ככל שאני מתבגרת

מתרבים ידידי המתים

נר על קברם  מניחה

פרח

לוחשת בלב מילות פרידה

וזמר קטן.

פעם

כאשר ביקרתי קברו של אבי

גוש שבע חלקה ארבע

כתוב היה על שלט קטן

"יצאנו לטיול שנתי.

נשוב עם תום החום"

פאני נמצ'יקובה,

שהגיעה זמן קצר אחריו

הפכה לידידתו בנפש.

שכנים אוהבים

לספר איך אהבו לרקוד

טנגו ופוקסטרוט, נהנים וצוחקים,

היא שרה והוא ניגן לה.

היא היתה קטנה וצנומה

והוא כחול עינים ויפה כמלך.

עתה, נבעה שם גומחה. גומחונת.

חורף.גשמים עזים.

אבי שב. כולו רטוב. לבדו

ימים אחדים שרר בגוש עצב קטן

וגם בחלקות הסמוכות היה שקט

ומבוכה.

שכנים סיפרו שהיא

מעדיפה כעת את

דוקטור לוין.

שוב אבי יתום.