ברגע שאהיה נאמנה לעצמי , הכל יסתדר אני אומרת לעצמי . מתייסרת בכתיבת הפוסטים האחרונים, האם יש בהם טיזינג לקוראים ? האם בניתי לעצמי מתח בלשי סביב כמה חוויות אישיות ? למה אני צריכה את זה כך ? הרי חיי כל כך מלאים מחוץ לעולם הוירטואלי... אז הנה , אקיא את זה החוצה , ביובש , בלי מתח ארוטי שעוטף הכל. ככה אני מרגישה היום , הבוקר. אני והילה התקרבנו, התאהבנו, שכבנו. זאת היתה ההתנסות הראשונה שלי עם אשה ( ההתגפפויות התמימות בגיל 16 לא נחשבות ). והיא הרסה את יחסיי עם מני. מני לא היה מסוגל להכיל את זה ועזב. כן , ככה, ביובש. עזב. אין מני, אין הרחבה בצפון, אין עגלול בשבילי הקיבוץ, אין ארוחות שישי עם המשפחה, אין בילויים עד מאוחר עם חברים, אין ! אני ומני לא נתחתן.... אני ריקה מתחושת הבטחון של ידיו הגדולות והעוטפות של מני, בהתחלה החליפה אותה התרגשות גדולה , ואחר כך אשמה ואחר כך עצבות גדולה והיום - ריקנות. אין בסיפור הזה שלי תובנות גדולות על החיים , אין גילוי עצמי , מצטערת לשתף שלא גיליתי בעצמי חיה מינית שרק חיכתה שישחררו אותה מהכלוב... סערה גדולה טרפה עלי את חיי.עכשיו לומדת לחיות את חיי מחדש. |
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אולי בכל זה הכיוון - ואין צורך להסתייג מעצמך על כך. אולי ההתנסות הזאת דוקא יכולה לפתור את הפלונטר שהתעורר
את מתכוונת שמצער אותך שדוקא לנשים את נמשכת?
קוראת וחשה אמפתיה לכותבת .
מקווה שתצליחי לאסוף השברים ותצאי מזה מחוזקת .
בהצלחה !