כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    לא שותק כמו קבר

    50 תגובות   יום שבת, 4/5/13, 22:46

    לספר או לא לספר.

     

    "אלו הייתי יכול לדבר הייתי מספר, אבל מטבעי כקבר אני שותק," כך לחש לי, הקבר שיועד לדורטה, ולחש  ספורו, כמו הגיע אלי מאלו שכבות עמוקות, רבדים אחרים, של אבן, של רגבי אדמה.

     

    כששמעתי את ההמיה התחתונה הזאת, הייתי מוכרחה לספר לפני שידום הלחש.

    ובכן...

     

    ''

     

    לפני מספר חודשים נפטר בשיבה טובה אביה של גיסתי.

     

    בהלויה  לא נשמע קול בכי,  נערכה חגיגה קטנה של שירים, מוזיקה, העלאת זכרונות וחיוכים.

    בין השאר, נוכחו בהלוויה אלמנתו הטריה של הז"ל, גרמנייה, שאתה חי בעשר השנים האחרונות לחייו וגרושתו, אם ילדיו שאתה חי מרבית חייו.

     

    ליד תלולית הקבר הטריה במעלה החמישה, סומן רבוע נוסף לאלמנתו הטריה, כשתגיע (תבדל לחיים ארוכים) שעתה.

     

    ''

     

    כשחזרתי מחו"ל הקשבתי להודעות, שהושארו בהעדרי.

    בין האחולים וברכות יום ההולדת היתה הודעה מדוֹרֶטָה, (זה שמה של אלמנתו הטריה של אב גיסתי.)

     

    בהודעה שהשאירה ספרה, שב-18 באפריל היא תחזור להמבורג. משמת בעלה, עם כל הצער, אין לה מה לעשות עוד בירושלים,  היא זרה פה, ובעלה ז"ל יטוס אתה להמבורג -  בליבה.  להקבר פה, היא לא רוצה.

    אלא אם כן... תמות לפני תאריך חזרתה.

     

    ''

     

    דורטה הוסיפה עוד בהודעה, שהיא נסתה להחזיר את חלקת הקבר היקרה שלה (כ-30,000 ₪ ערכה),  למעלה החמישה. לשוא, שם הכחישו שהבטיחו להחזיר לה  את כספה.

    כיוון שהזכרתי בזמן הלוויה, שטוב היה  להקבר על הגבעה הירוקה,  היא תשמח למכור לי את החלקה שלה.

    בסוף חתמה במספר הטלפון שלה ובקשה לחזור אליה, אם אפשר.

     

    לא לשכוח,  הכל על רקע ברכות ליום הולדתי, כאילו חברו אלה לאלה ימי חיי ומותי.

     

    עוד באותו יום,  בארוחת הערב המשפחתית, הכרזתי קבל עם ומשפחה, שאני מוכנה לקנות את חלקת הקבר שלה.

    אלא מה...

     

    ''

     

    גיסתי, בתו של הז"ל, הציעה את חלקת הקבר לאמא שלה. (צרתה של דורטה ואשתו הראשונה)

    לא פשוט היה לשכנע את האשה הראשונה להקבר סמוך לאקס בעלה. אבל בשמעה את הנמוק, השתכנעה.

     

    "אחרי שהקשית עלינו בחיים," אמרה גיסתי לאמא שלה, "התגרשתם, היינו צריכים לבקר את אבא ואותך בנפרד, אולי תתחשבי בנו עכשיו, וכשיבוא היום, שתזכי לשנים ארוכות, תקברי ליד אבא..."

    ומה לא תעשה אמא  לטובת ילדיה, נכדיה וכל המשפחה.

    "בעצם, למה לא..." הסכימו ביניהן האשה הראשונה והאלמנה הטריה.

     

    ואני, הפסדתי באחת חלקת קבר במעלה החמישה.

    אבל הרווחתי ספור, שיכול היה לקרות רק אצלי במשפחה.

     

    ''

     

    בצלומים, בהרודיון 

     

    כתבה וצלמה: באבא יאגה

     

    (C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה

    דרג את התוכן:

      תגובות (50)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/5/13 12:12:

      צטט: א ח א ב 2013-05-21 14:17:56

      חברו אלה לאלה ימי חיי ומותי. המציאות מותירה את הדמיון פעור פה.

      נכון מאד, היטבת לומר

       

        21/5/13 14:17:
      חברו אלה לאלה ימי חיי ומותי. המציאות מותירה את הדמיון פעור פה.
        16/5/13 21:33:

      צטט: Shimon Rosenberg 2013-05-13 18:35:27

      לי נראה שהרווח שלך עולה על הפסדך.
      במיוחד שאת הרווח הזה חלקת עמנו ויצאנו כולנו שמחים ומרוויחים.

      ואולי עלינו לשלם על חלקנו הצנוע, ונצא מפה כולנו מרוויחים ומחייכים.

      אני מכל מקום כבר אנוח בקבר.  

      נו בסדר, אבל חכה קצת עם המנוחה הנכונה שלך!

       

       

        13/5/13 18:45:

      איני רואה את הנקודות לחשיבה (או למחשבה, הרהור, הגיגים ושרעפים)

      תשובת באבא יאגה, הנכונה כל כך, היא גם פשוטה כל כך. היא נשלפת בלי להתאמץ.

      ולמה?

      או - מדוע קובר האדם את מתיו ואיך הוא מסביר את מנהגיו? 

      התשובות על כך נהגו בידי האדם במשך אלפי שנים רבות.

      אלא אם את יודעת משהו שכולנו לא יודעים על מחשבת גופת האדם בקברו, אחרי מותו.   

       

      צטט: באבא יאגה 2013-05-10 08:56:22

      צטט: מרב 1956 2013-05-10 06:49:23

      נקודות לחשיבה -

      האם חשוב למת, מיקום הקבר?

      האם חשוב למת, קבר?

      האם חשוב למת, מה קורה לאחר המוות?

      http://cafe.themarker.com/post/2237711/

      נדמה לי שחשוב רק למי שחיים, ולמת בטרם מותו

       

        13/5/13 18:35:

      לי נראה שהרווח שלך עולה על הפסדך.
      במיוחד שאת הרווח הזה חלקת עמנו ויצאנו כולנו שמחים ומרוויחים.

      ואולי עלינו לשלם על חלקנו הצנוע, ונצא מפה כולנו מרוויחים ומחייכים.

      אני מכל מקום כבר אנוח בקבר.  

       

        10/5/13 08:56:

      צטט: מרב 1956 2013-05-10 06:49:23

      נקודות לחשיבה -

      האם חשוב למת, מיקום הקבר?

      האם חשוב למת, קבר?

      האם חשוב למת, מה קורה לאחר המוות?

      http://cafe.themarker.com/post/2237711/

      נדמה לי שחשוב רק למי שחיים, ולמת בטרם מותו

       

        10/5/13 06:49:

      נקודות לחשיבה -

      האם חשוב למת, מיקום הקבר?

      האם חשוב למת, קבר?

      האם חשוב למת, מה קורה לאחר המוות?

      http://cafe.themarker.com/post/2237711/

        8/5/13 08:12:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2013-05-07 23:50:02

      ווחאד סיפור...***בקיבוצו המופרט של בנזוגי לשעבר מזומנת לו חלקה...בינות לאשתו הראשונה והשניה. משבאתי לשם, אמרתי בבדיחות, שלי לא יהיה מקום. אכן, לא היה, ואולי טוב שכך. :))

      מצחיק, אולי עצוב, מה שנקרא וישכב עם נשותיו, על משקל וישכב עם אבותיו

       

      ווחאד סיפור...***בקיבוצו המופרט של בנזוגי לשעבר מזומנת לו חלקה...בינות לאשתו הראשונה והשניה. משבאתי לשם, אמרתי בבדיחות, שלי לא יהיה מקום. אכן, לא היה, ואולי טוב שכך. :))
        7/5/13 17:52:

      צטט: שולה ניסים 2013-05-07 16:14:26

      סיפור מענין. הרווחת שלושים אלף שקל. אולי בכל זאת עדיף לבזבז אותם על דברים שתעשי בעודך בחיים?

      מסכימה אתך 

        7/5/13 17:51:

      צטט: עמנב 2013-05-07 14:38:37

      יופי של סיפור, אלאונורה, למרות שתחילתו במוות. נראה לי, שהפתרון שנמצא עושה חסד עם החיים, ולמתים במילא לא אכפת. כל טוב, עמוס.

       

      נכון מאד, יחיו החיים! אם כי אין להתעלם מהמורבידיות של החיים

        7/5/13 16:14:
      סיפור מענין. הרווחת שלושים אלף שקל. אולי בכל זאת עדיף לבזבז אותם על דברים שתעשי בעודך בחיים?
        7/5/13 14:38:
      יופי של סיפור, אלאונורה, למרות שתחילתו במוות. נראה לי, שהפתרון שנמצא עושה חסד עם החיים, ולמתים במילא לא אכפת. כל טוב, עמוס.
        6/5/13 22:09:

      צטט: הלנה היפה 2013-05-06 22:02:27

      חבל שלא קראתי את הפוסט שלך - הפיוטי בתחילה והמצמרר בהמשך, שבוע לפני כן, כאשר האקס שלי הלך לעולמו. ובל זה ממילא לא היה עוזר היות ואלמנתו לא קלה כל כך למשא ומתן :-))))) יקירתי, יש לנו כנראה משפחה פולנית דומה, גם אצלנו קורים דברים מקבריים מכל סוכ ומין. יהי זכרו ברוך.

      מסתבר, שאת צודקת. כפי הנראה, משפחה דומה. תודה, לאה

       

        6/5/13 22:02:
      חבל שלא קראתי את הפוסט שלך - הפיוטי בתחילה והמצמרר בהמשך, שבוע לפני כן, כאשר האקס שלי הלך לעולמו. ובל זה ממילא לא היה עוזר היות ואלמנתו לא קלה כל כך למשא ומתן :-))))) יקירתי, יש לנו כנראה משפחה פולנית דומה, גם אצלנו קורים דברים מקבריים מכל סוכ ומין. יהי זכרו ברוך.
        6/5/13 14:42:

      צטט: KLGERY סוכן נדל 2013-05-06 13:43:48

      סיפור מעניין

      תודה רבה

       

        6/5/13 14:41:

      צטט: פרודת רשתית 2013-05-06 12:06:01

      אני לפעמים חושבת שאילו קברים יכלו לדבר היינו שומעים סיפורים שהיו קוברים כמה מאתנו. לי אישית הראיון לדאוג לעצמי לדירה שאאיש בלכתי נשמע קצת מוזר אבל אני יכולה להבין למה אנשים עושים את זה. יש איזו שהיא תחושה של שליטה בעולם הבא. תמיד היה לי מוזר לעמוד ליד קברו של אדם חי בידיעה שהוא עתיד למלא אותו יום אחד ולא הבנתי איך אנשים מסוגלים להסתכל על קברם. איש איש והתמודדותו

      צודקת, זה ללא ספק סוג של שליטה, אני דווקא עוד לא מתכוונת להפרד מכם, אבל אני מקווה לבים את הלוויתי, אם ישרו עליי הרוח והאומץ

       

        6/5/13 14:40:

      צטט: יסינראל 2013-05-06 11:30:39

      סיפור עם צירופים אנושיים מקבריים וגרוטסקיים. לקבל הודעה במשיבון שבה היא מציעה לך לקנות את חלקת הקבר?! הלו? חשבתי שמשפחה היא מרחב מוגן, ולא חברת נדל"ן. נחפר כאן בור... אבל את הצלחת להפוך את האבסורד לאומנות.

      הרי דורטה היא משפחה מהנשואין ולא ממש קרבת דם, כמו שהסינים יודעים להבחין. אבל ללא ספק, מקברי גרוטסקי אבסורדי ואותי בעיקר הצחיק!תודה רבה

       

        6/5/13 14:37:

      צטט: צלילי הלב 2013-05-06 10:27:50

      סיפור יפה הרווחת, אבל על פי אמונה יהודית נדמה לי שהם יקומו לתחייה ביחד:) אז מה? בינתיים ישלימו כנראה ביניהם בעודם מונחים אחד ליד השני ולא מתים משיעמום וממשיכים לריב:)) כשאמי קנתה ליד אבי חלקה, קיבלתי את זה קשה, אבל איזה ברכה זה באמת לבקר אותם ביחד, גיסתך צודקת!

      נכון, דרך נפלאה להשלים, אגב, האלמנה אמרה את זה באחת משיחותיה עם הגרושה. גיסתי תמיד צודקת, חסר לה ולי שלא! 

        6/5/13 14:35:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2013-05-06 09:36:34

      היה סיפור על מישהי שביקשה שישרפו את גופתה ויפזרו אותו בקניון של העיר כי ככה הבנות שלה יבקרו אותה מדי פעם...

      לא שמעתי, אבל נחמד מאד

       

        6/5/13 13:43:
      סיפור מעניין
        6/5/13 12:06:
      אני לפעמים חושבת שאילו קברים יכלו לדבר היינו שומעים סיפורים שהיו קוברים כמה מאתנו. לי אישית הראיון לדאוג לעצמי לדירה שאאיש בלכתי נשמע קצת מוזר אבל אני יכולה להבין למה אנשים עושים את זה. יש איזו שהיא תחושה של שליטה בעולם הבא. תמיד היה לי מוזר לעמוד ליד קברו של אדם חי בידיעה שהוא עתיד למלא אותו יום אחד ולא הבנתי איך אנשים מסוגלים להסתכל על קברם. איש איש והתמודדותו
        6/5/13 11:30:
      סיפור עם צירופים אנושיים מקבריים וגרוטסקיים. לקבל הודעה במשיבון שבה היא מציעה לך לקנות את חלקת הקבר?! הלו? חשבתי שמשפחה היא מרחב מוגן, ולא חברת נדל"ן. נחפר כאן בור... אבל את הצלחת להפוך את האבסורד לאומנות.
        6/5/13 10:27:
      סיפור יפה הרווחת, אבל על פי אמונה יהודית נדמה לי שהם יקומו לתחייה ביחד:) אז מה? בינתיים ישלימו כנראה ביניהם בעודם מונחים אחד ליד השני ולא מתים משיעמום וממשיכים לריב:)) כשאמי קנתה ליד אבי חלקה, קיבלתי את זה קשה, אבל איזה ברכה זה באמת לבקר אותם ביחד, גיסתך צודקת!
      היה סיפור על מישהי שביקשה שישרפו את גופתה ויפזרו אותו בקניון של העיר כי ככה הבנות שלה יבקרו אותה מדי פעם...
        5/5/13 20:55:

      צטט: נויאור 2013-05-05 19:51:16

      אצלינו בישוב שומרים ישר מקום לבן הזוג וללא תשלום כך שאין צורך בהחזרת כספים וסחר בחלקות לבני מישפחה סיפור יפה .

       יפה, חבל שאנחנו לא בישוב שלכם. תודה

        5/5/13 19:51:
      אצלינו בישוב שומרים ישר מקום לבן הזוג וללא תשלום כך שאין צורך בהחזרת כספים וסחר בחלקות לבני מישפחה סיפור יפה .
        5/5/13 16:14:

      צטט: *ענת* 2013-05-05 15:42:02

      נראה לי שתחת הכותרת "יכול לקרות רק במשפחה שלי" אפשר למצוא את הסיפורים ההזויים ביותר.

      מסכימה לגמרי, ענת

       

        5/5/13 16:14:

      צטט: צוריאל צור 2013-05-05 11:33:34

      החיים והמוות, שני צדדים של אותה מטבע. מוזר, בשישי האחרון הייתי בבית העלמין בחולון שם קבורים כמה מבני משפחתי. היינו צריכים להתרוצץ בחום בכול רחבי בית העלמין הענק ומשהו אמר שהיה יכול להיות ממש נחמד אם היו אחוזות קבר משפחתיות כמופעם שהיו חוסכים את כול ההתרוצצות... לגבי הסיפור, נראה לי שבכול זאת נעשה פה צדק לגבי הילדים.

      ללא ספק, צוריאל

       

        5/5/13 16:13:

      צטט: Eroit 2013-05-05 11:31:30

      אני מסכים שבאיזה שהו מקום לילדים זה יהיה נוח לבוא לאותה חלקת קבר, אבל מה בעצם המשמעות לקבר? בהודו לא קוברים אלה משליכים את העפר לנהר..

      אין משמעות, רק למי שנותר אחרי, או שיש או שאין, תלוי בנשאר

       

      הנה כתבתי על כך  רשימה, "קבורת לב", הנה הלינק

       

      http://cafe.themarker.com/post/1693772/

       

       

       

        5/5/13 16:08:

      צטט: איציק אביב 2013-05-05 11:22:58

      אכן הרווחת סיפור מושקע.

      תודה איציק, בוא נתקן, הרווחתי ספור והפכתי אותו למושקע, לא?

       

        5/5/13 16:07:

      צטט: איתן ב 2013-05-05 10:20:12

      אני - לאחר מותי - אין צורך שתבואו לבקר ..... יש דברים חשובים יותר לעשות.

      או. קיי, נעשה ונשמע, איתן

       

        5/5/13 16:06:

      צטט: ~בועז22~ 2013-05-05 07:08:29

      קשר מורבידי מוזר בין החיים לבין המתים, סיפור שמגיע מלמטה ומגיע מעלה, משהו שקורה בחיים רק משום שבחיים, כמו רק בחיים, זה יכול לקרות. מרתק.

      יפה דברת, תודה, בועז

       

        5/5/13 16:04:

      צטט: ~בועז22~ 2013-05-05 07:08:29

      קשר מורבידי מוזר בין החיים לבין המתים, סיפור שמגיע מלמטה ומגיע מעלה, משהו שקורה בחיים רק משום שבחיים, כמו רק בחיים, זה יכול לקרות. מרתק.

      תודה בועז, יפה כתבת

       

        5/5/13 15:42:
      נראה לי שתחת הכותרת "יכול לקרות רק במשפחה שלי" אפשר למצוא את הסיפורים ההזויים ביותר.
        5/5/13 11:33:
      החיים והמוות, שני צדדים של אותה מטבע. מוזר, בשישי האחרון הייתי בבית העלמין בחולון שם קבורים כמה מבני משפחתי. היינו צריכים להתרוצץ בחום בכול רחבי בית העלמין הענק ומשהו אמר שהיה יכול להיות ממש נחמד אם היו אחוזות קבר משפחתיות כמופעם שהיו חוסכים את כול ההתרוצצות... לגבי הסיפור, נראה לי שבכול זאת נעשה פה צדק לגבי הילדים.
        5/5/13 11:31:
      אני מסכים שבאיזה שהו מקום לילדים זה יהיה נוח לבוא לאותה חלקת קבר, אבל מה בעצם המשמעות לקבר? בהודו לא קוברים אלה משליכים את העפר לנהר..
        5/5/13 11:22:
      אכן הרווחת סיפור מושקע.
        5/5/13 10:20:
      אני - לאחר מותי - אין צורך שתבואו לבקר ..... יש דברים חשובים יותר לעשות.
        5/5/13 07:08:
      קשר מורבידי מוזר בין החיים לבין המתים, סיפור שמגיע מלמטה ומגיע מעלה, משהו שקורה בחיים רק משום שבחיים, כמו רק בחיים, זה יכול לקרות. מרתק.
        5/5/13 04:53:

      צטט: OritZehavi 2013-05-05 00:53:47

      קצת מסובך בשבילי. התמונות נפלאות.

      אורית, חברתי, קראי שוב. אין מסובך בשבילך. תודה

       

        5/5/13 04:52:

      צטט: esther K 2013-05-05 00:47:40

      סיפור מרגש מאוד באבא יאגה, מאחלת לך חיים ארוכים.

      תודה, כך אני מקווה

       

        5/5/13 04:52:

      צטט: סמדר לומניץ 2013-05-04 23:32:16

      את מספרת נהדר. תודה.

      תודה סמדר, טוב לשמוע

       

        5/5/13 04:51:

      צטט: ישראל איגרא - isig 2013-05-04 23:26:20

      סיפור מרתק. אך לא חבל לבזבז עליו את תמונות ההרודיון שסיפורן מרתק לא פחות?:)

      תודה, ישראל. ההרודיון כבודו במקומו מונח, ויש לי כל כך הרבה צלומים משם, שפעם כשתשרה עלי הרוח אשתמש בהם. אלו שהשתמשתי בהן הן  התמונות היותר מורבדיות מהרודיון, ולכן השתמשתי בהן.

       

        5/5/13 00:53:
      קצת מסובך בשבילי. התמונות נפלאות.
        5/5/13 00:47:
      סיפור מרגש מאוד באבא יאגה, מאחלת לך חיים ארוכים.
        4/5/13 23:32:
      את מספרת נהדר. תודה.
      סיפור מרתק. אך לא חבל לבזבז עליו את תמונות ההרודיון שסיפורן מרתק לא פחות?:)
        4/5/13 23:23:
      ואללה. מסרים כפולים מובהקים. דווקא בספור אצלינו המסרים היו ישירים ובוטים.
        4/5/13 23:10:
      מדהים הסיפור. כשאבי נפטר אמא שלי התעקשה לקנות את חלקת הקבר הסמוכה לשלו בדיוק מן הנימוק שהעלתה גיסתך, להקל עלינו את הביקורים וכדי להבטיח שהם יזכו למספר ביקורים שווים.בו בעת היא שחררה אותנו מן הצורך לבקרם בטענה שאין לקבר כל משמעות ומה שחשוב הוא הזכרון שנותר לנו מהם

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין