סיפור נוסף שנכתב באנגלית ותורגם (כמעט בהצלחה לעברית) . אבקש סליחה מראש מהקהילה הגאה אם מישהו יפגע מהעלבות הג'נדר שהוא מכיל אבל הן נועדו על מנת להישאר אותנטיות למציאות. מה גם שמרוב ששפתנו דלה כמות העלבונות מצומצמת ופוגענית יותר.המקור מובא מטה. חג שמח!

ההומו

   אהבתי הראשונה היה הבחור הכי נאה בכיתה. תווי פניו יפים – ערבוב מדהים בין המזרח למערב, עורו נקי וצח, שיערו מונח תמיד כמו שצריך והוא תמיד הריח טוב. הוא היה מושלם בדרכו המהממת והומוסקסואל לתפארת מדינת ישראל. כולם ידעו זאת כמובן, מלבדי.

    בתרבויות מסויימות במזרח אסיה, מקובל להאמין שמתבגרים בגילאים 13-14 יתאהבו תחילה במישהו מהמגדר שלהם עצמם, ורק לאחר מכן יהיו מוכנים להתאהב במישהו מהמגדר השני. אז הייתי אני, חסרת מושג בסיסי יחסית לבני גילי בכל הנוגע למערכות יחסים ומאוהבת קשות בבחור היחיד שהיה נחמד אלי בעיירה הקטנה, בה ביליתי את שנות התבגרותי המוקדמות.

   היינו חמישה לא מקובלים: רובנו בנות והוא. איש לא רצה אותנו במסיבות כיתה, מעטים רצו אותנו בטיולים השנתיים או באירועי בית הספר ולצופים לא טרחנו אפילו להגיע. צעירים מכדי להתמקד בייחוד שלנו ונסחפים לכדי הכחשה על ידי מורתנו הצעירה והסוציאליסטית , ניסינו בכל כוחותינו להשתלב ולהיטמע בחברה שלא הייתה מעוניינת בנו כלל- מרבית בני גילנו לא היו חכמים ,ליברלים, שונים או הומוסקסואלים. ואפילו היו- הרי שהיו מודעים מאוד חברתית או שחקנים טובים מאוד להסתיר זאת ולהיטמע בהמונים.

 זה לא שהיא לא ניסתה ,מורתנו. היא שוחחה שעות עם המקובלים וניסתה לגרום להם להיות סובלניים יותר אך העלתה חרס בידיה. כל ניסיונותיה לשלב אותנו בקבוצות הטרוגניות הובילו לאסון. והוא- הוא ספג יותר מכולנו, אני חשבתי עוד בזמנו, שזוהי דרכם לדכא אותו בגלל נשמתו העדינה. אי אפשר להאשים אותם בכך שלא השקיעו מאמץ- המילים "הומו" ו"מתרומם" נורו אל כיוונו פעם אחר פעם וגרמו לו לבכות בכי תמרורים. יום אחד שוחחה עמנו המחנכת ואמרה " ילדים, האין לכם בושה? מה הוא יזכור כל חייו?! שהיה ההומו של השכבה? זה מה שיספר לילדים שלו?" באותו יום הבנתי שהיא לא באמת ניסתה לעזור לו להתמודד עם עצמו ומה שהוא היה או לא היה או נחשד בו משל היה פושע. היא ניסתה להתאים אותו לענן ההכחשה שניסתה ליצור כל העיירה סביבו וסביב כל אדם השונה במעט ממה שהיה נחשב בעיניהם לרגיל. כאשר חשד בי כי לקחתי חלק פעיל בחגיגת השמועות וההעלבות נפגע, לא כיוון שחשב שאינני מקבלת אותו כפי שהוא אלא כי לא השתתפתי בחגיגת ההכחשה שגרמה לו לפחד מעצמו. שנים לאחר מכן הוא ניסה להתאים את עצמו והגדיר עצמו באמצעות נשים .

     תלמידי שיחקו בחצר כדורגל, ופתאום ללא כל אזהרה שמעתי את אחד מהם, זה שיש לו הרבה חברים ולא חסרה לו שררה , קורא לשני "הומו". הילד מצידו השני של המגרש החל ממרר בבכי ללא הרף וכל שאמרתי לו כדי להרגיע אותו לא עזר. הם צעירים בהרבה ממה שהייתי אז, ורגישים הרבה פחות. כבר יותר מעשור חלף מאז אבל לעולם לא אשכח את הדמעות, האוזניים המאדימות מעצב ,בושה והכחשה. יותר מכל יהדהדו המשמעות וההקשר שלא איבדו ממשמעותם כבר יותר ממאה שנה.

The Faggot.

       My first crush was the most handsome guy in class- his facial features were the perfect combination of east and west, his skin complexion perfect, his hairdo always in place and he always smelled of the right cologne. He was awesomely perfect and fabulously gay, everybody knew about it of course, except for me.

    Some Asian cultures claim, that a young teenager at the age of 13-14 , has to fall inlove with his or her own gender first, and only afterwards, will they be ready to fall inlove with the opposite sex. So there  I was- clueless for my advanced age and head over feet fallen for the only person who was nice to me in the small town where I grew up.

    There were 5 of us underdogs: mostly girls, and him. Nobody wanted us around for parties; nobody really wanted us in field trips or class events or in scouts meetings. Too young to find our own niche and deluded by our socialist homeroom teacher we sought in vain to assimilate with the rest of our peers who were not as clever, as open minded, as different or as gay as some of us were. And even if they were, they were good enough actors to hide it and go with the masses. Its not that she didn’t try , our teacher. She really did. She talked in vain to the popular kids and tried to make them be more tolerant but all in vain. Any attempt for combining us together in heterogeneous environments lead to a disaster. And he… he had his share more than the most of us but I was sure its only their way to bring him down because he had such a delicate soul. They can not be blamed for not trying they would use the word "gay" or "fag" directly at him and brought him to tears every single time.

   One day our teacher told us "children, what will be with you? What do you think will he tell to his kids?! That he was the class faggot?!" . Then I realized she did not try to help him deal with himself or accept himself as he is. She tried to conform the others into the cloud of denial a small town would build around a guy like that. When he thought I was participating in the insult festivities he was not hurt because I didn’t accept him as he was but because he didn’t want me to think he was what he was. He tried for many years after to prove he wasn’t what everybody claimed he was and he tried to define himself through women.

       My own students were playing in the yard the other day when I heard one of them calling the other a "faggot" and the boy burst in a river of tears. They are much younger than I were back then but are much less sensitive. More than 10 years passed since but I could not forget the tears in the nurse's office, the red ears from shame and denial, but mostly the connotation that has not lost its negative gravity for over a decade.