כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יונתן לרנר

    בפועל, משאל עם יחייב רוב מינימלי של 75-65 אחוז

    4 תגובות   יום שני, 29/4/13, 21:05

    האחים יאיר ונפתלי העלו על סדר היום את משאל העם בנושא הסדר עם הפלסטינים. וכמו תמיד מתחיל אותו דיון נדוש על היתרונות והחסרונות של משאל העם אל מול אישור ההסכם בכנסת. הרבה נימוקים אידאולוגיים וקונצפטואליים יונחתו עלינו כשבמקביל, ינהלו יוזמי המשאל פעילות חקיקתית  "ניטראלית" ו"לאומית", שבעצם שמיועדת להבטיח שההסכם לא יאושר.

     

    שני דברים יעמדו ביסוד הפעילות הזו – ההשתתפות של אזרחי ישראל מהמגזר הערבי והחשש שביום המשאל יהיה רוב קטן מקרב היהודים לתמיכה בהסכם.

     

    שאלת הלגיטימיות של השתתפות האזרחים הערבים כבר עלתה בעבר. מעבר לטענה המוסרית לגבי זכותם להשתתף בהכרעות של העם היהודי, עולה השאלה הפרקטית "הייתכן שהם ישתתפו בהחלטה כזו, כאשר ברור שכולם יתמכו בהסכם?" מאחר וזו שאלה שאינה תקינה פוליטית, יעבירו את הדיון לשאלת הרוב הנדרש. לכן צפו שתתקבל החלטה שזה נושא לאומי קריטי ולכן נדרש רוב מיוחד של 60 אחוז מקרב המצביעים. כך ינוטרלו 20 אחוז האזרחים הערבים.

     

    ועדיין תומכי המשאל יחששו מכך שלא יצליחו ליצור רוב מקרב הציבור היהודי. ולכן הם יטענו שאסור להיות תלויים באחוז המצביעים, וצריך לקבוע רוב מקרב כלל אזרחי ישראל. הנימוקים ברורים, כל העם צריך להחליט ולכן הרוב צריך להיות מקרבו. 

     

    במקרה כזה הם יהיו "נדיבים" ולא ידרשו רוב מיוחס מקרב כלל אזרחי ישראל. להלן חישוב קצר מאיפה נובעת "נדיבותם". נניח ששיעור ההשתתפות בפועל, במשאל העם, יהיה כמו בבחירות הקודמות, כלומר 67.8 אחוז. המשמעות היא שיידרש רוב של 75 אחוז מקרב המצביעים בפועל בכדי להשיג רוב מקרב בעלי זכות ההצבעה. ואם תהיה השתתפות יוצאת דופן של 80 אחוז יידרש רוב של 62.5 מקרב המצביעים.

     

    אתם מעריכים שתומכי ההסכם יוכלו להשיג רוב מאסיבי כל כך? גם תומכי המשאל יודעים שזה כמעט בלתי אפשרי. מכאן שהם יהיו מוכנים "להסתפק ברוב רגיל מבין בעלי זכות ההצבעה"

     

    ועוד לא דיברנו על כך שבמקביל, יוחלט לאפשר גם להצביע בחו"ל, שם יש רוב לאלו שמוכנים שנילחם עד טיפת דמנו האחרונה. כמו כן יוכנסו נהלים מיוחדים לקבלת אזרחות ישראלית לכל יהודי, שיחפוץ בכך, בקונסוליות הישראליות ברחבי העולם.

     

    הערת סיום – התרחיש הזה מבוסס על דיבורים ויוזמות שעלו בעבר.

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/5/13 12:18:
      1.אם משאל העם יעשה בכל נושא שבו הממשלה נתקלת בדעת הקהל העוינת אז אפשר לכלול משאל עם גם בנושא הזה. 2. קיום של משאל עם יסיר מהממשלה אחריות להחלטותיה כשהיא תעמוד אחר הטענה (המוצדקת) אנחנו רצינו אבל העם לא הסכים... אם ריבונות העם מתבטאית במשאלי עם אף אחד לא יסמוך על הממשל הקיים 3. בשאלות מסובכות שבהן, מן הסתם, יש צורך במשאל עם - יש גם צורך ברמה תפיסה מסוימת של מסובכות הבעיה. 4. ועוד לא דיברנו על ההטייה במשאלי דעת קהל על פי ניסוח השאלות המוצגות להכרעה...
        30/4/13 23:28:
      פרנק, קראת את מה שכתבתי? איפה ראית התנגדות לרעיון של משאל עם? איפה ראית טענה שרק "מומחים" מבינים ויכולים להחליט? יש לך פרטיטורה מוכנה מראש לכל מי שמאיר צדדים בעייתיים על האופן שבו רוצים ליישם את הרעיון בישראל?
        30/4/13 21:10:
      אני בעד משאל עם בתנאי אחד. שגם חוק ההסדרים של האוצר יעבור משאל עם.
        30/4/13 18:24:

      יש למתנגדי משאל העם הנחת יסוד מאוד חשובה שמנחה את החשיבה שלהם: בני אדם "פשוטים" פשוט לא מסוגלים להבין נושא כל כך מורכב, ורק "מומחים", שהם אנשי אקדמיה או פוליטיקאים (שמניחים את הנחת היסוד הנ"ל), שהם משהו מעבר לבני אדם, משהו מעין יצורים מיסטים מוארים- רק הם יכולים להגיע לתובנות והחלטות "נכונות" שיצילו את העם מעצמו.

      כמובן שעוד סיבה להתנגדות היא הידיעה שרוב האוכלוסיה לא שותף למוסר קורבנות האדם של אנשי הציבור האלה (שלא שונה מטקסי הקרבת האדם שהיו האצטקים מקריבים לאל השמש, רק שהקורבן נעשה בצורה יותר עקיפה- של הקרבה לג'יהאד כדי לרצות את התוקפן בשביל "שלום"), ולכן הם לא מוכנים שתבוסתם תוצג לעיני כל, אבל בכל מקרה הם מתכוננים עם נאומים מוכנים מראש שכותרתם "אמרנו לכם" בזמן שהם ירקדו על הדם של קורבנות הפיגוע הראשון.

       

      כמובן שמשאל עם שכזה הוא לא מושלם, כי הוא נותן משקל להחלטות מוסריות בידי הציבור, ונמצאת כאן הנחה כאילו מוסר זה משהו שנקבע על ידי דיעות הרוב והוא יחסי, ולא אבסולוטי כמו חוק טבע שלא משתנה בגלל דיעות. יש כאן "אונס" של המיעוט שמפסיד בהצבעה שזה דבר שקיים בכל סוציאל-דמוקרטיה (בניגוד לרפובליקה חוקתית ששומרת על זכויות פרט לא ניתנות להפרה שבהם חופש הוא ערך שמוגן בכל מקרה ללא התחשבות בדיעות, כמו ארה"ב עד ל- 1913).

      פרופיל

      yonathan lerner
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון