כותרות TheMarker >
    ';
    0

    אבא או לא אבא

    0 תגובות   יום שני, 29/4/13, 11:37

    לכאורה, התשובה לאבא או לא אבא היא מאוד פשוטה. ע"פ חוק מידע גנטי ניתן לחייב גבר לבצע בדיקת רקמות גם בניגוד לרצונו ואז יש תשובה ברורה.  אך האם כה פשוט ? 


     

    בחודש פברואר 2013 נתן בימ"ש למשפחה פ"ד לפיו גבר הוכר כאבא, למרות שלא בוצעה בדיקת רקמות כלל וכלל ! 

    דובר היה ברווקה, שלה שני ילדים. לגבי בנה הצעיר טענה הרווקה כי, גבר, שהינו נשוי ולו שני ילדים, הינו האבא. 

    אותו אדם לא הכחיש כי קיים יחסים עם הרווקה, אך הכחיש כי הוא אבי הבן, שכן הם לא קיימו יחסים סמוך למועד ההתעברות, וכי הרווקה קיימה יחסים עם גברים נוספים.  


     

    בקיצור - הגבר טען לגניבת זרע, וסירב בכל תוקף לעבור בדיקת רקמות בטענה, כי מצבו הנפשי אינו מאפשר זאת וכי אם בימ"ש יאלץ אותו לעבור הבדיקה, הוא מעדיף להתאבד. 


     

    בימ"ש למשפחה קבע כי הזכות של ילד לדעת מיהו אביו גוברת על זכויות אחרות להן טוען הגבר. אבל, לנוכח מצבו הנפשי של הגבר והעובדה שהילד כלל לא בקשר עמו ולא יודע כלל מיהו , וכי הגבר מצידו לא מעוניין בקשר עם הילד משמעה, שהילד ממילא גדל ללא דמות אב. 

    יחד עם זאת, לפי ההסתברות הגבר התנהג כאילו הוא אבי הקטין. בגלל הנימוקים הבאים: 


     

    1. הוכח כי הם קיימו יחסים בטווח של שבועיים מיום ההתעברות. 


     

    1. הגבר הגיש תלונה במשטרה על גניבת זרע. 


     

    1. הגבר הסכים לשלם מזונות עוד בטרם נקבעה אבהותו.


    1. לא הוכח שהרווקה קיימה יחסים עם גברים אחרים באותה עת.


    לכן, קבע בימ"ש בהחלטה ייחודית כי הוכח הסתברותית שהגבר הוא האבא, ויש להכריז עליו ככזה גם ללא בדיקה גנטית, על מנת שלא להשאיר את הילד ללא זהות אב.


    אגב, ההחלטה הזו הביאה אוטומטית לחיוב הגבר במזונות הקטין, אך אפשרו לגבר לבקש בדיקת רקמות על מנת לשלול את אבהותו. (ואז כמובן המזונות "נופלים").



    בפסק דין אחר, דובר בבני זוג נשואים אשר קודם לנישואים, חיו יחד ואף נולדו להם 2 ילדים. לגבי הבת הבכורה התעוררה השאלה של מי הבת, שכן בשלב בו טרם נישאו, הכירה האשה גבר נשוי ובעל משפחה וקיימה עמו יחסים.

    כאשר האשה הרתה, וילדה את הבת,  נרשמה הבת ע"ש החבר של האמא אשר אח"כ הפך לבעלה.

    לאחר מספר שנים, הגבר הנשוי תבע אבהות על הבת, וטען שבשנים הראשונות לחייה של הבת היה ידוע גם לבני הזוג שהבת היא בתו, והרישום  ע"ש הבעל היה מתוך מחשבה שהיא תגדל בתא משפחתי חם ואוהב.


    הגבר שטען לאבהות, שמר על קשר רציף עם הבת, היא לנה לעיתים בביתו והוא שילם עבורה כספים מעת לעת, לרבות ששילם עבור הבריתה.


    בני הזוג הנשואים התנגדו, אך בית המשפט קיבל את בקשתו של הגבר, והורה על בדיקת רקמות.

    בימ"ש קבע כך לא רק בגלל שטענותיהם של בני הזוג הנשוי היו קלושות, אלא גם משום שטובתה של הקטינה לדעת מיהו אביה הביולוגי. גם אין מניעה להורות על בדיקת רקמות שכן אין חשש לממזרות, הואיל והילדה נולדה לפני שבני הזוג התחתנו. (ממזר הינו ילד שנולד לאשה נשואה שלא מבעלה)


    בית המשפט גם התרשם שבני הזוג התחמקו מלענות לשאלות בימ"ש, ומה ששמו לנגד עיניהם היא טובתם שלהם ולא טובת הקטינה לדעת מי אביה.


    לסיכום:


    אמנם בדיקת רקמות היא מדד די מדויק אך הסוגיה הינה מורכבת.  לא תמיד הדלת לבדיקת רקמות פתוחה לרווחה.  בימ"ש יכול להורות שלא להיכנס בה (כמו בפה"ד הראשון שהבאתי), או להיכנס בה למרות שבני הזוג הרשומים כהורים מתנגדים (כמו בפה"ד השני).


                            ****************************

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      גישור משפחתי ויעוץ משפטי

      גישור משפחתי: ידועים בציבור, משפחה חדשה, הסכם ממון, הסכמי גירושין, נישואים אזרחיים, משמורת,הסדרי ראיה, טיפול זוגי ועוד. יעוץ , יחס אישי ואוהד, ליווי לאורך התהליך על ידי הדרה מטר מגשרת ועורכת דין מוסמכת.
      054-474-5085 | matarhadara@walla.co.il