יגדל בשל אופיין של הגזירות הכלכליות מבית מדרשם של לפיד ונתניהו, הוא כמו סרטן בגוף האומה.

     

    מדד ג'יני לא עלה אך עבור רבים החיים הפכו לקשים מנשוא

    למרות התחושה הסובייקטיבית שלנו, מדד ג'יני בישראל לא עלה ב-4 השנים האחרונות, הוא אפילו ירד קלות. כן, דווקא הצמד נתניהו-שטייניץ אחראי למספר מהלכים מוצלחים שמנעו את המשך הגידול באי שוויון, ובמיוחד הודות להנהגת מס הכנסה שלילי, שהוא דוגמה מצויינת למהלכים דיפרנציאליים, כלומר של אפלייה מתקנת, במקומות בהן היא דרושה. חבל רק שבגזירות בתקציב 2013-2014 לא הונהג עיקרון דומה. זה פיספוס גדול של שר האוצר החדש.

     

     אז מדד ג'יני לא עלה, אבל מציאות החיים בישראל נותרה קשה עבור חלקים הולכים וגדלים מהאוכלוסייה.  הפערים אומנם לא גדלו, אבל הם נותרו ברמה אבסולוטית גבוהה מאוד.

    בנוסף, מדד ג'יני אינו אומדן בלעדי לבדיקת אי השוויון ובישראל חלה הרעה משמעותית בפרמטרים נוספים שבהם מקובל למדוד אי שוויון כלכלי וחברתי.

     

    ''

     

    מדוע כדאי להנהיג יעד ג'יני בתקציב

    אם יש בתקציב יעד אינפלציה, יעד גירעון, יעד צמיחה ויעד גביית מסים, אין סיבה שלא יהיה גם יעד לצמצום הפערים בחברה הישראלית.

    עד שנגיע ליחסים כאלה בינינו, שלא נוכל לסבול את קיומם של פערים גדולים כאלה, שממש יכאב לנו בגוף לחיות ברווחה, בזמן שרבע מהמשפחות חיות מתחת לקו העוני וסובלות מ"חוסר ביטחון תזונתי", ו-1/3 מילדי ישראל עניים,

    עד שנגיע למצב שבו דאגה, אכפתיות ונכונות לוויתורים, יחליפו את האטימות וניגודי האינטרסים הנוכחיים,

    עד אז, אנו בהחלט זקוקים לחוק תקציבי שממש יאנוס אותנו להתייחס, בכל החלטה והחלטה כלכלית ותקציבית, גם להשלכות החברתיות שלה ולהשפעתה על אי השוויון.


    חקיקה אומנם לא יכולה להחליף שינוי נורמטיבי וערכי שהוא בעיקר תוצאה של חינוך לערבות הדדית בינינו, אבל היא בהחלט יכולה לסמן מגמה, כיוון וחשיבות.

     

    ולמה לא..

    עם זאת, הסבירות שיעד רשמי כזה יאומץ בתקציב המדינה היא לדעתי נמוכה.

    אפשר לפעול להקטנת הפערים בלעדיו, הוא לא הכרחי.

    מהצד השני של המתרס, אפשר לקבוע יעדים לירידה במדד ג'יני במסגרת התקציב, ולא לעמוד בהם.


    כל עוד השינוי הוא "על הנייר" בלבד, בלי שנפנים מה שכלכלנים בכירים כמו ג'וזף שטיגליץ, זוכה פרס נובל לכלכלה וגם קרן המטבע הבינלאומית אומרים לנו, שאי שוויון פוגע בצמיחה הכלכלית וביציבות הכלכלית ולפיכך לכולם יש אינטרס לצמצמו, לכולם, כולל לעשירים, בלי שנפנים את הממצאים האלה, שום דבר לא ישתנה כאן.


    כמו כן, הכנסת יעד תקציבי בנושא הקטנת הפערים הכלכליים, יכולה לסבך מאוד את החלטות משרד האוצר ובנק ישראל, שגם היום מוצאים את עצמם פועלים במצבים מורכבים בהם צעדים הננקטים להשגת אחד מיעדי התקציב, פוגעים ביעדים התקציביים האחרים.

     

    נסו לקבל החלטה שתהיה בו זמנית טובה לשמירה על יציבות מחירים, לצמצום הגירעון, לעמידה ביעד הצמיחה והכנסות המדינה ממסים וגם, לפי התוספת הטרייה המוצעת, לצמצום הפערים ואי השוויון בישראל. צריך ג'יני (קוסמת/מכשפה) כדי לפתור בהצלחה משוואה אחת עם 5 נעלמים.

     

    בשורה התחתונה, מה שיקטין את הפערים ואי השוויון זה לא בהכרח יעד תקציבי חדש, אלא ניהול כל ענייני המדינה, לרבות הכלכלה, מתוך חיבור, אחדות וערבות הדדית בינינו. 

    פוסטים קשורים:

    1. ההחלטה של 2013 - האם לאמץ יעד מדד ג'יני בתקציב המדינה

    2. גזירות כלכליות דיפרנציאליות יאפשרו להקטין את הגירעון וגם את אי השוויון

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ישראלזיו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין