.

לכבוד יום ירושלים.

לתפוס ולהבין את ירושלים מהבחינה הרוחנית.

לחבר בין ירושלים של מעלה לירושלים של מטה.

כחותם ונחתם.

.

.http://cafe.themarker.com/post/2908799/

היום יום ירושלים ...

כעיר שחוברה לה יחדיו .

חג שמח

.

תהליך מיסוד החג

.

בח' בטבת ה'תשכ"ח החליטה מועצת הרבנות הראשית

"לקבוע את יום כ"ח באייר כיום הודיה לקב"ה

על הניסים שקרו באותו יום ועל שחרורה של ירושלים"‏^[1]‏^[2].

ארבעה חודשים מאוחר יותר, ב-12 במאי 1968

קבעה הממשלה את כ"ח באייר כיום חגה של ירושלים^[3].

בי"ד אייר תשכ"ח (1968) קבעה הכנסת את יום ירושלים כיום חג^[4] ולאחר שלושים שנה,

בשנת 1998, העניקה למועד זה מעמד בחקיקה, באמצעות חוק יום ירושלים, התשנ"ח-1998,

שנחקק על פי הצעתו של חבר הכנסת חנן פורת ז"ל (מפד"ל).

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר:

"עם מלאת 30 שנה לשיחרורה ולאיחודה מחדש של ירושלים בירת ישראל,

יש מקום להציג זאת באופן ממלכתי כיום חג לאומי.

את מהות ירושלים, רום התקוות ופסגת השאיפות,

שאותה אנו מעלים על ראש שמחתנו,

יש לציין ולייחד ביום המסמל את מרכזיותה בחיי עם ישראל אשר שב לארצו,

הקים את מדינתו והכריז על ירושלים כבירתו הנצחית"^[5].

.

ביום ירושלים ה'תשנ"ב (1992) נחתמה אמנת ירושלים, הצהרת אמונים של מדינת ישראל לעיר,

במשכן הנשיא.

ביום ירושלים ה'תשנ"ה (1995) בטקס בגבעת התחמושת,

ראש הממשלה יצחק רבין, הרמטכ"ל במלחמת ששת הימים,

הביע אמונים לירושלים מאוחדת, בהצהרה שבאה כתגובה לטענות הימין על כך

שחלוקת ירושלים היא חלק מתכנית אוסלו,

ושסלילת כביש 1 בחלקו הטבעתי, לאורך קו התפר ובין מזרח העיר למערבה,

היא למעשה הגדרת גבול חדש, והצהרת כוונות של הממשלה.^[6]

^.

 יום ירושלים הראשון

ערך מורחב – יום ירושלים הראשון

בשנת 1968 בקשו צעירי המפד"ל לערוך עצרת גדולה לכבוד יום ירושלים ברחבת הכותל המערבי,

אך נתקלו בהתנגדות של הממשלה‏^[2].

בסופו של דבר העצרת התקיימה בתוך העיר העתיקה,

בהשתתפות הרב הראשי לישראל, איסר יהודה אונטרמן, ומשתתפים רבים.

.

 אירועי החג

.

אירועי היום כוללים טקס ממלכתי בגבעת התחמושת,

שהייתה מאתרי הלחימה הקשים בקרבות בירושלים,

וצעדה במרכז העיר ירושלים, בערב יום ירושלים,

תחת הסיסמה "ההתיישבות מצדיעה לירושלים".

בליל יום ירושלים מתקיימת מדי שנה עצרת גדולה בישיבת מרכז הרב,

בהשתתפות רבנים רבים מחוגי הציבור הדתי לאומי ואישי ציבור.

במשך שנים רבות היה נהוג שראש הממשלה והרמטכ"ל מגיעים לעצרת זו.

לאחר חצות הלילה מתקיימת צעדה מהישיבה אל הכותל המערבי.

אחר הצהריים נוהגים, בעיקר אנשי הציונות הדתית ותנועות הנוער הלאומיות-דתיות,

לקיים ריקוד דגלים היוצא ממרכז העיר (גן סאקר וגן העצמאות)

 מסביב לחומות העיר העתיקה ונחתם ברחבת הכותל המערבי.

פרס מוסקוביץ' לציונות מוענק בטקס חגיגי שמתקיים בעיר דוד.

בבתי הכנסת הדתיים לאומיים מקובל לומר הלל ביום זה, ולהתייחס אליו בחגיגיות.

.

בישיבות מועצת הרבנות הראשית מאז י"ז באדר תשכ"ח (17.3.1968)

הוחלט לקבל את הצעתו של הרב איסר יהודה אונטרמן

שבה נאמר: "בתפילת שחרית – "שירת הים" פסוק בפסוק, הלל שלם בברכה.

יאמר התפילה פרק ק"ז בתהילים ויום משתה ושמחה",

וכן: "אין לנהוג באותו יום הגבלות של ספירה, אחרי שבכמה קהילות בישראל לא נוהגים בהגבלות אחרי ל"ג בעומר,

וכל שכן שזה נדחה עתה מפני חשיבות הנס שעשה הקב"ה לעמו ישראל

בניצחונם על אויביהם ושחרורה של ירושלים עיר הקודש".

.

כאשר חל כ"ח באייר ביום שישי, מוקדמים הטקסים ליום חמישי, כ"ז באייר,

אבל החלק הדתי של היום (אמירת ההלל ומזמורי התודה)

ממשיך להיערך ביום שישי, כ"ח באייר^[7].

כמו כן, לפי החלטת הרבנות הראשית משנת 2012 (ה'תשע"ב),

כאשר כ"ח באייר חל ביום ראשון נדחים האירועים ממוצאי שבת למחרת היום‏^[8]‏^[9].

.

יום הזיכרון לנספים בסודאן

.

עדת ביתא ישראל מעולי אתיופיה נוהגים לקיים ביום ירושלים טקס לזכרם של יהודי אתיופיה

שנספו בדרכם לארץ ישראל וזאת בשל הסיסמה שלוותה את עלייתם ל"ירושלים".

בשנת 2004 החליטה ממשלת ישראל להפוך טקס זה לטקס ממלכתי‏^[10]

המתקיים באתר ההנצחה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל בהר הרצל.

מאז הפיכת הטקס לממלכתי, שותפו אף יהודי הפלשמורה,

שעלו ארצה אחרי מבצע שלמה והתגיירו,

למרות שכקבוצה אינם משתתפים בחג הסיגד הנחוג

בערב ראש חודש כסליו בטיילת ארמון הנציב מול הר הבית.‏^[11]

^.

התנגדות לקיום יום ירושלים

.

זרמי שמאל שונים במדינת ישראל רואים ביום ירושלים כיום חגיגות כיבושן של יהודה והשומרון וחבל עזה.

ובכך גם חגיגות על מה שהם מכנים

'פשעיה של מדינת ישראל כנגד העם הפלסטיני בשטחים אלו' ושליטה בעם אחר.

.

לקריאה נוספת

.

• פרופ' נחום רקובר, הלכות יום העצמאות ויום ירושלים,
• ירושלים תשמ"ה.
• הרב אורי בצלאל פישר, הלכות יום העצמאות ויום ירושלים:
• מעבדות לחירות, ממוות לחיים, מחושך לאור גדול,
• ראשון לציון תשס"ח.