כותרות TheMarker >
    ';

    שלטון היצרים

    כסף, סקס, יצר הקיום, נקמנות, אהבה, שנאה, רגשות, כל אלה מניעים את העולם.
    זה נושא הספר השני שלי שלטון היצרים.
    כסופרת , בנקאית, אשה ואם החיה במספר ממדים
    שונים אך משלימים אכתוב על היצרים המניעים
    את כולנו וגורמים לנו לפעול. בעיקר מנסיוני האישי.



    מי כאן מחליט מי שפוי ?

    84 תגובות   יום חמישי, 17/1/08, 11:23

    החלטת להפסיק לקחת את הכדורים האלה שאיזנו אותך יותר

    מעשרים שנה. איבדת את העבודה, את האשה. אתה הומ-לייס.

    באירופה מתייחסים אליכם יותר טוב....ואתה עם דרכון אירופאי,

    אזרח מעצמת האירו, מקבל שם תמיכה כספית ולן בכנסיה.

     

    ההורים שלך כאן לא מאמינים,איך זה קרה להם...פולנים טובים,

    חינוך מעולה, אקדמאיים...

     

    הם הצליחו לשכנע אותך לחיות לפי הנורמות. עם הכדורים האלה

    הם הצליחו לאזן אותך.

     

    חשבתי שאתה קצת שונה. חשבתי שאתה ביישן. אהבתי את

    ההזדהות שלך עם החיות. חשבת שאנחנו מין סוג של חיה....

    והשוואת את ההתנהגות שלנו להתנהגות של החיות.

     

    הסברת לי שאנחנו חיים בקבוצות, כמו שהחיות חיים בלהקות,

    בעדרים, זה עניין של הישרדות אמרת....לא צורך חברתי.

    חשבתי שזוית הראיה שלך מעניינת. חשבתי שאתה שונה.

     

    ההורים שלך משתגעים בארץ מדאגה. אתה אומר שזאת הדרך

    שלך. זה מה שאתה. אתה לא חוזר לנורמות של החברה.

     

    ואולי זה אתה השפוי. ומי מחליט מי שפוי ומי לא. ואיך אפשר

    להחליט לפי נורמות של החברה מה מתאים למי?

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (83)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/1/08 22:35:

      אסתי,

      שפוי, לפי איזה קריטריונים? מי מחליט?

      החברה מגדירה לפי הנורמות שלה, שלא תמיד מתאימות לכולם.

      המקרה הזה עצוב וקשה. ועדיין לא פתור...

      נקווה שיפתר בטוב.

      תודה על התגובה.

      לילה טוב.

       

      צטט: אסתי. 2008-01-20 23:56:55

      מי ששפוי זה אותו אחד שהולך על פי צו הלב וההגיון תוך איזון עצמי,

      אבל אין כזה. אם היה אחד כזה היו מגדירים אותו כלא שפוי...לא?

       תמים

       

        20/1/08 23:56:

      מי ששפוי זה אותו אחד שהולך על פי צו הלב וההגיון תוך איזון עצמי,

      אבל אין כזה. אם היה אחד כזה היו מגדירים אותו כלא שפוי...לא?

       תמים

        20/1/08 23:47:

      ליאור

      ממש לא פשוט העניין הזה. הוא הולך ומסתבך...

      הגעת באיחור ויש התפתחויות בסיפור העצוב הזה.

      הבחור עכשו מאושפז באירופה. עדיין מסרב לקחת תרופות....

      המשפחה פה משתגעת והוא מסרב לחזור....

      מציאות מסובכת.

      תודה על הביקור הלילי (- :

      צטט: ליאור רועי 2008-01-20 23:38:33

      כרגיל אני מגיעה באיחור מטורף..

       

      תרופות פסיכיאטריות זה אחד הפלונטרים היותר מסובכים להתרה

      ואני אכן חושבת שהיד של הפסיכיאטארים מאוד קלה על ההדק.

      מצד שני, מתוך הכרות משפחתית מאוד קרובה עם הענין,

      כשמישהו שהתרופות מאזנות אותו מחליט לרדת מהן על דעת עצמו-

      גם אחרים סובלים ריקושטים. כמו בסיפור שלך.

      במקרה הזה זה ההורים שדואגים, במקרה אחר אלו יכולים להיות הילדים ואז השאלה יותר פשוטה בתיאוריה, אבל לא פחות מסובכת במציאות..

       

        20/1/08 23:38:

      כרגיל אני מגיעה באיחור מטורף..

       

      תרופות פסיכיאטריות זה אחד הפלונטרים היותר מסובכים להתרה

      ואני אכן חושבת שהיד של הפסיכיאטארים מאוד קלה על ההדק.

      מצד שני, מתוך הכרות משפחתית מאוד קרובה עם הענין,

      כשמישהו שהתרופות מאזנות אותו מחליט לרדת מהן על דעת עצמו-

      גם אחרים סובלים ריקושטים. כמו בסיפור שלך.

      במקרה הזה זה ההורים שדואגים, במקרה אחר אלו יכולים להיות הילדים ואז השאלה יותר פשוטה בתיאוריה, אבל לא פחות מסובכת במציאות..

        20/1/08 15:03:

      זרמלק

      תודה על הרגישות וההבנה.

      (- :

      צטט: zarmelak 2008-01-20 15:01:30

      אני מאוד מסכימה איתך שאי אפשר לשפוט אותם .
      זאת מחלה כמו כל מחלה .. כמו סכרת כמו מחלות לב
      חבל שאנשים לא מבינים את זה

       

        20/1/08 15:01:

      אני מאוד מסכימה איתך שאי אפשר לשפוט אותם .
      זאת מחלה כמו כל מחלה .. כמו סכרת כמו מחלות לב
      חבל שאנשים לא מבינים את זה

        20/1/08 14:27:

      זרמלק,

      יכול להיות שהפיתרון למחלות האלה הם הכדורים.

      במיוחד במקרים קשים, כמו זה שאת מתארת...

      קשה לשפוט את האנשים האלה.

      תודה על הביקור והתגובה.

      צטט: zarmelak 2008-01-20 14:20:10

      באמת מי מחליט ?
      אני מכירה סיפור כזה באופן אישי
      אישה שהחליטה להפסיק עם הליתיום כי היא "לא צריכה יותר"
      אני זוכרת איך כנערה בת 19 ישבתי איתה וניסיתי לשכנע אותה שתחזור לקחת את הכדורים
      בכל זמן השיחה היא ראתה צבא שלם על הדשא , דיברה על סוף העולם
      וחשבה שהכלב שליטפתי היה מרגל ...

      לא יודעת מי יותר שפוי ממי , אבל לפעמים הכדורים האלו הם התשובה היחידה לחיים
      ללא פרנויה מפחידה כמו דיבורים על סוף העולם שעוד רגע מגיע .

       

      לא בטוחה שזה קשור . אבל זה בהחלט הזכיר לי :0)

       

        20/1/08 14:20:

      באמת מי מחליט ?
      אני מכירה סיפור כזה באופן אישי
      אישה שהחליטה להפסיק עם הליתיום כי היא "לא צריכה יותר"
      אני זוכרת איך כנערה בת 19 ישבתי איתה וניסיתי לשכנע אותה שתחזור לקחת את הכדורים
      בכל זמן השיחה היא ראתה צבא שלם על הדשא , דיברה על סוף העולם
      וחשבה שהכלב שליטפתי היה מרגל ...

      לא יודעת מי יותר שפוי ממי , אבל לפעמים הכדורים האלו הם התשובה היחידה לחיים
      ללא פרנויה מפחידה כמו דיבורים על סוף העולם שעוד רגע מגיע .

       

      לא בטוחה שזה קשור . אבל זה בהחלט הזכיר לי :0)

        19/1/08 13:59:

      ג'ו מ

      סיפור מדהים ,קשה ואמיתי.

      ונכון שההורים מודאגים בעיקר מכישלון, הבושה ומה יגידו....

      גם לדעתי נכון יהיה לקבל אותו, כמו שהוא, לכבד את ההחלטות

      שלו, להגיע אליו....ורק אחר-כך להתמודד עם הבעיה.

      תודה על התגובה

      שבת נפלאה.

      צטט: ג'ו מ 2008-01-19 10:48:10

      וואו - סיפור מדהים.

      נראה כאילו ההורים שלו מודאגים בעיקר מזה שהוא לא בקו הנורמלי של החיים. לוקחים על עצמם את ה"כישלון" (כישלון עפ"י החלטתם) ומנסים לטשטש את הבושה.

      לעיתים, במצבים מסוג זה, מה שצריך הילד זה בעיקר תמיכה ואהבה. פחות הטפת מוסר ואמירות נחרצות על מה צריך לעשות ומה מקובל.

       

       

        19/1/08 10:48:

      וואו - סיפור מדהים.

      נראה כאילו ההורים שלו מודאגים בעיקר מזה שהוא לא בקו הנורמלי של החיים. לוקחים על עצמם את ה"כישלון" (כישלון עפ"י החלטתם) ומנסים לטשטש את הבושה.

      לעיתים, במצבים מסוג זה, מה שצריך הילד זה בעיקר תמיכה ואהבה. פחות הטפת מוסר ואמירות נחרצות על מה צריך לעשות ומה מקובל.

       

        19/1/08 07:56:

      צודקת שהכל נאמר....

      שמחה שבאת לבקר.

      שבת נפלאה.

      תודה.

      צטט: יש בי 2008-01-19 00:02:02

      לבנה הכל כבר נאמר כאן.

      מאד אובת את הכתיבה שלך

      כוכב 

       

        19/1/08 00:01:
      אחזור לככב
        19/1/08 00:02:

      לבנה הכל כבר נאמר כאן.

      מאד אובת את הכתיבה שלך

      כוכב 

        18/1/08 23:19:

      אורית יקרה

      חוות דעתך מעניינת. גם אני איני פוסלת כדורים, במיוחד כאשר הם מצליחים לאזן...

      יחד עם זאת כל אדם רשאי לקבל החלטות שנוגעות לחיו.

      תודה על התגובה.

      שבת נפלאה לכולם.

      צטט: אורית גפני 2008-01-18 23:16:11

      לבנה יקרה - הבאת כאן סיפור אישי מיוחד ונושא מעניין ולא פשוט !

      כדורים כאמצעי לאיזון בהתמודדות אינם דבר פסול - אבל כל אדם רשאי לקבל החלטות כראות עיניו.

       

      תודה ושבת שלום לך ולכולנו !

       

        18/1/08 23:16:

      לבנה יקרה - הבאת כאן סיפור אישי מיוחד ונושא מעניין ולא פשוט !

      כדורים כאמצעי לאיזון בהתמודדות אינם דבר פסול - אבל כל אדם רשאי לקבל החלטות כראות עיניו.

       

      תודה ושבת שלום לך ולכולנו !

        18/1/08 20:33:

      יונית

      מסכימה איתך שבסיטואציה שנוצרה גם אני הייתי אומרת לבן

      שלי, אקבל אותך בכל מקרה, בוא הביתה...

      לא איכפת לי מה השכנים והדודות יגידו.

      בנקודת זמן זו הוא אומר שהוא מעדיף את החיים שלו כך,

      יכול להיות שישנה את דעתו.

      בכל מקרה מצב לא פשוט....

      תודה על התגובה.

      שבת נפלאה.

      צטט: יונית א 2008-01-18 17:35:15

      באתי מ"פולניה" . לא יודעת איך אני הייתי מתמודדת עם בן שלי אם היה בוחר לחיות כהומלס אי שם בעיר אירופאית קפואה בחסות הכנסייה הרחמנית. מניחה שבנקודת זמן זו הייתי נשברת ואומרת לו "תבוא הבייתה, עם/בלי כדורים, איך שאתה רוצה לחיות זה החיים שלך" או "לא איכפת לי כבר מה יגידו זושה וברוניה ,אני מעדיפה את מה שטוב לך (גם אם אני יודעת שיכול להיות לך הרבה יותר טוב אחרת) על מה שחשוב לחברה(ע"ע זושה). לא מטריד אותי מהו שפוי ומיהו הלא שפוי. הילד "שלי" משוטט באולמות כנסייה קרירים ,מי יודע מתי אכל אוכל חם פעם אחרונה ,האם מציקים לו שם, האם חם לו? זה מה שהיה מוביל אותי, גם אם הייתי פולניה. במשפחתי(הרחוקה, מהצד שלו כמובן, כי בצד שלי כולם מושלמים) יש אישה בוגרת,מקצוע חופשי מוכשרת וחכמה עד אימה שבעקשנות לא מוכנה לקחת כדורים, איבדה את כל מה שהיה לה (כלכלית,משפחה) את המקצוע שהיה לה שם. היא חיה מהיום למחר, עם עצמה ועל קצבאות וחסכונות שונים. אבל העצוב ביותר לראות את האומללות שלה, עם הבחירה שלה- היא לא מאושרת יותר ככה (או שזו רק נקודת המבט שלי מהחוץ הנורמטיבי?)

       

        18/1/08 17:35:
      באתי מ"פולניה" . לא יודעת איך אני הייתי מתמודדת עם בן שלי אם היה בוחר לחיות כהומלס אי שם בעיר אירופאית קפואה בחסות הכנסייה הרחמנית. מניחה שבנקודת זמן זו הייתי נשברת ואומרת לו "תבוא הבייתה, עם/בלי כדורים, איך שאתה רוצה לחיות זה החיים שלך" או "לא איכפת לי כבר מה יגידו זושה וברוניה ,אני מעדיפה את מה שטוב לך (גם אם אני יודעת שיכול להיות לך הרבה יותר טוב אחרת) על מה שחשוב לחברה(ע"ע זושה). לא מטריד אותי מהו שפוי ומיהו הלא שפוי. הילד "שלי" משוטט באולמות כנסייה קרירים ,מי יודע מתי אכל אוכל חם פעם אחרונה ,האם מציקים לו שם, האם חם לו? זה מה שהיה מוביל אותי, גם אם הייתי פולניה. במשפחתי(הרחוקה, מהצד שלו כמובן, כי בצד שלי כולם מושלמים) יש אישה בוגרת,מקצוע חופשי מוכשרת וחכמה עד אימה שבעקשנות לא מוכנה לקחת כדורים, איבדה את כל מה שהיה לה (כלכלית,משפחה) את המקצוע שהיה לה שם. היא חיה מהיום למחר, עם עצמה ועל קצבאות וחסכונות שונים. אבל העצוב ביותר לראות את האומללות שלה, עם הבחירה שלה- היא לא מאושרת יותר ככה (או שזו רק נקודת המבט שלי מהחוץ הנורמטיבי?)
        18/1/08 16:25:

      מאי יקרה,

      נשתדל לקבל את השונים....

      תודה על התגובה

      שבת נפלאה !

      צטט: mai7@ 2008-01-18 15:31:26

       

       

       

      האנשים הרגילים שמתקשים לקבל את השונה,

      ומסווגים אותו לקיצון.

      שגרה זה רע ?

       

       

        18/1/08 15:31:

       

       

       

      האנשים הרגילים שמתקשים לקבל את השונה,

      ומסווגים אותו לקיצון.

      שגרה זה רע ?

       

        18/1/08 14:19:

      תודה על הביקור (- :

      אכן מעורר מחשבה.

      שתהייה לך שבת נפלאה !

      צטט: סמדרים@ 2008-01-18 14:14:51

      שאלה מצוינת... הולכת לחשוב קצת..

      מעורר מחשבה.

       

        18/1/08 14:14:

      שאלה מצוינת... הולכת לחשוב קצת..

      מעורר מחשבה.

        18/1/08 09:57:

      דימיונית,

      תודה שחזרת עם דוגמאות מפורטות.

      בשני המקרים שהבאת החולים הבינו שעדיף להם עם הכדורים

      אשר מאפשרים להם חיים סבירים.

      אמנם לא מדובר בחולה סכיזופרניה, אבל מדובר באדם שאינו

      מתפקד בלי הכדורים. הופך לחדל -אישים.

      הבעיה שבחר לעבור לאירופה, שם מקבל תמיכה כספית

      ולינה בכנסיה. אבל קשה לדעת מה עובר באמת עובר עליו....

      בארץ הוריו והמשפחה שלו מאוד מודאגים.

      מקווה שהוא מרגיש טוב ושיסכים לחזור...

      נראה לי שיסכים לחזור אם המשפחה שלו תקבל את ההחלטות

      שלו....

       

      תודה .

      שבת נפלאה.

      צטט: *הדימיונית* 2008-01-18 09:43:38

      היי לבנה שבת שלום חזרתי...

       

      יצא לי להכיר שני חולי סכיזופרניה בחיים שלי . כל אחד מהם נלחם בקטע של הכדורים באיזה

      שלב בחיים שלו. חשבו שהם יכולים להסתדר בלי.

       

      אחד מהם זה עבד לו תקופה מסויימת מעצם הרצון, וגם אצלו העניין קל יחסית אז היו לא התקפים קלים פה ושם, הוא גם איבד את האישה והבן שלו לתקופה מסויימת, הם התגרשו, והיום היחסים שם תקינים. לאחר נסיון של כמה תקופות לסרוגין ללא הכדורים, הצליח להבין

      שזה הדבר שבאמת מאזן אותו ונותן לו להרגיש טוב, שהוא מסוגל לקום בבוקר ולעבוד , לפרנס את עצמו כמו שצריך (גם בקטע הזה בד"כ יש בעיה) , שלקחת כדור ביום זה לא נורא.

      תהליך של השלמה עם המחלה והכדורים.

       

      השני במצב חמור יותר, כל פעם שהיה מפסיק את הכדורים היה שרוי בדכאונות, בהתקפות קשות  באישפוזים. גם עד שהבין שהוא לא יכול ללא הכדור. ושזה בסדר שיש לו מה להציע חוץ

      מהמחלה. 

       

      שניהם דרך אגב אנשים מבריקים.

       

      אם זו מחלה נפשית קלה,  יש מצב שאפשר אם זה משהו יותר מסובך, בד"כ זה בעייתי.

       

      לגבי החבר שלך אני מקווה שהוא לא זרוק בחור, מכונס בתוך עצמו, בתוך אשליות, בדכאונות,

      ומספר לכלם שהכל בסדר. מקווה בשבילו שהוא יתפקח באיזה שלב, כי בחוץ גם ככה קשה,

      במצב שלו עוד יותר. 

       

      לגבי נורמות , או מי מחליט מי שפוי ?הגבול דק, כל מקרה לגופו, לדעתי אי אפשר להחליט בשביל אף אחד בכל מקרה.

       

      הלכתי......:) 

      שבת קסומה. 

       

       

        18/1/08 09:43:

      היי לבנה שבת שלום חזרתי...

       

      יצא לי להכיר שני חולי סכיזופרניה בחיים שלי . כל אחד מהם נלחם בקטע של הכדורים באיזה

      שלב בחיים שלו. חשבו שהם יכולים להסתדר בלי.

       

      אחד מהם זה עבד לו תקופה מסויימת מעצם הרצון, וגם אצלו העניין קל יחסית אז היו לא התקפים קלים פה ושם, הוא גם איבד את האישה והבן שלו לתקופה מסויימת, הם התגרשו, והיום היחסים שם תקינים. לאחר נסיון של כמה תקופות לסרוגין ללא הכדורים, הצליח להבין

      שזה הדבר שבאמת מאזן אותו ונותן לו להרגיש טוב, שהוא מסוגל לקום בבוקר ולעבוד , לפרנס את עצמו כמו שצריך (גם בקטע הזה בד"כ יש בעיה) , שלקחת כדור ביום זה לא נורא.

      תהליך של השלמה עם המחלה והכדורים.

       

      השני במצב חמור יותר, כל פעם שהיה מפסיק את הכדורים היה שרוי בדכאונות, בהתקפות קשות  באישפוזים. גם עד שהבין שהוא לא יכול ללא הכדור. ושזה בסדר שיש לו מה להציע חוץ

      מהמחלה. 

       

      שניהם דרך אגב אנשים מבריקים.

       

      אם זו מחלה נפשית קלה,  יש מצב שאפשר אם זה משהו יותר מסובך, בד"כ זה בעייתי.

       

      לגבי החבר שלך אני מקווה שהוא לא זרוק בחור, מכונס בתוך עצמו, בתוך אשליות, בדכאונות,

      ומספר לכלם שהכל בסדר. מקווה בשבילו שהוא יתפקח באיזה שלב, כי בחוץ גם ככה קשה,

      במצב שלו עוד יותר. 

       

      לגבי נורמות , או מי מחליט מי שפוי ?הגבול דק, כל מקרה לגופו, לדעתי אי אפשר להחליט בשביל אף אחד בכל מקרה.

       

      הלכתי......:) 

      שבת קסומה. 

       

        17/1/08 23:26:

      תודה שאהבת את הפוסט.

      הוא אינו מזיק לחברה וכן ההחלטה שלו מתקבלת על ידי החברה...

      ערב טוב

      ותודה על הביקור.

      צטט: אחת שיודעת1 2008-01-17 22:42:34

      מ ק ס י ם !!

       

      אני אומרת: איש באמונתו יחיה

      (כל עוד לא פוגע באחרים).

       

       

        17/1/08 23:24:

      פנינה,

      בינתיים זה מה שקורה. הוא אינו מזיק לחברה. החברה מכבדת את רצונו...

      תודה על התגובה.

      ערב טוב.

      צטט: אבן חן 2008-01-17 22:35:01

      לבנה

       

      רצונו של אדם כבודו.

       

      ויש לכבד את רצונו

      בפרט אם אין בהחלטתו

      נזק לחברה.

       

      פנינה

       

        17/1/08 23:23:

       

      מסכימה איתך שלא פשוט. מזדהה עם הורים דואגים...בן רחוק, הומלייס אבל הוא

      ממשיך לטעון שזה מה שהוא רוצה ומעדיף....

      התרופות איזנו אותו שנים. בזכותם הוא עבד, התחתן וחי חיים נורמטיביים בעיני

      החברה. אבל עכשיו החליט אחרת...

      כאמור, לא פשוט בכלל.

      תודה על הביקור והתגובה המפורטת.

      צטט: טקסטואלית 2008-01-17 22:10:15

      השיפוט מיהו שפוי ומי אינו שפוי הוא בהחלט גם עניין של נורמות חברתיות, והוא שונה מתקופה לתקופה ומתרבות לתרבות.

      אבל נראה לי שזה גם פונקציה של עד כמה האדם גורם סבל לעצמו ולסביבתו, ועד כמה באמת יש לו בחירה - או שהוא רדוף ע"י מחלת נפש.

       

      באופן עקרוני אני נגד תרופות, אבל יודעת שיש מצבים שכדאי וחשוב לקחת אותן. למשל, כשרוצים להציל חיים. (ולא כשרוצים להוריד חום של 38 מעלות). ולגבי תרופות פסיכיאטריות, אני לא יודעת הרבה. אבל אם זה מאפשר לאדם חיים נטולי סבל ותפקוד סביר, אז אולי לא כדאי לזלזל בזה. כלומר, זה נשמע כאילו רומנטי שהוא עזב את הכל, זרק הכל, ועכשיו הוא זרוק ברחובות או באיזה שלטר. השאלה אם יש לו בחירה אמיתית שלא לחיות חיים שכאלה. והשאלה אם מישהו רוצה להתחלף איתו.

       

      בקיצור, מסובך, מורכב. אין תשובה חד משמעית. ואפשר להבין את ההורים שלו שסובלים מכל זה. זה לא רק עניין "פולני" של "מה יגידו השכנים". הוא הרי מסכן את חייו ואת בריאותו הגופנית והנפשית. בקיצור, לא פשוט.

       

       

        17/1/08 23:21:

      שרי יקרה,

      דילמה לא פשוטה.

      מסכימה איתך שזכותו של אדם לחיות לפי ראות עיניו במידה ואינו פוגע באחרים.

      זה מה שטבעי ונורמלי עבורו. ועצוב לבני משפחתו, אשר כדורים עיצבו עבורם

      דמות אחרת שהם העדיפו.

      תודה שאהבת את הפוסט.

      ותודה על חופן כוכבים מליבך (- :

      לילה טוב. 

       

      צטט: sherry refael 2008-01-17 21:50:11

      לבנה יקרה , דילמה לא פשוטה מבחינה ערכית.

       נראה לי שהוא מאמת אנשים עם הערכים שלהם ועם החיים שלהם.[ זה מעורר שאלות.

       לדעתי האישית זכותו של כל אדם לחיות כטוב בעיניו.

       [כל עוד אינו פוגע בשני ולא עושה זאת בכוונה להזיק.

       אם הוא מאושר זכותו המלאה לחיות ככה

      . זה הכי "נורמלי" מבחינתו...

      הכאב הגדול הוא לאותם אנשים שהכירו איש מסוים(האישיות שהתעצבה בעקבות חומרים כימיים)והאיש איננו עוד.

       לעומת זאת גופו נמצא בחיים אבל האישיות ההיא שאהבו לכאורה מתה

      . אני אומרת לכאורה כי היא היתה תוצאה של חומרים כימיים

      . ויש שיגידו שהאישיות האמיתית היתה בעקבות הכדורים.. כי בלעדן הוא לא הוא..

       מבחינה חוקית אין מה לעשות.

       ואכן זוהי נקודה לא פשוטה של הדמוקרטיה וחופש הפרט. 

       פוסט חשוב ביותר

      . שלך שרי

       אנסה לככב אם יתנו ולא חופן מליבי...

       

        17/1/08 22:42:

      מ ק ס י ם !!

       

      אני אומרת: איש באמונתו יחיה

      (כל עוד לא פוגע באחרים).

       

        17/1/08 22:35:

      לבנה

       

      רצונו של אדם כבודו.

       

      ויש לכבד את רצונו

      בפרט אם אין בהחלטתו

      נזק לחברה.

       

      פנינה

        17/1/08 22:10:

      השיפוט מיהו שפוי ומי אינו שפוי הוא בהחלט גם עניין של נורמות חברתיות, והוא שונה מתקופה לתקופה ומתרבות לתרבות.

      אבל נראה לי שזה גם פונקציה של עד כמה האדם גורם סבל לעצמו ולסביבתו, ועד כמה באמת יש לו בחירה - או שהוא רדוף ע"י מחלת נפש.

       

      באופן עקרוני אני נגד תרופות, אבל יודעת שיש מצבים שכדאי וחשוב לקחת אותן. למשל, כשרוצים להציל חיים. (ולא כשרוצים להוריד חום של 38 מעלות). ולגבי תרופות פסיכיאטריות, אני לא יודעת הרבה. אבל אם זה מאפשר לאדם חיים נטולי סבל ותפקוד סביר, אז אולי לא כדאי לזלזל בזה. כלומר, זה נשמע כאילו רומנטי שהוא עזב את הכל, זרק הכל, ועכשיו הוא זרוק ברחובות או באיזה שלטר. השאלה אם יש לו בחירה אמיתית שלא לחיות חיים שכאלה. והשאלה אם מישהו רוצה להתחלף איתו.

       

      בקיצור, מסובך, מורכב. אין תשובה חד משמעית. ואפשר להבין את ההורים שלו שסובלים מכל זה. זה לא רק עניין "פולני" של "מה יגידו השכנים". הוא הרי מסכן את חייו ואת בריאותו הגופנית והנפשית. בקיצור, לא פשוט.

       

        17/1/08 21:50:

      לבנה יקרה , דילמה לא פשוטה מבחינה ערכית.

       נראה לי שהוא מאמת אנשים עם הערכים שלהם ועם החיים שלהם.[ זה מעורר שאלות.

       לדעתי האישית זכותו של כל אדם לחיות כטוב בעיניו.

       [כל עוד אינו פוגע בשני ולא עושה זאת בכוונה להזיק.

       אם הוא מאושר זכותו המלאה לחיות ככה

      . זה הכי "נורמלי" מבחינתו...

      הכאב הגדול הוא לאותם אנשים שהכירו איש מסוים(האישיות שהתעצבה בעקבות חומרים כימיים)והאיש איננו עוד.

       לעומת זאת גופו נמצא בחיים אבל האישיות ההיא שאהבו לכאורה מתה

      . אני אומרת לכאורה כי היא היתה תוצאה של חומרים כימיים

      . ויש שיגידו שהאישיות האמיתית היתה בעקבות הכדורים.. כי בלעדן הוא לא הוא..

       מבחינה חוקית אין מה לעשות.

       ואכן זוהי נקודה לא פשוטה של הדמוקרטיה וחופש הפרט. 

       פוסט חשוב ביותר

      . שלך שרי

       אנסה לככב אם יתנו ולא חופן מליבי...

        17/1/08 21:30:

      טקסי,

      מסכימה עם כל מלה.

      תודה על התגובה.

      ערב טוב.

      צטט: taxi_taxi 2008-01-17 21:29:11

      לבנה

      אני מבין שקשה למשפחה לקבל את זה והייתה מעדיפה בן נורמטיבי

      אבל לא לנו לקבוע עבורו.

       

        17/1/08 21:29:

      לבנה

      אני מבין שקשה למשפחה לקבל את זה והייתה מעדיפה בן נורמטיבי

      אבל לא לנו לקבוע עבורו.

        17/1/08 21:11:

      קדרית,

      תודה על הרגישות.

      אשתדל לזכור שהרצונות שלו שונים...משלי ולכבד אותם.

      ערב טוב.

      תודה.

       

      צטט: הקדרית 2008-01-17 21:09:02

       

      צטט: levana feldman 2008-01-17 21:07:19

      קדרית

      קצת עצוב לי בגללו...

      אני מקווה שבאמת טוב לו במצב החדש הזה...

      תודה על התגובה.

      ערב טוב.

      צטט: הקדרית 2008-01-17 21:04:13

      אני מכירה אישית לא מעט אנשים שלפי הנורמות

      הם לא נורמליים

      אבל הם הכי נורמליים בעיני..

      העיקר שטוב לו לפי אמות המידה שלו!

       

      לבנה,

      עצוב לך כי את מזדהה.

      אבל תזכרי שנקודת המבט שלך,היא רק שלך,

      נובעת מהעולם שלך,

      לפי אמות המידה שלך,

      לפי הפחדים שלך,

      לפי הרצונות והכמיהות שלך.

      הוא מישהו אחר...

       

        17/1/08 21:09:

       

      צטט: levana feldman 2008-01-17 21:07:19

      קדרית

      קצת עצוב לי בגללו...

      אני מקווה שבאמת טוב לו במצב החדש הזה...

      תודה על התגובה.

      ערב טוב.

      צטט: הקדרית 2008-01-17 21:04:13

      אני מכירה אישית לא מעט אנשים שלפי הנורמות

      הם לא נורמליים

      אבל הם הכי נורמליים בעיני..

      העיקר שטוב לו לפי אמות המידה שלו!

       

      לבנה,

      עצוב לך כי את מזדהה.

      אבל תזכרי שנקודת המבט שלך,היא רק שלך,

      נובעת מהעולם שלך,

      לפי אמות המידה שלך,

      לפי הפחדים שלך,

      לפי הרצונות והכמיהות שלך.

      הוא מישהו אחר...

        17/1/08 21:07:

      קדרית

      קצת עצוב לי בגללו...

      אני מקווה שבאמת טוב לו במצב החדש הזה...

      תודה על התגובה.

      ערב טוב.

      צטט: הקדרית 2008-01-17 21:04:13

      אני מכירה אישית לא מעט אנשים שלפי הנורמות

      הם לא נורמליים

      אבל הם הכי נורמליים בעיני..

      העיקר שטוב לו לפי אמות המידה שלו!

       

        17/1/08 21:04:

      אני מכירה אישית לא מעט אנשים שלפי הנורמות

      הם לא נורמליים

      אבל הם הכי נורמליים בעיני..

      העיקר שטוב לו לפי אמות המידה שלו!

        17/1/08 20:57:

      כוכבית,

      אני מוכרחה לספר לך שחלק מהאנשים במשפחה שלו חושבים בדיוק כמוך....

      שזכותו לחיות את חיו כפי שהוא בוחר ומחליט.

      להורים שלו קשה לקבל את זה...והם מתנגדים לרעיון...

      ומי באמת קובע את הנורמות ומה נכון ומה שפוי....

      ולמה החיים שלנו על פי הנורמות עדיפים על החיים שהוא בחר ?

      תודה על התגובה המפורטת והחד משמעית שלך !

       

      צטט: *כוכבית* 2008-01-17 20:41:03

      קשה לי מאוד לקבל את החיים הנורמטיביים כאופציה היחידה שיש לנו בעולם הזה.

      הרבה פעמים אני מסתכלת על הומלסים ותוהה ממה הם נמלטו, איך הגיעו לשם, האם היתה להם אפשרות אחרת?

      מגיל צעיר מחנכים אותנו להשיג את אותם השגים, לחיות את אותם החיים, ואני מאוד מעריכה את אלו שהפנו עורף ל"נורמליות".

      אנחנו מוקפים באנשים שמנסים לכפות עלינו את האושר. אבל לא תמיד מה שמסב לנו אושר עומד במבחן הנורמה.

      ומה שהכי כואב - אני בכלל לא בטוחה שבאמת יש דבר כזה נורמה. אני בכלל לא חושבת ששפיות היא משהו אובייקטיבי.

      גם בתוך החברה שלנו יש מיני חברות המחזיקות במיני דעות ובמיני נורמות משלהן. ומי יקבע מה נכון?

      בשורה התחתונה - מצדיעה לו.

       

       

        17/1/08 20:41:

      קשה לי מאוד לקבל את החיים הנורמטיביים כאופציה היחידה שיש לנו בעולם הזה.

      הרבה פעמים אני מסתכלת על הומלסים ותוהה ממה הם נמלטו, איך הגיעו לשם, האם היתה להם אפשרות אחרת?

      מגיל צעיר מחנכים אותנו להשיג את אותם השגים, לחיות את אותם החיים, ואני מאוד מעריכה את אלו שהפנו עורף ל"נורמליות".

      אנחנו מוקפים באנשים שמנסים לכפות עלינו את האושר. אבל לא תמיד מה שמסב לנו אושר עומד במבחן הנורמה.

      ומה שהכי כואב - אני בכלל לא בטוחה שבאמת יש דבר כזה נורמה. אני בכלל לא חושבת ששפיות היא משהו אובייקטיבי.

      גם בתוך החברה שלנו יש מיני חברות המחזיקות במיני דעות ובמיני נורמות משלהן. ומי יקבע מה נכון?

      בשורה התחתונה - מצדיעה לו.

       

        17/1/08 20:26:

      מניה יקירתי,

      קשה וכואב לראות אותו במצב כזה.

      אבל מי אנחנו שנחליט מי שפוי ומי לא...ומה יותר טוב עבורו...

      תודה על התגובה.

      נשיקות

      להת'

      לבנה

      צטט: mania-nim 2008-01-17 20:18:31

      פוסט קשה וכואב, לבנה. לא לנו לשפוט מי שפוי ומי לא. ואי אפשר לשפוט אדם, ובתקווה שלא נגיע לנעליו. והאיש הזה, קיבל את ההחלטה שלו, לטוב ולרע. ובטח קשה לך לראות אותו כך, וגם אחרת...

       

        17/1/08 20:18:
      פוסט קשה וכואב, לבנה. לא לנו לשפוט מי שפוי ומי לא. ואי אפשר לשפוט אדם, ובתקווה שלא נגיע לנעליו. והאיש הזה, קיבל את ההחלטה שלו, לטוב ולרע. ובטח קשה לך לראות אותו כך, וגם אחרת...
        17/1/08 18:57:

      פרח יקרה,

      במקרה הזה הוא אינו מזיק לחברה וגם לא לעצמו...

      מצד שני אינו מועיל, כלומר אינו עובד...

      שאלה קשה, אני מסכימה.

      עצוב, גם בשביל המשפחה שלו.

      תודה על הביקור והתגובה.

      }{

      צטט: פרח האביב 2008-01-17 18:33:28

      לבנה... וואלה שאלה קשה, התקלת אותי הפעם :-)

       

      דעתי היא: שכל זמן שאדם לא מזיק לעצמו ועלול להזיק לחברה בהתנהגות שלו

      מבחינתי הוא שפוי. וזה למקות שבמושג השפיות צבעים רבים... כי ישנם אנשים שהמדע והרפואה יכולים לקבוע שהם שפויים מאוד כאשר באותה הנשימה

      ככאלו הם עלולים להזיק עוד הרבה יותר מאשר אלו שלא...

       

      אז באמת עכשיו? מי קובע מי שפוי ומי לא?

       

       

       

        17/1/08 18:55:

      דני יקר,

      כתבתי על זה בעבר...

      לפעמים אני מקנאה בהם...בלא-שפויים. אלו היחידים היכולים להיות באמת מאושרים (-:

      חלק מהם לפחות...

      מה שבטוח, שעבור ה"שפויים" האושר, לדעתי, כמעט בלתי אפשרי...

      מסכימה איתך.

      תודה על הביקור והתגובה.

      צטט: דני שביט 2008-01-17 17:40:32

      יונג אמר "הראו לי אדם שפוי ואני כבר ארפא אותו"

       

      אנחנו עד כדי כך עיוורים, שלא גילינו עדיין ששפיות ואושר הם שילוב בלתי אפשרי.

      שום אדם שפוי לא יכול להיות מאושר, מפני שהוא חי במציאות ורואה כמה היא נוראה.

      רק משוגעים יכולים להיות מאושרים, וגם בינהם, מעטים בלבד.

       

      אני מניח שהרבה יותר נוח להיות משוגע ולא לדעת על כך, מאשר להיות שפוי עם ספקות.מחייך

       

        17/1/08 18:53:

      קסם יקרה,

      תודה על התגובה והביקור.

      ערב נפלא .

      צטט: קסם... 2008-01-17 16:27:10

       

      צטט: איימי - לי 2008-01-17 14:23:11

      קשה לדעת באמת מי שפוי ומי לא, אני חושבת שהעיקר שטוב לו.. היכן שהוא..

       

      לבנה

      אני מצטרפת לתגובתה של איימי

      כי אני מאמינה בזה מאוד....

       

       

        17/1/08 18:51:

      הדר

      יכול להיות שאת צודקת שהוא מרגיש שהוא אינו חי את חיו כאשר הוא לוקח כדורים

      ומתאזן בצורה מלאכותית.

      נקווה שהוא ירגיש טוב עם עצמו.

      תודה על התגובה.

      להת' בקרוב (- :

      צטט: hadarok 2008-01-17 16:15:57

       

      קשה להחליט.

       

      לכל אחד "השכל הישר" שלו.

       

      ואם זה עושה לו טוב, זה יכול להפריע לאחרים.

       

      ואם הוא מציית לנורמות, אולי הוא בכלל לא חי.

       

      סוגיה קשה. 

       

        17/1/08 18:50:

      באה

      הוא לא מוגדר אובדני וגם לא מזיק לחברה. לכן אי אפשר לכפות עליו אישפוז או טיפול.

      עם הכדורים שאיזנו אותו הוא עבד, וחי עם אשה. עכשו קשה לו עם החברה...

      ועם מסגרות... הוא טוען שזה מה שהוא מעדיף...

      ופולניות יש בכל העדות (- :

      תודה וערב נפלא !

      צטט: באה 2008-01-17 15:42:50

       

      אולי זה הוא השפוי ואולי הוא לא שפוי ולפעמים כל השפיות הזאת מוציאה מהדעת.

      החברה קבעה נורמות וסנקציות. הוא בחר בדרך אחרת אמנם עדיין בתוך חברה, שגם בה יש נורמות אבל התנאים משופרים יותר ורחוק מהפולניות מבית.

      עולה לי כותרת "תנו לבנאדם לנשום" לחיות כמו שהוא בוחר ולא כמו שההורים, החברה והמאבחנים קבעו ובחרו.

      גם אדם עם חום גבוה לא תמיד מוכן לקחת אקמול או אנטיביוטיקה כשצריך להרוג חיידק.או שהגוף מתגבר או שהוא מת ועדיין, זו זכותו. אלו הם חייו ובחירותיו שלו. הורים גם כשזה נורא קשה עד בלתי אפשרי מבחינת דאגה לצאצאיהם צריכים לדעתי לדעת לשחרר אותם.

       

      אם יזיק לעצמו, זו בחירתו. אם יזיק לאחרים יש לחברה את הסנקציות נגדו.

      הלוואי והיו כדורים נגד המושג "פולניות"

       

      ישנה שאלה - האם איבחנו אותו כאדם אובדני, כאדם שמסוכן לחברה או רק כמי שלא ממש מאוזן (אגב מכירה הרבה לא מאוזנים מסתובבים סביבנו ולא ידוע שנוטלים כדורים לאזן את עצמם).

       

        17/1/08 18:48:

      בילבי,

      בעייתי.

      מי קובע...את הנורמות ומי שפוי ומי לא ?

      תודה על הביקור והתגובה.

      ערב נפלא.

      צטט: בילבי 2008-01-17 15:10:51

      עניין בעייתי.

      כל צד במתרס, צודק.

      שפוי או לא? זו לא הקביעה, לעני"ד. כי מי באמת מחליט?

       

        17/1/08 18:46:

      אמיר

      שפוי לא שפוי אבחון נורמטיבי לתקופה...ולדעתי גם לסביבה...

      נורמות שמשתנות מדי פעם.

      תודה שביקרת.

      ותודה על המחמאות הענקיות. (- :

      צטט: אמיר_שחר 2008-01-17 14:49:58

      שפוי/לא שפוי נקבע על פי אבחון ואין ספק שהאבחון הוא נורמטיבי לתקופה (עיין ערך פוקו, השיגעון בעידן התבונה) ונכון שספרי האבחון משתנים מפעם לפעם ומה שפעם היה "חולה נפש" יצא משם ומה שלא היה נכנס לשם, ובכל זאת כך גם מתייחסים למחלות, לא?

       

      ואת כותבת נפלא, ללקק את האצבעות

      ---

      אמיר שחר

      יחסי ציבור ושיווק

      http://www.aspr.co.il

       

       

      לבנה... וואלה שאלה קשה, התקלת אותי הפעם :-)

       

      דעתי היא: שכל זמן שאדם לא מזיק לעצמו ועלול להזיק לחברה בהתנהגות שלו

      מבחינתי הוא שפוי. וזה למקות שבמושג השפיות צבעים רבים... כי ישנם אנשים שהמדע והרפואה יכולים לקבוע שהם שפויים מאוד כאשר באותה הנשימה

      ככאלו הם עלולים להזיק עוד הרבה יותר מאשר אלו שלא...

       

      אז באמת עכשיו? מי קובע מי שפוי ומי לא?

       

       

        17/1/08 17:40:

      יונג אמר "הראו לי אדם שפוי ואני כבר ארפא אותו"

       

      אנחנו עד כדי כך עיוורים, שלא גילינו עדיין ששפיות ואושר הם שילוב בלתי אפשרי.

      שום אדם שפוי לא יכול להיות מאושר, מפני שהוא חי במציאות ורואה כמה היא נוראה.

      רק משוגעים יכולים להיות מאושרים, וגם בינהם, מעטים בלבד.

       

      אני מניח שהרבה יותר נוח להיות משוגע ולא לדעת על כך, מאשר להיות שפוי עם ספקות.מחייך

        17/1/08 16:27:

       

      צטט: איימי - לי 2008-01-17 14:23:11

      קשה לדעת באמת מי שפוי ומי לא, אני חושבת שהעיקר שטוב לו.. היכן שהוא..

       

      לבנה

      אני מצטרפת לתגובתה של איימי

      כי אני מאמינה בזה מאוד....

       

        17/1/08 16:15:

       

      קשה להחליט.

       

      לכל אחד "השכל הישר" שלו.

       

      ואם זה עושה לו טוב, זה יכול להפריע לאחרים.

       

      ואם הוא מציית לנורמות, אולי הוא בכלל לא חי.

       

      סוגיה קשה. 

        17/1/08 15:42:
       

      אולי זה הוא השפוי ואולי הוא לא שפוי ולפעמים כל השפיות הזאת מוציאה מהדעת.

      החברה קבעה נורמות וסנקציות. הוא בחר בדרך אחרת אמנם עדיין בתוך חברה, שגם בה יש נורמות אבל התנאים משופרים יותר ורחוק מהפולניות מבית.

      עולה לי כותרת "תנו לבנאדם לנשום" לחיות כמו שהוא בוחר ולא כמו שההורים, החברה והמאבחנים קבעו ובחרו.

      גם אדם עם חום גבוה לא תמיד מוכן לקחת אקמול או אנטיביוטיקה כשצריך להרוג חיידק.או שהגוף מתגבר או שהוא מת ועדיין, זו זכותו. אלו הם חייו ובחירותיו שלו. הורים גם כשזה נורא קשה עד בלתי אפשרי מבחינת דאגה לצאצאיהם צריכים לדעתי לדעת לשחרר אותם.

       

      אם יזיק לעצמו, זו בחירתו. אם יזיק לאחרים יש לחברה את הסנקציות נגדו.

      הלוואי והיו כדורים נגד המושג "פולניות"

       

      ישנה שאלה - האם איבחנו אותו כאדם אובדני, כאדם שמסוכן לחברה או רק כמי שלא ממש מאוזן (אגב מכירה הרבה לא מאוזנים מסתובבים סביבנו ולא ידוע שנוטלים כדורים לאזן את עצמם).

        17/1/08 15:10:

      עניין בעייתי.

      כל צד במתרס, צודק.

      שפוי או לא? זו לא הקביעה, לעני"ד. כי מי באמת מחליט?

        17/1/08 14:49:

      שפוי/לא שפוי נקבע על פי אבחון ואין ספק שהאבחון הוא נורמטיבי לתקופה (עיין ערך פוקו, השיגעון בעידן התבונה) ונכון שספרי האבחון משתנים מפעם לפעם ומה שפעם היה "חולה נפש" יצא משם ומה שלא היה נכנס לשם, ובכל זאת כך גם מתייחסים למחלות, לא?

       

      ואת כותבת נפלא, ללקק את האצבעות

      ---

      אמיר שחר

      יחסי ציבור ושיווק

      http://www.aspr.co.il

       

        17/1/08 14:44:

      איימי-לי,

      נכון, קשה לדעת מי שפוי ומי לא, ולפי איזה נורמות נקבעת שפיות....

      מקווה שטוב לו אי שם...באירופה.

      תודה על התגובה.

      צטט: איימי - לי 2008-01-17 14:23:11

      קשה לדעת באמת מי שפוי ומי לא, אני חושבת שהעיקר שטוב לו.. היכן שהוא..

       

       

        17/1/08 14:23:

      קשה לדעת באמת מי שפוי ומי לא, אני חושבת שהעיקר שטוב לו.. היכן שהוא..

       

        17/1/08 13:51:

      טאקילה

      באת חמושה עם תגובה נפלאה.

      תודה על המחמאות מכותבת מעולה כמוך.

      תודה שאהבת.

      תודה על הירוק המנצנץ....

      יום נפלא !

      צטט: טאקילה 2008-01-17 13:47:10

      מי שפוי מה?

       

      את כותבת מבריקה בעיניי

      כל פוסט שלך שובה את לבי

      והפעם באתי חמושה עם *

      יום נפלא.

       

       

        17/1/08 13:47:

      מי שפוי מה?

       

      את כותבת מבריקה בעיניי

      כל פוסט שלך שובה את לבי

      והפעם באתי חמושה עם *

      יום נפלא.

       

        17/1/08 13:31:

      אורית יקירתי

      אכן דילמות סבוכות...

      תודה על הביקור והתגובה.

      יום נפלא !

      נשיקות.

      צטט: אור-ית 2008-01-17 13:30:59

      נושא מורכב ,

      דילמות קשות .

      מי מחליט מי שפוי ומהי שפיות ?

      מהי נורמה ?

      תודה לך :)

       

        17/1/08 13:30:

      בת יוסף,

      דאגת ההורים מובנת. הם היו מעדיפים שיהיה כאן, בארץ. לדעתם גם עדיף שיקח

      כדורים ויחייה נורמיטיבי, כמו כולם....

      כל עוד אינו מזיק ופוגע זכותו לחיות כרצונו, כמובן. לדעתי הוא גם מודע ויודע מה

      הוא עושה.

      עצוב.

      תודה על הביקור והתגובה.

      צטט: בת יוסף 2008-01-17 13:27:19

      כל עוד אינו פוגע בעצמו או בסביבתו, הוא זכאי לחיות כרצונו. כולנו זכאים לכך.אני יכולה להבין את צערם וחששם של הוריו. וליבי איתם. זה מצב לא פשוט, להבין שילדך מעדיף לחיות כהומלס בארץ זרה, מאשר להיות מטופל בכדורים ומאוזן. ויש גם את הפחד פן יאונה לו רע.

      עצוב.

      אשוב. 

       

        17/1/08 13:30:

      נושא מורכב ,

      דילמות קשות .

      מי מחליט מי שפוי ומהי שפיות ?

      מהי נורמה ?

      תודה לך :)

        17/1/08 13:27:

      כל עוד אינו פוגע בעצמו או בסביבתו, הוא זכאי לחיות כרצונו. כולנו זכאים לכך.אני יכולה להבין את צערם וחששם של הוריו. וליבי איתם. זה מצב לא פשוט, להבין שילדך מעדיף לחיות כהומלס בארץ זרה, מאשר להיות מטופל בכדורים ומאוזן. ויש גם את הפחד פן יאונה לו רע.

      עצוב.

      אשוב. 

        17/1/08 13:23:

      פריאל.

      אמיתי. ועדיין לא סגור.

      הוא באירופה. הומ-לייס, ההורים מנסים שיחזור לארץ....לכדורים, לעבודה, לחיים...

      שאלה מוסרית, מי מחליט מי שפוי ולפי איזה קריטריונים.

      תודה על התגובה והכוכב.

      צטט: prielh 2008-01-17 13:20:41

      מעניין הסיפור (בייחוד אחרי מגלים שהוא אמיתי)

       

        17/1/08 13:20:
      מעניין הסיפור (בייחוד אחרי מגלים שהוא אמיתי)
        17/1/08 13:08:

      חנוך מלכי,

      דילמה קשה. נכון שכל עוד לקח תרופות , אני, למשל, לא הבנתי....את המצב....

      והפסקת התרופות הביאה לרגרסיה ושינוי של 180% בחיים שלו.

      קשה מאוד להורים לקבל את זה. הוא טוען שהוא מרגיש יותר טוב ככה.

      בעצם עכשו זה הוא האמיתי...

      כל עוד הוא לא מזיק לחברה, לדעתי זה בסדר. המשפחה נןשאת בנטל מאוד כבד,

      כולל רגשי אשמה...

      תודה על התגובה.

      צטט: איירבוס-max 2008-01-17 13:03:21

      פולנים או לא פולנים, מלכתי,

      להורים זה תמיד כואב.

       

      אם אני מזהה נכון - מדובר במחלה אשר בה הפסקת לקיחת התרופות גורמת לרגרסיה ולקיצוניות.

      כאשר התרופה פועלת - משתפרת ההרגשה עד כדי הטלת ספק

      בנחיצותה.

      מעגל האשליות הזה קשה מאוד לפריצה, ועדיין צריכים הוריו לכבד את החלטתו (עד כמה שקשה לראות את ילדם במצב כה נורא) -

      אחרת הם עוד עלולים לאבדו "יותר מדי מוקדם".

       

      מעבר לכך נשאלות באמת השאלות: מהי שפיות?, מיהו שפוי? והאם נורמות "מקובלות" ראויות שיתיישר לפיהן כל אחד אחד?

       

      תודה שהעלית כאן דילמות כל כך קשות.

       

        17/1/08 13:03:

      פולנים או לא פולנים, מלכתי,

      להורים זה תמיד כואב.

       

      אם אני מזהה נכון - מדובר במחלה אשר בה הפסקת לקיחת התרופות גורמת לרגרסיה ולקיצוניות.

      כאשר התרופה פועלת - משתפרת ההרגשה עד כדי הטלת ספק

      בנחיצותה.

      מעגל האשליות הזה קשה מאוד לפריצה, ועדיין צריכים הוריו לכבד את החלטתו (עד כמה שקשה לראות את ילדם במצב כה נורא) -

      אחרת הם עוד עלולים לאבדו "יותר מדי מוקדם".

       

      מעבר לכך נשאלות באמת השאלות: מהי שפיות?, מיהו שפוי? והאם נורמות "מקובלות" ראויות שיתיישר לפיהן כל אחד אחד?

       

      תודה שהעלית כאן דילמות כל כך קשות.

        17/1/08 12:59:

      איתן יקר שלי,

      דבר אחד בטוח, אני מקבלת כל אחד כמו שהוא....לא מנסה לשנות...

      ויש בהחלטה הזאת שלו, להיות הוא, כמו שהוא...

      תודה על ההבנה.

      צטט: איתן זקצר 2008-01-17 12:55:13

       

      צטט: levana feldman 2008-01-17 12:25:37

      איתן יקר,

      הוא לקח החלטה שמבודדת אותו מהחברה והמשפחה.

      אבל טוען שכך הוא מרגיש יותר טוב...וזה מה שהוא רוצה.

      אני מניחה שזאת זכות בסיסית של כל אדם.

      תודה על התגובה.

       

      צטט: איתן זקצר 2008-01-17 12:22:45

      " לא  טוב  היות  האדם  לבדו  אבל  הוא לבדו  בתוך  עצמו.."

       

      לבנה'לה  שלי,  הוא  לא  באמת  "לקח  החלטה",  לא  מחליטים  מול  המצבים  האלו,  אני  חושב  שהוא  פשוט  נכנע  לעצמו,  וטוב  שכך ( לדעתי).

      הוא  תמיד  יוכל  לחזור,  אתם  תמיד  תקבלו  אותו.  לפחות  את.

       

        17/1/08 12:55:

       

      צטט: levana feldman 2008-01-17 12:25:37

      איתן יקר,

      הוא לקח החלטה שמבודדת אותו מהחברה והמשפחה.

      אבל טוען שכך הוא מרגיש יותר טוב...וזה מה שהוא רוצה.

      אני מניחה שזאת זכות בסיסית של כל אדם.

      תודה על התגובה.

       

      צטט: איתן זקצר 2008-01-17 12:22:45

      " לא  טוב  היות  האדם  לבדו  אבל  הוא לבדו  בתוך  עצמו.."

       

      לבנה'לה  שלי,  הוא  לא  באמת  "לקח  החלטה",  לא  מחליטים  מול  המצבים  האלו,  אני  חושב  שהוא  פשוט  נכנע  לעצמו,  וטוב  שכך ( לדעתי).

      הוא  תמיד  יוכל  לחזור,  אתם  תמיד  תקבלו  אותו.  לפחות  את.

        17/1/08 12:25:

      איתן יקר,

      הוא לקח החלטה שמבודדת אותו מהחברה והמשפחה.

      אבל טוען שכך הוא מרגיש יותר טוב...וזה מה שהוא רוצה.

      אני מניחה שזאת זכות בסיסית של כל אדם.

      תודה על התגובה.

       

      צטט: איתן זקצר 2008-01-17 12:22:45

      " לא  טוב  היות  האדם  לבדו  אבל  הוא לבדו  בתוך  עצמו.."

       

        17/1/08 12:23:

      תמר יקרה

      ההורים שלו בטוחים שהכי טוב עבורו זה לחיות עם כדורים.

      הוא טוען שאלה הן נורמות חברתיות שלא מתאימות לו.

      הוא ילד גדול, מעל 40 ולקח החלטה...ששינתה את החיים שלו.

      מקווה שירגיש טוב.

      תודה על התגובה.

      צטט: -תמר- 2008-01-17 12:20:49

      קל מאוד להטיף להורים לאהוב את ילדם כמו שהוא.

      יש ילדים שקשה לאהוב אותם, שזה אתגר.

      הוא אדם מבוגר, עושה את החלטותיו בעצמו. מי אנו שנגיד מה טוב לו? למרות שקשה לראות אותו חי כך, וקשה לראות את הקושי של הוריו המתייסרים.

      פיסת חיים הבאת לכאן

      וזרקת אותי להמון מחשבות.

      סופשבוע נעים, לבנה.

       

        17/1/08 12:22:
      " לא  טוב  היות  האדם  לבדו  אבל  הוא לבדו  בתוך  עצמו.."
        17/1/08 12:20:

      קל מאוד להטיף להורים לאהוב את ילדם כמו שהוא.

      יש ילדים שקשה לאהוב אותם, שזה אתגר.

      הוא אדם מבוגר, עושה את החלטותיו בעצמו. מי אנו שנגיד מה טוב לו? למרות שקשה לראות אותו חי כך, וקשה לראות את הקושי של הוריו המתייסרים.

      פיסת חיים הבאת לכאן

      וזרקת אותי להמון מחשבות.

      סופשבוע נעים, לבנה.

        17/1/08 12:04:

      עשן כחול

      שאלה לא פשוטה. אם הוא לא מזיק לחברה אי אפשר לכפות עליו אישפוז

      או טיפול כלשהו. מצד שני אם הוא כשיר להחליט ומי בעצם קובע את הנורמות

      של מה זה שפוי בכלל?

      תודה על התגובה.

      צטט: עשן כחול 2008-01-17 11:57:16

      לבנה

      שאלה מאוד מעניינת. אם הוא לא מזיק לחברה למה שיקח כדורים

      רק כדי להיות נורמטיבי בעיני החברה וההורים שלו. ומי קובע

      מי שפוי ומי לא

       

        17/1/08 12:03:

      עדינה,

      זאת השאלה, מה יותר טוב בשבילו ואם הוא כשיר להחליט....

      ומסכימה איתך שהורים פולניים יכולים להיות מכל עדה (- :

      תודה על התגובה.

      בוקר טוב.

      צטט: *עדינה* 2008-01-17 11:48:41

       

      אני מקווה שהוא מספיק חזק להחליט מה טוב בשבילו,

      ואיפה שהוא - העיקר שירגע.

      הורים פולניים יכולים להיות מכל עדה.

       

       

        17/1/08 12:01:

      הדימיונית

      אכן קשה וכואב.

      סיפור אמיתי.

      מחכה לתגובה שלך.

      צטט: *הדימיונית* 2008-01-17 11:48:09

       

      לבנה בוקר טוב,

       

      פוסט קשה וכואב. יש לי הרבה מה להגיד , אני אחזור להגיב באריכות.

       

        17/1/08 11:57:

      לבנה

      שאלה מאוד מעניינת. אם הוא לא מזיק לחברה למה שיקח כדורים

      רק כדי להיות נורמטיבי בעיני החברה וההורים שלו. ומי קובע

      מי שפוי ומי לא

        17/1/08 11:48:

       

      אני מקווה שהוא מספיק חזק להחליט מה טוב בשבילו,

      ואיפה שהוא - העיקר שירגע.

      הורים פולניים יכולים להיות מכל עדה.

       

        17/1/08 11:48:

       

      לבנה בוקר טוב,

       

      פוסט קשה וכואב. יש לי הרבה מה להגיד , אני אחזור להגיב באריכות.

        17/1/08 11:39:

      סיפור אמיתי.

      טוב לו ככה. הוא לא מוכן לחזור לארץ, לכדורים.

      המשפחה הפולנית שלו, בעיקר ההורים מתים מבושה.

      לא מבינים איך זה קרה להם...

      תודה על התגובה.

      צטט: taya1 2008-01-17 11:37:00

      סיפור אמיתי? החלטה מענינת.

      טוב לו ככה ?

       

        17/1/08 11:37:

      סיפור אמיתי? החלטה מענינת.

      טוב לו ככה ?

        17/1/08 11:37:

      נורית יקרה

      החברה מחליטה. נורמות חברתיות....

      לא תמיד בצדק...

      תודה על התגובה.

      }{

       

      צטט: whiteangel 2008-01-17 11:35:38

      מי באמת מחליט, מי שפוי ומי לא ?

       

      נוגעת במילים, לבנה אהובה

      }{

       

        17/1/08 11:35:

      מי באמת מחליט, מי שפוי ומי לא ?

       

      נוגעת במילים, לבנה אהובה

      }{

      ארכיון

      פרופיל

      levana feldman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין