כותרות TheMarker >
    ';

    Media Radar

    הבלוג הזה עוסק במיגוון נושאים שקשורים רובם ככולם לאינטרנט - עם התייחסות ספציפית לנושאי מדיה. חלק מהעניינים יהיו קשורים לזירה הישראלית וחלקם לזירה הבינלאומית, בעיקר בארה\"ב

    0

    כך הטכנולוגיה תזניק את החינוך

    5 תגובות   יום רביעי, 8/5/13, 23:56

    הילדים שהגיעו למרכז שכונת העוני בקלקאג'י שבדלהי ראו משהו שלא היה שם קודם: בתוך קיר של קיוסק מקומי הותקן מחשב. הילדים, שלא היתה להם השכלה ושבטח לא ידעו אנגלית, מעולם לא הפעילו מחשב ואולי אפילו לא ראו מחשב מעודם. הם לא ידעו מי התקין אותו שם ולמה.

    בתוך כמה שבועות הופיע בשכונה אדם שלא הכירו – ומה שגילה היכה אותו בתדהמה: למרות שלא קיבלו הדרכה ולמרות ששפת מערכת ההפעלה שלו היתה אנגלית בלבד, הם למדו להפעיל אותו, להשתמש בתוכנות שהותקנו בו, להתחבר לאינטרנט – וללמד זה את זה.

    האיש שהתקין את המחשב היה פרופסור סוגאטה מיטרה והוא עשה את זה כדי לבדוק אם ילדים מהרקע המרוחק ביותר שיכול להיות מהעולם הטכנולוגי יוכלו לרכוש ידע באמצעות מחשב – ללא כל עזרה מבחוץ. אחרי הניסוי הראשון בקלקאג'י, שבוצע ב-1999, מיטרה חזר על הניסוי בעשרות שכונות עוני שונות – ותמיד עם אותן התוצאות.

    כמה שנים לאחר מכן התוודע הדיפלומט ההודי ויקאס סווארופ לניסוי של מיטרה, מה שנתן לו השראה לכתוב ספר שאחר כך הפך לסרט שובר-קופות: "נער החידות ממומבאי", שקיבל שמונה פרסי אוסקר. ובפברואר 2007 מיטרה הציג את הניסוי שלו, שאותו כינה "החור שבקיר", בכנס TED, ולפני שלושה חודשים קיבל מהארגון פרס של מיליון דולר.

    כדי להבין עד כמה הרעיון מהפכני וראוי לכל השבחים שהורעפו עליו, צריך להסתכל על מערכת החינוך המודרנית. ובכן, היא לא כל כך מודרנית. שיטת החינוך הנוכחית – בתי ספר, כיתות, מורים, מנהלים, מפקחים, הכוונה וניהול ממשלתיים – נולדה בתקופה הוויקטוריאנית, במחצית השנייה של המאה ה-19, כשהמהפכה התעשייתית יצרה הזדמנויות תעסוקתיות שחייבו למידה שאי אפשר היה להשיג בבית.

    הכלים הטכנולוגיים היו הידע בראשיהם של המורים, ספרים, מחברות וכלי כתיבה, והשיטה היעילה היתה לקבץ עשרות תלמידים בכיתות ובבתי ספר ללימוד משותף.

    מה שמיטרה הוכיח הוא שאם מחברים את הסקרנות הטבעית של ילדים ואת עוצמת הלמידה בגילאים נמוכים יחד עם כלי טכנולוגי חדש, מחשב מחובר לאינטרנט, קסם הלמידה מתרחש גם בלי הדרכה.

    למעשה מיטרה מגיע רחוק יותר. האם, הוא שואל, ייתכן שעבר זמנו של הידע? אם המטרה היא שהידע יהיה זמין בכל רגע בזמן כדי שניתן יהיה לעשות בו שימוש יעיל, אזי בתקופה הוויקטוריאנית הידע הזה היה חייב לשכון במוחנו כל הזמן. אבל מה קורה אם הידע זמין לנו בלי שנצטרך לזכור אותו?

    ידע זמין? כל הזמן? זה הרי בדיוק מה שמאפשרים לנו מחשבים, טאבלטים וסמארטפונים. מדוע שמישהו יצטרך לזכור מתי החלה ומתי הסתיימה התקופה הוויקטוריאנית, מה אפיין אותה ומה היא נקראת כך כשניתן לשלוף את המידע הזה בזמן אמיתי מוויקיפדיה?

    זה כמובן קיצוני כי ידע אגור אינו רק פרטים – הוא גם פרספקטיבה והשקפת עולם. גם אי אפשר לבטל את שיטת ההוראה הנוכחית לחלוטין כי ההוראה האנושית מקנה ערכים ומתעלת את הלומדים למסלול יצרני. אבל מיטרה הראה לא רק שהיא צריכה לעבור שינוי עמוק כי אם גם שתהליך למידה יעיל יכול וצריך להתרחש לא רק בבית הספר.

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/6/13 10:18:
      אני מסכימה איתך, שבית הספר לא צריך לשמש כמקום לשינון ידע, אלא כמקום לרכישת כלים לניתוח הידע. למרות זאת אני חושבת שיש איזו מסה קריטית של ידע שרצוי שתהיה לבוגר מערכת החינוך שלנו ולדעתי בעולם הטכנולוגי שלנו אין לו אותה. מאחר וכל הידע נגיש בויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים שוכחים שגם כדאי שיהיה משהו בראש התלמיד. אני, כמו הפרופסור ההודי, מאמינה בסקרנות הטבעית וביכולת הלמידה העצמאית של התלמיד בעזרת הטכנולוגיה, אבל חושבת שעדיין צריך מנטורים, שיובילו את הלמידה. זה שהמורים שלנו שונים בתכלית השינוי מדמות המנטור בדמיוני זה בעייתי. אולי בגלל ההתרכזות של מערכת החינוך במחשוב הכיתות שכחו שם שגם צריך מורים טובים...:)
        17/5/13 23:47:
      טוב, למידה היא לא רק חיפוש ומציאת מידע. תתפלא כמה תלמידים אינם יודעים לכתוב. לאחר איסוף המידע, יש צורך לעבדו, להבחין בין עיקר לטפל, לגבש רעיון, לארגן תשובה לשאלה ועוד ועוד. אבל,מסכימה אתך, תהליך הלמידה צריך לעבור שינוי יסודי. לדעתי, עמוק יותר ממה שהצעת בפוסט הזה. שבת טובה.
        16/5/13 11:27:

      צטט: natlipson 2013-05-16 01:43:10

      היי. מה רע בחיפוש? מה ההבדל בין חיפוש במילון לבין חיפוש בוויקיפדיה או בספר - ספר נייר או ספר דיגיטלי? ואם כבר מצאת, אתה הרי יכול למצוא עוד מקורות. בדיוק כמו בעולם הלא-דיגיטלי, רק הרבה יותר נגיש וקל.

      זה עוזר לעשות COPY- PASTE מבלי לבדוק את המקור, ומעבר לזה החיפוש באיציקלופדיות עבודה משותפת בסיפריות זה היה הכיף של הנעורים.

        16/5/13 01:43:
      היי. מה רע בחיפוש? מה ההבדל בין חיפוש במילון לבין חיפוש בוויקיפדיה או בספר - ספר נייר או ספר דיגיטלי? ואם כבר מצאת, אתה הרי יכול למצוא עוד מקורות. בדיוק כמו בעולם הלא-דיגיטלי, רק הרבה יותר נגיש וקל.
        16/5/13 00:52:
      יש לי איזו שהיא בעיה עם מה שהעלתה, לגבי השימוש במחשבים ובמיוחד ויקיפדיה בשביל לדלות אינפורמציה. הקלות הבלתי נסבלת של החיפוש, הדעה האיחודית וכו..

      אבו4 - מוצא מה שהקפה שכח

      ארכיון

      פרופיל

      natlipson
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין