לפני שבוע הייתי אצל הספר וקראתי קצת "לאישה". זה הזמן היחידי שאני באמת קוראת עיתוני נשים, זה ואצל רופאי שיניים.היתה כתבה על שימוש בכישורים עסקיים לקידום מטרות רומנטיות. אני אישית חושבת שבכישורים עסקיים ניתן לקדם כל דבר: ארגון מסיבה, התחלת דיאטה או שיפור הביטחון העצמי.

ביום יום אני די בטוחה בעצמי, לפחות אני די בטוחה שאני בטוחה, אבל בכל הקשור בגברים אני פשוט לא מבינה את הלוגיקה. אני אסביר. תוך כדי עבודה אני מקדמת דברים שחשובים לי, אני מנהלת אנשים, קובעת לו"זים ונותנת עדיפות למטרות. בהיכרות אתה תלוי באדם אחר, זה שובר את הרצף כי מה אם הוא לא בענין? או מה אם הוא בענין אבל לא אקטיבי? ומה אם הוא אקטיבי אבל כבר עבר לך? מעבר לביטוי המאוד מתבקש כאן של דיינו מההגדה של פסח, כל המוטיב הלוגי נשבר. בתור מתכנתת לשעבר אני מחזיקה את עצמי שלא לשרטט אלגוריתם אבל זה לא קל ולכן אודה ל- 10 שניות של PAUSE דומיה.

לא מזמן קראתי כתבה בYNET שבה בחורות היו אמורות להבין למה לא מתחילים איתן ומה הן יכולות לעשות. הצחיק אותי אבל הדבר שבאמת היה מועיל שם הוא לשבת זקוף. אם לא מתחילים איתך לפחות תחזקי את זוקפי הגב!  העצה השניה היתה להיות אקטיבית ולפנות לבחור וכך הגעתי לחשוב על כשלי המודל העסקי. בעסקים לפנות למישהו אינו כרוך באגו. אם מייקרוסופט פונה לטבע ומציעה לה לרכוש תוכנות, אנש טבע כנראה לא יביכו אותה, אולי יהיה משא ומתן לא פשוט, אבל אפילו אם נציגי מייקרוסופט ישבו שפופים יהיה בסדר.

בבארים, זה לא בדיוק התרחיש. לפני כמה שנים פנה אליי אחד החנונים הכי גדולים שראיתי, כמו איזו קריקטורה מהיפה והחנון, הוא ביקש את הטלפון שלי וכשסירבתי בלי להתבלבל בכלל הוא פנה לבחורות בשולחן לידי ובשולחן לאחר מכן וביקש את המספר, ואז אמרתי לעצמי אם הוא יכול? אני בטוח יכולה. טעיתי, אני לא.

בחורים לא רוצים שיתחילו איתם, לפחות אם את לא נראית כמו בר רפאלי ביום ממש ממש טוב. חשבתי שזה קשור אליי אבל תכלס לא נראה לי.  

כדי לאשרר העלתי את הנושא בפני פורום החומוס שלי (שמורכב במפתיע מגברים בלבד...) והם הסכימו ובאופן לא ברור הסבירו לי שגברים לא רואים בהתחלה "חיזור" אלא כפיה. מי אני שאקבע עם מי הוא יצא? אני הורסת את כל הציד... 

השאלה עכשיו, היא לא למה הם מרגישים כך? (בהנחה שהמדגם שלי מייצג בכלל, אחרי הכל אוכלי החומוס הם חבורה די הומוגנית) אלא מה אני אמורה לעשות עם הנתון הזה? גברים ישראלים לא מתחילים, גברים מביטים, מחייכים לחברים שלהם אבל בפועל לא עושים כלום. יש לי 2 חברות ארגנטינאיות יפיפיות, אף אחד לא מתחיל איתן.

אז אם את מאבדת נקודות בגישה הישירה ולא קיימת בגישה העקיפה איך המין הישראלי ממשיך להתקיים?

לאחרונה שידכתי בין זוג מקסים, שם השתמשתי בכישורי העסקיים. האם זה אומר שכישורים עסקיים מקדמים רק מיד שניה? האם הקמת רשת "גמד ענק" היא שתפתור את הסוגיה? או שסתם תגרום לנו להשמין מכל הממתקים ואז נהיה פחות בררנים ונמצא אהבה? אין לי שמץ של מושג.

ובנימה אופטימית זו שמחתי לראות שהרבה תגובות של גברים לכתבה בדבר זקיפות הקומה כללו בחורים שביקשו שיגשו אליהם. אני מקווה שדברים יקרו כי לחזור מערב של כיף לחיפוש אהבה דרך אינטרנט נשמע די עצוב, לא עדיף לדבר?

ואסיים בעיוות מילותיו של המלט (אחת הדמויות המתוסבכות ביותר שקראתי ודמות שדי מתאימה לסיטואציה) להיות או להיות? האם למות? לישון ? לחלום?

לישון - לגמרי לישון. לילה טוב חבר'ה.