2003 ביבי נתניהו – 2013 יאיר לפיד
מאת: רן מלמד במחזוריות מצמררת מגיעות לנו אחרי עשר שנים בדיוק הגזירות הכלכליות החדשות. גזירות לפיד הן יקראו מעתה ולעולם על שמו של שר האוצר שחתום עליהם. כמו ראש הממשלה, שר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו שעל שמו רשומות הגזירות הנוראיות של קיץ 2003. על שמו ולא על שמו של סילבן שלום, השר שהגה אותם אך לא הספיק להוציאן לפועל. כמו בגזירות ההן, גם באלו של קיץ 2013 אחת מקבוצות האוכלוסין שיפגעו יותר מאחרות היא קבוצת המשפחות החד הוריות או כפי שמתחילים לכנות אותן היום יחידניות (ברשותכן אקרא להן חד הוריות לצורך המאמר בלבד). בשנת 2003 היתה זו ויקי קנפו שצעדה לירושלים בנסיון לשבור את שר האוצר. היא כמעט הצליחה עד שאין סוף שגיאות משולבות בספינים תקשורתיים מבית מדרשו של שר האוצר נתניהו החזירו אותה הביתה לאחר יותר מ- 80 יום עם מעט הישגים בטווח הקצר ומעט יותר הישגים בטווח הארוך. בשנת 2013 כבר ברור כי מאהל מאיים מול משרד האוצר והכנסת לא יקום. פשוט כי פיזית אי אפשר, משרדי הממשלה והכנסת הפכו ליעדים מבוצרים אשר יותר מאשר הם באים להגן על היושבים בהם נדמה כי הם בוצרו כדי למנוע פעולות של מחאה וחופש ביטוי מול חלונות האליטה השילטונית.
לכתבה המלאה http://j14.org.il/articles/47552 |