בבוקר כזה שהשמש צורבת קצוות של דשא ירוק שלא עברה עליו מכסחת כבר זמן 

אני חושב על הים שהשמש בו מושלמת והחול בו כל כך נעים ובכל זאת מגרד העור מהמדוזות

וככה בקושי מצליח לגרד את עצמי מהמיטה לוקח לגימה מהקפה של אמש שישב שם על השיש

לובש ג'ינס כן אותו אחד כבר מלא מלא ימים שלא ראה מכונת כביסה גם הוא מדוזה מגרד ברגלים 

וברקע מהבית של השכן האתיופי  מתנגן שיר רוסי בלחן מזרחי כבד מילים כדורבנות ואני לא מבין מילה

ואני בכלל לא בוכה זה העשן של הסיגריה שקורע לי את עין שמאל ועין ימין וקורע לי גם את הלב אני מתגעגע

והכי הכי לא רוצה שתבואי כעת הגן שלך כבר לא עדן והכיור מלא כלים בסל הכביסה יש מלא בדים שפעם היו בגדים

אל תבואי אני לא מגולח כבר ימים ואני מריח רע רק מלזכור את האתמול בלי לראות את המחר ומי יודע אולי בכלל מאוחר

(חשוב לציין שהטקסט לא נכתב בגוף ראשון....אצלי הכל בסדר)