כותרות TheMarker >
    ';

    רווית ביקורות קולנוע

    בלוג ביקורות סרטים וקולנוע.

    0

    הריטלין - כ"כ טוב, אבל כ"כ רע.

    3 תגובות   יום חמישי, 2/5/13, 18:53

    ילדים. ילדים הם עולם שונה מהמבוגרים. לא בהרבה, אבל יש להם בעיה אחת ניכרת שכמעט סובבת את כולם- קשה להם להגדיר במילים את מה שהם מרגישים. וזה באמת קשה. לכולנו, להגיד את מה שאנחנו מרגישים זה משימה לא קלה שמצריכה מעט מחשבה לפני שאנחנו מוציאים את המילים מהפה. כשיש לך ריטלין, הבעיה הזאת לא קיימת. שיש לך ריטלין, אתה לא מרגיש.

     

    בכיתה ו' או ה' לקחו אותי לבדיקת TOVA. למיטב זכרוני הייתי צריך לסמן ריבוע בזמן שהוא הופיע ואם אני מחמיץ מורידים לי נקודות. ע"פ מספר הנקודות שהורדת נמדדת כמות הצריכה שלך לריטלין. לצערי, הייתי בציון מובהק- חייב ריטלין. בעית קשב וריכוז היא בעיה קשה שקשה מאוד להתמודד איתה. למרות שאומרים שיש אותה לכולם, אני לא בטוח שכולם חווים אותה כמו שאנשים בעלי הקשיים חובים אותה. זה מאוד פשוט- אתה יכול לקרוא משהו, לראות משהו, לדבר עם מישהו, אבל לא להבין אותו. אתה יכול שוב, אתה עדיין לא תבין. ושוב, ושוב ושוב- רק בפעם העשירית אתה תבין את מה ששמעת, ראית או הבנת. לדבר הזה קוראים בעיות קשב וריכוז. לאנשים נורמלים, עם הרבה לחץ והתמודדות ניתן להתגבר ולהתמודד עם הבעיה. לבעלי הקושי בקשב וריכוז זה יהיה לא אפשרי.

     

    לא משנה כמה אני מנסה, כמה אני משתדל.  אני לא מצליח להתרכז. זה אחת הבעיות הקשות ביותר שחוויתי, זה לא דבר שניתן לדלג עליו. המורים, ההורים, המנהלים, כולם רוצים ממך שתתרכז. אם אתה משחק בפלאפון בשיעור הוא יוחרם. אם המורה מקריא קטע ושואל אותך באיזה שורה הוא ואתה לא יודע אתה תקבל עונש. הבית ספר דורש ממך את הריכוז, ואם אין לך אותו, אתה לא מתאים לבית ספר. זה חלק במוח אשר לא מתפעל כמו שצריך. לבעיה הזאת נוצר הריטלין- דבר כ"כ מדהים אשר משנה בך את הבעיה הזאת לעודף ריכוז, שכל מה שיגידו לך בפעם הראשונה אתה תבין כמו שהוא. הבעיה בריטלין היא שהוא דבר מאוד טכני, פועל כמו מתמטיקה, וככה הוא שולט בבן אדם. שבן אדם לוקח ריטלין, התופעה הבולטת ביותר היא שינוי האופי שלו. 

     

    אני, רגיל להיות שמח וצוחק עם החברים שלי. המון כיף, המון אדרנלין, המון שיגעון. כשאני לוקח ריטלין, כל זה נעלם. אין לי כח לחברים שלי. אין לי כח לאנשים בכללי. יש לי כח רק לעצמי. אם תתנו לי את החבר הכי טוב שלי לא יהיה לי מה לעשות איתו. אבל אם תתנו לי ספר מתמטיקה, דבר שללא ריטלין יעיל בעיני כמו ניר טואלת משומש, אני אפתור את התרגילים כמו רובוט. הריכוז שלי יהיה מדהים. הרמת ניתוח והבנה שלי תהיה מדהימה. וזה מוכך במבחנים - ללא ריטלין אני לא מסוגל ללמוד. לא מסוגל להבין. במבחנים אני מקבל 50-60 ללא הריטלין. אך כשאני לוקח אותו, זה נע בין 90 ל100.

     

    "זה הכל חרטות" , "זה הכל בראש", "זה מאוד פסיכולוגי", זה מה שתמיד אמרו לי וזה מה שהאמנתי. שמעו קטע- זה לא. הריטלין פועל בצורה טכנית, אם אתה לוקח אותו- אתה מרוכז. אם לא- אתה לא. הדבר המדהים שבריטלין הוא איך שהוא משפיע על האופי שלך. אני, ללא ריטלין, אדם בלי סבלנות, אני מתפרץ, אני זז, אני מדבר בקול מתלהב מאוד ואני גם די ביישן. אני לא אדם שמעיז לומר את מה שהוא חושב ואם אני אומר את זה זה נשמע כאילו זה בדיחה, כי ללא ריטלין אני מדבר בשיא הקלילות והעליזות. כשאני עם ריטלין, המעמד שלי משתנה. אני נהיה אדם רציני, אדם חשוב. אני לא נותן שיתייחסו אלי כמו אל עוד אדם קל-ראש. אני מרביץ לכל מי שעושה דבר שלא במקום. אני מדבר ברצינות, בכבדות, ואני פועל בצורה שמתאימה יותר למבוגרים מאשר לילדים. יש בזה טוב, ויש בזה רע. מצד אחד אני מרגיש בוגר יותר. מצד שני אני מרגיש שאני מוותר על כל טיפת הנאה שהייתה יכולה להיות לי בלי הכדור הערור הזה.

     

    אז בכיתה ז' הציונים שלי היו נוראיים. המעבר בין היסודי לחטיבה הוא קשה מאוד. לאחר דיונים רבים עם המורים, היועצת, וכל השאר החלטתי לקחת ריטלין. לאחר השיפור הרב בציונים ובכל השאר קיבלתי המון מחמאות מהאנשים שלחצו עלי לקחת אותו. אך לאחר שהמורים ראו את השינוי שלי, הם ציפו ליותר. באיזה שהוא שלב, השינוי הכ"כ דק הזה שתלוי בכדור שמשקלו 45 מ"ג, משפיע על הסובבים שלך להסתכל עליך אחרת. המורה פעם אחת פנה אלי ואמר לי "לקחת ריטלין?" בעצב אמרתי לו שלא לקחתי, והוא אומר לי שאם אני לא אקח יום אחרי זה הוא ישלח אותי הביתה. 

     

    ''

     

    זה קשה. זה קשה להתמודד עם השינויים. אבל לא בגלל הסיבות שציינתי למעלה, מצחיק אותי אם אתם חושבים שאלו הבעיות בריטלין. בנוסף לכל מה שכתבתי, יש את הדבר שאני הכי אוהב לדבר עליו. הוא נקרא- תופעות לוואי.

    אומרים שלכל אחד יש תופעות לוואי אחרות. בגלל שאני לא לקחתי ריטלין באופן עקבי, פעם הפסקתי ופעם המשכתי, שיניתי במינונים, החלפתי בסוגים, ולקחתי כ"כ הרבה סוגי ריטלין במשך השנים, נדמה לי שאני אשף בתופעות לוואי שבאות עם הריטלין הארור. 

     

    א. אמונה, פוליטיקה, וכו'.

     מה ילד בן 14,  שאוהב לראות סרטים, סדרות, לשחק במחשב ולהיות עם חברים צריך בחייו דיונים מיותרים על פוליטיקה ואמונה? מסתבר, שכשאתה לוקח ריטלין כל צורת ההסתכלות שלך משתנה. הכל נהיה מאוד עמוק, מאוד מחושב, מאוד מורכב. כל דעה שלך מורכבת ממעט ניואנסים קטנים שגורמים לה להיות שלמה. פתאום אנשים מבינים אותך. פתאום כל מה שחשבת ולא ידעת לומר מתבטא בשפה שלך בצורה מדהימה. אדם בן 20+ אשר ייקח את הכדור יתפלא לדעת כמה הדעות שלו מורכבות ממה שחשב. אדם בן 14 לא ידע איך יצאו לו דברים כאלה מהפה. בנוסף לזה, למה כשאני לוקח ריטלין יוצא לי לחשוב על אלוהים, על ערבים, ועל האמונה שבעולם שמעבר לעולם, למה זה הדברים שאני צריך שיעסיקו אותי עכשיו? 

     

    ב. קור וחום.

     קר לי. חם לי. כואב לי. יבש לי. כל שניה מה שאתה מרגיש משתנה. אם קר בכיתה, למרות שהחודש הוא אוגוסט ויש 42% מעלות בחוץ, אתה עדיין תצטרך לשים סוודר בכיתה כדי שתלמד בנוחות. בלי סוודר אתה תשתגע.  וההפך, לפעמים, בשיא הקור, כשחורף וכולם סובלים מקור- יהיה לך חם. אתה תתעצבן על כולם. זה לא החום הרגיל שאתה מזיע וסובל, זה חום שבא מבפנים. חום שמתבצר בתוך הגוף שלך. חום בעייתי שלא ניתן להגדירו.

     

    ג. יובש בפה, יובש בגוף.

    לאחר שאתה לוקח ריטלין, אתה מרגיש שהפה שלך מתייבש בכל שניה. אבל לא יובש שמצריך מים, יובש שמתחיל בפה, מתפשט אל הראש, ועובר אל כל הגוף. אם תגעו בגוף שלכם הוא יהיה חם. אבל החום הזה נובע מבפנים, כל מיני תחושות פנימיות שמתבצעות בזמן שאתה לוקח את הריטלין. זה מאוד מקשה על הסדר יום.

     

    ד. חרדות. 

    למה לי לצאת החוצה? למה לי לראות סרט? למה לי לשחק כדור סל? למה לי ללכת ולדבר איתכם בחוץ? למה? למה לי לעשות את זה? הכל בצורת הסתכלות שלילית ומלנכולית כאשר אתה לוקח ריטלין. לא בא לך חברים, לא בא לך את הפאן השגרתי. בא לך ללמוד, להעמיק, לחשוב. בא לך להיות עם עצמיך ואתה גם לא מוצא בזה רע. בנוסף, אתה לא מסתכל על זה בצורה רעה. דיכאון, סתמי, מחשבות אובדניות, מה לא? ולמה לעזאזל? למה זה קורה? תופעות לואי כמובן.

     

    ה. רעידות, דפיקות לב.

    הלחץ. אוו, הלחץ. הכל חייב לקרות מהר. הלב שלך רץ ודופק במהירות בלתי נשלטת. הידיים שלך רועדות. הרגליים שלך רועדות. הגוף שלך רועד. שאתה עושה תרגיל, אתה כותב אותו בשיא המהירות והלחץ. הכל בצורה פסיכודלית ומוזרה שתתפוס את תשומת הלב של הסובבים אותך. לעיתים, לא תצליח להוציא משפט שלם מהפה. הכל ברעידות. שילוב של חולה פארקינסון ולוקה גמגמת.  

     

    ו.  רגשות ומחשבות.

    פתאום, יש לך חשק עז להתנצל אל אנשים. פתאום, אתה מרגיש שאתה בן אדם רע. פתאום, בא לך לבכות על אשה שמתה לפני שנה שאפילו לא הכרת אותה. פתאום, פורצות לך דמעות ללא סיבה, סתם כי אתה עצוב. אתה מסוגל לראות אנשים סובלים ופשוט לרחם עליהם, דבר שללא הריטלין לא היה מסב את תשומת ליבך לעולם. נראה לי שלא צריך להרחיב פה.

     

     אבל כל מה שכתבתי, קורה, ומתרחש, ומתבצע, בזמן שאתה לוקח את הריטלין. זה בא, וזה הולך, ובד"כ שוכחים מזה כמה שעות אחרי. זה לא דבר שנשאר בך. משום מה, התופעות לוואי הקשות באמת קוראות אחרי שאתה צורך את הריטלין, בשעות אחר הצהריים, שהריטלין פג, הבעיות האמיתיות מתחילות באמת....

     

    ז. כואב לי הראש! 

    באמצע הבית, בלי סיבה, כואב הראש. אבל לא כאב רגיל, כאבים חזקים ודלי שליטה. כאבים מהסוג שמונעים ממך לעשות כל פעולה בסיסית. כאבים שקשה להתמודד איתם. זוועה...

     

    ח. בא לי להקיא! 

     כל מה שאכלת, אם בכלל אכלת, ירצה לצאת מהפה שלך יותר מהר מכל דבר אחר שמיהרת אליו בחייך. פתאום הבטן כואבת, הגרון צורם, טעם של קיא וכמובן המון שיהוקים, וזה משתלב עם הכאב ראש באלגנטיות שלא תתן לך לנוח.... זה הכל ביחד, כמו מגדל של צרות שנבנה לאט, לאט, ומפיל אותך בצורה הדרגתית.

     

    ט. טו מאץ' אנרג'י.

    אי אפשר לישון. אי אפשר לנוח. חייבים לעשות משהו. הראש פועל, וחושב, וחושב, כמו עומס אדרנלין ששולט בראש שלך. אתה משתגע. אתה רואה דברים הפוך. אתה כבר לא יכול יותר, אתה מנסה לצעוק "מחשבות, תנו לי לנוח!" אבל הן לא נותנות. אני לא יודע מאיפה התופעה הזאת נובעת, אבל זה תופעה מאוד מיסתורית ומעניינת לכשעצמה, אבל כשהיא משתלבת עם התופעות האחרות זה פשוט סבל מייגע וקשה. 

     

    י. לא בא לי לאכול. לא בא לי לשתות.

    לא בא לך כלום. לא לאכול, לא לשתות, אפילו לא לזוז. לא בא לך לראות אור מנורה. לא בא לך לצאת החוצה מהבית. כל צעד יגביר את הכאבים והתופעות ויגרום להם להיות קשים יותר. 

     

    היופי שבריטלין הוא השינויים הקיצוניים שהוא מעביר בך. מאדם קל ראש לאדם משכיל, מאדם עליז וקליל לאדם רציני, מאדם טיפש לאדם חכם, מאדם ללא יכולת ריכוז מינימלית לאדם בעל ריכוז גבוה ואיכותי. הוא הופך אותך לאדם עמוק, בוגר, ורציני. הוא אפילו לעיתים גורם לאושר, להרגשה טובה, לסוג של סיפוק עצמי כשאתה רואה את החיוביות שבו, שאתה רואה שאתה הרבה יותר ממה שאתה חשבת שאתה בעצמיך, והוא אפילו מעלה לך את הביטחון העצמי. הבעיה היא, שהמחיר הגבוה שאתה צריך לשלם, שכולל כ"כ הרבה בעיות, הוא קצת מחיר גבוה מידי, ואני לא חושב שהוא שווה את המחיר הזה. עד שלא יצא מוצר טבעי אשר יספק את המורכבות העשירה שיש בריטלין, ניאלץ להסתפק בתוצרת המעבדה בכדור הערור "הריטלין" אשר הוא היחידי שיכול לגרום לך את ההרגשה הטובה ביותר, ועמה גם את הרעה ביותר. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/9/13 23:27:

      צטט: RonenAsulin 2013-06-07 21:15:31

      קודם , כל הכבוד על הכתיבה וההשקעה בתור אחד שמשתמש בריטלין לעיתים .. אני מזדהה עם חלק גדול מתופעות הלוואי .. ריגשתה אותי שכתבתה על המקרה עם המורה ששאלה אותך עם לקחתה היום .. עברתי את אותו הסיפור בדיוק . אצלי לקיחת הריטלין הייתה שמורה בסוד במין משולש .. ילד בכיתה ו׳ אני המנהלת והמחנכת ידעו על לקיחת הריטלין .. אלה שיום אחד שיחקתי עם העיפרון בעצבנות והמחנכת שאלה מול כולם רונן.. לקחתה היום ריטלין.. קמתי מהכיסא ויצאתי מהכיתה עם גוש בגרון ... השעו אותי נידו אותי כאסו עליי הכל בגלל צפייה שלהם מהריטלין , הפסקתי את השימוש בו לאחר מקרה קיצוני דומה . היום אני לומד באוניברסיתה ונאבק יום יום עם הקשיים שלי אבל מצליח לאט לאט ולוקח מידי פעם ריטלין כדי ללמוד טוב יותר..אני חושב שאנחנו קהילה של אנשים מיוחדים בעלי יכולת אדירה .. אני אתה וכולם! ישר כוח

       

       

      אהלן רונן, מה נשמע? 

      דבר ראשון, אני מסכים איתך. לחיות עם בעיות קשב וריכוז זוהי גם ברכה שבד"כ מצביעה על כישרון יצירתי, ריאלי, מעבר למסגרות המקובעות שרוב המוסדות מובילות אותנו אליהן, אך הבעיה היא שחיינו מובלים על ידי מוסדות אלו.  למרות אלף סיפורים על אותם האנשים שבזכות היצירתיות ופתיחות ראשם הצליחו להגיע גבוה, האם בעידנינו אשר הכל נפעל בצורה מקובעת ניתן להפעיל את אותו הכישרון? 

        7/6/13 21:17:
      אשמח שתגיב תשתף עוד מה קורה איתך היום
        7/6/13 21:15:
      קודם , כל הכבוד על הכתיבה וההשקעה בתור אחד שמשתמש בריטלין לעיתים .. אני מזדהה עם חלק גדול מתופעות הלוואי .. ריגשתה אותי שכתבתה על המקרה עם המורה ששאלה אותך עם לקחתה היום .. עברתי את אותו הסיפור בדיוק . אצלי לקיחת הריטלין הייתה שמורה בסוד במין משולש .. ילד בכיתה ו׳ אני המנהלת והמחנכת ידעו על לקיחת הריטלין .. אלה שיום אחד שיחקתי עם העיפרון בעצבנות והמחנכת שאלה מול כולם רונן.. לקחתה היום ריטלין.. קמתי מהכיסא ויצאתי מהכיתה עם גוש בגרון ... השעו אותי נידו אותי כאסו עליי הכל בגלל צפייה שלהם מהריטלין , הפסקתי את השימוש בו לאחר מקרה קיצוני דומה . היום אני לומד באוניברסיתה ונאבק יום יום עם הקשיים שלי אבל מצליח לאט לאט ולוקח מידי פעם ריטלין כדי ללמוד טוב יותר..אני חושב שאנחנו קהילה של אנשים מיוחדים בעלי יכולת אדירה .. אני אתה וכולם! ישר כוח

      ארכיון