כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    בלוֹד אצל אבו מישל

    67 תגובות   יום שבת, 27/4/13, 13:25

     

    ''

     

    תום, בן של חברת ילדות – היא  חיה בניו יורק חיים בורגניים למדי -  היה בן עשר, או קצת למעלה מזה,  הוא אהב לבקר את משפחתו  באחת משכונותיה העלובות של בת ים. שם , במקום שמזיעים, במקום שסבא שלי הולך למכולת , שם נמצאים החיים האמיתיים, אמר הילד, היום  ארכיטקט.

     

    באחת השבתות, אחרי טיסה מחופשה קצרה באילת, שכחנו  במונית תיק ובו שני זוגות משקפיים .

    על הקבלה לא הופיע מספר הטלפון של נהג המונית ואחרי בלוש וטלפונים לתחנות של מוניות בנתב"ג , השגנו את מספר הטלפון המיוחל.  נדברנו לאסוף את המשקפיים ליד ביתו של הנהג בלוד.

     

    לוד?

    כן לוד.

     

    מילא רמלה - שם שרתתי במאה הקודמת ושם  גם רקדתי בדיסקוטקים, ששמם יצא לתהילה באותם ימים בארץ השפלה של תל אביב, השרות חִייב. בעצם, אם להודות על האמת, לרמלה שמור בליבי איזה דגדוג של נוסטלגיה ואפילו חשבתי לא אחת לנסוע, להרביץ שם ארוחה רמלאית, אבל לוד.

     

    מי היה בלוד.

     

    אחרי כמה משיכות כתף, כן מתחשק לי ולא מתחשק לי עכשיו לנסוע ללוד, גייסתי את כוח רצוני הנרפה  וקצת פחות נרפה של חברי ויצאנו לדרך, בואכה לוד. הנה, חשבתי, הזדמנות להבעיר את ניצוץ הנוסטלגיה לפני שיכבה ויקבר סופית.

     

    אחרי הכוונה  טלפונית מדויקת  של נהג המונית וניווט לא פחות טוב משלי, הגענו לקראת שבע בערב לשכונה נדחת בלוד, אספנו את מה שהותרנו במונית, בגלל נהר הלֵתֶה, שפֹה ושם אנחנו משייטים בו, ובתום ההפלגה, בהגיענו רטובים לחוף הזכרון המחודש, אנחנו נזכרים שאו טו טוט, לא לעולם חוסן. ועוד הודיעו באותה שעה בחדשות של שבע על מותו של יצחק שמיר, ראש ממשלתינו השביעי בגיל מופלג של 97 שנים , האלצהיימר הכריע אותו בשנותיו האחרונות, לא עלינו.

     

    כיוון שהנהג שמר בנאמנות על המשקפיים, קרי שמר על יכולותינו לראות את העולם, הטלנו על כתפיו הדלות עוד תפקיד ושתפנו אותו בכמיהה הנסתרת לאכול ברמלה.

     

    "ברמלה," תהה, "מה פתאום, תאכלו פה, בשכונה שלנו בלוד, תלכו למפגש השלום,  בשד' צה"ל וגם תגידו שחוסאם שלח אתכם, תקבלו טפול ספיישל."

     

    תוך דקה, לפי הוראותיו המדויקות של חוסאם, היינו במפגש השלום.

    לשוא,  היה סגור בגלל חופשה.

    הכמיהה לאכול ברמלה התחדשה עם הרעב הקל שחשתי בבטני,

    טלפנו שוב לחוסאם, שיצילנו מרעב, "תמשיכו ישר ברחוב שאתם נמצאים עד שתגיעו לאבו מישל."

     

    הגענו, שדרות צה"ל 29 .

     

    היינו אנחנו, בעל הבית ומלצר אחד, או שמא היה זה בנו של בעל הבית.

    השעה היתה שבע בערב, אמנם חוסאם המליץ,  אמנם  אני בעד בדידות, אבל הכסאות הריקים לא בשרו טובות.

     

    לאט, הצטרפו אלינו. ארבעה מחמשת השולחנות במסעדה יושבו.

    - אנחנו.

    - איש שאכל בגפו, דבר עם בעל הבית בערבית, כיודע את התפריט ואת קונהו,

    - אשה בהירת שיער על כסא גלגלים ואיש צעיר, אולי בנה, אולי מטפל, שסעד אותה אצל השולחן.

    - אשה צעירה, ילדה וגבר.

    תהינו, רכלנים שכמותינו, אם זה אבא, סבא או חבר של האמא. ולא נרגענו עד שהילדה קראה לו  אבא.

     

    היה ערב קיצי נעים, מבעד לחלון המסעדה נראו הבתים שמנגד, כאילו מישהו תקע להם איזה תומכות, לפני שאו, טו, טוט, יימוטו. במקום שרתה  אווירה אוטנטית, שמזמן שכחתי את טעמה. שלא לדבר על טעמם של צלעות הכבש. שנים לא אכלתי עסיסיות וטובות שכמותן. בשר נטו, עשוי כמו שצריך, בלי פלצנות ובלי פילוסופיה. ועוד הוגשו כבד עוף על הגריל, נהדר, חומוס, כרוב כבוש  -  ללקק שפתיים ואצבעות. רק הטבולה קצת הכזיב.

     

    צריך לנסוע למקומות האלה לפעמים,  שם החיים האמיתיים, אמר תום.

     

    אחר כך שמנו לב, לאיזה  גזיר עתון על הקיר. מסתבר, שאפילו  המלך חוסיין, ידע איזה דבר על אוטנטיות, בקר שם ואכל כיד המלך.

     

    בתצלום: מבעד לחלון, אצל אבו מישל, בלוד

     

    כתבה וצלמה: באבא יאגה

     

     

    (C ) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (67)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/5/13 11:38:

      צטט: גליתוש. 2013-05-14 21:40:21

      אני אוהבת מקומות עם אוכל אותנטי, חג שמח!

      גם אני, חג שמח גם לך

       

        15/5/13 11:37:

      צטט: Gfaus 2013-05-14 07:16:27

      כמה כובבי מלשן מגיעים למסעדה ? או לחילופין, כמה כוכבי באבא ? :) חג שמח ! *

      אין כוכבים למסעדה, לא מישלן, לא באבא. פשוט אוכל טוב

       

        14/5/13 21:40:
      אני אוהבת מקומות עם אוכל אותנטי, חג שמח!
        14/5/13 07:16:
      כמה כובבי מלשן מגיעים למסעדה ? או לחילופין, כמה כוכבי באבא ? :) חג שמח ! *
        4/5/13 18:47:

      צטט: פרודת רשתית 2013-05-04 17:27:56

      נראה לי שעלית על מסעדה שרק מקומיים מכירים והם שואלים עצמם רק עכשיו גילית אותנו? אז גם אני מתכוונת לגלות ואולי ממש בקרוב בטרם יהיה בלתי אפשרי לשבת במקום ללא מזגן אגרסיבי

       

      קדימה, מקווה שתהני

        4/5/13 17:27:
      נראה לי שעלית על מסעדה שרק מקומיים מכירים והם שואלים עצמם רק עכשיו גילית אותנו? אז גם אני מתכוונת לגלות ואולי ממש בקרוב בטרם יהיה בלתי אפשרי לשבת במקום ללא מזגן אגרסיבי
        4/5/13 10:28:

      צטט: מריםרוזנצוייג 2013-05-04 08:03:16

      מכירה,אכן מקורי וטעים :-)

       יופי, התגלו פה מביני ענין. תודה

      מכירה,אכן מקורי וטעים :-)
        3/5/13 19:00:

      צטט: amii 2013-05-03 16:44:20

      נלך לחפש אותו בלוד, תודה

      בתיאבון

       

        3/5/13 16:44:
      נלך לחפש אותו בלוד, תודה
        1/5/13 13:38:

      צטט: mezra 2013-05-01 06:43:14

      מקסים

      תודה, ידידי

       

        1/5/13 06:43:
      מקסים
        30/4/13 22:51:

      צטט: צלילי הלב 2013-04-30 09:21:07

      זה בלוד העתיקה נדמה לי. טוב, פעם אחרונה אכלתי שם לפני חודשיים פלפל טעים, אבל חודש שלם סבלתי יקירתי:) רק אני אגב בעלי הרגיש מצוין. לא יודעת אם זה מהפלפל ההוא, אבל חבל...כנראה יעברו שנים עד שאתגבר אני על הפחד הזה לאכול בלוד, אםכי...יכול לקרות בכל מקום.

      צר לי לשמוע, אכלתי אצל אבו מישל כמה פעמים, ל, לבני מעי י ולבני שולחני שלום!

       

        30/4/13 22:49:

      צטט: יסינראל 2013-04-30 08:49:26

      הו, מכירים! מי מגיע לאכול בלוד? - מי שגרים בבן שמן או בגינתון, למשל, מכירים אישית את עובדי המסעדה ואת בעליה לדורותיהם. אז בתור אשתו של בן-שמני אנחנו שם בין אוכלים ובין מסובים... כלומר: אפשר גם לקנות [למשל] חומוס נ-פ-ל-א ולשאוב מהכלי כל הדרך הבייתה. תודה על פוסט "בול בפוני".

      כמה נכון, השבוע הייתי שם שוב עם חבר מבן שמן!

       

        30/4/13 22:47:

      צטט: babta Bat-Simon 2013-04-29 18:48:33

      יופי של המלצה..... תודה

      תודה לך בבתא

       

        30/4/13 09:21:
      זה בלוד העתיקה נדמה לי. טוב, פעם אחרונה אכלתי שם לפני חודשיים פלפל טעים, אבל חודש שלם סבלתי יקירתי:) רק אני אגב בעלי הרגיש מצוין. לא יודעת אם זה מהפלפל ההוא, אבל חבל...כנראה יעברו שנים עד שאתגבר אני על הפחד הזה לאכול בלוד, אםכי...יכול לקרות בכל מקום.
        30/4/13 08:49:
      הו, מכירים! מי מגיע לאכול בלוד? - מי שגרים בבן שמן או בגינתון, למשל, מכירים אישית את עובדי המסעדה ואת בעליה לדורותיהם. אז בתור אשתו של בן-שמני אנחנו שם בין אוכלים ובין מסובים... כלומר: אפשר גם לקנות [למשל] חומוס נ-פ-ל-א ולשאוב מהכלי כל הדרך הבייתה. תודה על פוסט "בול בפוני".
        29/4/13 18:48:
      יופי של המלצה..... תודה
        29/4/13 11:34:

      צטט: זירעונית קוסמית 2013-04-29 09:29:01

      תודה לשיתוף אפשר להרגיש את הטעם :)) יום טוב

      ואללה, אם כך, אני משביעה רעבים

       

        29/4/13 11:33:

      צטט: לירן ז 2013-04-29 08:18:36

      הכי כיף ללכת למקומות האותנטיים!

      נגון מאד

       

        29/4/13 11:32:

      צטט: philia 2013-04-29 01:22:50

      נראה לי שאם יהיה מי שיסכים לבוא איתי. אני בדרך לשם.......

       

      תפרסמי מודעה, יקירתי

       

        29/4/13 11:31:

      צטט: קביאר 2013-04-29 00:41:18

      הכי בעולם אני אוהבת מסעדות במקומות כאלו. הם מעניקים לאוכל טעם מיוחד. בקיץ האחרון, בדרום אמריקה, אכלנו בחורים המאויישים על ידי אינדיאנים, במסעדות הממוקמות בפחונים מנות שלפעמים העדפתי לא לשאול מה יש בהן והיה לזה טעם אלוהי. לא רק יצאנו בחיים (לכל הסקרנים הנאורים) וללא כל פגע. זה עשה לנו מצב רוח אלוהי לחודשים. אני אגיע לשם

      כן , גם אני אוהבת מסעדות עממיות במקומות נדחים בעולם כולו וגם בארץ

       

      תודה לשיתוף אפשר להרגיש את הטעם :)) יום טוב
      תודה לשיתוף אפשר להרגיש את הטעם :)) יום טוב
        29/4/13 08:18:
      הכי כיף ללכת למקומות האותנטיים!
        29/4/13 01:22:

      נראה לי שאם יהיה מי שיסכים לבוא איתי. אני בדרך לשם.......

        29/4/13 00:41:
      הכי בעולם אני אוהבת מסעדות במקומות כאלו. הם מעניקים לאוכל טעם מיוחד. בקיץ האחרון, בדרום אמריקה, אכלנו בחורים המאויישים על ידי אינדיאנים, במסעדות הממוקמות בפחונים מנות שלפעמים העדפתי לא לשאול מה יש בהן והיה לזה טעם אלוהי. לא רק יצאנו בחיים (לכל הסקרנים הנאורים) וללא כל פגע. זה עשה לנו מצב רוח אלוהי לחודשים. אני אגיע לשם
        28/4/13 20:55:

      צטט: עמנב 2013-04-28 15:11:51

      יופי של סיפור, אלאונורה. יש לך כישרון לכתוב על חוויות כאן, כאילו היו בחו"ל (-: שבוע טוב, עמוס.

      לנו לוד זה חו"ל

       

        28/4/13 15:11:
      יופי של סיפור, אלאונורה. יש לך כישרון לכתוב על חוויות כאן, כאילו היו בחו"ל (-: שבוע טוב, עמוס.
        28/4/13 14:52:

      צטט: Eroit 2013-04-28 12:28:35

      אף פעם לא עלה בדעתי ללכת לאכול בלוד, אבל למה לא?

      כן גם אני לא רצה לשם כל יום, אבל כבר הייתי, אז למה לא

       

        28/4/13 14:50:

      צטט: face 2013-04-28 12:04:53

      נקרא שווה בהחלט. ולא בגלל המלך. אני סומכת עליך. הרבה יותר! צוחק

      ואללה, אחרי השוואה כזאת, גבהתי. תודה

       

        28/4/13 14:49:

      צטט: Benj 2013-04-28 00:16:42

      פשטות באוכל מעידה על טיבו.

      כן, לא אחת

       

        28/4/13 12:28:
      אף פעם לא עלה בדעתי ללכת לאכול בלוד, אבל למה לא?
        28/4/13 12:04:

      נקרא שווה בהחלט. ולא בגלל המלך. אני סומכת עליך. הרבה יותר! צוחק

        28/4/13 00:16:
      פשטות באוכל מעידה על טיבו.
        27/4/13 22:48:

      צטט: esther K 2013-04-27 22:27:09

      תודה רבה באבא יאגה על ההמלצה. נראה שהמקום מאוד אוטנטי ועתיק. שבוע טוב.

      -נדמה לי שמ- 1953, אם אינני טועה

       

        27/4/13 22:27:
      תודה רבה באבא יאגה על ההמלצה. נראה שהמקום מאוד אוטנטי ועתיק. שבוע טוב.
        27/4/13 21:26:

      צטט: shabat shalom 2013-04-27 20:47:26

      צטט: באבא יאגה 2013-04-27 19:43:19

      צטט: ~בועז22~ 2013-04-27 19:06:51

      המקומות הללו, הולכים ונעלמים..., כמה חבל.

      לא הם קיימים, אנחנו מדירים רגלינו משם

       

       או שהם נעלמים משום שאנחנו מדירים רגלינו משם - במרוץ אחרי מותגים "מסעידים"....

      "מסעידים" ומסעירים לכאורה

       

        27/4/13 21:25:

      צטט: bonbonyetta 2013-04-27 19:49:53

      * אוהבת מאד את המקומות האלה. מזכיר לי את הילדות את סבא וסבתא

      אלו מקומות שנושאים מטען רגשי רב

       

        27/4/13 20:47:

      צטט: באבא יאגה 2013-04-27 19:43:19

      צטט: ~בועז22~ 2013-04-27 19:06:51

      המקומות הללו, הולכים ונעלמים..., כמה חבל.

      לא הם קיימים, אנחנו מדירים רגלינו משם

       

       או שהם נעלמים משום שאנחנו מדירים רגלינו משם - במרוץ אחרי מותגים "מסעידים"....

        27/4/13 19:49:
      * אוהבת מאד את המקומות האלה. מזכיר לי את הילדות את סבא וסבתא
        27/4/13 19:43:

      צטט: ~בועז22~ 2013-04-27 19:06:51

      המקומות הללו, הולכים ונעלמים..., כמה חבל.

      לא הם קיימים, אנחנו מדירים רגלינו משם

       

        27/4/13 19:42:

      צטט: נירניר001 2013-04-27 18:52:25

      יש גם את השוק
      יום בשבוע
      שתי ציפורים במכה אחת.חיוך

      זה נכון, השוק הזה מגיע אחת לשבע גם לירושלים, אבל שם הוא שווה יותר

       

        27/4/13 19:41:

      צטט: הלנה היפה 2013-04-27 18:22:29

      אלאונורה, מכירה את לוד ואת רמלה ובהחלט שווה לטעום את האוטנטיות של הערים המעורבות שלנו ולא רק באוכל.

      נכון מאד

       

        27/4/13 19:06:
      המקומות הללו, הולכים ונעלמים..., כמה חבל.
        27/4/13 18:52:

      יש גם את השוק
      יום בשבוע
      שתי ציפורים במכה אחת.חיוך

        27/4/13 18:22:
      אלאונורה, מכירה את לוד ואת רמלה ובהחלט שווה לטעום את האוטנטיות של הערים המעורבות שלנו ולא רק באוכל.
        27/4/13 17:49:

      צטט: טלי פרי 2013-04-27 17:28:46

      תודה על ההמלצה. טלי*

      אני אוהבת מקומות נדחים, יש בהם אוטנטיות לא פלצנית

       

        27/4/13 17:48:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2013-04-27 17:03:46

      הדימוי של לוד לא מעורר רצון לבקר שם... אולי האוכל כן...

      להיפך, הדמוי אולי לא מעורר, אבל העיר שווה בקור, כדי לראות מקרוב עולם אחר בתוכנו. ישראל איננה רק תל אביבהבקור שם מעניין מאד.

       

        27/4/13 17:46:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2013-04-27 16:35:59

      החזרת אותי לימי התע"א הלא עליזים. כבש אינו כוס התה שלי, אבל לעיתים בתום פרוייקט גדול וכבד בדרך הביתה או כאתנחתא היינו..."מדפיסים כרטיס" והולכים לזלול במחוזות הללו...

       

      גם אני לא אוכלת כבש כל יום, יש כבש ויש כבש, תלוי איך עושים אותו. כשצלעות הכבש הן קטנות ועסיסיות כמו שצריך, הן נהדרות. פעם כשגיליס היה בירושלים, לפני שעבר לתל אביב, היו לו צלעות כבש טובות מאד, אם כי שונות מאלו של אבו מישל.

        27/4/13 17:43:

      צטט: עמי100 2013-04-27 16:34:00

      הפתעות טובות במקומות שלא מצפים..

      נכון, אם כי בעבר גם רמלה לא הכזיבה

       

        27/4/13 17:42:

      צטט: צוריאל צור 2013-04-27 16:27:02

      רבע שעה מתל אביב ללוד ומגיעים לעולם שונה ואחר .שפה, אנשים, אוכל מבנים - שווה לשבור שגרה ולבקר. ואין מה להגיד, במאכלי בשר, הבני דודים שלנו אלופים. לגבי המועדונים של רמלה בשנות ה-70 היה את הקליפסו המפורסם עם ניסים סרוסי, גבי שושן ועוד .. נוסטלגיה :)

      נכון מאד. זה כמעט כמו לנסוע לירדן או למצריים.או לתורכיה.  נכון, רקדתי בקליפסו ובעוד כמה ששכחתי את שמותיהם

       

        27/4/13 17:40:

      צטט: עופר לבבי 2013-04-27 16:20:39

      נשמע מצויין, אני באזור לא מעט. שווה ניסיון

       אכן שווה, אומרים שגם מסעדת השלום הסמוכה טעימה גם כן. אפילו קצת זולה יותר. אבל לשם לא הגעתי

        27/4/13 17:39:

      צטט: דליהו 2013-04-27 15:39:00

      נישמע מעניין והתפריט מעורר תאבון, אוכל כלבבי. תודה:}

      בתאבון, כשתגיעי, תספרי, שזאת מהבלוג שלחה אותך,

       

        27/4/13 17:28:
      תודה על ההמלצה. טלי*
      הדימוי של לוד לא מעורר רצון לבקר שם... אולי האוכל כן...
      החזרת אותי לימי התע"א הלא עליזים. כבש אינו כוס התה שלי, אבל לעיתים בתום פרוייקט גדול וכבד בדרך הביתה או כאתנחתא היינו..."מדפיסים כרטיס" והולכים לזלול במחוזות הללו...
        27/4/13 16:34:
      הפתעות טובות במקומות שלא מצפים..
        27/4/13 16:27:

      רבע שעה מתל אביב ללוד ומגיעים לעולם שונה ואחר .שפה, אנשים, אוכל מבנים - שווה לשבור שגרה ולבקר. ואין מה להגיד, במאכלי בשר, הבני דודים שלנו אלופים. לגבי המועדונים של רמלה בשנות ה-70 היה את הקליפסו המפורסם עם ניסים סרוסי, גבי שושן ועוד .. נוסטלגיה :)

        27/4/13 16:20:
      נשמע מצויין, אני באזור לא מעט. שווה ניסיון
        27/4/13 15:39:
      נישמע מעניין והתפריט מעורר תאבון, אוכל כלבבי. תודה:}
        27/4/13 15:34:

      צטט: Shimon Rosenberg 2013-04-27 14:59:42

      א. תום ילד חכם. מניח שגם היום.
      ב. החיים צופנים הפתעות. אלה הקטנות הן גדולות (ככתוב אצלי)
      ג. ברמלה בשנות ה90 המאוחרות אכן נהנינו ממסעדות ערביות מצוינות.

      ד. בלוד - טרם.
      ה. אמנם ציינה רעייתי הרגע - שעל נשים אינטליגנטיות ותרבותיות אפשר לסמוך בענייני מסעדות.
      ו. אני משוכנע שהאוכל היה טעים
      ז. עם זאת לאור מנות התפריט הרגיל שפרטת, אני תוהה - לא היה לו אף מנה מיוחדת (לקהל לא יהודי?)? כי אם לא - נוותר.

      א. נכון.

      ב. קראתי על ההפתעות שלך, תספר לי קצת על המוזיאון של ניסים קומדו

      ג. לא יודעת בשנות ה90 בשנות ה-70 עם מעוט המסעדות, או הטעם הבלתי מפותח שלי, זה היה טעים

      ד.לא כדאי לנסוע במיוחד, אבל אם שם, האוכל פשוט, בסיסי וטובת בכל אופן כשאני הייתי , נו והמלך חוסיין...

      ה. תודה לאשתך

      ו.כן

      ז.פשוט לגמרי

       

        27/4/13 14:59:

      א. תום ילד חכם. מניח שגם היום.
      ב. החיים צופנים הפתעות. אלה הקטנות הן גדולות (ככתוב אצלי)
      ג. ברמלה בשנות ה90 המאוחרות אכן נהנינו ממסעדות ערביות מצוינות.

      ד. בלוד - טרם.
      ה. אמנם ציינה רעייתי הרגע - שעל נשים אינטליגנטיות ותרבותיות אפשר לסמוך בענייני מסעדות.
      ו. אני משוכנע שהאוכל היה טעים
      ז. עם זאת לאור מנות התפריט הרגיל שפרטת, אני תוהה - לא היה לו אף מנה מיוחדת (לקהל לא יהודי?)? כי אם לא - נוותר.

        27/4/13 14:06:

      צטט: נויאור 2013-04-27 14:05:17

      לפני רגע אמרתי שאני לא רעבה עשית לי תאבון טסה למיטבח

       בתאבון, תכיני רק אוכל טעים

        27/4/13 14:05:
      לפני רגע אמרתי שאני לא רעבה עשית לי תאבון טסה למיטבח
        27/4/13 13:48:

      צטט: ron-coaching 2013-04-27 13:44:26

      בתאבון ושבת שלום !

      תודה, שווה נסיעה ללוד

       

        27/4/13 13:44:
      בתאבון ושבת שלום !

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין