מטאפורות רנדומליות
רַק עַל עַצְמִי לְסַפֵּר יָדַעְתִּי.
צַר עוֹלָמִי כְּעוֹלַם נְמָלָה,
גַּם מַשָּׂאִי עָמַסְתִּי כָּמוֹהָ
רַב וְכָבֵד מִכְּתֵפִי הַדַּלָּה.
גַּם אֶת דַרְכִּי – כְּדַרְכָּהּ אֶל צַמֶּרֶת –
דֶּרֶך מַכְאוֹב וְדֶרֶךְ עָמָל,
יַד עֲנָקִים זְדוֹנָה וּבוֹטַחַת,
יַד מִתְבַּדַּחַת שָׂמָה לְאַל.
כָּל אָרְחוֹתַי הִלִּיז וְהִדְמִיע
פַּחַד טָמִיר מִיַּד עֲנָקִים.
לָמָּה קְרָאתֶם לִי, חוֹפֵי הַפֶּלֶא?
לָמָה כְּזַבְתֶּם, אוֹרוֹת רְחוֹקִים?
ד' אדר תר"ץ
המשוררת רחל
פוסטים פופולאריים
-
חגש
26/12/08 | 756 צפיות
-
יש לי יומולדת ואני חוגגת בחפלה גלקטית בקדיתא !!!
24/11/08 | 672 צפיות
-
מבצע בחוף פלמחים! 31000$ לדונם חוף פראי! שכולל בתוכו גם אתר עתיקות.....
7/3/08 | 904 צפיות
-
יחסי ציבור - ציון אפס! דחוף - דרוש/ה יועץ/ת תדמית חכם/ה
17/9/08 | 1125 צפיות
-
הפסקת חשמל בת"א - ארוע משמח - כנסיית השכל אנפלאגד - בהופעה על שמן פלאפל
27/3/08 | 677 צפיות
-
תמיד אני במיעוט
23/4/08 | 714 צפיות
פוסטים אחרונים
- חגש 26/12/08
- יש לי יומולדת ואני חוגגת בחפלה גלקטית בקדיתא !!! 24/11/08
- עכשיו סובלנות מאת ויקטור 28/10/08
- יחסי ציבור - ציון אפס! דחוף - דרוש/ה יועץ/ת תדמית חכם/ה 17/9/08
- חג המים לקראת השמים 7/6/08
- תמיד אני במיעוט 23/4/08
החיים זה לא גויאבה
בטח ככה סתם משעמום. קיבלת פתאום את ההזמנה לפייסבוק. בעצמי שכחתי שבכלל שלחתי לך, עוד מפעם כנראה, לא גולשת שם. יש לי מספיק "רשתות" אחרות. אתה בטח לא מדמיין בכלל איך הגבתי לזה...אז תדע שהגבתי. הגבתי קשה וחזק יותר מכפי שהייתי רוצה. בכל הגוף. לא יודעת אם זה מחמיא לך או מה זה עושה לך ואם בכלל.... (אני יודעת שיש מצב שאני בשבילך כבר איזה זיכרון עמום) לי זה עשה בלאגן וזה הציף לי את מה שאני יודעת גם בלי זה - שהקטע איתך עוד לא נסגר לי.... זה עוד חי ומדי פעם בועט. לא יאומן.... לפעמים אני חושבת לבוא אליך או להתקשר רק בשביל לסגור (?!) את המעגל הזה. זה כמו עונש או עינוי. לא יוצא לי מהראש. אני לא לגמרי שולטת בזה, לא שולטת בחלומות בזמן השינה. כבר כתבתי לך על זה בעבר ובחרת לא להגיב. אני תוהה מתוך מה בחרת שלא לענות לי אלא לענות אותי (מענה ועינוי אותו שורש, שמת לב?) – האם מתוך החולשה שלך? מחוסר רצון שלך להתמודד? (עם מה?) או מחוסר אכפתיות, או מכך שנראה לך ש"כך ייטב לי", או מתוך מה? מה מה מה? ועכשיו פתאום בלי קשר לכלום בטח היה לך משעמם. אז קיבלת פתאום את ההזמנה לפייסבוק. ובטח לא דמיינת שאגיב ככה. ואני מדמיינת שתגיב הפעם. החיים זה לא פיקניק או משחקי "פייסבוק". וגם לא גויאבה. חבל.
|
תגובות אחרונות
-
אלקטרו
בתגובה על חגש
-
ניומן
בתגובה על זה במיוזיק רום
-
rubensito
בתגובה על חיוך
-
ענת אחת.
בתגובה על יש לי יומולדת ואני חוגגת בחפלה גלקטית בקדיתא !!!
-
avi 111
בתגובה על עכשיו סובלנות מאת ויקטור
-
meroniko
בתגובה על יחסי ציבור - ציון אפס! דחוף - דרוש/ה יועץ/ת תדמית חכם/ה
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מצאי מכחיש/ה ובררי איתם? או עבודה שמישהו עשה על זה.
על מכחישי השואה יש הרבה חומר. על מחכישים בתחום הספציפי הזה אין לי מושג.
ואין אנשים שמכחישים את קיומו של אלוהים. זה כניראה כי אין אלוהים אז אין צורך להכחיש. בעצם יש הבדל בין אתאיסט לבין אגנוסטי.
גם המכחישים מתמודדים בדרכם שלהם.
וכולם שורדים את זה וממשיכים הלאה
רגע, ואם זו הייתה העונה?
כן. נכון. יש כאלו שאצלהם זה קורה באוטומט, המדחיקים והמכחישים למינהם (יש כאלו ממש פגועים שמסוגלים גם לשקר לעצמם...(ולהאמין)). זה המנגנון הטבעי שיש לנו, לאותם הנקיונות שהתכוונת. כל אחד והמינונים שלו. אני לא כל כך טובה בזה. זוכרת הכל, לא רק את מה שאחלה. אולי יש איזה רפוי? איזה טכניקה?
לדון את הכל וכולם לכף זכות.... לא לשמור טינה.... להרפות.... ועוד
לא תמיד פשוט
אבל בכל זאת שיהיה בהצלחה
ותמיד אעדיף מתמודדים ממכחישים
טוב שכתבת לו , לפעמים, כנראה שאנחנו צריכים לדרוש את מה שאנחנו רוצים, לא הכל בא מאליו..
אבל, ..למה דווקא גואיבה ?
זו לא העונה בכלל..
כמו תינוק שבועט מידי פעם בבטן, ככה קשרים כאלו, מידי פעם, כשצפים, יכולים לבעוט לנו ישר בכליות. ואתה מוריק דם, או לפחות דמעה...
אורילי, מאחל לך מכל הלב, לך ולעצמי, שלא נושפע ככה מאנשים אלא רק לטוב, ולא לרע. מאחל לך ולעצמי, שלא נשפיע ככה על אנשים אלא רק לטוב, ולא לרע.
כן. לגמרי... מ ה ל ב
אני לא כל כך מצליחה לכתוב או לחיות בכלל, ממקומות אחרים.
חרב הפיפיות שלי.
אין ממש הפרדה - זה עולם אחד. חברה אחת אבל מימד אחר - חברה מנוכרת שפה חדשה. כללים בהתאם.
זה לא כזה קשור לסיפור האישי שלי שקצה הקרחון שלו הוצג כאן אבל בכל זאת הבעתי את דעתי בכלל...
נראה לי שאצל מי שלוקח את החיים שלו ברצינות אין ממש הפרדה בין המציאות בתוך ומחוץ ל"ווב". או לחילופין, מי שיש אצלו הפרדה כזו, לא לוקח את החיים שלו ברצינות.
אם זה מעניין
רק ככה כבדרך אגב....
הבלוג הזה הוא ציטוט מדוייק של מייל ששלחתי לו, אמיתי לגמרי, במציאות שמחוץ ל"ווב".
זה החזיר אותנו לקשר.
שאלות כדורבנות... יקירתי
זה לא העלבון שכואב. איפה, הלוואי...
זה פשוט החור שנפער שהיה מלא בכל טוב והופך לחלל
פרידה היא כמו מוות
אבל כן, הכל עובר
הכל טוב
היי את
כאילו כתבת מילה במילה את מה שעבר עלי רק לא מזמן. ואיך זה בכלל אפשרי שמישהו שהיה שם הופך אותך לאויר , כאילו לא היית מעולם. לא ברור לי מה יותר מכאיב או מעליב ואולי העלבון כואב?
הרי איך אפשר, איך ייתכן שאפילו מענה לא יתקבל?
גם זה יעבור.