נתחיל בדיווח סטטיסטי: התמ"ג (הערך הכולל של סחורות ושירותים) של ישראל לשנת 2012 הוא כ-930 מיליארד שקל. הכנסות המדינה ממסים לאותה שנה הסתכמו ב-213.5 מיליארד שקל, כ-23 אחוז מהתמ”ג. מכאן שכדי ליהנות מעוד 10 מילארד בהכנסות המדינה יש להעלות את התמ"ג ב-45 מיליארד שקל. עד כאן זו כמובן חכמה קטנה מאוד. השאלה היא האם יש באמתחתנו משאב לא מנוצל שבהינף יד יכול להגדיל את התמ"ג בסביבות 5 אחוז? אז הנה המשאב החסר: שבוע מורכב משבעה ימים, ושבוע העבודה הוא של 5 ימים. לכאורה אם היו משנים את שבוע העבודה ל-7 ימים התמ"ג היה אמור לצמוח ב-40 אחוז שזה 372 מיליארד שקל. אפס מדובר כמובן ברעיון טיפשי. הרי תוך חודש וחצי מהתחלת יישום הרעיון פריון העבודה היה נשחק, מה גם שלא היה לנו זמן ליהנות מהכסף שאנו מרוויחים ומעגל הייצור והצריכה היה נעצר. למרות ששבוע שבו שבעה ימי עבודה הוא רעיון טיפשי, עדיין שני הימים שבהם לא עובדים הם בגדר משאב לא מנוצל. הרעיון הוא לעשות סוף שבוע מפוצל, ומכאן שלא כל העובדים "ישבתו" באותם ימים. שאלה: כיצד בדיוק שבוע עבודה מפוצל יעלה את התמ"ג עם כולם ממשיכים לעבוד 5 ימים? ראשית כמות הייצור לא תלויה רק בכמות העובדים, לכן לא פעם 20 אחוז מהעובדים יכולים לייצר הרבה יותר מאשר 40 אחוז מהתפוקה של כלל העובדים. עניין נוסף הוא כוח העבודה הלא מנוצל. שיעור המשתתפים בשוק העבודה בישראל הוא 63 אחוז. רוב כוח העבודה שאינו מנוצל בא מהמגזר הערבי והחרדי. שבוע העבודה המפוצל יהווה תמריץ להעסיק עובדים מאותם מגזרים ובכך להעלות את התפוקה. השימוש בשני ימי השביתה לא יכול להעלות את התמ"ג ב-40 אחוז (כיוון שהם ימי עבודה עם נכוחות מוגבלת) אבל הוא יכול להעלות את התמ"ג לפחות בערך של מחצית יום עבודה אחד כלומר ב-9 אחוז. למען הזהירות אפשר לסייג ולדבר על עלייה של 5 אחוז בלבד בתמ"ג שהם – 46.5 מיליארד שקל מה שיוסיף להכנסות המדינה לפחות 11 מילארד שקל. שאלה: האם לא חשוב שכל העובדים יהנו מימי מנוחה באותם ימים? אוכלוסיית מדינת ישראל מחולקת באופן סכמטי באופן הבא: כמעט 20 אחוז ערבים, ארבעים אחוז דתיים (מחרדים, ועד שומרי מסורת) ועוד 40 אחוז חילונים. על מנת לכבד את הדת של כל אחד, ועל מנת לשמור על השבת בקרב כל המגזר היהודי ניתן לפלג את סוף השבוע באופן הבא: ימי המנוחה של הערבים יהיו חמישי ושישי. כך יהיה להם נוח יותר להתכונן ליום המקודש להם (שישי). הדתיים ימשיכו עם סוף השבוע הנוכחי שישי שבת. וימי המנוחה של החילוניים יהיו שבת וראשון (הצעה שכבר עלתה בזמנו) ובכך ימי המנוחה שלהם יתאימו לאלה של שאר העולם המערבי. שאלה: האם זה לא יקשה על מקומות עבודה מסוימים? כמובן שסוף שבוע מפוצל הוא אפשרות ואינו דבר שנעשה בכפייה. אך בפועל הוא יהווה יתרון ללא מעט גורמים במשק. בראש וראשונה לענף תיירות הפנים שייהנה מעוד יומיים של סוף שבוע (וגם הנופשים עצמם יצאו נשכרים מכיוון שהצפיפות תקטן במוקדי הנופש). שאלה: מה לגבי היצרנים? היצרנים יהיו אחד הנהנים העיקריים, שכן לבד מעלות העובדים יש ליצרנים עלויות קבועות כמו שכירות, השקעה ראשונית, מיכון וכו'. ככל שמשתמשים יותר בכלי הייצור ההשקעות הקבועות קטנות. בהקשר זה יש סיכוי סביר שמפעלים ששאלת כדאיותם הכלכלית בארץ הייתה מוטלת בספק, יוכלו שוב ליהנות מכדאיות כלכלית. שאלה: מה לגבי הצרכן? לצרכן סוף שבוע מפוצל הוא כמובן בשורה. בענפי השירות השונים הצרכן יוכל לקבל שירות גם בימים שעד כה לא ניתן היה לקבל בהם שירות. במוקדי השירות יהיה פחות לחץ מכיוון שהוא יתחלק בצורה יותר טובה. יש גם סיכוי שמוצרים יוזלו מכיוון שמרכיב ההוצאות הקבועות ביצורם ירד. שאלה: אם זה כל כך מוצלח למה לא מקיימים את המודל במקומות אחרים? הוא קיים באופן חלקי. יש ארצות בהן חלק מהשירותים פתוחים בסוף שבוע וסגורים ביום שני, יש ערים בהם למגזרים שונים יש ימי מנוחה שונים, בהונג קונג יש שירותים (כמו בנקים) שפתוחים כל השבוע והמועסקים בהם מקבלים את ימי המנוחה בימים שונים. נוהג זה כמובן מיושם בבתי חולים בכל העולם. שאלה: האם לא יהיו תופעות לוואי לסוף שבוע מפוצל? בהחלט. תופעות לוואי מאוד טובות. -
בתחום התחבורה – הערים הגדולות סובלות יום יום מפקק מתמשך בראשית ובסוף יום העבודה. פקק שמשמעותו בזבוז גדול של דלק, בזבוז גדול של שעות (וכאשר מדובר בנהגים – מדובר גם בשעות עבודה). סוף שבוע מפוצל ייתן הקלה בעומסי התנועה במשך שלושה ימים בשבוע. -
בתחום העבודה – כיום כאשר ימי המנוחה של כלל האוכלוסייה זהים, כאשר אדם נזקק לבצע סידור כלשהו – זה יכול להיעשות רק בזמן העבודה (או על חשבון העובד או על חשבון המעביד). סוף שבוע מפוצל יאפשר לאנשים עובדים לערוך את הסידורים שלא על חשבון העבודה. שאלה: האם סוף שבוע מפוצל לא יפגע בקדושת השבת? את התשובה המוחצת לכך נתן בזמנו השר אלי ישי מש"ס שהעסיק פקחים בני מיעוטים כדי שירשמו דו"חות לבתי עסק של יהודים. משמעות המעשה הזה (שמן הסתם קיבל חותמת כשרות מהרב עובדיה יוסף הפטרון של ש"ס) היא שמותר אפילו לאדם חרדי להעסיק אדם שאינו יהודי בשבת. גם סוף השבוע החילוני – שומר על יום השבת כיום המנוחה. | 
גילהסטחי
בתגובה על מה לאכול בחג השבועות
דוד פלד, David Peled
בתגובה על אלטלנה - הקרב על הזיכרון
א ח א ב
בתגובה על אלטלנה - יום הדין
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נתחיל בדיווח סטטיסטי: התמ"ג (הערך הכולל של סחורות ושירותים) של ישראל לשנת 2012 הוא כ-930 מיליארד שקל. הכנסות המדינה ממסים לאותה שנה הסתכמו ב-213.5 מיליארד שקל, כ-23 אחוז מהתמ”ג. מכאן שכדי ליהנות מעוד 10 מילארד בהכנסות המדינה יש להעלות את התמ"ג ב-45 מיליארד שקל.
תמ"ג = צריכה + השקעות + יצוא - ייבוא
מכאן - ניתן להגדיל את התמ"ג ע"י
1) צימצום היבוא ע"י העלאת מיסים על יבוא - למשל כמו שעושים עם המלט
2) מס שלילי לחברות שמייצאות - אמנם לא מגדיל מיסים אבל לפחות יישפר את התמ"גץ כבר עושים
3) צמצם את השרות הממשלתי לציבור ובכך לאלץ את הציבור להגדיל את הצריכה - את זה הממשלה כבר עושה ועכשיו עוד יותר
4) לחוקק חוק שקובע שתקציב הבטחון והסיוע מארה"ב זה השקעות
5) להפוך את הסמים לחוקיים - בעיקר את הקוקאין כדי להעביר את סעיף ההסנפה לסעיף הצריכה
6) "תקלה" במחשבי הלמ"ס ששתוקן כשהמצב ישתפר או כבדרך אגב בזמן משבר נניח עם סוריה. חשוב שזה יהיה תקלה ולא סתם בעקבות פגישה בפאב כמו בריבית הליבור.
מסובך מדי ליישום.
השכר של מגזר הציבורי הוא 120 מיליארד (120,000,000,000 !!!) השתא.
בשקט ניתן לקצץ שם 10 מיליארד.
יבואו יגידו שזה של העובדים. אני טוען שהעובדים מניאקים.
תאר לך שכל העובדים במשק (כ-3.3 מליון) היו מאוגדים בהסתדרות. מה היה קורה? במקרה כזה, ההסתדרות עצמה היתה צריכה לנייד (כלומר, לקחת) כסף מהמניאקים לטובת קבוצות אחרות של משתכרי 6,000 שקל בברוטו. הכסף הזה היה יכול להגיע למי שצרך בין במישרין לחשבון הבנק, בין בעקיפין.
יש פה שתי מדינות - אחת מאוגדת, ואחת נתונה לפרצי השוק החופשי.
אין לנו כסף לשלם לנותני השרותים האלה. ולפני שבאים לטייקונים, באים בטענות פנימה אל העובדים.
לא צריך רעיונות חוץ קופסאתיים. הפתרון דווקא/דפקא התוך הקופסה. והעובדים? העובדים חארות.