פרשות   בהר   בחוקותיי 

השבוע   בשבת   נילמד   פרשה

שבהכרח חקלאים ימצאוה קשה

מדובר בענין ממוקד ומובהר

שבו עוסקת פרשת “בהר“

מיצוות מופלאות ובהן השיטה

לשנת היובל וגם השמיטה

שהתורה יחסה חשיבות עצומה

לקדושת הארץ ותבואות אדמה

בפרשות הקודמות העם מתקדש

במעשה ותפילה והברית מחדש

נוקט בפעולות התעלות רוחנית

מחשבתית נפשית וגם גופנית

משתדל שתהיה לו יכולת וזכות

לבוא בטרקלין של ארץ מלכות

ולארץ אליה יבוא ויינחל

חובת הקדושה עליה תוחל

לאחר שחולקה לשבטים על פי דין

נוצר מצב שוויוני ועדין

שכל אדם קיבל חלקה

שווה בגודלה ברחבה ואורכה

האדמה ניתנה לכל משפחה.

בשוויון מוחלט מול כל עיין פקוחה.

אין איש רשאי למוכרה לצמיתות,

רעיון עילאי ומלא אמיתות.

בפרשת בהר העם מקבל,

את חוק מיצוות שנת היובל.

חוק מעניין מדהים ומרשים,

שחל אחת לשנים חמישים.

כל אדמה אשר ניסחרה,

מיד ליד עברה נימכרה.

חוק שנת היובל חל עליה,

ושבה באותה שנה לבעליה.

פרשת השבוע הנחילה איתה,

מיצוות מנוחה בשנת השמיטה.

שחלה אחת לשבע שנים

שאין לקטוף פירות וגפנים.

תנובת השדה תיוותר לדלים

חקלאים מעיבוד וזריעה חדלים.

הפרדס הכרם וכל הפירות,

יינטשו לכל דורש מופקרות.

ואף על פי כן הציבו שומרים

שלא יאספו בוזזים וזרים.

שגרו על גבול ישראל וסביבו

שאספו הפרי הנטוש ברובו.

זאת משום שהפירות קדושים

ולהוציאם מגבולנו אינינו מורשים.

וכל פירות אותה השנה

כל דיכפין מטובם נהנה.

משום שכל חקלאי ואיכר

הותיר כרמו ושדהו מופקר.

יביט בקוטפים ישתוק יחריש,

ואינו רשאי למנוע מאיש.

לאסוף פירות כאוות נפשו

וזרים נוברים בעיציו ורכושו.ו

על כך יאמרו חפצי יקרו,

"איזהו גיבור הכובש את יצרו.

טעם נוסף לשנת השמיטה,

שגרמה בהכרח והביאה איתה

שבאותה שנה היתעצמה ובחובה

תנועת ישראל החוזרים בתשובה

משעה שהיו פנויים ממלאכה

הרבו בתפילה ועסקו בברכה.

אלה ואלה יצאו נישכרין,

האדמה נחה וישראל קורין.

שנת היובל באופן ברור

היא שנת רווחה שמחה ושחרור,

שחרור לעבד מבית אדוניו

כל מגרש יושב לבעלים מקוניו.

מתוך המגמה לשחרור ופדות

למנוע בתוך ישראל העבדות.

בשנת היובל כולם חופשים

לחיק משפחתם שבים ששים

בשבת הבאה קרבות ובאות

פקודות מהאל ובהן התראות

השבעות איומים בעונש נורא

שכל תפקידן להטיל מורא

לשמור את העם בנתיב הישר

ובתמורה יהיה חופשי ומאושר.

פרשת  "בחוקותי" תבוא שעתה,

נתאזר ביכולת לשאת אף אותה

פרשה שניה שהשבת ניקרא

בה מוצבת בפני העם הברירה.

לשמירת חוקי השם בקפידה

ואת מיצוותיו לקיים בשקידה.

זו פרשה מלאת הבטחות,

לבניה התפתחות שגשוג הצלחות.

כתולדה לציות בקיום המיצוות

ומילוי קפדני של כל החובות.

על אי ציות פורטו עונשים

מעוררי אימה מבעיתים וקשים.

עצירת מטר ואויב שרודף

שיכה בעם ואותו אין הודף.

הקרקע תיבש שדופה ושחונה,