כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    אומנות היחסים

    157 תגובות   יום חמישי, 17/1/08, 06:40

     

     אנחנו מייצרים בתוך מערכות היחסים השונות שלנו, באופן לא מודע,  חוויות שמשחזרות את הסיפור שלנו על עצמנו. 

    אפשר לחיות במעגלים חוזרים של דחייה והדיפה או לבחור להגדיל את הזמנים הנפלאים, זה תלוי רק בנו. יש רגע הנכון לשאול "את/ה אוהב/ת אותי"?, ויש את הרגע הכי לא נכון לעשות זאת.  

     

    בתקופתי הסטודנטיאלית מכרתי סנדויצ'ים במשרדים.  האיכות היתה ערך עליון, והתוצרת היתה מושקעת וטעימה במיוחד. כשהיינו יוצאות ממשרד, אני ושותפתי דאז אסנת, היינו חולפות על פני אנשים מחויכים, לועסים בנחת את ה"יצירות" שלנו.

    אסנת היתה פונה מידי פעם לאחד מהם, ועם החיוך הכובש שלה, שואלת - "טעים לך?", והם היו מהנהנים בהנאה. לאחר אחת מאותן פעמים שאלתי אותה "את רואה שהם נהנים, למה  לשאול "? והיא ענתה "כשהם אומרים, הם גם יזכרו, החוויה הופכת מתחושה לאמירה מוגדרת". בת 22 היא היתה אז, וגאונית של יחסים.  

     

     בתוך כל מערכת יחסים, בין אם קצרה, ובין אם של שנים רבות, יש זמנים נפלאים של התעלות, וזמנים של נפילה, בלבול והתרחקות, זה לגמרי טבעי.  בידינו הכוח להעצים את התחושות שלנו ושל השותפים שלנו ברגעי החיים. לטוב ולרע.

     

     כולנו יודעים אינטואיטבית את האמת הזו, ומשתמשים בה, מבלי לדעת, בכדי לחזק את הסיפור הפנימי שלנו. בין אם האמיתות הפנימיות חיוביות לנו, או מזיקות לנו, אנחנו ממשיכים להדהד אותן, לגרום לאחרים להשמיע לנו אותן, דרך מה שנגרום להם לומר לנו לנו.

    אני רואה בכל פעם עד כמה אנשים משתמשים ביכולת הזו בכדי להגדיל את השלילי, ולחוות שוב ושוב נטישה, דחייה, ביקורת.  כשבתוך רגע נמוך, זמני משבר,  מגיעות השאלות: "את/ה אוהב/ת אותי?" "נעבור לגור ביחד"? "אני ממשיכ/ה לעבוד כאן"?  "אז תיקח/י החלטה"? - רוב הסיכויים שהתגובה תהיה דחייה, שיכולה להיות מיידית, או מושהית. זו בדיוק הדרך להגדיל ולקבע את החוויה השלילית.  וכשמראים למישהו את הדלת ברגע של התחבטות, הוא לרוב יבחר בה.  



     את זמני המשבר האלה, ראוי לטשטש, להשקיט.  במערבולת לא מייצרים יותר מידי תנועות.  מניחים, שוקעים לתוכה, מתחברים מחדש לאני, ואז, זורמים הלאה, עם הגלים, לעבר הזרמים המיטיבים. 


    לעומת זאת, אם בזמנים של התעלות, בהם מרגישים את הבערה וההתרגשות, מעצימים את הרגע, אומרים אותו, שואלים עליו, מנציחים אותו במודע, זה הרגע שיגדל.   

    ברגע של חיבור טוב ועוצמתי, כשרואים את לבבות האהבה מרחפים, ושואלים "את/ה אוהב/ת אותי"? התשובה "ברור" תאמר ותיזכר. והמון רגעים כאלה מצטברים לזיכרון, לידיעה של אהבה גדולה ונוכחת. 

    אנחנו מייצרים את המצבים האלה באופן בלתי מודע. מאפשרים לתשובות לשחזר בתוכנו שוב ושוב אמונות בסיסיות שצרובות בנו, מגילאי חיים מוקדמים.  

    כשבמישהו/י קיימת אמונה שהוא/היא נדחים דרך קבע, ועוד שפע של ווריאציות פנימיות על התחושות האלה,  הם ימשיכו ליצור מצבי חיים שמנציחים את התחושות. הם ישמעו את המילים, שהם עצמם מזמנים לתוך כל סוגי היחסים. 


    חבר שאל אותי איך אני מתמודדת עם חוויות של דחייה. "אני לא יודעת" עניתי לו "אין לי זיכרונות  של דחייה". הוא התעקש שזה לא יכול להיות "לכולם יש פחד דחייה וחוויות דחייה".   

    אז אין לי, והסיבה היא שדחייה לא צרובה במערכת האמונות שלי. כך, גם אם היו מקרים בעבר שיכולים להתפרש כדחיה, הם או נשכחו לגמרי, לא מופיעים בכלל בסרט החיים שלי, או שקיבלו בזמן אמת תרגום אחר לגמרי, שמסתדר עם הסיפור שלי, והפכו עבורי לסיפורי צמיחה.   

    בכמה מערכות יחסים בחיי שהפכו לסיפורי אהבה נפלאים,  היו רגעים שהרבה אנשים סביבי יכלו לתרגם כדחייה ולחוות הדיפה. שמעתי את המשפטים של - לא בנויי לקשר, או לא עכשיו, או לא איתך. חייכתי בתוכי, יודעת שזה שלהם, לא שלי, לי אין חוויה שלא רוצים אותי, ועוד רגע המילים ישתנו, מה שכמובן קרה. בשום שלב לא תרגמתי את האמירות האלה כדחייה. הן באמת לא היו כאלה.   

     

    אם מבינים שמדובר באמונות בסיסיות שמייצרות שוב ושוב הוכחות, שהאחר רק אומר לנו, את מה שאנחנו אומרים לעצמנו, ניתן לזהות את אמונות הבסיס שלנו, ולבנות חדשות במקומן.

    אז אנחנו מתחילים לכתוב את התסריט, בדרך שנכונה לנו, שמיטיבה אתנו. 

    כשאנחנו באהבה, בידיעה שאנחנו אוהבים, נמגנט אלינו אנשים אוהבים, שישמיעו לנו מילות אהבה. וכשהם יתרחקו, או יגידו מילים אחרות, נדע שזה רק משבר זמני. כי הרי האהבה קיימת שם. בתוכנו, ומחוץ לנו.

    זה נוכח ביחסים אינטימיים, ביחסי חברות, ביחסי עבודה, ביחסים עם כסף, בכל מערכת יחסים. הסיפור הפנימי שלנו, הוא זה שישמע מחוץ לנו, מהדהד לנו, מתחזק עם כל חוויה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (157)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/4/12 02:38:
      מדהים. תמיד כיף לקרוא את מה שאת כותבת. חכמה ורגישה שאת
        28/4/12 16:32:
      צריך לגדול מוקפים באהבה, כדי לחוש כ"כ נאהבים. אהבתי!
        7/7/11 01:38:
      דיברתי עם מישהי שהייתה חכמה לי והיא אמרה שאף אחד לא יכול להתמודד עם דחייה, החוכמה היא לא להפוך חוויה לדחייה, פוסט נהדר, חיבוק
        9/5/11 06:08:
      גב' מיכל..אני הייתי רוצה לקבל נאנו ממך...נאנו מיכל..לשים בכיס או בתיק..או איפשהו קרוב לגוף..כדי שברגעים החשובים תהיה על ידי ותזכירי לי דברים כל כך נכונים.
        26/6/10 09:15:

      כתיבה משובחת ומעוררת מחשבה

      פשוט נפלא 

        18/6/10 19:58:


      אם בזמן של התעלות, של ניצוץ משותף,

      מעצימים את הרגע, אומרים אותו,

      שואלים עליו, מנציחים אותו במודע,

      זה הרגע שיגדל.*

        7/7/09 05:37:

      מיכל יקרה,

      מסכימה איתך.

      אהבתי את דבריך.

       

      יום נפלא ומבורך,

      אילנה

        22/4/09 21:49:

      מיכלי מתוקה

      כתיבה עמוקה ורגישה, כדרכך.

      אני מצטט כאן משהו שלך, מתוכו, ועליו קצת משלי. גם דברים שדיברנו:

       

      לעומת זאת, אם בזמן של התעלות, של ניצוץ משותף, מעצימים את הרגע, אומרים אותו, שואלים עליו, מנציחים אותו במודע, זה הרגע שיגדל.  

        בזמן של התרגשות שיא, של חיבור, כשרואים את לבבות האהבה מרחפים, ושואלים את/ה אוהב/ת אותי? התשובה "ברור" תאמר ותיזכר. והמון רגעים כאלה מצטברים לזיכרון, לידיעה של אהבה גדולה ונוכחת. 

      -אז לחלק הראשון- אני אומר שכאשר אנחנו מודעים, מזהים, אינטיליגנטים רגשיים ותפסנו לנו רגע שאנחנו יודעים שאנחנו מאושרים- נתפוס אותו בידיים, בשיניים, בכפיים.

      כדברייך- מעצימים אותו, אומרים אותו, לועסים אותו כשהריר והפירורים מסביב, מנציחים אותו במודע. כך הוא גדל, מתארך, נשאר איתנו. הרבה יותר יעיל מאשר לזכור שאז, בשנת ככה וככה בטיול ל..- היינו מאושרים. אנחנו מאושרים כאן ועכשיו, אוחזים ומודעים ומאריכים את הרגע.

       

      ולחלק השני- יותר קצר. אני אוהב את התשובה "ברור". רק כדי שהברור יהיה יותר ברור- אני אומר: "בההההההרורררררררררררררררררררררררררררר".

      ואין מי שזה לא ברור לו אחרי ברור שכזה.   ראית? יותר קצר.

       

       תמשיכי להעשיר אותנו, בכייייף

         

                                ניר

       

        21/3/09 14:00:

      קראתי קראתי והתענגתי

      כמה נכון כמה יפה

      ממני דורון

        20/3/09 01:21:


      כמה שזה נכון ועמוק... מילים כדורבנות

      וואו חסכת לי 10 פגישות לפחות אצל פסיכולוג :) שאר כח!!! את מדהימה

      עדי

      מיכל יקרה

      איזה פוסט מעניין ויפה

      רוצה ללהוסיף כי בעיני

      אנחנו תמיד תמיד באים מהרגש הגבוה ( שהוא אהבה) גם כזה יוצא נמוך

      אנחנו רוצים להגיד "תאהב אותי,  אני רוצה עוד..."  ולהרגיש בטחון- ומה בעצם לא בסדר בזה??????

      זהו שהפכנו את זה ללא לגיטימי- נכון שאיך שזה יוצא,  המה ולא האיך הופך זאת לנמוך, תלותי וכו'''

      תמיד זה בא מהרגש הגבוה, שהוא אהבה,  פשוט כשטוב לנו ואנו בהכרה עצמית ובבטחון עצמי זה ישתקף בתגובה אלינו.....

      אוהבת

      רומי

        31/10/08 18:35:

      נכון

       

      יום הולדת שמח, חכמה אחת

      (וגם יפה , כמובן, וגם עוד מלא דברים)

       

      מחכה לך מתנה, מתי תבואי?

        28/10/08 20:40:


      יפה שזה "קפץ" עכשיו.

      נהניתי לקרוא שוב.

        28/10/08 19:48:

      אלף מחמאות קיבלתי. אני לא זוכרת שום דבר במדויק. זוכרת במדויק כל אמירה קשה, ופוגענית, ומאלה היו פחות. מסכימה איתך לגמרי, רק שבאופן מעשי זה קשה עד מאוד. לשבור תודעה ולהחליף אותה באחרת.
        28/10/08 16:45:

      תודה. אכן, מרענן את הזיכרון, מעורר וחשוב. לי לפחות.

      כוכב ירקרק למערכות יחסים מעצימות...

      :)

        30/7/08 07:00:

      צטט: אריאלה גל 2008-07-17 13:57:15


      היי מיכל,

       

      נכון אמרת. יפה כתבתחיוך

       

      תודה אריאלה

      נעמדתי על הראש כי הסתקרנתי לראות אותך טוב יותר

      יום מצויין שיהיה

       

        30/7/08 06:59:

      צטט: דר" אסתיה חוטר גזע 2008-07-10 23:07:43

      *

      כתבה מעולה שנותנת המון כלים לעבודה עצמית ותובנה אישית

      תבורכי!

      לילה טוב ושבת שלום

       

      זו מחמאה ענקית, ובטח ממך אסתיה

      אישה חכמה ומחכימה

      תודה ויום משובח שיהיה

        30/7/08 06:58:

      צטט: מצדה 2008-07-10 23:03:35


      כל פוסט שלך הוא פנינה,

      וזו - עלתה על כולנה (אלו שהספקתי לקרוא עד כה :) )

      תודה לך.

       

       

      יא מצדה

      כל כך שמחה לראות ולקרוא אותך כאן

      תודה לך

        30/7/08 06:56:

      צטט: אורי אשכנזי 2008-06-29 23:08:28

      תודה לך על חוכמתך והיכולת שלך לראות מבעד לדברים שמסתירים להרבה אחרים.

      עזרת לי מאוד במאמר הזה לפרק משהו שהסתובבתי איתו המון שנים. קסם! 

       

       

      קוסם אתה בעצמך))

      סקרנית כל כך לשמוע מה פרקת שם

      חיבוקים יקירי

        17/7/08 13:57:


      היי מיכל,

       

      נכון אמרת. יפה כתבתחיוך

      *

      כתבה מעולה שנותנת המון כלים לעבודה עצמית ותובנה אישית

      תבורכי!

      לילה טוב ושבת שלום

        10/7/08 23:03:


      כל פוסט שלך הוא פנינה,

      וזו - עלתה על כולנה (אלו שהספקתי לקרוא עד כה :) )

      תודה לך.

       

        29/6/08 23:08:

      תודה לך על חוכמתך והיכולת שלך לראות מבעד לדברים שמסתירים להרבה אחרים.

      עזרת לי מאוד במאמר הזה לפרק משהו שהסתובבתי איתו המון שנים. קסם! 

        28/6/08 06:10:

      צטט: בילib 2008-06-02 21:49:53

      פשוט הכי נכון...........וחכם..........מחבקת........*

       

      תודה בילבי

      איזה כייפית את

      שבת מופלאה שתהיה

        28/6/08 06:08:

       

      צטט: גולדמונד 2008-06-01 22:55:52

      את יודעת, מיכל, הטקסטים שלך אמורים לעצבן אותי משום שהם דידקטיים ואנחנו חיים בעידן של אנשים דידקטיים שיודעים הכל, אבל הם לא משום שהם פוגעים בול במרכז המטרה. הטקסטים שלך מושלמים ואת בונה את הטיעון מאלף עד תיו. אם היית בוחרת להיות עורכת-דין, אולמרט היה משלם לך היום את המשכורת.

       

      גולדמונד

      אתה יודע להעלות חיוך, אין ספק,

      הטכסטים שלי דידקטים? הכי ריגשיים שבעולם, אני נמצאת שם מאחורי כל אות, גם אם לפעמים מתחבאת מאחורי גוף שלישי,

      אתה לא מזהה?

      ואני ממש ממש ממש שמחה שלא בחרתי להיות עורכת דין. כך כך רבים מהם באים אחר כך לסדנה שלי כדי לבדוק איך מכניסים יצירתיות לחיים שהכל נכון בהם, ושום דבר לא נכון (הכללה גסה כמובן, אבל על רבים שפגשתי היא נכונה עד מאד)

      תודה יקר שלי,

        28/6/08 06:04:

       

      צטט: אורן אלדור 2008-06-01 22:21:38

      פוסט נפלא בעיניי!

      מאז פרסומו אני מוצא את עצמי חוזר אליו שוב ושוב - מתי שאני צריך תזכורת לדברים החשובים שכתבת בו.

      תודה על כל הכוח שאת נותנת

      נשיקות ניו יורקיות 

       

      אוהבת אותך, יקר שלי,

      מתגעגעת

      בוא כבר לביקור מולדת

        2/6/08 21:49:

      פשוט הכי נכון...........וחכם..........מחבקת........*

        1/6/08 22:55:

      את יודעת, מיכל, הטקסטים שלך אמורים לעצבן אותי משום שהם דידקטיים ואנחנו חיים בעידן של אנשים דידקטיים שיודעים הכל, אבל הם לא משום שהם פוגעים בול במרכז המטרה. הטקסטים שלך מושלמים ואת בונה את הטיעון מאלף עד תיו. אם היית בוחרת להיות עורכת-דין, אולמרט היה משלם לך היום את המשכורת.

       

        1/6/08 22:21:

      פוסט נפלא בעיניי!

      מאז פרסומו אני מוצא את עצמי חוזר אליו שוב ושוב - מתי שאני צריך תזכורת לדברים החשובים שכתבת בו.

      תודה על כל הכוח שאת נותנת

      נשיקות ניו יורקיות 

        22/4/08 06:25:

       

      צטט: staph 2008-04-21 10:36:04

      לפעמים צריך שמישו יגיד שהמלך הוא עירום כדי שתוכל לראות את זה.

       

      תודה:) 

       

      אז כן, לפעמים הוא עירום

      הנה גיליתי, רק לך

      תודה יפתי

      חג נהדר שיהיה

        21/4/08 10:36:

      לפעמים צריך שמישו יגיד שהמלך הוא עירום כדי שתוכל לראות את זה.

       

      תודה:) 

        20/3/08 06:18:

       

      צטט: באבאבום 2008-02-20 12:37:15

      הנה קצת זמן שבין לבין... אז שוב: מיכל... את כותבת מקסים לטעמי, עמוקה ומעמיקה ויפה כל כך, ואני סקרן כבר לעבור על יתר רשימות הבלוג הערב כשאשוב מה"נגרייה" הפרטית שלי קורץ

      מה שביקשתי להעלות בינינו אמש ואולי זה יצא קצת לא ברור, הוא שאני חושב שיש מלכוד בסיסי בשפה ובמילים. מלכוד שרבים וטובים נופלים בו ואשר מוליד ויכוחים אינסופיים שאינם משחררים לעולם. המילים תמיד ליד, תמיד מחפשות, תמיד מגששות... אומרים ומחנכים מינקות "האדם החושב" אך לא כל כך מרשים בדרך כלל "האדם המרגיש" או "האדם הנוכח". מה קל לנו לומר "לדעתי כך וכך". אך בבואנו לתאר את עולם החוויה שלנו פתאום אין לנו מילים... זה תמיד ליד, זה תמיד בערך. איך אפשר להסביר צחוק של ילד? איך אפשר להסביר ורד? רק אמרת ורד, וכבר אינך רואה אותה, אינך מריח אותה, אינך נוגע בה. רק אמרת ורד, ובכך התכחשת לאינסוף אחיותיה על תתי-תתי הניואנסים הייחודיים לה והמרגשים שהופכים כל אחת מהן לחד פעמית.

      מילים לא יכולות להביע את הפנים ואת העורף בעת ובעונה אחת. זו מגבלתן.

      וכשאנו חושבים במילים - זו הופכת מגבלתנו.

      ואנו שמים לב לכך די בקלות ברגעים הקסומים שאין לנו מילים ולא בא לנו לפתוח את הפה אלא אך להתפעם, לחלוק יחד חיוך, התרגשות כזו או אחרת...

      על כל פנים, המילים שלך יפייפיות בעיניי וטעונות חשמל - וזה עובר!

      תודה נשיקה

      גילבר

      נ"ב, אגב, אני לא ב"קפה", נרשמתי כדי להיות מסוגל להתנועע כאן בחופשיות, אלא בבלוגר של גוגל וכידוע לך הרמתי אתרצ'יק חביב לאחרונה www.gilbarhealth.com, כך שאם רוצה להמשיך להתקשקש אתי, שלחי לי אות לאחד מהם - בא לך גם קפה ממשי?... אני מצדי אמשיך לבקר כאן ברשותך. ושיהיה יום מקסים, כזה שלא ניתן לתאר במילים. אהבה ושלום כלל עולמי, וקצת סומסום.  

       

      גילברבר

      התגובה הזו הופיעה בטעות גם בפוסט אחר, אז עניתי עליה שם באריכות רבה

      כאן רק אגיד שוב המון תודה, והמון אהבה, איש יקר

        20/3/08 06:16:

       

      צטט: anat/i 2008-02-07 09:25:47

       

      מה שזה נכון, הכל תלוי בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו...

      כתבת מקסים, אני מאמצת את העצות שלך

       

      היי ענתי

      תודה, איזה כייףנשיקה

        20/2/08 12:37:

      הנה קצת זמן שבין לבין... אז שוב: מיכל... את כותבת מקסים לטעמי, עמוקה ומעמיקה ויפה כל כך, ואני סקרן כבר לעבור על יתר רשימות הבלוג הערב כשאשוב מה"נגרייה" הפרטית שלי קורץ

      מה שביקשתי להעלות בינינו אמש ואולי זה יצא קצת לא ברור, הוא שאני חושב שיש מלכוד בסיסי בשפה ובמילים. מלכוד שרבים וטובים נופלים בו ואשר מוליד ויכוחים אינסופיים שאינם משחררים לעולם. המילים תמיד ליד, תמיד מחפשות, תמיד מגששות... אומרים ומחנכים מינקות "האדם החושב" אך לא כל כך מרשים בדרך כלל "האדם המרגיש" או "האדם הנוכח". מה קל לנו לומר "לדעתי כך וכך". אך בבואנו לתאר את עולם החוויה שלנו פתאום אין לנו מילים... זה תמיד ליד, זה תמיד בערך. איך אפשר להסביר צחוק של ילד? איך אפשר להסביר ורד? רק אמרת ורד, וכבר אינך רואה אותה, אינך מריח אותה, אינך נוגע בה. רק אמרת ורד, ובכך התכחשת לאינסוף אחיותיה על תתי-תתי הניואנסים הייחודיים לה והמרגשים שהופכים כל אחת מהן לחד פעמית.

      מילים לא יכולות להביע את הפנים ואת העורף בעת ובעונה אחת. זו מגבלתן.

      וכשאנו חושבים במילים - זו הופכת מגבלתנו.

      ואנו שמים לב לכך די בקלות ברגעים הקסומים שאין לנו מילים ולא בא לנו לפתוח את הפה אלא אך להתפעם, לחלוק יחד חיוך, התרגשות כזו או אחרת...

      על כל פנים, המילים שלך יפייפיות בעיניי וטעונות חשמל - וזה עובר!

      תודה נשיקה

      גילבר

      נ"ב, אגב, אני לא ב"קפה", נרשמתי כדי להיות מסוגל להתנועע כאן בחופשיות, אלא בבלוגר של גוגל וכידוע לך הרמתי אתרצ'יק חביב לאחרונה www.gilbarhealth.com, כך שאם רוצה להמשיך להתקשקש אתי, שלחי לי אות לאחד מהם - בא לך גם קפה ממשי?... אני מצדי אמשיך לבקר כאן ברשותך. ושיהיה יום מקסים, כזה שלא ניתן לתאר במילים. אהבה ושלום כלל עולמי, וקצת סומסום.  

        7/2/08 09:25:

       

      מה שזה נכון, הכל תלוי בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו...

      כתבת מקסים, אני מאמצת את העצות שלך

        5/2/08 12:08:

      תודה מורנית על הכיכוב

      יום נהדר

        5/2/08 12:07:

       

      צטט: likange 2008-02-02 08:33:12

      באמת פוסט מקסים, כיכבתי..

      אויי..פחד מדחייה..מנטישה...כאחת שאין לה הורים והיא בת יחידה..

      אני היסטרית בלאבד את הבעל..את הילדים..את החברים..

      אני הסטרית בלאכזב..אני מנהלת נונ-סטופ דיאלוגים עם עצמי...

      ואם אני לא מקבלת טלפון שאני מחכה לו -אינספור סרטים רצים לי בראש..

      בקיצור...הייתי יכולה להוות השראה נהדרת לתסריטאי של "בטיפול"

       

      אנג'ליקה נפלאה

      כולנו מאכזבים פה ושם,

      אני בטוח עושה את זהקורץ

      תודה יקירתי, על הכוכב ועל התגובה הכל כך אותנטית

        2/2/08 08:33:

      באמת פוסט מקסים, כיכבתי..

      אויי..פחד מדחייה..מנטישה...כאחת שאין לה הורים והיא בת יחידה..

      אני היסטרית בלאבד את הבעל..את הילדים..את החברים..

      אני הסטרית בלאכזב..אני מנהלת נונ-סטופ דיאלוגים עם עצמי...

      ואם אני לא מקבלת טלפון שאני מחכה לו -אינספור סרטים רצים לי בראש..

      בקיצור...הייתי יכולה להוות השראה נהדרת לתסריטאי של "בטיפול"

       

        2/2/08 08:00:

      ותודה להמון המון יקרים, שהגיבו בכוכבים מנצנצים,

      כל כך מרגש,

      האיר גם את לילות הסערה שהיו כאן בשבוע האחרון,

      תודה לאופיר 123, לטלי שיאצו, לאורית גפני, למירב פריד, לאוליב אוייל, למירי זלמן, למעיין ז, ליפעת ג', לדננדה, ליואב עינהר, לאסנת, לאין סוף, לאירית ממגדל השן, לדס, לאוליביה לאילנית

        2/2/08 07:53:

       

      צטט: יש בי 2008-02-01 23:52:54

      תודה לך מיכל, בדיוק  בדיוק אבל ממש בדיק  נכון לי כל כך.

       

       

      תודה יקירתי

      כך כך כייף שהמילים מגיעות ברגע המדוייק,

      אוהבת שזה קורה

      תודה על הכוכב,

      ומחכה בשקיקה לעוד פוסט

      מזמן לא כתבתעצוב

        2/2/08 07:51:

       

      צטט: הילה קורן nlp 2008-02-01 23:11:37

       

      צטט: מיכל גזית 2008-01-23 08:04:02

       

      צטט: הילה קורן nlp 2008-01-17 14:03:44

      תודה מיכלי, מאמינה ושואפת פנימה כל מילה, כל אמירה שלך בפוסט החשוב הזה.

      מסיכמה עם הכל רק הארה- אמונות הם דבר כל כך עמוק והאמונה והאחיזה בהם הם הרגל כל כך  מוכר, שקל לנו ליפול אליו.

      בדיוק עובדת על פוסט בנושא אמונות ואיך אפשר לשנות אותן או לחילופין ליצור אמונות תומכות חדשות.

      מבטיחה להביא לפה את הקישור : )

      נשיקות והמון אהבהנשיקה 

       

      יקירתי

      חשבתי לכתוב פוסט נפרד בעניין האמונות, מפקידה אותו בידייך האמונות.

      ומי כמוך יודע עד כמה אפשרי לשנות אמונות, אחרי שמזהים אותן, מבינים אותן, באמת מבפנים,

      מחכה לקישור כמובן

      תודה על כיכובך

      אהבה וגעגועים ממני, ומתומס גםקורץ

      מיכלי- לקח לי קצת זמן והנה הוא- הפוסט שלי על אמונות.

      תודה על הבמה, ועל התמיכה : )

      מאמינה שיהיו עוד כאלה בהמשך, השתמשתי בפוסט גם בדברים שלמדתי ממך ואצלך, אז תודה : )

      נשיקות לתומס נשיקה

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=307451

       

      והוא מצויין כמובןנשיקה

      כבר מגיבה בו

        2/2/08 07:49:

       

      צטט: sekeles 2008-01-27 18:38:05

      מקסים - שזרת הרבה מחשבה חיובית בטוב טעם החיים.

      תודה. 

       

      תודה ברק

      תוריד את הקסדה לרגע,

      לא רואים את הפנים,

      אהבתי את המיליםנשיקה

        2/2/08 07:48:

       

      צטט: קוסמטיקה מתקדמת 2008-01-26 18:52:50

      מיכל מקסים ,נכון ,נוגע.כיכבתי לך .זוהר

       

      והכוכב שלך באמת מאד זוהרלשון

      תודה יקירתי

      שמחה להכיר

        2/2/08 07:41:

       

      צטט: ורד מוסנזון 2008-01-26 11:41:12

      אני לא אכפת לי מתי נכון ומתי לא נכון להגיד לך: מתה עליך.

      הרקע החדש שבחרת לבלוג,  משמח ומרהיב, כמוך.

       

      מתי

       

        2/2/08 07:40:

       

      צטט: r i n a 2008-01-25 18:47:01

      יקירה,

      איזה כיפ לבוא אליך בכל פעם מחדש...

      מדהים עד כמה המוח האנושי מייצר לעצמו סרטים

      וחי על פיהם

      ומדהים עוד יותר

      עד כמה הם מנהלים לאלה שבוחרים בכך את החיים!


      ו... כן, אבחנה נהדרת היא - מה ששלי, ומה שלא.

      נשיקות וסופ"ש נפלא

       

      ואיזה כייף לי כשאת באה

      נפלאות המילים שלך, והכוכבים שלך גם,

      ובינתיים כבר הגענו לסוף השבוע הבאהפתעה

        2/2/08 07:37:

       

      צטט: אנאי 2008-01-24 22:42:45

      מותק שלי

      את באה איתי למדבר ליומיים?

      מדבר יהודה...

      אני יורדת ביום ראשון

      באה?

       

      הללויה

      יש תמונה סוף סוףהפתעה

      למדתי כל השבוע, באטרף, בנוסף לכל הדברים היותר "שגרתיים"

      לכן גם לא הגבתי כאן,

      בטוחה שהיה נפלא,

      מדבר יהודה, בסערות האלה, איתך, נשמע כמו חווית חייים

        2/2/08 07:31:

       

      צטט: hamania 2008-01-24 22:00:23

       

       

      אחד הפוסטים המוצלחים שקראתי ..

      ממש ..זגור ..ושמור ..

      להדביק על המקרר .

      וכוכב .

       

       

      מיכלי

      דברים גזורים אצלי מסתובבים, מתעופפים, ולבסוף נעלמים,

      מקווה שאת יותר מסודרת ממני,

      תודה על הכוכב ויום מרגש שיהיה

        2/2/08 07:29:

       

      צטט: הכי הכי 2008-01-24 20:09:20

      פוסט מדהים

      מעמיק מאד וכייף לי לגלות שבעצם לא זכורה חווית דחיה אחת אפילו,  לא דחו אותי, פשוט לא התאים... וזה אחלה. 

      תודה.

       נעמת לי מאד

      נשיקההכי הכי

       

      הכי הכי כייף לקבל כאלה תגובות

      תודה יקירתינשיקה

        2/2/08 07:27:

       

      צטט: בריאות לנצח 2008-01-24 06:17:57

      פשוט נפלא
      לקרוא כל שורה ולהזדהות עם כל מילה...
      איך לדעת לקבל דחיה, להכנס לנעליו של ה"דוחה" ולהבין שבעצם זה היה ארוע שלא היה צריך לקרות בכלל...
      חייב ליישם באופן אישי וללמוד לקחת כל דחייה, כשיעור קטן ותו לא, ולהעביר הלאה ולמחוק מספר הזכרונות..
      איזה יופי של כתיבה
      תודה
      זאב

       

      תודה זאב

      יש כאן משהו קצת טריקי, להכנס לנעליו של ה"דוחה" יכול לקחת אותנו ללופ של לנסות לנחש, להניח הנחות, לשער השערות, מה שיכול לקחת למקומות בעייתיים עוד יותר,

      פשוט להבין שזה שלו, לא שלי, זה הכל בעצם

      כל כך פשוט, כל כך מסובך

      כיייף שבאתמחייך

        2/2/08 07:20:

       

      צטט: חנצ'וש 2008-01-24 00:50:27

       

      עכשיו בזכותך, אחרי הפוסט הזה,

       הוספתי עוד כלי לארגז הכלים שלי.

      אז זה אומר שלא אעשה שוב את אותן טעויות בבחירה שלי?

      הלוואי!!!!

      איזה כייף שפגשתי אותך בשבת

      נשיקה

      חני

       

      ואולי בזכות שבת החלפת את התמונה, ואפשר קצת קצת לראות כמה את יפה במציאותמחייך

      כמו שכתבתי בתגובה הקודמת, זו של אבי, אני מעדיפה לקרוא לזה אימון, כמו אימון ספורטיבי, יותר מאשר כלי,

      כי כלי יכול לשכב בארגז לשעת משבר, ואימון זה משהו יום יומי (או לפחות שלוש פעמים בשבוע)))

      תודה יקירתי, גם על הכוכב ממך

        2/2/08 07:10:

       

      צטט: aviev2 2008-01-23 12:54:52

       

      כרגיל את כותבת ממש מעניין

       

      ועם חומר למחשבה..

       

      דברים מסוג אלה לא פשוט ללמוד אותם או שיש לך אותם או שאין לך

       

      כי בדרך כלל אנחנו עובדים כאוטומט.....

       

      וגם אם אנחנו יודעים תובנות וכו לא תמיד אנחנו נזכרים בהם ברגעים המתאימים..

       

      היי אבי

      אז זה אומר שכבר היית כאן בעברהפתעה

      לא השארת אחריך סימניםקורץ

      כמו הרבה דברים, קל יותר כשזה מולד, אבל הכל, אפשר לפתח או להזניח, בדיוק כמו עם שרירי הגוף, כך זה גם עם השרירים הרגשיים, הכל עניין של אמון, וכן, כמו שכתבת, לצאת מהאוטומט,

      ובדיוק בשביל זה אני כאן עכשיו, להזכיר ברגע המתאים, משוכנעת שאנשים יפגשו את הפוסט הזה בזמנים שונים, בדיוק אלה שמתאימים להם

      תודהמחייך

      שבת מצויינת שתהיה

        2/2/08 06:55:

       

      צטט: jack 2 2008-01-23 05:54:19

      מיכל יקרה שלי

      כרגיל פוסט מודרני

      מלא תוכן ועיניין

      אהבתי

       

      תודה ג'קי

      כרגיל, אוהבת את המילים והכוכבים שלך

      אהבתי גםנשיקה

        2/2/08 06:53:

       

      צטט: סיגלית דויד 2008-01-23 00:34:06

      נ.ב.  התמונה מדהימה!!!!

      מה זה? 

       

      נכון מדהימה?מגניב

      את הראשונה שמתייחסת ליצירה הזונבוך

      זה ירח מדהים שצילמתי בסיני,

      משהו קרה שם עם הפוקוס (הלוואי שהייתי יודעת מה כדי להיות יכולה לשחזר את זה) והוא פשוט התפצל, לא פוטו שופ ולא כלום, ככה בדיוק קלטה המצלמה שלי את השמים, ואולי היא ראתה משהו שעין אנושית לא יכולה לראות,

      וירח מייצג דברים תת הכרתיים, וגם הפוסט הזה, והוא מוכפל כאן, וגם הפוסט מקשר לדברים שקורים מתוך הביחד.

      אז הצילום הזה נראה לי כאילו בוים במיוחד בשביל הפוסט הזהמחייך

        2/2/08 06:48:

       

      צטט: סיגלית דויד 2008-01-23 00:32:00

      אין ספק שהתבוננות במציאות מסויימת שיצרנו מובילה אותנו למודעות...

      אין ספק שמודעות היא מילת המפתח להבנת האמונות שמושרשות בנו ומייצרות

      עבורנו מציאות מסויימת...

       

      איזה מזל שהאמונות שלנו לא מקובעות לעד אלא ניתנות לשינוי ולצמיחה....

       

      מזכיר לי משפט שפעם שמעתי:

      הדבר היחיד שקבוע בחיים הוא השינוי עצמו!

      אבל יש דבר אחד שעדיין נשאר אצלי קבוע וזה לתת לך * 

      אני מתענגת מכתיבתך כל פעם מחדש ומהיכולת שלך להעלות אל הכתב את

      ההתבונות שלך בחיים בעומק רב

       

      חיבוקים של אהבה :-) 

       

      כן,

      המון מזל יש לנו,

      בגללל כל מה שכתבת, וגם בגלל עוד כמה דבריםקורץ

      תודה על החיבוקים והכוכבים,

      כייף גדולמחייך

        2/2/08 06:39:

       

      צטט: עט להשכיר-ניצה צמרת 2008-01-22 01:21:02

      כבר כתבו הכל, נותר לי רק לומר שאת אומרת דברי טעם ותבונה. יחי התובנה... ונותר לי לתת לך את הכוכב ה-35, שיהיה לאור גדול, הנה גם כוכב אחד יכול להתעצם ולגדול.

      נשיקות

       

      והמילים שלך, והכוכבים שלך, הם רק שלך

      לא דומים לשל אף אחד אחר

      נשיקות גםנשיקה

        2/2/08 06:39:

       

      צטט: בימאית 2008-01-21 23:47:55

      מקסיםנשיקה

       

      תודה איילת

      איזה כייףלשון וגם על הכוכב כמובן

        2/2/08 06:38:

       

      צטט: yona12 2008-01-21 23:36:33

      את אדם מיוחד. 

      מישהו סיפר לי שאת מקסימה ומיוחדת גם במציאות.

      כמה כיף לראות ולקרוא אנשים יפים מבפנים.

      אני מקווה שנשים וגברים רבים ילמדו ממך.

       

      ברוכה הבאה יונה

      סיקרנת אותי כמובן

      פונה אליך בפרטי

      המון תודה שבת נפלאה שתהיה

        2/2/08 06:30:

       

      צטט: איתן זקצר 2008-01-21 22:46:18

      מיכלי, כמעט  התנצלת  על - כך שאין בהסטוריה  האישית  שלך  חוויה  של  דחויה.

      אולי  ממקום  אלמוני  שכזה  אומנות  השיתוף  והקבלה  נעשים  אצלך  לאמנות- שימושית.

      לחיים,  יקירתי  ותמיד  זכרי - נא  שהטבע  האנושי  הוא  אמנות  בפני  עצמה.

       

       

      זקצר

      אי אפשר להשאיר לידך אבן בלתי הפוכה אה?

      לא מוותר, לא מפספס כלום,

      אכן נתפסתי על פחד הצלחה, על לא נעים לי להודות ששם הכל ממש מעולה, יש לי פוסט על פחד הצלחה, הראשון כאן, האמת פוסט מצויין, הולכת לקרוא אותונשיקה

      נשיקות ותודה על הכוכב

        2/2/08 06:27:

       

      צטט: רמי כהן 2008-01-21 02:59:34

      ענקית מופלאה מקסימה מרגשת

      סוחפת   מטעינה אופטימית אוטנתית

      חייב להגיב חייב לישון עוד מעט אחזור

      חיבוקקקקקקקקקקקקקקקקק

       

      וואוו

      בדיוק אלה המילים, שמאפשרות  לגדול, להגדיל, לצמוח, להצמיח

      הלב שלי לא ידע שהוא יודע להתרחב כל כך הרבה, מגלה את עצמו כל פעם מחדש

      חיבוק בהחלט

        2/2/08 06:24:

       

      צטט: קרין אלדאה 2008-01-21 01:05:46

      וואו, בהחלט אחד הפוסטים המעניינים שקראתי לאחרונה.

       

      תודה קרין

      מחמאה ענקית ממךנשיקה

        2/2/08 06:22:

       

      צטט: מוזה10 2008-01-20 18:06:44

       

      יקירתי פשוט יפה מקסים ומשובב נפש.

      והרבה תודה לך. שמחתי לקרוא חדשה כאן ואשתדל להמשיך לעקוב אחרי הגיגי ורחשי נפשך. המשך ערב נעים חם ו....מוצלח.

       

      גם מוזה

      וגם עשר,

      איזה שם עתיר יצירתיותמחייך

      אשמח מאד שתביאי הנה עוד מהמוזה, אוהבת אותה על בסיס יומי

      תודה יקירה

        2/2/08 06:19:

       

      צטט: תעלומה ושמה אישה 2008-01-20 10:43:22

      תודה לך אישה מיוחדת במינה...

       

      תודה לך תעלומה מסקרנת, גם על הכוכב, ברוך שובךלשון

        2/2/08 06:17:

       

      צטט: אישון 2008-01-20 08:39:54

      "אם בזמן התעלות, של ניצוץ משותף, מעצימים את הרגע" .מעולה וכל כך נכון.
      Cultiver la Bonheur.  לטיפוח והעצמת האושר ורגעי החסד..במקום לחפור ולקבור 300 שקל :-)
      "Cultiver la bonheur "

      ולפעמים צריך לחפור ולקבור כמה מאות, ואפילו אלפי שקלים, כדי להיות יכולים לראות את המשפטים האלה,

      כשזה מגיע לעשרות אלפים, ואפילו מאות אלפים, אז כן, יש סיכוי שהולכים במעגלים סביב הנקודה

      שבת חמה שתהיה אישוןמחייך

        1/2/08 23:52:

      תודה לך מיכל, בדיוק  בדיוק אבל ממש בדיק  נכון לי כל כך.

       

        1/2/08 23:11:

       

      צטט: מיכל גזית 2008-01-23 08:04:02

       

      צטט: הילה קורן nlp 2008-01-17 14:03:44

      תודה מיכלי, מאמינה ושואפת פנימה כל מילה, כל אמירה שלך בפוסט החשוב הזה.

      מסיכמה עם הכל רק הארה- אמונות הם דבר כל כך עמוק והאמונה והאחיזה בהם הם הרגל כל כך  מוכר, שקל לנו ליפול אליו.

      בדיוק עובדת על פוסט בנושא אמונות ואיך אפשר לשנות אותן או לחילופין ליצור אמונות תומכות חדשות.

      מבטיחה להביא לפה את הקישור : )

      נשיקות והמון אהבהנשיקה 

       

      יקירתי

      חשבתי לכתוב פוסט נפרד בעניין האמונות, מפקידה אותו בידייך האמונות.

      ומי כמוך יודע עד כמה אפשרי לשנות אמונות, אחרי שמזהים אותן, מבינים אותן, באמת מבפנים,

      מחכה לקישור כמובן

      תודה על כיכובך

      אהבה וגעגועים ממני, ומתומס גםקורץ

      מיכלי- לקח לי קצת זמן והנה הוא- הפוסט שלי על אמונות.

      תודה על הבמה, ועל התמיכה : )

      מאמינה שיהיו עוד כאלה בהמשך, השתמשתי בפוסט גם בדברים שלמדתי ממך ואצלך, אז תודה : )

      נשיקות לתומס נשיקה

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=307451

        27/1/08 18:38:

      מקסים - שזרת הרבה מחשבה חיובית בטוב טעם החיים.

      תודה. 

      מיכל מקסים ,נכון ,נוגע.כיכבתי לך .זוהר
        26/1/08 11:41:

      אני לא אכפת לי מתי נכון ומתי לא נכון להגיד לך: מתה עליך.

      הרקע החדש שבחרת לבלוג,  משמח ומרהיב, כמוך.

       

      מתי<?

        25/1/08 18:47:

      יקירה,

      איזה כיפ לבוא אליך בכל פעם מחדש...

      מדהים עד כמה המוח האנושי מייצר לעצמו סרטים

      וחי על פיהם

      ומדהים עוד יותר

      עד כמה הם מנהלים לאלה שבוחרים בכך את החיים!


      ו... כן, אבחנה נהדרת היא - מה ששלי, ומה שלא.

      נשיקות וסופ"ש נפלא

        24/1/08 22:42:

      מותק שלי

      את באה איתי למדבר ליומיים?

      מדבר יהודה...

      אני יורדת ביום ראשון

      באה?

        24/1/08 22:00:

       

       

      אחד הפוסטים המוצלחים שקראתי ..

      ממש ..זגור ..ושמור ..

      להדביק על המקרר .

      וכוכב .

       

        24/1/08 20:09:

      פוסט מדהים

      מעמיק מאד וכייף לי לגלות שבעצם לא זכורה חווית דחיה אחת אפילו,  לא דחו אותי, פשוט לא התאים... וזה אחלה. 

      תודה.

       נעמת לי מאד

      נשיקההכי הכי

        24/1/08 08:33:

       

      צטט: ערן איווניר 2008-01-20 03:01:11

      פשוט ויפה.לשאת על הגב חברת הפקה של "סרטים" זה בהחלט לא קל

       אבל זה תמיד יותר מעניין מפשטות וזה גם ממכר .

      בסיבוך  לרוב יש תחושה יותר חזקה של חיבור, חיבור לא אמיתי

      ובטוח לא מהנה ועם אפשרויות מוגבלות ומגבילות.

      רק מהפוסט הזה אפשר לעשות סדנה של כמה חודשים.

       

      היי איווניר

      תודה על כיכובך,

      כל פוסט שלי הוא מקטע מהסדנה בעצם, ויש כבר 31, ועוד יגיעו, זה הופך את זה לסדנה של כמה שנים, ואני, אתה יודע, רוצה סיפוקים מהירים

      חיבוקים ואהבה ממני

        24/1/08 08:30:

       

      צטט: שרון מאמינה 2008-01-20 00:20:06

      נכנסתי שוב כדי להגיד לך שאני כבר כמהה לראותך.

      אוהבת.

       

      לשון

        24/1/08 08:29:

       

      צטט: אלונה בר יוסף 2008-01-19 20:44:14

      "אפשר לשנות את מבני היחסים בתוכנו ומחוץ לנו."

       

      (חכמהיפהמקסימהחולקתשכמוך)

      תודה נפלאה שלי

      גם הכוכב שלך זורח כאן באור מופלא

        24/1/08 08:24:

       

      צטט: sozanz 2008-01-19 18:08:50

      תובנות חכמות

      תודה

       

      תודה לך רחלמחייך

      ברוכה הבאה

       

        24/1/08 08:22:

       

      צטט: olivia111 2008-01-19 16:02:16

      Hi dear Michal,

      I came to visit and read.

      But it is soooooooooo long that it will take me the day to read!!!

      I am printing it and will read it in bed!!

      Love you

      Olivia

       

      אוליביה אהובה

      זה אחד הקצרים שכתבתי, אני ממש מתאמנת על לקצרנבוך

      והוא עוסק ממש בדברים שאת חיה, ומלמדת בעצמךתמים

      אבל אם הרווחנו את זה שתכנסי עם זה למיטה, שווה הכלמגניב

      תודה יקירתי

      נפגש ביום שלישי

        24/1/08 08:17:

       

      צטט: רני מ איה 2008-01-19 15:24:59

       

      עכשיו,אחרי קפה של יקיצה,קריאה חוזרת והבנה עמוקה יותר... 

       

      מגניב

        24/1/08 08:16:

       

      צטט: רנרט 2008-01-19 13:37:08

      פוסט נהדר.שבת שלום!

       

      המון תודה רנרט

      כבר עוד מעט עוד שבת שלום, עד שהגעתילשון

        24/1/08 08:14:

       

      צטט: maryb* 2008-01-19 09:16:30

      את יודעת שגם את "גאון של יחסים"....

      אני בטח אקרא את הפוסט הזה עוד כמה פעמים כדי להטמיע...

      נשיקותנשיקהנשיקה

       

      תודה מרילי גם על הכיכוב המקסיםנשיקה

      ועכשיו את באמסטרדם, אז אל תקראי כלום, רק תחגגי ותיישמי

      חיבוקים מלא

       

       

        24/1/08 08:11:

       

      צטט: רני מ איה 2008-01-19 05:35:48

       

      המילים הכתובות שלך מרצדות מול עיניי

      תלושים,מרחפים תאי מוחי בחלל ראשי

      עכשיו כוכב לפני עלות השחר

      אח"כ התעמק ואפנים.

      אוהב אותך הרבה

      ים נשיקות

       

      ברור,

      בשבת בכזו שעה לפנות בוקר, רק כוכבים, לא העמקה

      תודה יקירי שלי

      אוהבת אותך ים ויבשה

        24/1/08 08:09:

       

      צטט: שרון מאמינה 2008-01-19 02:55:21

      אחח הנפש הזאת.

      הספוג הגדול ביותר בעולם.

      אם לא ננקה אותו מכל העובש המצטבר, אבוי לנו.

      וכמה שאני מכירה את העובש הזה.

      הוא כרגע שוטף אותי.

      ממש ברגעים אלה.

      של עוד שכן מניאק.

      במושב.

      ששם  מוזיקה ואני שומעת את הבסים שלו.

      בטח מזריע את זרעו אל העולם.

      אבל למה פה?

       

      למה שוב אני שואלת?

      התשובות באות מבפנים.

       

      אוהבת אותך, אומנית נפש יקרה שלי.

      אוהבת מאוד.

       

      ( נראה לי שבעת כתיבת שורות אלו- הסטלן הפסיק  את המוזיקה, או החליש.

      אומנות או לא?)

       

      את רואה כמה פשוט,

      רק להביע את הרצונות, והדברים קורים מעצמםקורץ

      אוהבת אותך, משתוקקת למפגש, עוד רגע זה יקרה, רק נעבור את המבחנים של חופשת הסמסטרלשון

      תודה על הכוכב מהכפר, הם ירוקים שם יותר

       

       

       

       

        24/1/08 08:06:

       

      צטט: קסם... 2008-01-19 02:36:23

      מיכל

      כתבת פוסט גדוש

      בראייה ותפיסה חכמה

       

      כל הכבוד על זו הדרך והגישה

      צריך לשאוף את המילים עמוק

      ולהפנים

       

      תודה וסופשבוע נפלא

      קורץ

       

      מקסימה שכמוך

      תודה לך,נשיקה

      ואכן, לשאוף את המילים הנפלאות לתוכנו, לנשוף את האמונות שמפריעות החוצה מאיתנו, ככה, כל הזמן, ואז הטוב ימלא, המפריע יתערבב בחלל

      נשיקות

        24/1/08 08:04:

       

      צטט: אנאי 2008-01-18 17:55:41

      אהובה עלי ..

       

      הכתיבה שלך גורמת לי להעמיק.... כל פעם מחדש.

      יחסים...מערכת יחסים זה בשבילי קודם כל עם עצמי... השאלה בעצם אם אפשר לאהוב אותי למרות מי שאני? או בגלל מי שאני? אם אפשר לאהוב אותי כשאני ריקה, מלאה, רזה, שמנה, טובה , מפלצתית או כל סוגייה דומה? אם יש בעולם הזה איזשהו אדם שאוכל לקבל את אהבתו ללא מבחני קבלה למועדון שלא  ארצה להשתייך אליו אם יקבל אותי? אם יש בעולם אנאי  שתפסיק לרצות את מה שאי אפשר  או אולי בכלל אני אלמד להכיל את הגעגוע הזה ואז אולי הוא לא יניע אותי אל מעבר לגבולות  הקיצוניים ממילא?  לא עוד. להרגיש, רוצה להרגיש.  לפתוח את הלב ואת הבטן לבוא משם גם בקושי הכי גדול לא לאטום את הלב. להקשיב לב.   למצוא אמצע, הלב נמצא באמצע. סנטר, לצייר עיגול ולא משולשים. לנוע בעגול ללא חודים.   להיות המרכז של עצמי ולצאת מתוכו החוצה ולחזור אליו בחזרה. לאפשר לעצמי את אהבתי  שלי , להיות אהובה על עצמי. למרות מי שאני. בגלל מי שאני. עדינות, עדנה, רכות, חמלה, מידות. בעיקר מידות, לחיות במידה. להיות במידה. לרצות במידה.  גבולות...זה מחזיר אותי לתוך עצמי, ללמוד איפה אני מתחילה ואיפה אני נגמרת.   הבחירות שלי – מאיפה אני בוחרת? מבחוץ ? מביפנים? איזה אמונות מניעות את הבחירות שלי? איזה אמונות כבר לא משרתות אותי יותר? על איזה כבר אפשר לוותר?             

       

      אנאי אהובה שלי

      בגלל מי שאת,

      לאהוב אותך בגלל כל הפלא שאת,

      אני מכירה את המפה האסטרולוגית שלך מצויין, והירח שלך, נמצא בדגים על שלי (חושבת שכב הסברנו את זה פעם) והמילים שאת כותבת הן ממש ממש מתוכי, בהזדהות מוחלטת, למצוא איפה האחר נגמר ואני מתחילה, זה משפט שיש לי עליו זכויות יוצריםקורץ

      מופלאה את, כל כך המון זמן לא נפגשנו, כל הודעה כזו ואחרת מחזירה בי את הגעגועים

      חיבוקים

        24/1/08 07:59:

       

      צטט: גנדאלף 2008-01-18 17:42:09

      מיכל זה מקסים ומדהים.

      עושה לי רושם שאת אישה מאוד יפה ומיוחדת. גם התמונות מראות אופי ויופי. הכתוב מצביע על עומק ושכל.

      קבלי *.

       

      וואוו דור

      זה מה שנקרא בעיני להגדיל את הטוב,

      הגדלת את החיוך שלי כך שהוא משתלט על כל הפנים,מחייך

      תודה תודה תודה, על המילים המפרגנות והכוכב גם,

      יפה לך התסרוקת הזו מאד, אגבקורץ

        24/1/08 07:55:

       

      צטט: נויה109 2008-01-18 16:18:01

      מאוד יפה מיכל. קראתי ולמדתי עוד משהו חשוב להמשך המסע.

       

      נויה

      כמה שמחה לשמוע/לקרוא,

      כל החיים הם איסוף אוצרות למסע המרתק הזה,

      שיהיה כייף ומרגש לך

        24/1/08 07:51:

       

      צטט: rina ray 2008-01-18 10:36:40

      נשיקה

       

      רינהההההההההה

      אפילו את הגעת הנה,מחייך

      איזה יופי

      תודה על הכוכב,

      התגעגעתי

      נשיקות המון

        24/1/08 07:50:

       

      צטט: מיכל גזית 2008-01-24 07:47:24

       

      צטט: איריס 9 2008-01-18 10:09:30

      כמה שאת מדהימה כמה תובנות במאמר קטן אחד.

      צריך לתת לכל גבר לקרוא את זה ואין לי ספק שגם אנו הנשים יכולות

      להפיק מכך תועלת.

      אין לי ספק שחוויות שנחרטו בנו בעבר מכתיבות לנו את דפוסי

      ההתנהגות היום. אני באופן אישי כאשר מזהה חוויה שלילית שגורמת לי לנהוג

      באופן מסויים, משתדלת לעצור, לתקן וליצור דפוס חדש.

      לצערי גברים (לפחות אלה שחוויתי לאחרונה) עובדים על אוטומט, הם סוחבים על

      גבם מערכות יחסים הרסניות ומשליכים תובנות על כל מערכת יחסים

      חדשה אותה הם בונים, אז מה הפלא שזה נדון לכשלון?

      כתבת:

      "בתוך כל מערכת, בין אם היא של דקות ובין אם של חודשים או שנים, יש זמנים של עליה,  של התעלות, וזמני נפילה, בלבול, כאוס. זה לגמרי טבעי.  בידינו הכוח להעצים את התחושות שלנו ושל השותפים שלנו ברגעי החיים, לטוב ולרע. כולנו יודעים את זה, כולנו משתמשים בזה אינטואיטיבית. ואני מתעצבת לראות בכל פעם מחדש עד כמה אנשים משתמשים ביכולת הזו בכדי להגדיל את השלילי, ולחוות שוב ושוב נטישה, דחייה, ביקורת". 

      מאד התחברתי, העליות והמורדות שאנו חווים במערכות היחסים לוקחות אותנו מעלה ולא פעם מרסקות אותנו בחבטה אל קרקע המציאות. הכח שלנו להעצים את התחושות של אלה האוהבים אותנו הוא עצום ולא פעם אני נדהמת מהתגובות שאני מקבלת בגלל דברים שאמרתי ולא התכוונתי שישפיעו בעוצמה כזאת. כשאוהבים צריך להיות מאד זהירים בדברים שאנו אומרים, כי הנפח שהם מקבלים אצל בן/בת הזוג הם במימדים מטורפים. הפרשנות של המקבל (ובדרך כלל גם הסביבה, אותה הוא נוטה לשתף) לא פעם רחוקה מהמציאות ומהמשמעות אליה התכוונת. אז מה הסוד בעיני לזוגיות מוצלחת? לדבר על הכל כאן ועכשיו, לא לתת לעכבר להפוך להר. תקשורת...תקשורת...תקשורת

       

      היי איריס

      יפה לך אדום זוהר כזהמחייך

       

      אני ממש לא רואה כל הבדל בין גברים ונשים בענינינים האלה,

      כולנו עובדים על אוטומט, זה בעצם מה שאמרתי בפוסט, אם האוטומט שנוצר אצלנו הוא כזה שתומך בנו ובמערכות שלנו, זה נפלא, אם הוא שלילי, דברים מאכזבים שוב ושוב, והדגש הוא לזהות את הדברים, את ההתניות.

      ואין שם שום הבדל בין המינים בעיני,

      מסכימה כל כך עם שלושת הפעמים תקשורת שאמרת, מעלה בריבוע, ושוב ושוב ושוב, אחד הבסיסים היותר חשובים של מערכות יחסים

      תודה חברה, תבואי לבקר

      נשיקות

       

        24/1/08 07:43:

       

      צטט: אניתמר 2008-01-18 08:57:19

      "כשהם אומרים, הם גם יזכרו את זה, החוויה הופכת מתחושה לאמירה".

      כל כך מדויק.

      בעצם האמירה מתבצע העיבוד שמביא לתובנות.

      וכן, זה יכול לבנות יחסים או להרוס אותם.

      כי קשה מאד לדעת לאיזה מקום תינחת האמירה אצל האחר.

      כמה חשוב לזהות מקומות מעצימים כמו גם מחלישים בתוך עצמי,

      כדי לזהות אותם אצל זולתי.

      אכן. החיים (והמוות) ביד הלשון.

      תודה מיכל,

      על פוסט מעורר.

       

      היי תמר

      ובעצם הלשון (שחיים ומוות בידה) רק מבטאת את מה שנמצא עמוק יותר בתוכנו, אבל הוא כאמור בר שינוי,

      תודה יקירתי

      שיהיו ימים מאד עריםנשיקה

        24/1/08 07:41:

       

      צטט: כש-רונית 2008-01-18 03:20:23

      היי מיכל בא לי להתאים את צבע האותיות לרקע שלך שיהיה יפה כזה כמו הפוסט המקסים הזה שלך!!!

      ממש רהוט, קולע, מעניין, מלמד...

      היה לי כייף אצלך בחדר  

      רונית                     

                              

                           

       

      היי רוניתה

      ערן חברי היקר התאים לי את צבע הבלוג שיתאים לצבע של רבים מהקירות כאן בבית, צבע של תשוקה וכייף בעיני (חנה כתבה על זה פוסט שלם השבוע)

      תודה כשרונית שכמוך, על הכוכבים שאת מביאה כל כך מרחוק, ועל המילים הנפלאות שלך,

      נפגש בקרוב בארץלשון

        24/1/08 07:38:

       

      צטט: m i n d the gap 2008-01-18 03:04:36

      זו אמנות לדעת לחיות ככה.

      (תודה).

       

      היי מיינד

      התגעגעתי,

      אומנות זה המקצוע שלי, החיים שלי, והאהבה שלי

      תודה אהובה, גם על הכוכב, ימים מופלאים שיהיו

        24/1/08 07:34:

       

      צטט: בתקוש 2008-01-17 23:13:45

      לעצור, להתבונן אל תוך הנפש פנימה.

      כמה חומר למחשבה נתת כאן.

      תודה 

       

      כל כך כייף לקבל כאלה תגובות,

      תודה לך בתקושמחייך

        24/1/08 06:17:
      פשוט נפלא
      לקרוא כל שורה ולהזדהות עם כל מילה...
      איך לדעת לקבל דחיה, להכנס לנעליו של ה"דוחה" ולהבין שבעצם זה היה ארוע שלא היה צריך לקרות בכלל...
      חייב ליישם באופן אישי וללמוד לקחת כל דחייה, כשיעור קטן ותו לא, ולהעביר הלאה ולמחוק מספר הזכרונות..
      איזה יופי של כתיבה
      תודה
      זאב

       

      עכשיו בזכותך, אחרי הפוסט הזה,

       הוספתי עוד כלי לארגז הכלים שלי.

      אז זה אומר שלא אעשה שוב את אותן טעויות בבחירה שלי?

      הלוואי!!!!

      איזה כייף שפגשתי אותך בשבת

      נשיקה

      חני

       

        23/1/08 12:54:

       

      כרגיל את כותבת ממש מעניין

       

      ועם חומר למחשבה..

       

      דברים מסוג אלה לא פשוט ללמוד אותם או שיש לך אותם או שאין לך

       

      כי בדרך כלל אנחנו עובדים כאוטומט.....

       

      וגם אם אנחנו יודעים תובנות וכו לא תמיד אנחנו נזכרים בהם ברגעים המתאימים..

       

       

        23/1/08 08:21:

       

      צטט: אחת שיודעת1 2008-01-17 22:24:09

      זו אמנות מה שכתבת כאן.

      והמערבולות ורגעי ההתעלות - זה מדוייק להפליא.

      זו הרי כרוניקה של תוצאות ידועות מראש.

      אז עדיף ללכת על התוצאות הטובות. ברגעי הכושר. רגעי השיא.

       

      והיכולת הזאת, לא לשים את עצמנו במרכז הפרשנות של דברים חיצוניים, אלא להבין הרבה פעמים שמדובר בסרט של הצד השני, היא מעולה.

      זו יכולת שיש לפתח. ואפשרי לפתח.

       

      *

      המון כלים וטיפים בפוסט שלך (היחסית קצר. איך הצלחת להתאפק?).

       

       

      או,

      הנה מישהי שיודעת להעריך את מאמצי הכבירים לצמצם מיליםמגניב

      תודה רינתי

      איזה כייף לקרוא את המילים שלך, אצלך וגם אצלי, תודה גם על הירוקים מכיוונך

      נשיקותנשיקה

        23/1/08 08:13:

       

      צטט: לירה 2008-01-17 21:47:13

       

      צטט: יפעת פלד 2008-01-17 14:57:49

      מצויין, וכמו כל כתבייך- גם נכון!

       

      חנה בית הלחמי כתבה פעם בהקשר אחר ששפה יוצרת תודעה. משפט שנצרב בזכרוני ומשמש אותי בחיי. זה אינו רחוק כ"כ, את הגדלת והתייחסת בכלל לחוויות שהופכות לתבניות התנהגות אצלנו. מעגלים שקשה לצאת.

       

      היום אני מקפידה להשתמש בשפה חיובית. להגיד משפט שיכיל את ה"כן ולא את ה"לא". אני גם משתדלת להודות בכל רגע נתון כדי להנציח את התודה ואת ההכרה.

       

      זה גם מתקשר למייל שכתבת לי בפרטי וטרם מצאתי את כוחותיי הנפשיים לענות עליו.. כי שינית גם במייל הזה משהו (למה לחשוב על העתיד ולא להודות על ההיום??).

       

      אני מערבבת, אני יודעת,

      אבל אצלי הכל קשור יחד..

       

      מקסים.

       

      נשיקות,

      יפעת

       

       זה כל כך נכון מה שששפה יוצרת תודעה.

      אפילו המציאו שפה מיוחדת לכך, השפה הטובה והפשוטה.

      http://tokipona.org/intro.html

       

      לא ניתן לפתוח

      לא יודעת אם זה אצלי או בכלל, תנסי שוב?

      תודה על הביקורמחייך

        23/1/08 08:11:

       

      צטט: יפעת פלד 2008-01-17 14:57:49

      מצויין, וכמו כל כתבייך- גם נכון! 

       

      חנה בית הלחמי כתבה פעם בהקשר אחר ששפה יוצרת תודעה. משפט שנצרב בזכרוני ומשמש אותי בחיי. זה אינו רחוק כ"כ, את הגדלת והתייחסת בכלל לחוויות שהופכות לתבניות התנהגות אצלנו. מעגלים שקשה לצאת.

       

      היום אני מקפידה להשתמש בשפה חיובית. להגיד משפט שיכיל את ה"כן ולא את ה"לא". אני גם משתדלת להודות בכל רגע נתון כדי להנציח את התודה ואת ההכרה.

       

      זה גם מתקשר למייל שכתבת לי בפרטי וטרם מצאתי את כוחותיי הנפשיים לענות עליו.. כי שינית גם במייל הזה משהו (למה לחשוב על העתיד ולא להודות על ההיום??).

       

      אני מערבבת, אני יודעת,

      אבל אצלי הכל קשור יחד..

       

      מקסים.

       

      נשיקות,

      יפעת

       

      איזה כייף לי, קיבלתי השבוע כוכב מטוקיו, מפלורידה, מסין, ועכשיו גם מגרמניה, יותר שווה מבולים מכל העולם שאספתי כילדה

      אצה רצה לחפש את מה שחנה כתבה, קוראת אותה בקביעות, את הפוסט הזה פספסתי,

      ועל הפרטי, עניתי לך בפרטי שובקורץ

      וגם אני מערבבת ידועה, אוהבת אנשים שמתערבבים גם

      נשיקות, ושיהיה לך שם חם וכייף

        23/1/08 08:04:

       

      צטט: הילה קורן nlp 2008-01-17 14:03:44

      תודה מיכלי, מאמינה ושואפת פנימה כל מילה, כל אמירה שלך בפוסט החשוב הזה.

      מסיכמה עם הכל רק הארה- אמונות הם דבר כל כך עמוק והאמונה והאחיזה בהם הם הרגל כל כך  מוכר, שקל לנו ליפול אליו.

      בדיוק עובדת על פוסט בנושא אמונות ואיך אפשר לשנות אותן או לחילופין ליצור אמונות תומכות חדשות.

      מבטיחה להביא לפה את הקישור : )

      נשיקות והמון אהבהנשיקה 

       

      יקירתי

      חשבתי לכתוב פוסט נפרד בעניין האמונות, מפקידה אותו בידייך האמונות.

      ומי כמוך יודע עד כמה אפשרי לשנות אמונות, אחרי שמזהים אותן, מבינים אותן, באמת מבפנים,

      מחכה לקישור כמובן

      תודה על כיכובך

      אהבה וגעגועים ממני, ומתומס גםקורץ

        23/1/08 07:58:

       

      צטט: האסופית 2008-01-17 10:58:18

      ואוו, כמה ראוי בזמן הזה.

      תודה.

       

      עברתי אצלך,

      והבנתי עד כמה ראוי,

      שיהיו רק אהבות שמחות

      תודה יקירתי, על הביקור והכוכב

      חיבוק גדול

        23/1/08 07:54:

       

      צטט: harofe 2008-01-17 09:59:26

       

      תודה

       

       

      באהבה איילנשיקה

        23/1/08 07:53:

       

      צטט: נוקי 1 2008-01-17 08:03:33

      איזה מיכלי את.. הכי מדהימה שיש.

      לפעמים נדמה לי שאת כותבת ישירות אליי

      (אבל אז אני רואה מיליון תגובות ו..)

      הפוסט שלך בא לי בול על הבוקר.

       

      אוהבת אותך!!!!!!

       

      באמת באמת שחשבתי הרבה עליך כשכתבתי אותו

      תודה אהובה, גם על הכוכב,

      פלא אתנשיקה

        23/1/08 07:50:

       

      צטט: גלי גולד 2008-01-17 07:57:03

      מיכלי אומנות היחסים את קוראת לזה  כן אני יכולה להסכים איתך שכל נושא יש בו אומנות מה זאת אומנות ? זה כשרון עם מיומנות  שימי לב אמרתי כשרון מהוא כשרון יש סבורים שכשרון זה דבר מולד זה גנים ככה רואה את זה אדם שלא מאמין בגלגולים או לא חושב שהוא מה שניקרא חד פעמי אבל מי כמונו יודעות שהאדם שבא לעולם אינו תבולרסה הכוונה אינו באא ככלי ריק לכן אפילו תאומים זהים שונים כיוון שהם אינדבידואלים וחוו חוויות גלגוליות שונות והרשמים של הנפש שהוטבעו בהם שונים כן גם המיומנות שרכשו היא שונה Zה מזה . אז נחזור למהות הכשרון מהוא כשרון ? כשרון הוא סוג של מיומנות שרכשת ופיתחת במשך הגלגולים  עד שהיא הפכה לחלק ממך מהגנים שלך . ואת מביאה אותו לכל גלגול שאת נולדת.  אז כמו שאמרנו  אומנות היא מיומנות וכשרון בו את מערבת את החושים שמתפתחים בהתאם.

       כך גם אומנות היחסים היא אומנות לכל דבר  היא מיומנות שנרכשת והופכת לכשרון. להגיד שהכל בשליטתנו שאנו הם אלה ששולטים הייתי אומרת משהו יותר מדוייק איפה שיש מודעות ויש הבנה יש גם שליטה. אז אם אני לא מבינה דבר ולא יודעת להתיחס אליו אני גם לא יודעת לשלוט בו.  הכל מגיע עם האור של המודעות וההבנה.ואז אנו יותר חכמים וידעים כיצד לגשת מהי הגישה הנכונה . הגישה לקהל הגישה לבן זוג הגישה לילדים וכן הלאה לכל גורם אחר בסביבתנו.שמחה שיש לנו אותך כאן ויש לנו תחומי התעניינות דומים מה שניקרא להם אולי חקר הנפש. כיצד לשפר ולהשתפר. בחיים יש מלא הפתעות ולעמים הנכון נראה לא נכון והפוך אז אנו מחפשים מבבלבלים עושים טעויות וקמים. וככה לומדים.

       סבבה של חיים אה?

       אוהבת גלי גולד

      וואו גלי

      איזה פוסט הבאת לי כאן,

      תודה יקירתי,

      מסכימה איתך שהחיים סבבהמחייך

      רק חושבת שכילדים קטנים, לכולנו היה את הכשרון הזה, פשוט להיות, לדעת שמגיע לנו, לדעת שאנחנו אהובים, הדברים האלה השתבשו במהלך החיים, אצל מי פחות אצל מי יותר, בתחומים אלה או אחרים, אבל ככה זה היה בטבעי אצל כולנו,

      אפשר לקחת את זה לגלגולים, אני אישית מאמינה בהם, אבל בהקשר של הדברים שבפוסט הזה, לא בטוחה שצריך לקחת כל כך רחוק

      יום נהדר

      תודה על כל המתנות שאת מביאה במי שאת

        23/1/08 07:44:

       

      צטט: נעמיnome 2008-01-17 07:25:12

      נכון מאוד

       

      תודהרבה

       

      תודה נעמי, גם על הכוכב

      כייף גדול לראות אותך כאןנשיקה

        23/1/08 07:43:

       

      צטט: איילת2501 2008-01-17 07:22:56

      בוקר טוב

       לא שואלת כלל את אותן השאלות

      בדרכ שואלים אותי ואז אני עונה אני כאן ועכשיו

      לא יודעת מה יהיה מחר.

      כרגע טוב לי וזהו

       

      נסיכות יום ההולדת בזו אחר זו,

      עם הזדמנות נפלאה להודות על ערב נהדר,

      אני דווקא בעד לשאול,

      אבל בזמן הנכון,

      למרות שגיליתי כאן את כל הקלפים, יהיה קצת בעייתי לעשות את זה עם כל מי שקורא אותוקורץ

      תודה יקירתי

        23/1/08 07:40:

       

      צטט: mania-nim 2008-01-17 07:18:12

      ענקית יפה וחכמה שלי...

      כמה התגעגעתי לפוסטים שלך.

      כמה נכון...

       

      מתמיד שנאתי את השאלות האלה

      של הגדרות יחסים שנועדו לבדוק מה

      בן זוגך הפוטנציאלי מרגיש כלפיך.

      עצם הצורך לשאול, כבר מאותת שמשהו לא בטוח

      בקשר הזה, והשאלה לטעמי, מלחיצה, מרחיקה וכדומה.

      מה גם שכפי שציינת, ברוב המקרים השאלה נשאלת

      במצבים של השפל שממילא מזמינים את התשובות

      הלא רצויות.

       

       

      מאחר ובכולנו מצד שני, טמון הרצון לשאול את השאלות

      המטופשות והחמודות האלה, אני שואלת אותן בשיא הצחוק

      חברים (בנים) טובים שלי, והתשובה שלהם ברוב המקרים

      כל כך משתפכת ומקסימה (כאלה שכל אחת היתה מאחלת

      לעצמה שיענו  לה תשובות כאלה ברצינות)

      ובצורה הזו..... כל הצדדים מרוצים....

       

      ממש ידעתי שתגיע מיידית תגובה מדהימה ממך על הפוסט הזה,

      והפוסט החדש שלך רק מבהיר עד כמה אנחנו נוגעות אחת בשניה, גם דרך הפוסטים,

      אולי הגיע הזמן להרצין את מערכת היחסים עם אחד הבנים, החברים הטובים, הם נשמעים לי הכי מקסימים

      תודה יפתי, גם על הכוכב, והמסיבה, והמילים הנהדרות שאת תמיד מביאה

        23/1/08 07:38:

       

      צטט: תלתלית 2008-01-17 07:08:26

      תודה, אני עוברת לגור בבלוגך בסופ"ש, יש הרבה מה ללמוד ממך~

      נפלא!

       

      תודה לך כוכבית תלתלית

      שמחה שאת באה,

      יש פה המון מקום בשביל נפלאות שכמוך

        23/1/08 07:36:

       

      צטט: גילוש 6660 2008-01-17 07:07:53

      מיכלי, על הבוקר לעשות לי את זה?

      כיכבתי אותך,

      מקסים,

       

      מה שלך בא באופן טבעי, אצלי היה אחד השיעורים היותר מסובכים... היום אני שמחה שזה כבר באוטומט, רק שזה עלי לי בהרבה דם ויזע...

      אני מניחה שמי שהדחיה צרובה לו בהארד דיסק לומד את זה על דיסקים..:)

      בכל מקרה נהניתי ומסכימה עם כל מילה,

      גילה

       

      תודה גילוש

      צחקתי כל כך מהדיסקיםצוחק

      לכל אחד מאיתנו השיעורים שלו, גם לי יש כמובן, אבל הם בתחומים אחריםקורץ

      אחלה יום

        23/1/08 05:54:

      מיכל יקרה שלי

      כרגיל פוסט מודרני

      מלא תוכן ועיניין

      אהבתי

        23/1/08 00:34:

      נ.ב.  התמונה מדהימה!!!!

      מה זה? 

        23/1/08 00:32:

      אין ספק שהתבוננות במציאות מסויימת שיצרנו מובילה אותנו למודעות...

      אין ספק שמודעות היא מילת המפתח להבנת האמונות שמושרשות בנו ומייצרות

      עבורנו מציאות מסויימת...

       

      איזה מזל שהאמונות שלנו לא מקובעות לעד אלא ניתנות לשינוי ולצמיחה....

       

      מזכיר לי משפט שפעם שמעתי:

      הדבר היחיד שקבוע בחיים הוא השינוי עצמו!

      אבל יש דבר אחד שעדיין נשאר אצלי קבוע וזה לתת לך * 

      אני מתענגת מכתיבתך כל פעם מחדש ומהיכולת שלך להעלות אל הכתב את

      ההתבונות שלך בחיים בעומק רב

       

      חיבוקים של אהבה :-) 

      כבר כתבו הכל, נותר לי רק לומר שאת אומרת דברי טעם ותבונה. יחי התובנה... ונותר לי לתת לך את הכוכב ה-35, שיהיה לאור גדול, הנה גם כוכב אחד יכול להתעצם ולגדול.

      נשיקות

        21/1/08 23:47:
      מקסיםנשיקה
        21/1/08 23:36:

      את אדם מיוחד. 

      מישהו סיפר לי שאת מקסימה ומיוחדת גם במציאות.

      כמה כיף לראות ולקרוא אנשים יפים מבפנים.

      אני מקווה שנשים וגברים רבים ילמדו ממך.

        21/1/08 22:46:

      מיכלי, כמעט  התנצלת  על - כך שאין בהסטוריה  האישית  שלך  חוויה  של  דחויה.

      אולי  ממקום  אלמוני  שכזה  אומנות  השיתוף  והקבלה  נעשים  אצלך  לאמנות- שימושית.

      לחיים,  יקירתי  ותמיד  זכרי - נא  שהטבע  האנושי  הוא  אמנות  בפני  עצמה.

       

        21/1/08 05:59:

      וואוו,

      איזה תגובות מרגשות וכייפיות,

      חוזרת מחר עם תשובות לדברים המרתקים שהבאתם כאן,

      תודה

        21/1/08 02:59:

      ענקית מופלאה מקסימה מרגשת

      סוחפת   מטעינה אופטימית אוטנתית

      חייב להגיב חייב לישון עוד מעט אחזור

      חיבוקקקקקקקקקקקקקקקקק

        21/1/08 01:05:

      וואו, בהחלט אחד הפוסטים המעניינים שקראתי לאחרונה.

       

        20/1/08 18:06:

       

      יקירתי פשוט יפה מקסים ומשובב נפש.

      והרבה תודה לך. שמחתי לקרוא חדשה כאן ואשתדל להמשיך לעקוב אחרי הגיגי ורחשי נפשך. המשך ערב נעים חם ו....מוצלח.

      תודה לך אישה מיוחדת במינה...
        20/1/08 08:39:
      "אם בזמן התעלות, של ניצוץ משותף, מעצימים את הרגע" .מעולה וכל כך נכון.
      Cultiver la Bonheur.  לטיפוח והעצמת האושר ורגעי החסד..במקום לחפור ולקבור 300 שקל :-)
      "Cultiver la bonheur "
        20/1/08 03:01:

      פשוט ויפה.לשאת על הגב חברת הפקה של "סרטים" זה בהחלט לא קל

       אבל זה תמיד יותר מעניין מפשטות וזה גם ממכר .

      בסיבוך  לרוב יש תחושה יותר חזקה של חיבור, חיבור לא אמיתי

      ובטוח לא מהנה ועם אפשרויות מוגבלות ומגבילות.

      רק מהפוסט הזה אפשר לעשות סדנה של כמה חודשים.

        20/1/08 00:20:

      נכנסתי שוב כדי להגיד לך שאני כבר כמהה לראותך.

      אוהבת.

       

        19/1/08 20:44:

      "אפשר לשנות את מבני היחסים בתוכנו ומחוץ לנו."

       

      (חכמהיפהמקסימהחולקתשכמוך)

        19/1/08 18:08:

      תובנות חכמות

      תודה

        19/1/08 16:02:

      Hi dear Michal,

      I came to visit and read.

      But it is soooooooooo long that it will take me the day to read!!!

      I am printing it and will read it in bed!!

      Love you

      Olivia

        19/1/08 15:24:

       

      עכשיו,אחרי קפה של יקיצה,קריאה חוזרת והבנה עמוקה יותר... 

       

        19/1/08 13:37:
      פוסט נהדר.שבת שלום!
        19/1/08 09:55:
      חחחחחחנשיקה לרונית ומיכל
        19/1/08 09:54:

       

      צטט: כש-רונית 2008-01-18 03:20:23

      היי מיכל בא לי להתאים את צבע האותיות לרקע שלך שיהיה יפה כזה כמו הפוסט המקסים הזה שלך!!!

      ממש רהוט, קולע, מעניין, מלמד...

      היה לי כייף אצלך בחדר  

      רונית                     

                              

                           

        19/1/08 09:16:

      את יודעת שגם את "גאון של יחסים"....

      אני בטח אקרא את הפוסט הזה עוד כמה פעמים כדי להטמיע...

      נשיקותנשיקהנשיקה

        19/1/08 05:35:

       

      המילים הכתובות שלך מרצדות מול עיניי

      תלושים,מרחפים תאי מוחי בחלל ראשי

      עכשיו כוכב לפני עלות השחר

      אח"כ התעמק ואפנים.

      אוהב אותך הרבה

      ים נשיקות

        19/1/08 02:55:

      אחח הנפש הזאת.

      הספוג הגדול ביותר בעולם.

      אם לא ננקה אותו מכל העובש המצטבר, אבוי לנו.

      וכמה שאני מכירה את העובש הזה.

      הוא כרגע שוטף אותי.

      ממש ברגעים אלה.

      של עוד שכן מניאק.

      במושב.

      ששם  מוזיקה ואני שומעת את הבסים שלו.

      בטח מזריע את זרעו אל העולם.

      אבל למה פה?

       

      למה שוב אני שואלת?

      התשובות באות מבפנים.

       

      אוהבת אותך, אומנית נפש יקרה שלי.

      אוהבת מאוד.

       

      ( נראה לי שבעת כתיבת שורות אלו- הסטלן הפסיק  את המוזיקה, או החליש.

      אומנות או לא?)

       

       

       

       

       

        19/1/08 02:36:

      מיכל

      כתבת פוסט גדוש

      בראייה ותפיסה חכמה

       

      כל הכבוד על זו הדרך והגישה

      צריך לשאוף את המילים עמוק

      ולהפנים

       

      תודה וסופשבוע נפלא

      קורץ

        18/1/08 17:55:

      אהובה עלי ..

       

      הכתיבה שלך גורמת לי להעמיק.... כל פעם מחדש.

      יחסים...מערכת יחסים זה בשבילי קודם כל עם עצמי... השאלה בעצם אם אפשר לאהוב אותי למרות מי שאני? או בגלל מי שאני? אם אפשר לאהוב אותי כשאני ריקה, מלאה, רזה, שמנה, טובה , מפלצתית או כל סוגייה דומה? אם יש בעולם הזה איזשהו אדם שאוכל לקבל את אהבתו ללא מבחני קבלה למועדון שלא  ארצה להשתייך אליו אם יקבל אותי? אם יש בעולם אנאי  שתפסיק לרצות את מה שאי אפשר  או אולי בכלל אני אלמד להכיל את הגעגוע הזה ואז אולי הוא לא יניע אותי אל מעבר לגבולות  הקיצוניים ממילא?  לא עוד. להרגיש, רוצה להרגיש.  לפתוח את הלב ואת הבטן לבוא משם גם בקושי הכי גדול לא לאטום את הלב. להקשיב לב.   למצוא אמצע, הלב נמצא באמצע. סנטר, לצייר עיגול ולא משולשים. לנוע בעגול ללא חודים.   להיות המרכז של עצמי ולצאת מתוכו החוצה ולחזור אליו בחזרה. לאפשר לעצמי את אהבתי  שלי , להיות אהובה על עצמי. למרות מי שאני. בגלל מי שאני. עדינות, עדנה, רכות, חמלה, מידות. בעיקר מידות, לחיות במידה. להיות במידה. לרצות במידה.  גבולות...זה מחזיר אותי לתוך עצמי, ללמוד איפה אני מתחילה ואיפה אני נגמרת.   הבחירות שלי – מאיפה אני בוחרת? מבחוץ ? מביפנים? איזה אמונות מניעות את הבחירות שלי? איזה אמונות כבר לא משרתות אותי יותר? על איזה כבר אפשר לוותר?             

       

        18/1/08 17:42:

      מיכל זה מקסים ומדהים.

      עושה לי רושם שאת אישה מאוד יפה ומיוחדת. גם התמונות מראות אופי ויופי. הכתוב מצביע על עומק ושכל.

      קבלי *.

        18/1/08 16:18:
      מאוד יפה מיכל. קראתי ולמדתי עוד משהו חשוב להמשך המסע.
        18/1/08 10:36:
      נשיקה
        18/1/08 10:09:

      כמה שאת מדהימה כמה תובנות במאמר קטן אחד.

      צריך לתת לכל גבר לקרוא את זה ואין לי ספק שגם אנו הנשים יכולות

      להפיק מכך תועלת.

      אין לי ספק שחוויות שנחרטו בנו בעבר מכתיבות לנו את דפוסי

      ההתנהגות היום. אני באופן אישי כאשר מזהה חוויה שלילית שגורמת לי לנהוג

      באופן מסויים, משתדלת לעצור, לתקן וליצור דפוס חדש.

      לצערי גברים (לפחות אלה שחוויתי לאחרונה) עובדים על אוטומט, הם סוחבים על

      גבם מערכות יחסים הרסניות ומשליכים תובנות על כל מערכת יחסים

      חדשה אותה הם בונים, אז מה הפלא שזה נדון לכשלון?

      כתבת:

      "בתוך כל מערכת, בין אם היא של דקות ובין אם של חודשים או שנים, יש זמנים של עליה,  של התעלות, וזמני נפילה, בלבול, כאוס. זה לגמרי טבעי.  בידינו הכוח להעצים את התחושות שלנו ושל השותפים שלנו ברגעי החיים, לטוב ולרע. כולנו יודעים את זה, כולנו משתמשים בזה אינטואיטיבית. ואני מתעצבת לראות בכל פעם מחדש עד כמה אנשים משתמשים ביכולת הזו בכדי להגדיל את השלילי, ולחוות שוב ושוב נטישה, דחייה, ביקורת". 

      מאד התחברתי, העליות והמורדות שאנו חווים במערכות היחסים לוקחות אותנו מעלה ולא פעם מרסקות אותנו בחבטה אל קרקע המציאות. הכח שלנו להעצים את התחושות של אלה האוהבים אותנו הוא עצום ולא פעם אני נדהמת מהתגובות שאני מקבלת בגלל דברים שאמרתי ולא התכוונתי שישפיעו בעוצמה כזאת. כשאוהבים צריך להיות מאד זהירים בדברים שאנו אומרים, כי הנפח שהם מקבלים אצל בן/בת הזוג הם במימדים מטורפים. הפרשנות של המקבל (ובדרך כלל גם הסביבה, אותה הוא נוטה לשתף) לא פעם רחוקה מהמציאות ומהמשמעות אליה התכוונת. אז מה הסוד בעיני לזוגיות מוצלחת? לדבר על הכל כאן ועכשיו, לא לתת לעכבר להפוך להר. תקשורת...תקשורת...תקשורת

        18/1/08 08:57:

      "כשהם אומרים, הם גם יזכרו את זה, החוויה הופכת מתחושה לאמירה".

      כל כך מדויק.

      בעצם האמירה מתבצע העיבוד שמביא לתובנות.

      וכן, זה יכול לבנות יחסים או להרוס אותם.

      כי קשה מאד לדעת לאיזה מקום תינחת האמירה אצל האחר.

      כמה חשוב לזהות מקומות מעצימים כמו גם מחלישים בתוך עצמי,

      כדי לזהות אותם אצל זולתי.

      אכן. החיים (והמוות) ביד הלשון.

      תודה מיכל,

      על פוסט מעורר.

        18/1/08 03:20:

      היי מיכל בא לי להתאים את צבע האותיות לרקע שלך שיהיה יפה כזה כמו הפוסט המקסים הזה שלך!!!

      ממש רהוט, קולע, מעניין, מלמד...

      היה לי כייף אצלך בחדר  

      רונית                     

                              

                           

        18/1/08 03:04:

      זו אמנות לדעת לחיות ככה.

      (תודה).

        17/1/08 23:13:

      לעצור, להתבונן אל תוך הנפש פנימה.

      כמה חומר למחשבה נתת כאן.

      תודה 

        17/1/08 22:24:

      זו אמנות מה שכתבת כאן.

      והמערבולות ורגעי ההתעלות - זה מדוייק להפליא.

      זו הרי כרוניקה של תוצאות ידועות מראש.

      אז עדיף ללכת על התוצאות הטובות. ברגעי הכושר. רגעי השיא.

       

      והיכולת הזאת, לא לשים את עצמנו במרכז הפרשנות של דברים חיצוניים, אלא להבין הרבה פעמים שמדובר בסרט של הצד השני, היא מעולה.

      זו יכולת שיש לפתח. ואפשרי לפתח.

       

      *

      המון כלים וטיפים בפוסט שלך (היחסית קצר. איך הצלחת להתאפק?).

       

       

        17/1/08 21:47:

       

      צטט: יפעת פלד 2008-01-17 14:57:49

      מצויין, וכמו כל כתבייך- גם נכון!

       

      חנה בית הלחמי כתבה פעם בהקשר אחר ששפה יוצרת תודעה. משפט שנצרב בזכרוני ומשמש אותי בחיי. זה אינו רחוק כ"כ, את הגדלת והתייחסת בכלל לחוויות שהופכות לתבניות התנהגות אצלנו. מעגלים שקשה לצאת.

       

      היום אני מקפידה להשתמש בשפה חיובית. להגיד משפט שיכיל את ה"כן ולא את ה"לא". אני גם משתדלת להודות בכל רגע נתון כדי להנציח את התודה ואת ההכרה.

       

      זה גם מתקשר למייל שכתבת לי בפרטי וטרם מצאתי את כוחותיי הנפשיים לענות עליו.. כי שינית גם במייל הזה משהו (למה לחשוב על העתיד ולא להודות על ההיום??).

       

      אני מערבבת, אני יודעת,

      אבל אצלי הכל קשור יחד..

       

      מקסים.

       

      נשיקות,

      יפעת

       

       זה כל כך נכון מה שששפה יוצרת תודעה.

      אפילו המציאו שפה מיוחדת לכך, השפה הטובה והפשוטה.

      http://tokipona.org/intro.html

       

        17/1/08 14:57:

      מצויין, וכמו כל כתבייך- גם נכון!

       

      חנה בית הלחמי כתבה פעם בהקשר אחר ששפה יוצרת תודעה. משפט שנצרב בזכרוני ומשמש אותי בחיי. זה אינו רחוק כ"כ, את הגדלת והתייחסת בכלל לחוויות שהופכות לתבניות התנהגות אצלנו. מעגלים שקשה לצאת.

       

      היום אני מקפידה להשתמש בשפה חיובית. להגיד משפט שיכיל את ה"כן ולא את ה"לא". אני גם משתדלת להודות בכל רגע נתון כדי להנציח את התודה ואת ההכרה.

       

      זה גם מתקשר למייל שכתבת לי בפרטי וטרם מצאתי את כוחותיי הנפשיים לענות עליו.. כי שינית גם במייל הזה משהו (למה לחשוב על העתיד ולא להודות על ההיום??).

       

      אני מערבבת, אני יודעת,

      אבל אצלי הכל קשור יחד..

       

      מקסים.

       

      נשיקות,

      יפעת

       

        17/1/08 14:03:

      תודה מיכלי, מאמינה ושואפת פנימה כל מילה, כל אמירה שלך בפוסט החשוב הזה.

      מסיכמה עם הכל רק הארה- אמונות הם דבר כל כך עמוק והאמונה והאחיזה בהם הם הרגל כל כך  מוכר, שקל לנו ליפול אליו.

      בדיוק עובדת על פוסט בנושא אמונות ואיך אפשר לשנות אותן או לחילופין ליצור אמונות תומכות חדשות.

      מבטיחה להביא לפה את הקישור : )

      נשיקות והמון אהבהנשיקה 

        17/1/08 10:58:

      ואוו, כמה ראוי בזמן הזה.

      תודה.

        17/1/08 09:59:

       

      תודה

       

        17/1/08 08:03:

      איזה מיכלי את.. הכי מדהימה שיש.

      לפעמים נדמה לי שאת כותבת ישירות אליי

      (אבל אז אני רואה מיליון תגובות ו..)

      הפוסט שלך בא לי בול על הבוקר.

       

      אוהבת אותך!!!!!!

        17/1/08 07:58:
      תיקון - או חושב שהוא חד פעמי
        17/1/08 07:57:

      מיכלי אומנות היחסים את קוראת לזה  כן אני יכולה להסכים איתך שכל נושא יש בו אומנות מה זאת אומנות ? זה כשרון עם מיומנות  שימי לב אמרתי כשרון מהוא כשרון יש סבורים שכשרון זה דבר מולד זה גנים ככה רואה את זה אדם שלא מאמין בגלגולים או לא חושב שהוא מה שניקרא חד פעמי אבל מי כמונו יודעות שהאדם שבא לעולם אינו תבולרסה הכוונה אינו באא ככלי ריק לכן אפילו תאומים זהים שונים כיוון שהם אינדבידואלים וחוו חוויות גלגוליות שונות והרשמים של הנפש שהוטבעו בהם שונים כן גם המיומנות שרכשו היא שונה Zה מזה . אז נחזור למהות הכשרון מהוא כשרון ? כשרון הוא סוג של מיומנות שרכשת ופיתחת במשך הגלגולים  עד שהיא הפכה לחלק ממך מהגנים שלך . ואת מביאה אותו לכל גלגול שאת נולדת.  אז כמו שאמרנו  אומנות היא מיומנות וכשרון בו את מערבת את החושים שמתפתחים בהתאם.

       כך גם אומנות היחסים היא אומנות לכל דבר  היא מיומנות שנרכשת והופכת לכשרון. להגיד שהכל בשליטתנו שאנו הם אלה ששולטים הייתי אומרת משהו יותר מדוייק איפה שיש מודעות ויש הבנה יש גם שליטה. אז אם אני לא מבינה דבר ולא יודעת להתיחס אליו אני גם לא יודעת לשלוט בו.  הכל מגיע עם האור של המודעות וההבנה.ואז אנו יותר חכמים וידעים כיצד לגשת מהי הגישה הנכונה . הגישה לקהל הגישה לבן זוג הגישה לילדים וכן הלאה לכל גורם אחר בסביבתנו.שמחה שיש לנו אותך כאן ויש לנו תחומי התעניינות דומים מה שניקרא להם אולי חקר הנפש. כיצד לשפר ולהשתפר. בחיים יש מלא הפתעות ולעמים הנכון נראה לא נכון והפוך אז אנו מחפשים מבבלבלים עושים טעויות וקמים. וככה לומדים.

       סבבה של חיים אה?

       אוהבת גלי גולד

       

        17/1/08 07:25:

      נכון מאוד

       

      תודהרבה

        17/1/08 07:22:

      בוקר טוב

       לא שואלת כלל את אותן השאלות

      בדרכ שואלים אותי ואז אני עונה אני כאן ועכשיו

      לא יודעת מה יהיה מחר.

      כרגע טוב לי וזהו

       

        17/1/08 07:18:

      ענקית יפה וחכמה שלי...

      כמה התגעגעתי לפוסטים שלך.

      כמה נכון...

       

      מתמיד שנאתי את השאלות האלה

      של הגדרות יחסים שנועדו לבדוק מה

      בן זוגך הפוטנציאלי מרגיש כלפיך.

      עצם הצורך לשאול, כבר מאותת שמשהו לא בטוח

      בקשר הזה, והשאלה לטעמי, מלחיצה, מרחיקה וכדומה.

      מה גם שכפי שציינת, ברוב המקרים השאלה נשאלת

      במצבים של השפל שממילא מזמינים את התשובות

      הלא רצויות.

       

       

      מאחר ובכולנו מצד שני, טמון הרצון לשאול את השאלות

      המטופשות והחמודות האלה, אני שואלת אותן בשיא הצחוק

      חברים (בנים) טובים שלי, והתשובה שלהם ברוב המקרים

      כל כך משתפכת ומקסימה (כאלה שכל אחת היתה מאחלת

      לעצמה שיענו  לה תשובות כאלה ברצינות)

      ובצורה הזו..... כל הצדדים מרוצים....

       

        17/1/08 07:08:

      תודה, אני עוברת לגור בבלוגך בסופ"ש, יש הרבה מה ללמוד ממך~

      נפלא!

        17/1/08 07:07:

      מיכלי, על הבוקר לעשות לי את זה?

      כיכבתי אותך,

      מקסים,

       

      מה שלך בא באופן טבעי, אצלי היה אחד השיעורים היותר מסובכים... היום אני שמחה שזה כבר באוטומט, רק שזה עלי לי בהרבה דם ויזע...

      אני מניחה שמי שהדחיה צרובה לו בהארד דיסק לומד את זה על דיסקים..:)

      בכל מקרה נהניתי ומסכימה עם כל מילה,

      גילה