שפל התשוקה/ מאת דודי רצם.
השיר נכתב בהשראת ציורה של כוכי סרנגה ובאדיבותה. שם הציור:"מים זכים"-שמן על בד 2008.
מרווה צימאונה במי מעיין זכים,
הנה איילה עומדת על צוק
נשענת לאחור, גופה רפה
עצבות עירומה אפפה אותה ורק הדגים לחשו בדידותה.
|
daniol
בתגובה על מתכונים שלי מהירקות בדוכני
תגובות (58)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לך
תודה לך כוכי שהענק לי את הבמה לכתוב שיר כמו בהזמנה לציוריך הנפלא שהעלה בי השראה.
תודה ושבת שלום וחג שמך לך ולמשפחתך החמה.
דודי, נהדר ! זהו אחד ממספר הציורים שציירתי שעדיין לא כתבתי עליהם מילים והנה אתה מצאת אותן , מילים משלך והבאת ...
איזה יופי דודי , המילים שלך כנגד הציור שלי. בהתבוננות מיוחדת ודמיון פורה השמורים רק לך הצלחת לראות התרחשות מיוחדת מעבר לתמונה .ובכלל יופי של ״שיח משוררים ״ יש בינינו , חחח... בקרוב , מילים שלי לציור שלך . אהבתי מאוד .
שבת שלום חבר יקר לך ולבני משפחתך הרבה בריאות ואושר
שיר עצוב של החמצה, מפח נפש. עמדת פתיחה טובה וסיום מאכזב. גם נתונים מעולים ומבטיחים אינם מביאים בהכרח את ה"הפי אנד"...
תודה לך.
שיר יפה מאוד דודי ומתאים מאוד לציור,
יחד כמו זוג צמד חמד ♥
נהדר !
אהבתי את המבט שלך בה
ובאיילה
יפה הקבלה שבשורות
כמה הולמים את הציור
והציור...
והציירת...
עליה נאמרו כבר כל דברי השבח :-)
דודי חברי
התמוגגתי לקרוא את שירך
המילים וציורה של כוכי חברתנו - שילוב מנצח
* ערב ניפלא
אוהבת את השיר שלך על עניין של חוסר ודאות
אך בציורה של כוכי אני רואה דווקא חוף מבטחים ומעיין חיים
שירך דודי,
מעלה געגועים וכמיהה
של עצב על תשוקה לא מסופקת שהיתה ונמוגה...
הוא חובר בצורה מושלמת לציורה
של כוכי סרנגה, חברה יקרה יפיפיה ומוכשרת....
אוהבת את שניכם חברים יקרים ומוכשרים שלי.
טוב שיש לנו עוד את היכולת לפנטז אחרת.....
תודה אחאב