כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    החיים יפים


    "לכל איש ולכל אשה...", כך אני מאמינה קיים ,קו
    האופק האישי היחודי לו . באימון יש לכך שמות כמו חזון או חלום ... עלי , באופן אישי חביבה המלה ייעוד . אבל גם המושג אופק והצפייה אל עבר קו האופק האישי שלנו , נשמעת לי כמו משהו ששווה ואף ראוי לחיות למענו . אחד הדברים החביבים עלי באימון היא היכולת, ללוות אנשים בדרכם אל קו האופק האישי שלהם . ואגב, גם המסע לשם הוא חלק מהעניין ... אז לכבוד האופק של כל אחת ואחד מאיתנו , אני משגרת אל חללו של עולם את הבלוג שלי ...

    0

    מבט על נכסים אישיים

    23 תגובות   יום חמישי, 17/1/08, 09:39

    מתאווררים ברוח

    תליתי לי כך, את כל

    נכסי

    על חבל כביסה

    ברוח... -

    חשופים, פרושים

    וגלויים מתייבשים

    לעין שמש...

    רוח באה, והפכה

    בהם, חדרה בין

    חוטי חוטים

    דקיקים, שיטתה

    במלמלות תחרות

    חזיות, כך ללא

    כוונה

    עשתה בן, כבתוך

    שלה

    נפחה בן רוח

    חיים...

     

    כך בחלקים

    התלויים, ולא

    ניכר מה מהם

    שייך עוד

    לי

    ועם זאת, הרי

    כל-כך

    שלי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/2/08 01:04:

       

      צטט: בתיה קמר 2008-02-27 13:08:16

      שיר נפלא,

      את מטפלת יפה בנכסים שלך, מכבסת ומזככת אותם, חושפת אותם למשב הרוח ומשוב מאנשים.

      הם אינם מונחים כאבן שאין לה הופכין, אלא חיים בך ובאמצעותך.

      הדמויים בשיר נשיים-ביתיים, עדינים.

      אהבתי, ואם נשאר לי כוכב - זה המקום לו.

       בתיה, התגובה שלך כל- כך יפה

       כל- כך...

       פשוט ריגשת אותי, תודה ! 

      נשיקה יעל.

       

       

        27/2/08 13:08:

      שיר נפלא,

      את מטפלת יפה בנכסים שלך, מכבסת ומזככת אותם, חושפת אותם למשב הרוח ומשוב מאנשים.

      הם אינם מונחים כאבן שאין לה הופכין, אלא חיים בך ובאמצעותך.

      הדמויים בשיר נשיים-ביתיים, עדינים.

      אהבתי, ואם נשאר לי כוכב - זה המקום לו.

        2/2/08 23:49:

       

      צטט: shabat shalom 2008-02-02 18:17:36

      הרוח נפחה בהן/בן רוח חיים......

      ......והם שלי.

      כשהדברים שלנו יוצאים מעצמינו, ומשהו אחר מפיח בהם רוח, הם נראים לנו זרים ומוזרים, עד שאנחנו מודעים לשייכותם.

      מעניין להפקיר את עצמינו לעיני האחרים.

      זה מאד מעניין לדעת מה שאחרים רואים בנו.

      עד שאנחנו אוספים את עצמינו לעצמינו המוכרים רק לנו.

       ואוו... = תודה !

       אוהבת מאד את תגובתך.  ואפשר בה עצמה, לראות פנים לכאן ולשם.

       "משהו אחר מפיח בהם רוח..." ובכן, קשה להפריד או לדעת בוודאות אם זה "משהו אחר",

      שהוא אינו משלנו, יחד עם זאת, זהו בהחלט טריגר או מגע או נגיעה, מכל סוג שהוא, המעירים

      ונוגעים בנו עצמנו, מעוררים מרבצם חלקים חבואים או חפצי חיים...

       

      וכן, כיף ( לעיתים מאד :- ) לאבד שליטה, אפשר לקרא לכך- לסמוך או לבטוח ! אפילו חיוני, הייתי אומרת...בעיקר, עם מי שזה מרגיש נכון...

       

      שבוע מקסים , יעל.  

        2/2/08 18:17:

      הרוח נפחה בהן/בן רוח חיים......

      ......והם שלי.

      כשהדברים שלנו יוצאים מעצמינו, ומשהו אחר מפיח בהם רוח, הם נראים לנו זרים ומוזרים, עד שאנחנו מודעים לשייכותם.

      מעניין להפקיר את עצמינו לעיני האחרים.

      זה מאד מעניין לדעת מה שאחרים רואים בנו.

      עד שאנחנו אוספים את עצמינו לעצמינו המוכרים רק לנו.

        23/1/08 10:17:

       

      נאוול"ה , איזו תגובה -

      מד - הי - מממממממממממממממהההההההההההההההה !

      אוהבת אותך אחותי ותודה,

      אני.

        23/1/08 09:08:

      איזה יופי!!!! מקסים ומעורר השראה....

      שיר הימנוני כזה - "אם אין אני לי מי לי" - אין לי כלום חוץ מאשר את עצמי -

      וה"עצמי" הזה כ"כ עוצמתי!!!!

       

      משום מה, זה הזכיר לי עכשיו את סבתא שלי, סבתא רבקה, שכשהיו שואלים אותה לשלומה, היתה עונה:

       

      "כואב לי הגב, השיגרון מציק לי, קשה לי ללכת, כואב לי הכל, הכליות לא בסדר וגם לחץ הדם, גם הלב לא משהו -

       

      אבל אני מרגישה מצויין!!!!!! 

       

       

      (חבל שלא יכולה לככב אותך שוב - גם על נינה סימון שהבאת לכאן...) 

        20/1/08 10:50:

       

      צטט: sherry refael 2008-01-20 08:41:20

      יעל מקסימה, איזה יופי!

      איזו המחשה מדהימה.

       הכל ישאר שלך

      . רוח באה והולכת אבל את הניצוץ , המהות אין לקחת.

       אוהבת המון .

      אככב אם יתנו

       שלך שרי

           כן שרי,

          רוח באה. רוח הולכת...

          

         והעיקר שבתוך זה רוחנו שלנו

         בעינה עומדת. 

       

        תודה, יעל.

       

       

       

        20/1/08 08:41:

      יעל מקסימה, איזה יופי!

      איזו המחשה מדהימה.

       הכל ישאר שלך

      . רוח באה והולכת אבל את הניצוץ , המהות אין לקחת.

       אוהבת המון .

      אככב אם יתנו

       שלך שרי

        19/1/08 16:25:

       

      צטט: צלילי הלב 2008-01-19 14:36:47

      יעל

      י,

      תלית את הנכסים על מנת ללמוד כמה הם יפים,

      וזה כל כך טבעי להכיר בהם מחדש, לאוורר ולהתאהב שוב,

      הם היו שלך וישארו ככאלה תמיד,

      רק תהיהי מודעת להם הרבה יותר,

      * למקסימה

      ושבת שלום

       

        ואיך שאת יודעת לחבק

        עם כל מלה...

       מחממת במודע עם כוונה

       כה מתוקה, ליאה ל"ה -

       חברתי היקרה ואיך שכך

       זכיתי, זה מרגיש כל- כך

       נפלא !!!!!!!!!!!!!

       ואם מתנגן לי כאן, מין לחן

       של ילדות, הרי הם הצלילים

       של התום, והזכות-

       

       צלילי הלב שבך,

       מהדהדים גומעים

       מרחק, בי נוגעים

       אותי הם מרעידים.

       

       ממני ממני כל- כך

       ו- לך !

       

      תמים+נשיקה 

        19/1/08 14:36:

      יעלי,

      תלית את הנכסים על מנת ללמוד כמה הם יפים,

      וזה כל כך טבעי להכיר בהם מחדש, לאוורר ולהתאהב שוב,

      הם היו שלך וישארו ככאלה תמיד,

      רק תהיהי מודעת להם הרבה יותר,

      * למקסימה

      ושבת שלום

        19/1/08 10:03:

       

      צטט: שי שי 2008-01-18 20:14:17

      זה עדיין שלך וישאר שלך.

      הרוח הזו לפעמים מבלבלת אותנו

      ואם זה עדיין שלך.

       

      אז שום דבר לא יקח את זה ממך.. שום דבר. 

       

       

       שי שי,  התגובה שלך מאד מרגשת

       מאד מאד...

       הרבה חום, רגש ואמפטייה אתה

       מביא עמך !

       

       תודה, אני. 

        19/1/08 10:02:

       

      צטט: ריקי ד. 2008-01-18 16:52:36

      שיר יפה

      ויש מה לחשוב בו.

      לתת צאנס לגורל...

       

      ריקי

       

        היי ריקי, איזה כיף שבאת...

        ולא פחות, שעורר אותך למחשבותייך

        שלך...

        כן, לתת צאנס, לחיים ...

       

       אוהבת, יעל. 

        19/1/08 10:00:

       

      צטט: אביה אחת 2008-01-18 14:12:16

      יעל -

      מקסים שירך

      תודה להזמנה אהבתי מאד

       

      ואזלו כוכביי -

      שבת שלווה

        תודה, איזה כיף שבאת

        והבאת איתך פירגון.

       

       שבת חמימה, יעל.  

        18/1/08 20:14:

      זה עדיין שלך וישאר שלך.

      הרוח הזו לפעמים מבלבלת אותנו

      ואם זה עדיין שלך.

       

      אז שום דבר לא יקח את זה ממך.. שום דבר. 

       

       

        18/1/08 16:52:

      שיר יפה

      ויש מה לחשוב בו.

      לתת צאנס לגורל...

       

      ריקי

       

        18/1/08 14:12:

      יעל -

      מקסים שירך

      תודה להזמנה אהבתי מאד

       

      ואזלו כוכביי -

      שבת שלווה

        18/1/08 13:45:

       

      צטט: נאוה ו. 2008-01-18 10:21:50

      מקסים, יעלי יקירתי!

       

      כן....לפעמים, דווקא החשיפה הזו - של נכסינו - לרוח, לשמש, לגשם....לאחרים -

      היא זו שמפיחה בהם רוח חיים והופכת אותם לשלנו. הכי שלנו בעולם....

       

       

      אוהבת מאוד, יקירתי... כוכב ממני באהבה (אם יאשרו....) 

        איזה כיף, שאת קוראת אותי (תרתי משמע).

        ומי אם לא את ?!

       

       נשיקה+חיבוקי,

       באהבה ממני.

        18/1/08 10:23:
      יששש!!!! * ממני......נשיקה
        18/1/08 10:21:

      מקסים, יעלי יקירתי!

       

      כן....לפעמים, דווקא החשיפה הזו - של נכסינו - לרוח, לשמש, לגשם....לאחרים -

      היא זו שמפיחה בהם רוח חיים והופכת אותם לשלנו. הכי שלנו בעולם....

       

       

      אוהבת מאוד, יקירתי... כוכב ממני באהבה (אם יאשרו....) 

        18/1/08 00:03:

       

      צטט: אלי כהן 2008-01-17 22:44:11

      "ואת היית יפה כשתי עינייך, עת הדמעות היו בן עצורות"

      מה שרק רוח יכולה לעשות :)

       

       

        ודווקא לי, הזכירו דברייך את השורות :"איזו רוח איזו רוח / הוא עושה לי מצב רוח

        ...ובשיר "שתיפח רוחו " ואני אומרת, שתפיח בו הרוח מרוחו :-)

       

      תודה ! אני.  

        17/1/08 22:44:

      "ואת היית יפה כשתי עינייך, עת הדמעות היו בן עצורות"

      מה שרק רוח יכולה לעשות :)

       

       

        17/1/08 21:23:

       

      צטט: אישמעש 2008-01-17 20:55:43

      השימוש במילה "בן" במשמעות "ילד" -

      בן, כבתוך

      שלה

      נפחה בן רוח

      חיים...

      שנראה כטעות כתיב (במקום "עשתה בהן כבתוך שלה, נפחה בהן רוח חיים.."),

      מאיר את הטקסט כולו באור אחר. קטונתי מלפרש את כוונתך, רק אציין שהטקסט המהורהר הפך, במחי מילה אחת, לכמיהה נשית-אימהית.

      ..ויש גם על מה להרחיב.

       

       

        נעם, התגובה שלך מרגשת אותי.

        ההתיחסות הזו הרצינית לטקסט...

        השיר, מהרגע בו שיחררתי אותו, נתון לפרשנות של הקורא...

        לא הייתי רוצה, לפרש למה כיוונתי, מאחר והמרווח הזה של הפרשנות,

        הנתון לקורא, הוא הוא זה המחייה את הטקסט והמפיח בו רוח חיים.

       

       ורק אומר זאת, לפעמים הבחירה במלה (שהיא על פי רוב,  בלתי- מודעת ואגב,

       כתבתי טקסט זה, כפי שיצא ממני לראשונה, לא נגעתי בו או שיניתי דבר), אינה

       רק כיחידת משמעות, אלא גם כיחידה צלילית ולא רק...

       

      מאד יפה בעיני, הפרשנות שלך, מקסימה ממש ותודה לך !

       

      יעל. 

       

        17/1/08 20:55:

      השימוש במילה "בן" במשמעות "ילד" -

      בן, כבתוך

      שלה

      נפחה בן רוח

      חיים...

      שנראה כטעות כתיב (במקום "עשתה בהן כבתוך שלה, נפחה בהן רוח חיים.."),

      מאיר את הטקסט כולו באור אחר. קטונתי מלפרש את כוונתך, רק אציין שהטקסט המהורהר הפך, במחי מילה אחת, לכמיהה נשית-אימהית.

      ..ויש גם על מה להרחיב.

       

       

      ארכיון

      פרופיל

      יעל פריאל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין