0
הרבה זמן עבר מאז שכתבתי כאן לאחרונה.. 3 חודשים אם רוצים להיות מדויקים..
בחרתי להתאפק ולא לכתוב כאן מהסיבה היחידה שחשבתי שאולי הגיע הזמן להתמודד עם דברים לבד.
כן, זה תמיד נחמד לקבל תמיכה, הבנה ועידוד. או אפילו דווקא את ההפך, שיהיה שם מישהו שישקשק אותי, שיגיד לי "די! מספיק! תתעוררי!" אבל בסופו של דבר, אתה היחיד שיש לו שליטה על הדברים שהוא רוצה, חושב, חולם.. אתה היחיד שבאמת מבין את עצמך.. אתה היחיד.. אתה לעצמך וזהו זה!!
אז למי שקרא את הפוסטים שלי ומכיר את הסיפור שלי, פחות או יותר, אני רוצה להגיד תודה :) תודה שהייתם שם, תמכתם או לא תמכתם, אבל הייתם שם והקדשתם מזמנכם לקרוא את הפוסטים שלי. זה אומר המון בשבילי. אז, שוב, תודה :)
הכל בסדר איתי. אין מה לעשות, הזמן עושה את שלו.
אני כל לא אותה בחורה שברירית ומסכנה.. כבר לא חסרת אונים כפי שהייתי.
כן, הלב שלי עדיין שבור וכואב, כן, אני מתגעגעת אליו ועדיין רוצה אותו בחזרה. אבל החלטתי - יש דברים שקורים כאן ועכשיו. בהם צריך להתפקס, ולא ב"מה אם"..
אז ניסיתי להכיר אנשים חדשים, אני יוצאת לבלות עם חברים, אני משתדלת לתת את כל מה שאני יכולה בעבודה וזה מראה תוצאות. מי שהכי מרוויח מכל הסיפור זו הכלבה הקטנה והמתוקה שלי, זוכה להמון תשומת לב ופינוקים ונשנושים :)
אין לי שום דבר לחדש.. פשוט טוב לי. לא רע לי, מצד שני, לא מדהים! אבל טוב! וטוב, זה מספיק טוב!!! :)
רציתי לאחל לכולם סוף שבוע מדהים ומבטיחה לחזור ולכתוב פוסטים!!
|