אבל אלוף בן הרשה לעצמו הבוקר לאתגר את היכרותו של אלוף עמוס ידלין את ביבי - היכרות שמסתמכת על יותר מאשר עשרות רבות של ישיבות שבהן נידונו העניינים הכמוסים ביותר של ישראל. ואם ידלין, על פי הערכתו של אלוף בן מהבוקר, חושב על ביבי "שהוא ליצן" - נראה שהוא מכיר את ביבי טוב יותר מאשר מכיר אלוף בן. הצרה היא שביבי לא ליצן אלא מסוכן לישראל כי הוא מכניס אותה לפניקה ולחרדות דמיוניות - הדבר הכי מסוכן שמנהיג יכול לעשות למדינתו. 

ההשוואה של אלוף בן את ביבי לאנוואר סאדאת היא דווקא נראית כמעשה ליצנות עיתונאי. חסרה הייתה לאלוף בן עוד טיפת התלהבות מביבי כדי להשוותו להארי טרומן - נשיא ארצות הברית שהחליט להטיל שתי פצצות אטום על יפן ולסיים בכך את מלחמת העולם השנייה.

ביבי חונך בבית רוויזיוניסטי - אביו היה מזכירו של ז'בוטינסקי - ואצל הרוויזיוניסטים ההצהרות חשובות יותר ממעשים. לעתים קרובות הם נוטים לחשוב שהצהרה שלהם היא המעשה עצמו שזה עתה הצהירו עליו. ביבי הוא צבר יליד ישראל בעל אופי של יהודי מהגלות, מלא חרדות, שאינו מסוגל להיפטר מהן ולהניח לישראל לנהוג בשום שכל ולתת למעצמות להתמודד עם הסכנה של גרעין איראני, שכעת נראה, לאור מצבם של בעלי בריתה, שהמשטר שלה הוא בסוף דרכו.

מילה של עמוס ידלין מול מילה של אלוף בן - אני בוחר ללא היסוס להאמין למילתו של עמוס ידלין. ומילתו של עמוס ידלין דומה למילתם של מאיר דגן ראש המוסד לשעבר ולמילתם של כל ראשי זרועות הביטחון של ישראל.