כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע - אמור

    11 תגובות   יום חמישי, 25/4/13, 17:09

    הסבר התוספות שנלווות לספירת העומר 

    "וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהינה עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" .

    אנחנו נמצאים בתקופת ספירת העומר , התקופה המחברת בין פסח , זמן חרותנו , לבין חג השבועות , חג מתן תורתנו .

    מצווה זאת של ספירת העומר מוזכרת גם בתוך פרשת השבוע , פרשת אמור .

    נהגו כל ישראל לומר לאחר ספירת העומר גם את הפיוט "אנא בכוח גדולת ימינך" , וגם את מזמור התהילים  "למנצח בנגינות מזמור שיר..." .

    את התוספות הללו שנוהגים כולם להוסיף , קבע ותיקן האר"י ז"ל .

    מה עניינם של תוספות אלו אצל ספירת העומר ?

    הרב שמואל אליהו מסביר שעניינו של הפיוט "אנא בכוח" הוא הגאולה של עם ישראל בגלות מצרים ובגלויות אחרות בכלל .

    "תתיר צרורה"- אנחנו מתפללים לה' שישחרר את כנסת ישראל , שלא תהיה בעם ישראל כל סוג של עבדות , לא עבדות בגוף ולא עבדות בנפש .

    בפיוט זה יש 42 אותיות  , בדיוק כמניין מ"ב מסעות שהלכו עם ישראל מיציאת מצרים ועד כניסתם לארץ ישראל .

    כלומר , פיוט זה הוא התהליך שעוברים בני ישראל בתקופת שנות המדבר , ממצרים ועד לארץ ישראל . יש כאן תהליך של התעלות רוחנית שעוברים עם ישראל , מהטומאה והריחוק בהם היו נתונים במצריים ועד להתעלות הרוחנית שבקשר עם הקב"ה בארץ ישראל .

    ומהי הכוונה בהוספת מזמור "למנצח" בהקשר של ספירת העומר ?

    מזמור זה בפשוט הוא כנגד ברכת הכהנים בהם מתברכים עם ישראל .

    "אֱלֹקִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ. יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה".

    החידוש הגדול הוא שברכת ה' לא נמצאת רק בשמיים , אלא שהיא מגיעה אל העולם הזה :

    "לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ, בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ"- כלומ ר, המטרה של עם ישראל היא שלא רק שעם ישראל יכיר במלכות ה' , אלא כל האומות כולם יכירו במלכותו של הקב"ה על העולם .

    האומות יודו להקב"ה :

    "יודוך עמים אלוקים , יודוך , עמים כולם" , בעיקר מצד משפט הצדק של הקב"ה בעולם :

    "כי תשפוט עמים מישור..." .

    אך בסוף המזמור מופיעה שוב פעם , ולאחר מכן הפסוק :

    "... אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקִים אֱלֹקֵינוּ"

    - ומדוע האומות יודו לה' כאן ?

    - על שעם ישראל חוזר לארצו ואז הארץ נותנת שוב את יבולה , מה שלא היה בכל התקופה שעם ישראל גלה מארצו , ועל כן מודים האומות , שבזכות חזרתם של עם ישראל לארץ ישראל , הארץ חוזרת לתת את יבולה .

    כמובן שבראש ובראשונה , עוד לפני התוספות הנ"ל , אנחנו אומרים :

    "הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ"

    - כלומר , מצוות ספירת העומר בשלמותה היא בזמן שבית המקדש קיים , אך יותר מכך , השאיפה העליונה של התהליך שהתחיל ביציאת מצרים , היא בית המקדש .

    אם הסברנו שמיציאת מצרים עם ישראל כל הזמן עולה במדרגה , דרך מעמד הר סיני ועד לארץ ישראל , הרי שבית מקדש קיים זהו שיא בהתעלות הרוחנית של עם ישראל והעולם כולו .

    הפיוט "אנא בכוח" מבטא את המסעות , את התהליך ואת הדרך .

    מזמור ס"ז , "למנצח בנגינות..." מבטא את השאיפה , את ההגעה לארץ ישראל ואת הכרת כל האנשות במלכות ה' בעולם שהשיא הוא כאמור בבית המקדש .

    ב"ה שזכינו להיות בדור שרואה את פריחתה של ארץ ישראל ע"י עם ישראל היושב עליה , ויה"ר שנזכה לקומה הנוספת במהרה של בניין בית המקדש .

     

               

    ''

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    חג סוכות- חגהּ של ארץ ישראל

     

    כל אחד מהמועדים שמצווה אותנו התורה יש לו עניין מיוחד משלו .

    שלושת הרגלים , שלושתם הם כנגד יציאת מצרים , בכל אחד מהם מוזכר עניין זה. ובכל זאת , לכל מועד יש את הנקודה המיוחדת משלו .

    כנגד עם ישראל מצווים אנו על חג הפסח , החג בו עם ישראל הפך לעם כאשר יצאנו ממצרים .

    גם שבועות , חג מתן תורה , הוא כמובן כנגד התורה שקבלנו על הר סיני , חמישים יום לאחר יציאתנו ממצרים .

    האם יתכן שיש חג כנגד עם ישראל , חג נוסף כנגד תורת ישראל , אך אין חג כנגד ארץ ישראל , הארץ המובטחת שהיא הייתה המטרה שאליה אמורים להגיע ביציאת מצרים ?

    אלא שחג סוכות הוא החג שבא כנגד ארץ ישראל .

    - כיצד ?

    הרמב"ם ב'מורה נבוכים' מסביר בחג סוכות הוא חג כנגד הדרך שעברנו ביציאת מצרים , הוא בא לזכור את ניסי המדבר , את ענני הכבוד והסוכות שהושיב אותנו הקב"ה במדבר. הרמב"ם מסביר הסבר נוסף שחג סוכות בא בכדי שנזכור בימי הטובה , גם את ימי הרעה , כאשר נגיע אל ארץ ישראל , ארץ מלאה כל טוב ונשב בה לבטח , אך נדע לזכור גם את הימים הקשים יותר , כגון ימי הליכתנו במדבר .

    מדוע חשוב כל כך לזכור את ימי הרעה ?

    ככל שאדם מבין את הטוב בו הוא נמצא - וזאת אל מול הרע , הקושי והייסורים שהיה בו בעבר , כך ההודיה לה' היא כפולה ומכופלת .

    כך יכול האדם להעריך עוד יותר את גודל הטובה שעשה לו הקב"ה .

    האברבנאל בפרשת ראה כותב בפירוש את העניין שחג סוכות הוא כנגד ארץ ישראל :

    "מסיבת מה שהיו הרגלים שלושה , לא פחות ולא יותר - שישראל קיבלו מה' שלושה חסדים גדולים , והם : יציאת מצרים ומתן תורה וירושת הארץ ... ובחג סוכות להודות לפניו על הארץ ועל תבואותיה".

    אם כן , אמנם יש בחג סוכות מימד חשוב של זכירת הדרך של יציאת מצרים , אך יש בה מימד חשוב מאוד של הודיה לה' על שזיכנו להגיע ולחיות בארץ ישראל !

    וכאמור , יש קשר בין שני המימדים הללו , כי בישיבתנו בארץ ישראל , עלינו לזכור את תלאות הדרך , את הקשיים - ולהבין מתוך כך שלולא עזרת ה' היינו עדיין במצרים .

    כמובן שהדבר נוגע אלינו ישירות .

    בימים אלו אנחנו נמצאים בין ההודיה לה' על עצמאותנו , לבין הודיה על הניסים שבמלחמת ששת הימים . חשוב להכיר בטובה ובניסים הגדולים שעשה לנו הקב"ה ולהודות לו על כך .

    אך צריך גם לזכור מה היה קודם , מה היה המצב של עם ישראל בגלות , בשואה הנוראה .

    כשנזכור זאת - נדע להכיר עוד יותר בגודל הנס , ועוד נדע שמתוך האפילה הגדולה בה היינו - רק על ידי ידו הגדולה של הקב"ה היינו יכולים לצאת משם .

    הסתכלות על העבר הקשה והבנה שה' הוא שעשה לנו את החיל הזה , היא שתביא אותנו להכרה חזקה יותר בארץ ישראל , בכל טוב שקיבלנו מאת ה'. כך נעריך עד מאד את הארץ אליה הגענו , נבין שקבלנו אותה מאת ה' וכך לא ניתן כלל לוותר עליה - משום גודל הטובה , ומשום שירשנו אותה במתנה מאת הקב"ה .

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/5/13 19:58:
      תודעות ומרחבים שמעניין לחשוב עליהם... תודה
      אני אוהבת את הסודות החבויים במנהגים.
        27/4/13 21:13:

      נהניתי מאד לקרוא את פרשנות פרשת אמור . הפיוט הזה אנא בכח .. מרטיט אותי כל פעם שאני מקשיבה לו , לא ידעתי שהוא קיים מאז הארי הקדוש.."יודוך עמים אלוקים , יודוך , עמים כולם". העמים יכירו במלכות ה' ויודו לו .. זה נראה לי כמו ימות המשיח .. פעם קראתי באיזה מקום שאיזה איש דת מוסלמי מאיטליה , אמר שיש הוכחות שארץ ישראל היא שלכם (של היהודים) עובדה שבמשך 2000 שנה אף אחד לא הצליח להפריח את הארץ ..שהיתה שוממה .ורק שעם ישראל חזר אליה הפכנו אותה לגן עדן .. איך היה כתוב בתנך? והארץ שממה תהיה ... עוד משהו למדתי על שלושת הרגלים .. חג הפסח מסמל את יציאת מצרים - עם ישראל , חג שבועות את זמן קבלת התורה - תורת ישראל  וחג סוכות כנגד ארץ ישראל

      שבוע טוב ומבורך ולג בעומר שמח , אתה בטח במירון....

        26/4/13 16:54:
      תודה שלמה, ושבת מבורכת.
        26/4/13 15:14:
      שבת שלום ומבורך.
        26/4/13 14:20:
      בפרשת אמור מצווים ישראל על המועדים ובהם שלשת הרגלים , פסח כנגד עם ישראל , שבועות כנגד מתן תורה וזכינו ב"ה לחגוג בפועל גם את חג הסוכות כנגד ארץ ישראל שנתן לנו הקב"ה . עם ישראל-תורת ישראל-ארץ ישראל . פסח-שבועות-סוכות
        26/4/13 13:29:
      כיף לקרוא! ושיהיה גם ל"ג בעומר שמח!! דרך אגב, לא היה לי ברור מדוע הכנסת את חג הסוכות כאן:)
        25/4/13 22:22:
      שבת שלום וחג מדורות שמח! תודה על הפרשנות!
        25/4/13 19:15:
      מענין ומלמד.... סוף שבוע נעים....
        25/4/13 19:11:
      תודה. היה מענייין לקרוא. חג לג בעומר שמח לך ולבני ביתך.
        25/4/13 17:37:
      *אחחח מאוד נהניתי מהפרשה רק ברכות