כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שחרור מחינוך עדרי וחזרה לאני האותנטי

    ניוטון וחוקי התנועה של גופים: "כל גוף יתמיד במצבו כל עוד לא פועל עליו כוח חיצוני". "כל גוף הפועל עליו כוח חיצוני משנה את מהירותו ביחס לכוח: "לכל פעולה קיימת תגובה הנגדית לה בכיוונה ושווה לה בעצמתה". זה הדגם כשלא שועטים עם העדר ומיישרים איתו קו.

    אני הוא השינוי שציפיתי לו

    46 תגובות   יום ראשון, 5/5/13, 14:55

     

    ההצלחה שלנו היא תהליך המחבר בין כללי המשחק החיצוני לבין תודעה מנטלית ונפשית, תוך למידה לבחור מה מצמיח אותנו. הקליפה החיצונית היא הכלא החברתי שכובל את מחשבותינו על ציר העושר, המעמד החברתי וסטטוס תעסוקתי. האמת האותנטית היא מודעות, הערכה עצמית לפי קריטריונים מהותיים, וחופש פנימי ממשתנים חסרי ערך. הדילמה אם כך, היא בין המציאות החברתית המכתיבה מה לחשוב ומה צריך וחובה לעשות, לבין שרש טבע האדם להקשיב לקול הפנימי שלו, להסתקרן, ולהיות בנאדם צומח ויצירתי שמתמקד בחוויות ההווה.

    זה לא אנושי ולא נכון להישאר כמו עכבר בכלוב שרץ ללא הפוגה על הגלגל ונשאר באותה הנקודה, מכיוון והמשאב של בחירה עצמית מעיד על אדם מפותח שלא מושפע מהפילוסופיה החברתית שיוצרת אוטומטיזציה והכחשה שממיתה את הסקרנות והופכת את חיינו לדייסה משמימה, ומפתחת אדישות היוצרת אדם חולה וחברה חולה. שורש הרעה הוא הבנה נמוכה שהופכת לגידול פרא שמרוקנת את מפרשי הנפש ועוצרת את התפתחותנו . הפרט הוא חלק מהחברה והוא יחוש חלק ממנה כשלא תהיה דיכוטומיה בין הדינמיקה החברתית לצרור מצבו הקיומי, כשמצבו האישי יהיה חלק מהמצב החברתי וירגיש חלק ממנה ולא יחוש כמו אמצעי בידיה שאוחזות בו לצרכיה.

    חוק פיזיקלי בסיסי אומר שמחשבה יוצרת רגש, והרגש מניע לפעולה ולתגובה. לכן, כשאנו שבויים בסטיגמות, לא מחוברים למה שאנחנו רוצים, תלויים בגישה שלא מתאימה לנו, ולא מנהלים באופן מאוזן את הגבול בין המציאות החיצונית המכתיבה נורמות חברתיות - רב תרבותיות,  לבין הסיפור הפנימי המכתיב קיום אישי של היחיד, לא נוכל לבחור ולשפוט מהו הטוב, לא נוכל לממש את הצורך האמתי שלנו לחיות בחברה מוסרית וערכית, ולפעול ממקום של שליטה ובחירה חופשית-  מתוך תחושת חופש ולא מתוך אדישות בטוחה של סוסים בזירה- בה נוכל לקחת אחריות על העמדה שלנו.

    השינוי מתחיל בנו, והחופש הפנימי הוא היכולת להניח את מחשבותינו במקום בו אנחנו רוצים להיות, לחוות באופן מודע את חיינו תוך התעלמות מהכבלים החיצוניים. כשהפכתי לאדם מודע ושלם זה היה תהליך של גילוי, התבגרות והגעה לאמת הפנימית. ההישג שלי היה כרוך בקניית חכמה שהוסיפה לי מכאוב. אך מאידך טיטאתי את כל פירורי האבק, הערפל וזנבות ההבל שהיו לכודים בתאי ההוויה שלי שהפכה למעדן עשיר בטעמים סגוליים.

    אז תהיו אתם. תעסקו במה שאתם אוהבים, תניפו את דגל הסקרנות ואל תידחו סיפוקים התורמים לאושרכם, ונהפוך את העולם למעניין  יותר וטוב יותר, כי החיים יפים וכולנו ראויים ליהנות מהם..

     

     

    באישון

    המהות שלי אינה יודעת מהי מטרתה הסופית

    אך טבע קיומה בהווה מנצח את הזמן באמצעות הדרך,

    והדרך היא האמצעי שלה לממש את תכליתה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (46)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/5/13 14:16:
      מומוגרבנזנו היקר. כוח הרצון והעקשנות שלך הביאו אותך להישגים הומוריסטיים וחריפות מחשבה מרשימים, ואני צופה לך בתקופה הקרובה אתגר שיתחבר לרוח הייחודית שלך ושיתבטא בכשר ההבעה היצירתי שלך - שירגש ייטיב ויגוון את חיינו. לגבי ההבנה- אוכל ללמד אותך להתמודד עם טקסט רב-מלל...
        18/5/13 13:55:
      גיברת יקרה אני לא הבנטי כלום, באמשלי אבל עם כואב לך צעי מן הכלוב למה כלוב זה לחיות לא לבני אדם אני מצטאר אם יצאטי אדיוט אבל לא הבנתי כלום
        16/5/13 16:01:
      אילנה סמייל יקירתי. אכן, מודעות מקרבת לעושר ואושר פנימי- השאיפה שכל אדם שנברא יהיה מודע לכל רגע בו הוא נוכח, שיהיה בעולם באופן מלא ויגשים את עצמו, הנוכחות בהווה באופן מושלם הוא המודעות שתגשים אושר ועושר פנימי.
        16/5/13 15:58:
      רחלי 45 היקרה. מידה ומודעות- הייעוד שלנו משתנה לעתים בשל נסיבות חיצוניות, ואנחנו הופכים לעלה שנסחף בזרם של העדר, ואת המימוש העצמי אנו זורקים כמו חכה לעבר עתיד בלום. אך למעשה החיים כעת הם הזמן להגשמת קיומנו.
        16/5/13 00:23:
      נושא מעניין וחשוב...מודעות מביאה לשינוי...ככל שהיא גבוהה יותר היא מקרבת לעושר ואושר פנימי.
        15/5/13 11:34:
      האדם חי בתוך חברה במציאות מסוימת ואינו יכול לעשות ככל העולה על רוחו. כמו תמיד הכל ענין של מידה ומודעות.....
        13/5/13 13:45:
      עין קשובה היקר. הנך נושא בתואר צלם, ושמך מעיד שאתה שומע את הלך הרוח ושומע את התמונות שיוצרות המילים. מזמינה אותך לשוב לנופי המילים שהם שמורה בפני עצמה.
        13/5/13 07:52:
      מעולה!
        11/5/13 12:21:
      פרח יפה יקירתי. אכן, הדרך אינה קלה (כמו לפצוח בדיאטה או להגמל מעישון), אולם הרצון לשבור את השגרה ולהתחדש, יכולים להניע את האדם לקחת סיכון לקראת פתיחת דלת לחיים טובים יותר, ליצירת הזדמנות לממש את הפוטנציאל האישי ולחיות מיטיבה ומשגשגת. לשם כך צריך לעקוף את הפחד ולפעול.
        11/5/13 12:16:
      .ארז. היקר. חום מילותיך מחזקים את התכלית שלשמה התכנסנו כאן, תכלית שלעתים נראית לי בלתי אפשרית. מלאת אותי באופטימיות ובשמחה פנימית.
        11/5/13 10:21:
      יוסיפ דעת יוסיפ מכאוב ..........כל שינוי יש בו סיכון כי רק במרחק הזמן תוכל לדעת אם היה טוב עבורך .......הייתי שם .......חוללתי מהפכה .לא קל .לא ממליצה לכל אחד .ברכת שבת שלום לך חברה
        10/5/13 14:03:

      כל כך נהניתי לקרוא אותך, כל מילה שאוסיף רק תגרע חיוך

      סופ"ש מקסימים עם כל מה שתאחלי לעצמך.

        10/5/13 11:03:
      YAANKI היקר. לכל דרך בה נבחר יש תכלית והיא הכוונה. בנתינת משקל לכוונה תוך המעטת ערך התוצאה אינו נכון בעיני. לדעתי יש לתת מקום גם לדרך וגם לתוצאה, והמינון צריך להישקל מול כל סיטואציה בפני עצמה.
        10/5/13 11:00:
      באבא יאגה היקרה. החופש בעיני הוא המודעות והשליטה העצמית, ואת צודקת, מכיוון וההחלטה היא זו שמשפיעה על רגשותינו ופעולתנו אזי לכל אחד הדרך הנכונה והיעילה להגיע לאשרו.
        9/5/13 20:52:
      גם לטעמי, לרוב הדרך חשובה יותר מן המטרה הסופית
        9/5/13 17:44:
      תודה רבה ואמן, בהסתייגות אחת, לפעמים דווקא דחית ספוקים מקרבת אל האושר
        9/5/13 13:02:
      Perfect-Beat יקירתי. שימחת אותי עד מאד. רוב האנשים לא יכולים להקשיב ולקבל אמת שנשמעת לא הגיונית. הדבר קשור לדעות קדומות, לרמת ההבנה של הנמענים ולקבוצת ההשתייכות החברתית שלהם.
        8/5/13 14:05:
      כה יפה כתבת את הדברים שאני מרגישה. יישר כוחך והלוואי וניישם. תודה!!!!
        7/5/13 13:48:
      שלויימה היקר. תמהת ולא פעם לגבי החוק הפיזיקלי ששרבבתי לפוסט: חוק פיזיקלי הוא חוק המתואר על ידי משוואה המסבירה הנחה מסוימת הקשורה לכמה משתנים, ומאפשרת ניבוי עתידי. התאוריה מחשבה-רגש-תגובה, מציגה תבנית מדויקת המנסחת באופן מדויק את ה"חוק הפיזיקלי" שמתבסס על רצף הזמן ומתארת את התנהגות האדם שניתנת לעריכת תצפית. מקווה שהצלחתי להבהיר את מה שהנחה אותי בכתיבת המילים שצרמו לעיניך.
        7/5/13 06:55:
      שלויימה יקירי. הרגשות החיוביים שלי כלפיך זורמים בערוץ החיובי, דבריך נקלטו במערכת שלי ולא נתנו לי שלווה. אז אוכל להוסיף למחקרים שהראו שמחשבות והבעות פנים משפיעות על רגשותינו, שגם מילים עושות זאת.
        7/5/13 06:45:
      רותי בלום היקרה. אצטרף לברכתך ואוסיף שנמצא את הכוחות להניע את מפרשי הנשמה עם רוח של רווחה נפשית ואיכות חיים.
        7/5/13 06:38:
      הלנה היפה יקירתי. ניחנת בעין רגישה.. הפוסט מורכב מפסקאות. בכל פסקה הבעתי חלק מהשלם, כמו חלקי פאזל המתלכדים לתצריף בו השלם הופך לאמירה. החיית סיפוקים היא שליטה עצמית המעידה על יכולת קבלת החלטות באופן רציונלי בעקר בקונפליקטים בין הצורך בסיפוק מיידי לרווח עתידי. ניסוי המרשמלו מנבא את הצלחתם העתידית של הילדים. מנקודת מבטי מחנכים אותנו למשמעת מילדות לעשות מה שצריך ולא מה שרוצים, להתמקד במטרות עתידיות ולא נהנים מההווה, לדחות סיפוקים כי החיצוני הוא משמעותי וחשוב (כסף, הצלחה, סטטוס), ומלמדים אותנו להתעלם מהדברים שמעניקים לנו אנרגיה ומוטיבציה עד שחיינו הופכים לציץ נובל. לכן, לדעתי, אנו צריכים להקשיב לקול הפנימי שלנו - ממקום מוסרי וערכי- כדי להיות מועצמים ומרעיפים טוב על סביבותינו.
        7/5/13 01:32:

      צטט: גילהסטחי 2013-05-06 14:25:13

      שלויימה יקירי. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מבוסס על גישה פסיכולוגית היוצאת מההנחה שדפוס חשיבה מעוות משפיע על הויוצרות הפרעות נפשיות ועל ההתנהגות. הטיפול הקוגניטיבי מדגיש תהליכים פנימיים, והטיפול ההתנהגותי מתייחס לתגובה. ההנחה היא שהתנהגותינו אוטומטית, שניתן לשנות הרגלים (התנהגות) רגשות (דיכאון, חרדה), ומחשבות (שיקול דעת, פתרון בעיות). המודל ליניארי ומשנה דפוסי חשיבה לקויים, מלמד ניהול קונפליקטים בצורה יעילה, מציב מטרות ובונה את המטופל. ערוך עם עצמך רפלקציה (הסר מנגוני הגנה) ותופתע לגלות שמחשבות שליליות מפעילות רגש שלילי ותגובותיך שליליות אף הן- ולהיפך.. הדבר מצריך כוחות פנימיים ומודעות לצורך בשינוי, ולמרות זאת נמצא בסביבתנו אנשים המעדיפים להישאר הזבוב על הקיר ולהיות ליד החיים...

       

       

      הי גילה

       ה CTB  הוא אפיק חדש בתחום הפסיכולוגי

       זה החליף את מכות החשמל ושאר "טיפולים" פסיכותרפיים אחרים

      ככזה אני מתייחס בחשדנות מסויימת להמצאה החדשה הזו עד שיבואו מחקרים חדשים

      למרות שבעקרון אני מסכים עם התיזות העיקריות של התיאוריה הזו 

      התגובה שלי היתה בעיקרה בצחוק על כך שכתבת תיאוריה פיזיקלית על תחום מחקר פסיכולוגי.

      את דעותייך אני כמובן מעריך ומכבד כמו גם את האישיות השנונה והשוצפת שלך 

      זה היה בעיקר  בבדיחות. הדעת.

        6/5/13 23:18:
      גילה יקרה, כתיבתך יפה, אהבתי את הדימויים ששזרת, מאחלת לכולנו חיים טובים והתממשות.
        6/5/13 20:01:
      גילה יקירתי, ערבבת כאן מספר תובנות ו"תורות" השונות זו מזו. אכן המיצוי העצמי בא מתוך החלטה שלנו אבל אי דחיית סיפוקים (התורה של "איין ראנד?") הם סיכון של רמיסת הזולת ובידוד חברתי מוחלט ואז לבד, אנא את באה?
        6/5/13 15:08:
      רבקהירון יקירה. סורן קירקגור הוא גאון. המטרה היא הדרך.. בפילוסופיה רווחות שלוש גישות: האחת טוענת שהדרך חשובה, השנייה טוענת שהמטרה חשובה, והשלישית טוענת שהן הדרך והן המטרה חשובות. הניסוח שלו קולע וממצה את איך עוברים עלי חיי: לחיות זו התכלית שלי, ולכן לא עיגנתי את חיי בנקודת נוף ספציפית. האתגר בעיני הוא לסלול את הדרך שלי תוך מימוש הטבע הייחודי שנולדתי אתו אשר משקף את דמותי הייחודית. היכולת להתחבר לטבע הזה, היא מקור הטוב שלי..
        6/5/13 14:53:
      noami4u היקר. אתה כמו גמל, בעל סיבולת בתנאים קשים.. יחד עם זאת אתה ספקן, תכונה המאירה אותך כאינטלקטואל וכאדם חושב. ולדעתי צריך למצוא את האיזון בין הגמל לאדם...
        6/5/13 14:48:
      קנולר היקרה. אנסח בתמצות את רוח הדברים: החופש הפנימי הוא היכולת להיות מודע וחושב, לשלוט באנרגיה שלנו לצמיחה ומימוש עצמי לאהבת החיים לנאורות, ולא להרכין ראש בפני השלטון או הדת מתוך קשר הכובל אותנו בשלשלאות ברזל.
        6/5/13 14:42:
      אופס. צ"ל: סורן קירקגור. סליחה! // רבקה
        6/5/13 14:42:
      אחאב יקירי. ציטטת את פנינת המהות: היכולת לחוות כל רגע בשמחה, להיות מודע לטוב שהוא כאן ועכשיו, תסייע לכוחות שלנו להבנות את עצמתנו ולעצב את הלך הרוח שלנו. התהליך מתחיל בהגדרת המטרה..
        6/5/13 14:41:
      אופס ;-). Noblesse oblige. קרי (במנותק מן המשמעות המילולית של האִמרה): אני בבעיה. לא יודעת מה הגבול להגיב *בשונה* מן המצופה. גם לא בדיוק יודעת מהי התגובה המצופה, לא רק ממני. // נתת לי חומר למחשבה, גילה. ומה שאוכל להביע כרגע בלי להסתבך מדַי - כך אני מקווה - הוא בערך מעין ציטוט מאת דברי סורן קיקגור: "המטרה היא הדרך." אם תרצי, תוסיפי: "[---] והדרך היא המטרה." ראייה כזו משחררת אותי: לאורך הדרך יש הפתעות, יש שינויים - ורק בי תלוי לראות/לגלות אותם. גם כאשר הם אינם "נחמדים". רק כך אני יכולה לצמוח - רק כך למדתי לצמוח. כואב? בוודאי. גם צמיחת שיניים - בעיקר שיני הבינה, שאנו כבר זוכרים - כואבת. // זאת תגובתי הזמנית. תודה לך! והמשך יום נעים. / רבקה ירון.
        6/5/13 14:36:
      tאיריסחן היקרה.אכן, החיים שלנו משתנים כשאנו משנים אותם, כשאנו לוקחים אחריות על החיים שלנו אנחנו עוזרים לבנות את הבנאדמיות שלנו ואת המציאות שלנו. למעשה, מערכת היחסים הכי משמעותית שיש לי היא עם עצמנו, לפיכך אנחנו מסוגלים להשפיע על האושר שלנו.
        6/5/13 14:32:
      קריסטליה יקירה. מודה לך על שהעלית את ההשלמה לחופש החיצוני עליו הרחבתי, בסוגיית החופש הפנימי. את צודקת, הכבלים הפנימיים גורמים לנו להיות עבדים למחשבותינו ולאמונותינו, שגורמים לנו לפעול כאוטומט ולעורר את אותו הרגש לאותה סיטואציה. הללו כובלים אותנו ומעגנים את נקודת השקפותינו למקום המונע מאיתנו את החופש האמתי.
        6/5/13 14:30:
      למי יש כוח לג'יבריש הרוחני-מינהלי הזה
        6/5/13 14:28:
      silviaisr היקרה. הסבת לי עונג רב בבואך, מה גם שצלמת מחוננת שכמותך, המצליחה לומר אלף מילים באמצעות תמונה, מסכימה לאלף מילים הטוענות שהתודעה קובעת את ההוויה ולהפך.
        6/5/13 14:25:
      שלויימה יקירי. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מבוסס על גישה פסיכולוגית היוצאת מההנחה שדפוס חשיבה מעוות משפיע על הויוצרות הפרעות נפשיות ועל ההתנהגות. הטיפול הקוגניטיבי מדגיש תהליכים פנימיים, והטיפול ההתנהגותי מתייחס לתגובה. ההנחה היא שהתנהגותינו אוטומטית, שניתן לשנות הרגלים (התנהגות) רגשות (דיכאון, חרדה), ומחשבות (שיקול דעת, פתרון בעיות). המודל ליניארי ומשנה דפוסי חשיבה לקויים, מלמד ניהול קונפליקטים בצורה יעילה, מציב מטרות ובונה את המטופל. ערוך עם עצמך רפלקציה (הסר מנגוני הגנה) ותופתע לגלות שמחשבות שליליות מפעילות רגש שלילי ותגובותיך שליליות אף הן- ולהיפך.. הדבר מצריך כוחות פנימיים ומודעות לצורך בשינוי, ולמרות זאת נמצא בסביבתנו אנשים המעדיפים להישאר הזבוב על הקיר ולהיות ליד החיים...
        6/5/13 14:16:
      דוקטורלאה יקירה. התייחסת בתגובתך לשלושה מוקדים עיקריים: מגבלות אישיות, מכשולים ומטרות. אתייחס לדבריך על פי הגישה ההומניסטית הרואה את האדם כערך עליון (לפני הדת והכלכלה), אדם שאינו קרבן מול מערכת חיצונית, המטיפה לכך שכל אחד ראוי לקבל הזדמנות לחיות חיים מלאים ומכובדים, (רגשית, חברתית, נפשית), ולממש עצמו
        6/5/13 14:12:
      rossini היקר. צודק, השינוי מתחיל בנו. והיכולת להתחיל שינוי מתבססת על מיקוד שליטה פנימי. אם נהיה ממוקדי מטרה נוכל לצאת מעבדות לחרות.
        6/5/13 13:17:
      סליחה לא הצלחתי - קשה מדי בשבילי
        6/5/13 12:44:
      "תעסקו במה שאתם אוהבים, תניפו את דגל הסקרנות ואל תידחו סיפוקים התורמים לאושרכם, ונהפוך את העולם למעניין יותר וטוב יותר, כי החיים יפים וכולנו ראויים ליהנות מהם.."
        6/5/13 08:39:
      הכותרת שבתה את ליבי. כאילו נדמה כל כך מובן אבל בכל זאת כמה צריך לעבוד בכדי להבין שהשינוי הוא אנחנו ובא מתוכנו ואינו תלוי באף גורם חיצוני. גם לא תמיד פשוט ליישם, למרות ההבנה ואז כדאי ורצוי...לחזור למה שכתבת כאן. בוקר נפלא.
        6/5/13 08:26:
      תודה על הרשומה! כתבת: "תוך התעלמות מהכבלים החיצוניים..." - ועוד ועוד - על החיצוני, החינוך, החברה וכו'. להבנתי, גילה, הקושי נעוץ גם בכבלים הפנימייים, והם אלה שלא מאפשרים שינוי דפוסים "חיצוניים" ו"פנימיים" גם-יחד. הכבלים הפנימיים מבקשים שינוי/תיקון עמוק, כגון: מאגוצנטריות לאחווה ואמפטיה, מעקשנות לגמישות, מבדילות והסתגרות למעורבות, מתדר נמוך לגבוה. תהליכים כאלה, שהם כמובן שלובים בתהליכי מודעות חברתית - הם המאפשרים למניפת ה'אני' להתפתח, ואכן בכך תלויה התפתחות ה'אנחנו'...
        5/5/13 20:33:
      מסכימה איתך...
        5/5/13 18:25:
      חוק פיזיקאלי בסיסי אומר שמחשבה יוצרת רגש??? באיזה פיזיקה מדובר? אני מסכים עם מרבית מה שכתבת אבל לערב בין פיזיקה לפסיכולוגיה לא ממש מתחבר בהיגיון שלי ואולי זה בעצם ההבדל בין מדעי הרוח הנתונים לפרשנות תלויה במצב הרוח לבין מדעים מדוייקים הניתנים לכימות והמרה למשוואות. בין סטיבן הוקינג לבין יונג יש מעט מכנה משותף, אני גם בספק אם זה נכון לחפש מטרה סופית למהות , לרוב הסיבות הרבה יותר פשוטות וטריוויאליות. אנחנו פה כי הנסיבות איפשרו זאת בדיוק כמו הקיום של רימת הזבוב.
        5/5/13 17:03:
      למזלנו, אנו חיים בחברה שכבליה הוסרו ברובם. אמנם, כל אדם נולד במסגרת מסויימת המנתבת את דרכו מראשיתה, אבל ההשכלה , ברמותיה השונות, המוצעת לכל אדם, מחנכת אותו לבחור בכיוונים שאינם מותווים דווקא על ידי נתוני הלידה שלו. וכאן, הוא חלקו של כל אדם בבחירת הנתיב העדיף עליו. והוא יכול להילחם כדי להשיג מטרות הנראות לו. אין פירוש הדבר שכל המכשולים סולקו מן הדרך. האדם מוגבל על ידי מצבו הגופני-הבריאותי (שהוא יכול לשפרו, לא תמיד ולא כפי שהיה רוצה), הוא מוגבל על ידי הקשרים המחייבים שלו - משפחה ולעיתים חברים. הוא מוגבל על ידי היכולת הכלכלית שלו - זו שהגיעה אליו מיום בריאתו וזו שהוא עמל להשיגה. במידה מסויימת הוא מוגבל על ידי המקום שנולד בו וממשיך לחיות בו - על ידי חוקים וגורמים המצרים צעדיו. הוא מוגבל גם על ידי היכולת הנפשית-רוחנית שלו. אמנם הוא יכול לפתח אותה, אבל יש לה נתונים ראשוניים, כמו בריאות גופנית, וקשה לסלקם לגמרי. לאחר שמנינו עיקר המגבלות האישיות, נותר רצונו של האדם להשיג את מה שהוא מייעד לעצמו. והרצון הזה, יכול להשיג הרבה. לא הכל. הוא חייב לדעת מראש שהמטרה שהציב לעצמו תלוייה בו, אם יצליח להשיגה. אבל עליו להיות מודע גם למכשולים. ולקבל אותם בבגרות ובדרך נכונה.
        5/5/13 15:28:

      אכן השינוי מתחיל בנו.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      גילהסטחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין