אתמול 13:19 צהריים מס' "המשרד" מהבהב בסלולר : "ברוך השם....כל כך דאגתי, לקצה הלכתי"
"כן, אמא...בקצה היינו, אך ניצלנו"
ואני על פי תהום.......
משהו בי חסר חלק מנשמתי חלק מרוחי חולם , מתגעגע עד כאב.
מזילה דמעה דמעת געגוע לנוכחותך הוויתך בני שלי.
שישה ירחים כמו נצח עברו אך לפני עוד כמה וכמה טרם חופשתך עת אראה דמותך על כבש המטוס.
והזמן עומד לו מלכת אך אץ כמו שד משחת ורוקד במחול השדים.
.
|